שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקשר בין האור המלאכותי לדיכאון וסרטן
    החשיפה הרבה שלנו לאור מלאכותי ומיעוט החשיפה לאור השמש בעידן הנוכחי הם חסרי תקדים בהיסטוריה האנושית. לדעת מומחים רבים זה גובה מאיתנו לא רק את "זיהום האור" שמסתיר את כוכבי הרקיע בלילה, אלא גם מחיר בריאותי. המשימה החדשה: להחזיר את האור הטבעי לחיינו

    בספטמבר 2017 הוכרז מכתש רמון שבנגב כ"שמורת אור כוכבים בינלאומית" על ידי איגוד  IDA ה-International Dark Sky Association ‬ובכך נכנס לרשימה היוקרתית של עשרות אתרים ספורים ברחבי העולם שבהם תנאי הצפייה בכוכבים קרובים לאידיאליים ברוב לילות השנה.

     

    הרעיון ברשימה הזאת הוא ליצור שמורות טבע החופשיות מפני מה שמכונה "זיהום אור" - עודף אור שנוצר על ידי אורות מלאכותיים וגורם למיסוך של זוהר השמים ולהסתרת הכוכבים בשמי הלילה.

     

    קראו עוד:

    בלי תרופות ותופעות לוואי: טיפול טבעי בבעיות שינה

    עכשיו זה רשמי: מדענים גילו למה מסכים פוגעים לנו בראייה

    זהירות: אור נכנס לחדר השינה? אתם בסיכון לדיכאון

     

    עד כמה התופעה רווחת וחמורה מדגימים הנתונים מהאטלס הגלובלי לזיהום אור שפורסמו ב-‭2016‬ בכתב העת ‭ Science Advances‬ על פי נתונים אלה, זיהום האור כה חמור בחלקים נרחבים של העולם, עד כי יותר משני שלישים מאוכלוסיית העולם - כ-%‭80‬ מהאמריקאים ו-%‭60 ‬ מהאירופאים - אינם יכולים עוד לראות את שביל החלב.

     

    זיהום האור נובע ממגוון סוגי התאורה המלאכותית שבה אנו משתמשים כדי להאיר את הבתים, הרחובות, הכבישים, החנויות ועוד. הוא בולט ובעייתי במיוחד בערים גדולות כמו ניו יורק וטוקיו, אך רווח בכל המדינות המתועשות. אבל שיבוש היכולת שלנו לראות את שביל החלב ואת גרמי השמים אינו הבעיה היחידה בזיהום האור.

     

    למעשה, זה אולי רק התסמין החיצוני שלה. בעשורים האחרונים מזהירים יותר ויותר מדענים מפני הסכנות הבריאותיות והסביבתיות הכרוכות בעובדה שאנו מבלים את חלק הארי של הזמן שלנו במקומות סגורים עם תאורה מלאכותית, ובעקבות זאת לא נחשפים לאור השמש במהלך היום אך נחשפים לאורות בוהקים ועזים מדי בשעות החשכה הבוקעים מתאורת הלד בכבישים, ברחובות, במרחבים הציבוריים, וכמובן ממסכי הטלוויזיה, המחשבים, הטאבלטים והסמארטפונים.

     

    אור (צילום: shutterstock)
    ההמצאה ששינתה את ההיסטוריה. נורה חשמלית(צילום: shutterstock)

     

      ( )

     

    המצאת הנורה החשמלית על ידי אדיסון במאה ה-‭19‬ חוללה מהפכה: בפעם הראשונה בהיסטוריה יכלו בני האדם להאריך את היום באופן מלאכותי, דבר שהוביל במהירות להגברת החשיפה לאור המלאכותי. זמן קצר לאחר מכן הוצגה עבודת המשמרת הלילית.

     

    כיום, על פי מאמר שפורסם ב-‭2017‬ בכתב העת ‭ ,Nature‬ עוצמת האור ברחוב עירוני ממוצע נאמדת ב-‭15-5‬ לוקס, סלון ביתי טיפוסי מואר באור של כ-‭300-100‬ לוקס, ומסכי הטאבלטים פולטים אור של כ-‭40‬ לוקס, בהתאם לגודל המסך.

     

    כמות כזאת של חשיפה לאור מלאכותי היא חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית. בו זמנית מתברר שבשעות היום רובנו נחשפים מעט מאוד לאור השמש.

     

    על פי ה-‭EPA‬ (הרשות האמריקאית להגנת הסביבה), האמריקאים מבלים ‭ 87%‬ מזמנם במקומות סגורים עם תאורה מלאכותית, ומחקרים שנערכו במדינות רבות, כולל בישראל, בקרב אנשים העובדים במשרדים, מצאו שהם בעלי רמות נמוכות מדי של ויטמין D בשל העובדה שהם נמצאים שעות ארוכות במשרד ולא נחשפים מספיק לקרני השמש.

     

    אין ספק שטכנולוגיות האור והתקשורת חוללו מהפך בחיינו והביאו עמן קידמה ופריחה כלכלית, אבל לחיים בחברת ה-‭24/7‬ שלנו ולטשטוש הגבולות בין היום ללילה יש גם מחיר בריאותי לא פשוט.

     

      ( )

    "הגוף שלנו הוא מכונה ביולוגית שתפקודה התקין תלוי במידה רבה בתזמון המדויק בין המערכות הרבות שלה הפועלות בו זמנית בכל רגע נתון", מסביר ד"ר לוציאן מוסקוביץ', מומחה לפסיכיאטריה העוסק בין היתר בטיפול בדיכאון באמצעות כרונותרפיה (טיפול בתזמון השעון הביולוגי).

     

    "קצב הפעילות של מערכות אלה מתרחש במחזורים קצובים וקבועים – מקצבים ביולוגיים המתואמים זה עם זה ומסונכרנים על ידי שעון ביולוגי מרכזי שנמצא במוח שלנו ומנצח על התזמורת של המערכות הביולוגיות שלנו".

     

    השעון הזה אחראי כמובן לתזמון כמעט כל מערכת בגופנו,החל באלה ששולטות על הנשימה, הרעב, הערות והשינה, מצב הרוח, החשק המיני, הפוריות, הסטרס והכאב, וכלה בפעילות הלב ומערכת החיסון, בתפקוד התאי ובביטוי גנים.

     

    רוב התהליכים הפיזיולוגיים, הנפשיים וההתנהגותיים בגופנו מתרחשים במקצבים צירקדיאניים, כלומר בעלי מחזורים של כ-‭24‬ שעות, ונועדו להתאים את הפעילות שלנו להשפעה המשתנה של השמש לאורך היממה. הם כוללים את מחזור הערות שינה, חום הגוף, הפרשת הורמון השינה מלטונין והורמון הדחק קורטיזול.

     

    "כדי לפעול במקצב של ‭ 24‬ שעות השעון הפנימי זקוק לאותות חיצוניים - לקלט מהסביבה", אומר ד"ר מוסקוביץ'. "האות הנפוץ והחזק ביותר שמשפיע עליו הוא אור השמש, או ליתר דיוק, מחזורי האור והחושך. בהתאם לבהירות האור ולמאפיינים שונים שלו, השעון הביולוגי שלנו יודע כיצד לתפקד ומתי להורות על הפרשת חומרים שונים. ללא קלט מבחוץ הגוף יוצא מסנכרון.

     

    "למרות שהשעון הביולוגי יכול לתפקד גם באופן עצמאי, למשל בסביבה שבה יש חסך אור מוחלט, הרי שבמצב כזה המחזור יעמוד על כ-‭25‬ שעות ולא יהיה קבוע, מה שיגרום לשיבושים בתפקוד התקין של מערכות הגוף".

     

    הסיבה העיקרית לשיבוש נעוצה במלטונין – הורמון המופרש על ידי בלוטת האצטרובל שרגישה לאור ואחראית בין היתר לוויסות השעון הביולוגי. אבל לרמת המלטונין בדם יש השפעה משמעותית לא רק על מחזורי הערות-שינה שלנו, אלא גם על מערכות נוספות בגוף שפועלות במקצבים אלה, בהן שינוי טמפרטורת הליבה של הגוף, לחץ הדם, הוויסות ההורמונלי, חילוף החומרים ודפוסים של ביטויי גנים.

     

    ואכן, הממצאים המצטברים ממחקרים רבים בעשורים האחרונים מצביעים על כך שההפרעה למקצב הצירקדיאני, כתוצאה מהטשטוש בין היום ללילה עקב חשיפה מוגברת לתאורה מלאכותית וחשיפה לא מספקת לאור השמש, פוגעת באיכות החיים שלנו. וחמור מכך, היא מעלה את הסיכון למחלות ולבעיות פיזיות ונפשיות, החל בבעיות שינה, הפרעות במצב הרוח, דיכאון והפרעות ביכולות הקשב והריכוז, דרך בעיות מטבוליות הכוללות השמנת יתר וסוכרת מסוג ‭ ,2‬ וכלה בפגיעה במערכת החיסון ומחלות סרטן.

     

    משבשים את השעון הביולוגי (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    משבשים את השעון הביולוגי(צילום: Gettyimages)

     

     

      ( )

    אחת הבעיות שזכתה למחקרים הרבים ביותר בתחום הזה היא השפעת האור על השינה. חלק גדול מהם מתמקד בשנים האחרונות בחשיפה לאור המלאכותי, ובפרט לאור הכחול הנפלט ממנורות ‭ ,LED‬ כמו גם מכל מסכי המכשירים הדיגיטליים - מחשבים, טלפונים חכמים וטאבלטים.

     

    איך זה משפיע עלינו? הפוטורצפטורים ברשתית העין שלנו רגישים במיוחד לחשיפה לאור הכחול, שאורכי הגל שלו קצרים (‭500-380‬ ננומטר), וככל שאורך הגל קצר יותר, כך עוצמתו האנרגטית גבוהה יותר.

     

    כך לדוגמה, מחקר שפורסם השנה בכתב העת ‭ Epidemiology Biostatistics and Public Health‬ מצא קשר מובהר בין שימוש בטלפון נייד לפני השינה להפרעות שינה. מחקר נוסף, שנערך באוניברסיטת קליפורניה ופורסם ב-‭2016‬ ב-‭,PLoS One‬ העלה שככל שזמן השימוש בטלפון הנייד או בטאבלט בסמוך לשינה היה ממושך יותר, כך הזמן שלקח למשתתפים להירדם היה ארוך יותר ואיכות השינה הייתה גרועה יותר.

     

    ממצאים אלה מדאיגים במיוחד לנוכח היקף השימוש העצום במכשירים הדיגיטליים, ובעיקר בשל העובדה שחלק ניכר מהשימוש הזה נעשה דווקא בשעות הערב, סמוך לשינה.

     

      ( )

    מעבר לפגיעה באיכות השינה, מחקרים נוספים הראו שהיעדר חשיפה מספקת לאור טבעי בשעות היום במהלך העבודה קשור גם לפגיעה במצב הרוח שלנו.

     

    במחקר שפורסם ב-‭2015‬ בכתב העת ‭ Chronobiology ‬International‬ מצאו חוקרים שמחסור בחשיפה לאור טבעי במקומות עבודה קשור להפרעות שינה ולתסמיני דיכאון. ממצאי המחקר הראו שבקרב נשים שעבדו בסביבה בלי חלונות רמות המלטונין שנמדדו בשעה עשר בלילה היו נמוכות משמעותית לעומת נשים שעבדו בסביבה עם חלונות ורמות הקורטיזול שלהן באותה שעה היו גבוהות יותר.

     

    באופן לא מפתיע, הרמות הנמוכות של המלטונין והרמות הגבוהות של הקורטיזול בשעות הערב היו קשורות לאיכות נמוכה יותר של שינה ולתסמיני דיכאון שהפגינו המשתתפות במהלך היום.

     

    לפני הופעת האורות החשמליים נחשפו בני האדם לאור בעוצמה של כ-‭0.1‬ לוקס. כיום, סלון ביתי טיפוסי מואר באור של כ-‭300-100‬ לוקס, ומסכי הטאבלטים פולטים אור של כ-‭40‬ לוקס

     

    מחקר נוסף, שפורסם ב-‭2013‬ בכתב העת ‭ Sleep‬מצא שעובדים במשרדים עם חלונות נחשפו במהלך שעות העבודה שלהם לאור בהיר ב-%‭173‬ יותר לעומת עובדים במשרדים ללא חלונות, וישנו בממוצע ‭ 46‬ דקות יותר בלילה. נטולי החלונות דיווחו גם על הפרעות שינה, תפקוד ירוד במהלך היום וחוסר אנרגיה.

     

    השפעות האור על מצב הרוח כבר הודגמו לפני שנים רבות. ב-‭1984‬ הראה ד"ר נורמן רוזנטל, פסיכיאטר וחוקר בריאות אמריקאי ידוע, שטיפול בפוטותרפיה – חשיפה לאור בהיר בספקטרום רחב במשך כשעה ביום – מפחית דיכאון חורף.

     

    "הגילוי הזה הוביל אותנו להשערה שלא רק דיכאון חורף, אלא גם מצבי דיכאון נוספים, ואולי גם מחלות פיזיות, נגרמים או מוחמרים על ידי כאוס ביולוגי כתוצאה מהיעדר סנכרון בין המערכות הביולוגיות", מסביר ד"ר מוסקוביץ'. "הכאוס הזה נובע ממצבים של חוסר באור בשעות היום, כמו למשל בסקנדינביה, כשבחורף יש מעט שעות אור והרבהשעותחושך,אומחשיפהלאורבשעותהמנוגדות לשעון הביולוגי".

     

    כיום הראיות המצטברות מצביעות על כך שהפרעה צירקדיאנית משנה את התפקוד של אזורים במוח המעורבים בוויסות הרגשות ומצב הרוח. זה קורה באמצעות קלט עצבי ישיר מהשעון הביולוגי או כתוצאה מהשפעות עקיפות, כולל בין היתר שינויים בהעברה העצבית ובביטויים של גנים של השעון הביולוגי.

     

    אישה מביטה מהחלון (צילום: shutterstock)
    אישה מביטה מהחלון(צילום: shutterstock)

     

      ( )

    את ההשלכות ארוכות הטווח של האור על הבריאות לא פשוט לבדוק. לשם כך יש צורך במניפולציות מחקריות ממושכות של מחזורי אור-חושך – דבר שמטבע הדברים איננו אפשרי.

     

    עם זאת, מחלות הרווחות באופן לא פרופורציונלי בקרב עובדי משמרות משמשות לעתים קרובות כברומטר לסיכונים הכרוכים בחשיפה המתמדת לתאורה מלאכותית ובהיעדר חשיפה מספקת לאור יום.

     

    מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בקרב עובדי משמרות הצביעו על היארעות גבוהה יותר של דיכאון, מחלות לב וכלי דם, הפרעות מטבוליות ואף מחלות סרטן, בהשוואה לעובדים באותם מקצועות שעובדים במהלך היום בלבד.

     

    במקביל מחקרים תצפיתיים שנערכו בשנים האחרונות באוכלוסייה הרחבה הצביעו על קשר מובהק בין חשיפה מרובה לאור מלאכותי לסיכון למחלות סרטן שונות.

     

    אחד המחקרים הגדולים בתחום, שהקיף נתונים מ-‭158‬ מדינות ופורסם ב-‭2016‬ בכתב העת ‭ ,Asian Pacific Journal of Cancer Prevention‬ מצא מתאם חיובי בין זיהום אור לכל סוגי הסרטן, כולל ארבעת הסוגים השכיחים ביותר - סרטן הריאות, סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן הערמונית.

     

    גוף גדל של מחקרים אקולוגיים אף מצביע על כך שזיהום האור באזורים עירוניים הוא גורם מרכזי לשינויים ולהפרעות הנצפים גם בקרב בעלי החיים בטבע, כולל שינויים בנדידת בעלי החיים, התנהגויות ציד, פריון ותחלואה. השפעה נוספת על הבריאות עולה ממחקרים בתחום קוצר הראייה.

     

    ליקוי נפוץ זה, שנחשב בעבר לבעיה שמקורה בעיקר תורשתי, מעלה מסקנות חדשות. ממחקרים התנהגותיים בקרב ילדים עולה כי דווקא החשיפה לאור הבהיר במהלך השהייה בחוץ עשויה להיות הגורם המכריע בהגנה מפני קוצר ראייה. ושוב, מהצד השני של המטבע נמצאת החשיפה המרובה לתאורה מלאכותית שמגבירה את הסיכון לפגיעה בראייה.

     

    אלה אולי אינן חדשות מפתיעות, אבל המשמעות מרחיקת לכת משחשבנו. רק ביולי האחרון פורסם בכתב העת ‭ Scientific Reports‬ מחקר שהראה כי האור הכחול שנפלט מהמסכים עלול להאיץ את ההופעה של מחלות עיניים תלויות גיל הגורמות לעיוורון כמו ניוון מקולרי.

     

      ( )

    מתברר שלמרות המודעות ההולכת וגדלה, רוב מדינות העולם, ובהן ישראל, עדיין אינן מסדירות את נושא זיהום האור בחקיקה ראשית. אחת הבעיות העיקריות היא שמטרת החקיקה ברוב המדינות היא חיסכון באנרגיה, ומאחר שנורות ה-‭LED‬ חסכוניות ואף נתפסות כ"ירוקות" מאחר שהן מאריכות חיים, השימוש בהן הולך וגובר.

     

    לכן, לאחרונה יותר ויותר מומחים קוראים להפחית את החשיפה לאור מלאכותי, ובעיקר לאור הכחול, ולהחזיר את האור הטבעי לחיינו בבתים, במקומות העבודה ובבתי הספר.

     

    ב-‭2016‬ פרסם איגוד הרופאים האמריקאי (‭AMA‬) נייר עמדה הקורא לטפל בזיהום האור, להפחית את החשיפה לתאורת ‭ LED‬ בכבישים ובמרחבים הציבוריים ולמצוא טכנולוגיות תאורה חסכוניות אחרות כדי להפחית את הנזקים הבריאותיים.

     

    האגודה הצפון אמריקאית להנדסת תאורה (‭IESNA‬) והארגון הבינלאומי לשמים חשוכים (‭IDA‬) פרסמו אף הם תקנות שמטרתן לצמצם את זיהום האור על ידי אמצעים כמו שימוש בחיישנים ובקוצבי זמן להדלקה ולכיבוי אוטומטיים של האור, כיוון האור של פנסי התאורה ישירות למקום שבו הוא נחוץ על ידי שימוש בכיסוי, הגדרת רמות תאורה מתאימות לאזורים השונים ועוד.

     

    גם בישראל פרסמה ב-‭2017‬ האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מסמך המלצות ברוח זו, הקורא להכיר בזיהום אור כמפגע סביבתי המחייב נקיטת צעדים להפחתת בזבוז האור ולהורדת כמות האור, בהם הפחתת הרכיב הכחול בתאורה חיצונית בלילה וקביעת מדיניות לתאורה ברשויות המקומיות.

     

    ברמה האישית המליצה האגודה לציבור להעדיף בשעות היום כניסת אור מבחוץ, ועם רדת החשכה לצמצם שימוש בנורות בעלות רכיב כחול רב-עוצמה ובמקומן לעבור לאורכי גל חמים יותר.

     

    אור (צילום: shutterstock)
    להתעורר באופן טבעי בבוקר(צילום: shutterstock)

     

      ( )

    יחד עם השאיפה להחזיר את האור הטבעי, המדע לא שוקט על שמריו, ובשנים האחרונות פותחו גם לא מעט טכנולוגיות בתחום הזה שמנסות לתת מענה בדרכים חדשות. אחת מהן היא סימולטור זריחה שמאפשר "זריחה הדרגתית".

     

    מדובר במנגנון תאורה המבוסס על טיימר ומאפשר להגביר את האור בהדרגה עד למצב של אור בהיר הדומה לזריחה מלאה. "מתברר שקולטני האור שלנו קולטים דרך העפעפיים לא רק את האור עצמו אלא גם את ההדרגתיות של השינוי בעוצמתו", מסביר ד"ר מוסקוביץ'. "ההשתנות הדינמית הזאת של אור השמש מעירה אותנו בהדרגה, ולהדרגתיות הזאת בחשיפה לקלט האור יש השפעה על התפקוד, על הערנות ועל מצב הרוח שלנו".

     

    ואכן, במחקר שפורסם ב-‭2014‬ בכתב העת‭European ‬ ‭ Journal of Applied Physiology‬ נמצא ששימוש בסימולטור זריחה הדרגתית משפיע על הערנות הסובייקטיבית ומשפר את התפקוד הקוגניטיבי והפיזי לאחר היקיצה.

     

    "נוסף על סימולטור הזריחה קיימות כיום מערכות תאורה חכמות שמחקות את מחזור האור", אומר ד"ר מוסקוביץ'. "גם זאת, מתוך תובנה שהאור הטבעי איננו אחיד כל שעות היום אלא משתנה במהלך היום, כשמוקדם בבוקר הוא חלש יותר והוא נעשה בוהק יותר בהדרגה עד שהוא מגיע לשיא מסוים, ואז מתחיל להשתנות שוב לקראת השקיעה.

     

    לכן, הרעיון הוא לתת מענה להשתנות האור בתוך הבית או המשרד". טכנולוגיה מעניינת אחרת שפותחה היא חלונות "חכמים" המסתגלים לאנרגיית השמש ומווסתים אותה כדי ליצור אור יום אופטימלי ולהפחית בוהק וסנוור.

     

    דו"ח מחקר שפורסם בינואר האחרון על ידי חוקרים מאוניברסיטת קורנל, מצא ששימוש בחלונות כאלה במשרדים הוביל לדיווח של העובדים על ירידה של ‭ 84%‬ בתסמינים של לחץ בעיניים, ראייה מעורפלת, כאבי ראש ועלייה בערנות. "ואפשר גם לאמץ טכניקות פשוטות שיעזרו להעלות את החשיפה לאור טבעי", מסכם ד"ר מוסקוביץ', "כמו למשל לצאת להליכה של חצי שעה בבוקר ולקרב את שולחן העבודה לחלון".

     

    אור ( )

    הכותבת היא בעלת דוקטורט (‭PHD.‬) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה

     

    ואיך משפיע שעון החורף משפיע על מצב הרוח?

     

    צילום: אלי סגל, רועי עידן

    צילום: אלי סגל, רועי עידן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    להחזיר את האור הטבעי לחיינו
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים