שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מבחן השוואתי: יגואר F-טייפ מול פורשה קאיימן - הקרב על הנהג
    גם מכוניות הספורט של פורשה ויגואר נכנעו לתקני זיהום אוויר וצריכת דלק. התוצאה: מנועי ארבעה צילינדרים קטנים בקאיימן 718 וב-F-טייפ. אבל זו רק נקודה משנית שכן מטרת המבחן לא הייתה לבדוק צריכה דלק. אז מי מהן טובה יותר לנהג?

     

    צילום: ניר בן זקן, עריכה: אסף אושי

    צילום: ניר בן זקן, עריכה: אסף אושי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כשהושקה יגואר F-טייפ, סוג של יורשת מודרנית ל-E-טייפ האלמותית, ניסו ביצרנית הבריטית למתג אותה כיריבה של מלכת-מכוניות-הספורט-שלא-מגיעות-מאיטליה - פורשה 911. בתפריט: מנועי V6 ו-V8 מוגדשים ומאוד חזקים. שש שנים לאחר מכן החליטה יגואר, בדומה לשאר תעשיית הרכב, להקטין את נפחי המנוע (ארבעה צילינדרים, 2.0 ליטר) ולייצר גרסת בסיס שלא רק נקיה יותר לסביבה אלא גם נושאת תג-מחיר נמוך יותר. החלטה מובנת, אבל כזו שמעמידה אותה מול מתחרה אחרת מבית פורשה.

     

    יגואר F-טייפ P300 פורשה 718 קאיימן S (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    כי גם הקאיימן, מכונית הספורט הקטנה והבסיסית בהיצע של היצרנית הגרמנית, התקשתה להצליח. תג-מחיר גבוה מדי ותדמית של 911-לעניים, פגעו בה. גם כאן נדרש שינוי וכך הוצגה גרסה עדכנית תחת השם 718, עם מנועי ארבעה צילינדרים ותג-מחיר נמוך משמעותית. אז לקחנו את שתיהן לקרב ראש בראש.

     

    יגואר F-טייפ 300P

    יגואר F-טייפ P300 (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)
    מנוע: 4 צילינדרים, 2.0 ליטר, טורבו-בנזין, 300 כ"ס

    תיבת הילוכים, הנעה: 8 הילוכים אוטומטית, אחורית

    זינוק ל-100 קמ"ש מהירות מרבית: 5.7 שניות, 250 קמ"ש

    צריכת דלק (ממוצע יצרן): 12.6 ק"מ לליטר

    בטיחות: ארבע כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, התראת שטחים מתים וערנות נהג

    מחיר: 598 אלף שקל

    מבחן בודד

     

    פורשה 718 קאיימן S

    פורשה 718 קאיימן S (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    מנוע: 4 צילינדרים, 2.5 ליטר, טורבו-בנזין, 350 כ"ס

    תיבת הילוכים, הנעה: 7 הילוכים כפולת-מצמד, אחורית

    זינוק ל-100 קמ"ש מהירות מרבית: 4.2 שניות, 285 קמ"ש

    צריכת דלק (ממוצע יצרן): 11.7 ק"מ לליטר

    בטיחות: שש כריות אוויר, מובילאיי

    מחיר: 621 אלף שקל

    מבחן בודד

     

    עיצוב ותא נוסעים

    יותר משש שנים לאחר שהושקה, ה-F-טייפ עדיין נראית מצוין עם מכסה מנוע ארוך ויחידות תאורה צרות. היינו מוותרים על מסיט האוויר המוחצן על דלת תא המטען, תוספת שנראית כאילו הותקנה בסדנת שיפורים מקומית. את העובדה שמדובר בגרסת הבסיס תזהו לפי צינור פליטה אחד מרכזי, במקום כפול. לעומתה הקאיימן, בעלת מראה הקרפדה המסורתי, פחות מרשימה ובולטת אבל יותר קלאסית ומוכרת. היא אגב קטנה מהמתחרה הבריטית בכל ממד: 10 ס"מ באורך, 12 ס"מ ברוחב ו-1.5 ס"מ לגובה.

     

    יגואר F-טייפ P300 פורשה 718 קאיימן S (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    פנים ה-F-פייס מייצר רושם ראשוני טוב יותר, עם מושבי עור (אדום ברכב המבחן) מתכוונים חשמלית. רשימת האבזור עדיפה וכוללת כציוד תקני חלון שמש, מפתח חכם וחיישני חניה אחוריים וקדמיים. פחות אהבנו את התפעול המסורבל של מסך המגע ("8), את פתחי המיזוג הנשלפים חשמלית בהתנעה (מיותר) ואת העובדה שחלק מהמתגים סביב בורר ההילוכים ומנופי העברת ההילוכים עשויים פלסטיק לא נעים למגע. מה שבעיקר מפריע כאן הוא שדה הראיה המוגבל בגלל שטחי חלונות קטנים וקורות A עבות.

     

    יגואר F-טייפ P300 (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    במבט ראשון נראה פנים הקאיימן פשוט על גבול הספרטני, לרבות מושבי בד עם כיוון ידני במכונית שמחירה 621 אלף שקלים. לא בדקנו, אבל יתכן שמדובר בשיא הפשטות-ביחס-לכסף בשוק הרכב המקומי. אבל. המושבים הפשוטים למראה ונטולי הכיוון בעזרת אצבע מציעים תמיכה מעולה וטובה משמעותית. ההגה נטול מתגי שליטה אבל ממוקם מצוין.

     

    ובכלל, כמו בכל פורשה מהסדרות שאינן מתחנפות למאוהבים בישיבה גבוהה, גם במכונית הזו תנוחת הנהיגה פשוט מושלמת, לרבות שטחי חלונות גדולים המקנים שדה ראיה מצוין. גם מסך המגע עדיף עם אפשרות צימוד ל- Apple CarPlay ותפעול אינטואיטיבי יותר. מטען? לקאיימן שני תאים - קדמי בנפח 275 ליטר ואחורי בנפח 150. ליגואר רק תא מטען אחד מאחור עם 310 ליטר של נפח.

     

    פורשה 718 קאיימן S (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    מבחינת אבזור הבטיחות היגואר מנצחת. יש לה אמנם פחות כריות אוויר (ארבע לעומת שש) אבל היא מצוידת במערכות בטיחות אקטיביות מקוריות כמו בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, התראת שטחים מתים וערנות נהג. הפורשה נטולת האבזור המתקדם מצוידת במערכת התרעה בהתקנה מקומית של מובילאיי.

     

    יחידות הנעה וביצועים

    מנוע ה-2.0 ליטר המוגדש ביגואר משחרר הספק מכובד של 300 כ"ס אבל מרים ידיים מול הבוקסר המוגדש בנפח 2.5 ליטר שמייצר 50 כ"ס יותר (350 כ"ס). ואם זה לא מספיק כדי לבסס עליונות ביצועים, משקלה העצמי של הגרמנית נמוך בלא פחות מ-140 ק"ג (1,385 ק"ג לעומת 1,525). שני נתונים אלה מאפשרים לה להביס את היגואר בעל מבחן תאוצה. הן מהמקום - 4.2 לעומת 5.7 שניות ל-100 קמ"ש) והן בהאצות ביניים מכל סוג.

     

    יגואר F-טייפ P300 פורשה 718 קאיימן S (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    לכך עוזרת גם תיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד (PDK) המעולה של פורשה שמציגה יתרון מהירות אדיר על תיבת ה-ZF - עם 8 הילוכים - האוטומטית ביגואר. יתרונה היחיד של זו האחרונה מתבטא בזחילת פקקים איטית שם היא חלקה ונעימה יותר מהיחידה בפורשה. פחות נעים הוא צליל מערכות הפליטה בעלות טיפול-סאונד-אקטיבי שאינו עושה חסד עם אף אחת מהשתיים. צריכת הדלק: כ-8 ק"מ לליטר ביגואר, לעומת כ-8.5 ק"מ לליטר בפורשה.

     

    יגואר F-טייפ P300 (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    נוחות והתנהגות

    ה-F טייפ מציעה נוחות נסיעה טובה יותר, עם יכולת ספיגת שיבושים עדיפה על הקאיימן שעשויה להרגיש מעט נוקשה לפעמים. גם בידוד רעשי דרך ורוח מעט טוב יותר בבריטית, מה שהופך אותה לבת לוויה עדיפה לנסיעות למרחקים ארוכים. אבל, ואת זה אין בעיה לזהות, מדובר בשני יצורים שונים בתכלית.

     

    נכון, לשתיהן יכולת דינמית גבוהה שתמרח חיוך גדול על פני הנהג. אבל הדרך בה זה קורה, שונה לחלוטין. ה-F טייפ בגרסת הבסיס הנבחנת - קלה ב-50 ק"ג מגרסת V6 - זכתב לכיול מיתלים שונה שלדברי יגואר הופך את התנהגות הכביש לחדה ומדויקת יותר מכל גרסה אחרת במשפחה, עם החלקות אחוריים קלות ביציאה מפניות, בקרת יציבות מנותקת חלקית למתחילים או מנותקת באופן מלא למתקדמים, אבל רק בהילוכים הנמוכים. נשמע טוב, אבל עובד פחות מרשים ובוודאי פחות משכנע. ההגה חד מדויק ומהיר, אבל מעט חסר משוב. הבלמים מציעים יכולת טובה, אבל לא מעבר לכך.

     

    פורשה 718 קאיימן S (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    והפרשה? מול היגואר הפראית מעט, הגרמנית היא איזמל מנתחים מדויק. המנוע המרכזי עוזר לקאיימן להציג לא רק התנהגות כביש חדה ומדויקת, אלא בעיקר טונות של ביטחון שעוברות ישירות לנהג. עם זוויות גלגול צנועות, היענות מיידית של השלדה לשינויי כיוון ואחיזה כה גבוהה עד כי צריך באמת מסלול מרוצים סטרילי כדי לאתגר אותה. להגה רמת דיוק ותקשורת נדירות בתעשיית הרכב והבלמים המחורצים מציעים יכולת האטה מרשימה, כמעט ללא דעיכה. פנטסטי.

     

    סיכום

    למרות שהן משמשות - לפי היצרניות - כסוג של כרטיס כניסה לעולם מכוניות ספורט אמיתיות, ה-F-טייפ וגם הקאיימן אינן מכוניות הגיוניות. הן גם לא יכולות להיות בהתחשב בתג-מחיר של 600 אלף שקלים ומקום לשני נוסעים בלבד. אבל הן בעיקר שונות מאוד באופי.

     

    יגואר F-טייפ P300 פורשה 718 קאיימן S (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    ה-F-טייפ נראית מצויין, עם תא נוסעים מרשים ומאובזר, מערכות בטיחות מקוריות ונוחות עדיפה בנסיעות ארוכות. היא ללא ספק המכונית שנעים יותר להתנהל איתה ביומיום. אבל לא זו הייתה מטרת המבחן המוצהרת.

     

     

    שכן הקאיימן 718 S אומנם ספרטנית יותר מבחוץ ומבפנים, פחות שימושית ונוחה. אבל הביצועים עדיפים משמעותית והיא בעיקר מציעה יכולות דינמיות וחווית נהיגה נדירות. כאלה שניתן למצוא, אם בכלל, באזורים מוטוריים אקזוטיים והרבה יותר יקרים. היא יקרה, ולא מספיק מאובזרת, אבל בכל מבחן שנוגע ליכולת הספורטיבית היא מנצחת את היגואר בלי להתאמץ אפילו. 

    תודה לחברת F1 Exclusive על הסיוע בהפקת הכתבה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ניר בן זקן
    יגואר F-טייפ P300 פורשה 718 קאיימן S
    צילום: ניר בן זקן
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים