שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מסע אל ההיסטוריה של הנילוס
    משחר ההיסטוריה הנילוס היווה מקור של סחר, העברת מידע וחיים, במובן הפשוט של המילה. משה גלנץ יצא למסע אפריקן דרייב למשך 14 יום במזרח אפריקה, פגש את הטורפים פנים מול פנים בשמורות הטבע הפראיות של אוגנדה וטנזניה, והלך בעקבות מגלי העולם שחיפשו את מקורותיו של הנילוס, רק כדי לגלות בסוף את עצמו. כתבה שנייה בסדרה

     

     

    כבר ביומו השני של המסע במזרח אפריקה פגשתי שלוש פעמים בנילוס - הנהר המזוהה ביותר עם היבשת. הפעם הראשונה, כשחצינו את הנהר על גשר צר, כשמתחתנו מחזה מדהים: נהר שוצף בקצב של מיליוני ליטרים בכל דקה. לעומת זאת, הקופים שטיילו משני עבריו, הסתכלו עלינו במבט של: "מזה אתם עושים עניין? חכו חכו".

     

    בפרק הקודם: אילו מדינת היהודים הייתה באוגנדה

     

    שעה מאוחר יותר הבנתי אותם. בצילום קבוצתי על גדת הנילוס, על רקע נוף אלוהי, כשכולנו קיבלנו את כובעי המסע, הבנתי שהמסע במזרח אפריקה יצא לדרך. שם נפל לי האסימון: זה אמיתי. רגלי דורכות ביבשת שבה ערש האנושות החל. הפעם האחרונה לאותו יום הייתה לקראת ערב. בידי כוס קפה, מביט על השמש השוקעת במימי הנילוס, וימאי עם סירה קטנה חוצה אותו בשלווה בין עשרות היפופוטמים שבצבצו מהמים ולא חדלו מלנענע את אוזניהם כפעמוני אזהרה.  

    ימאי עם סירה קטנה חוצה את הנילוס בשלווה.   (צילום: משה גלנץ)
    ימאי עם סירה קטנה חוצה את הנילוס בשלווה. (צילום: משה גלנץ)

    נהר החיים של אפריקה הוא הרבה יותר מסתם נהר. משחר ההיסטוריה הנילוס היווה מקור של סחר, העברת מידע וחיים, במובן הפשוט של המילה. גם עבורי הקטן שמבקר בו לראשונה בחיי הוא הופך למשמעותי ומוחשי, כשאני פוגש בו ועומד נפעם בלי יכולת לתאר את עוצמתו, כוחו ואפילו את אהבתו.

     

    חיפשו זהב - מצאו מים, הרבה מים

    סיפור גילוי מקורותיו של הנילוס החל אי שם על ידי סוחרים ערבים מהמאה ה-12 שחיפשו באפריקה זהב, עבדים, סחורות ושנהב. הממצאים שלהם שורטטו על מפה (מפת אל אדריסי) שתיארה אגם גדול שממנו יוצא נהר. אבל לאיזה אגם הם מתכוונים? כאלו לא חסרים במזרח אפריקה. 

    מסע אפריקן דרייב (צילום: משה גלנץ)
    עשרות היפופוטמים שבצבצו מהמים לא חדלו מלנענע את אוזניהם כפעמוני אזהרה.(צילום: משה גלנץ)

     

    הבאים לחקור ולהתחקות אחרי היבשת השחורה בכלל ואחרי מקורות הנילוס בפרט היו הבריטים, שמסגרת הקולוניאליזם של המאה ה-19 ראו באפריקה לא רק יעד למסחר, אלא גם יעד אקזוטי למסעות גילוי עולם. תחילה מסעות חקר ואתגר למשוגעים לדבר ובהמשך מסעות תענוגות ואקסטרים של עשירי בריטניה, דוגמת המינגווי וצ'רצ'יל.  

    מסע אפריקן דרייב (צילום: משה גלנץ)
    כאן הם בעלי הבית. (צילום: משה גלנץ)
     

    קשה לי לתאר את הקשיים והחוויות המעניינות שעמדו בפניהם בדרך. אבל אם אני מנסה להשיק ולו במעט את התחושה העילאית שהם חוו, אלו היו הרגעים הקטנים של 14 ימי מסע אפריקן דרייב באוגנדה, קניה, טנזניה וזנזיבר. יש משהו שקשה להסביר אבל קל להרגיש כשאתה חוצה מדינות עולם שלישי בנהיגה עצמית. ולמרות שאנחנו מתנהלים כקבוצה, אני חווה מסע פרטי עם חבריי לג'יפ 5 - דניאל, דור וליה. משהו קורה לך בנפש. משהו קורה בג'יפ, בין החברים שיושבים בו. העיניים נפתחות פנימה, והנשמה לא מתרגלת בשום שלב למראות שהעיניים מגלות בצדי הדרך. הרגשתי כמגלה עולם אבל בדרך גיליתי את עצמי.  

    מסע אפריקן דרייב (צילום: משה גלנץ)
    השיירה באפריקה(צילום: משה גלנץ)

    סר ריצ'ארד ברטון, למשל, היה קצין משכיל וסקרן בצבא הבריטי בתחילת המאה ה-19, אשר חשדות בדבר נטיות הומוסקסואליות חיסלו את הקריירה הצבאית שלו. ברטון משתחרר מהצבא ויוצא לחקור עולם. הוא הנוצרי הראשון שנכנס למכה בתחפושת של סוחר אפגני, חודר לאתיופיה המוסלמית, מתרגם ומביא למערב את "סיפורי אלף לילה ולילה" ואת ה"קאמה סוטרא".... ואפילו לומד קבלה יהודית. מגלה עולם, במלוא מובן המילה. 

    מסע אפריקן דרייב (צילום: משה גלנץ)
    חווה מסע פרטי עם חבריי לג'יפ 5 - דניאל, דור וליה(צילום: משה גלנץ)

     

    ואז בשנת 1854, בחסות החברה הגיאוגרפית הבריטית, ברטון יוצא למזרח אפריקה לחקור את שאלת מקורות הנילוס הלבן ומצרף אליו קצין בריטי צעיר, בשם ג'ון הניג ספיק. המסע הראשון לא צלח, המסע השני בשנת 1858, הוביל אותם לאגם טנגניקה שבטנזניה. האם זה האגם ששרטטו הסוחרים הערבים? הייתכן? ברטון, שחלה במלריה, בעיקר התפעל מיופיו של האגם וכתב: "שום דבר לא יכול להיות יותר ציורי מהפעם הראשונה בה נגלה לעינינו אגם טנגניקה... שכחתי מהצרות, הסכנות, והספק אם נחזור. הרגשתי כי הייתי מוכן להכפיל את מה שעברתי עד לכאן".

     

    ברטון החולה לא יכול היה להמשיך במסע, וספיק, שותפו, המשיך לכיוון אגם ענק שלא הכיר (ענק זה אנדרסטייטמנט, לחופיו נמצאות טנזניה, אוגדנה וקניה). זה מקור הנילוס הלבן! - כך טען - וקרא לו "אגם ויקטוריה" על שם מלכת אנגליה באותה העת. הוא לא חיכה לשותפו ברטון, אלא חזר מיד לאנגליה על מנת לקצור את תהילת הגילוי. ברטון טען שהוא טועה, אולי משום שהוא עצמו לא גילה את הממצא המרעיש. בשנת 1864, אמור היה להתקיים עימות פומבי בין שני החוקרים שהיו בעבר שותפים למשימה. יום לפני העימות, כדור רובה מסתורי סיים את חייו של ספיק. תאונה? התאבדות? חיסול? לעולם לא נדע.

     

    מפגש בלתי אמצעי עם הטבע

    כמה שעות אחרי המפגש הראשון שלי עם עורק החיים של אפריקה, עולים על ספינת טיולים קטנה שמטפסת במעלי הנהר שרוחבו מגיע למאות מטרים. הפעם בדרך אל מפלי מורצ'יסון האדירים.

     

    ב-1864, סמואל בייקר, מגלה הארצות הבריטי, נחשף באוגנדה למחזה שלא ישכח לעולם: בפלג הנילוס היוצא מאגם ויקטוריה הוא מגלה מפלים עצומים בגודלם. זרם הנילוס החזק - 300 מטרים מעוקבים של מים מידי שניה, נדחק בדרכו מערבה לעבר אגם אלברט, דרך 3 אשדים שרוחבם הצר יוצרים לחץ אדיר, ואז משתחרר בנפילה מגובה 43 מטרים. מחזה מרהיב ביופיו. בייקר הנפעם קרא למפלים "מפלי מורצ'יסון" על שם רודריק מורצ'יסון, נשיא החברה הגאוגרפית המלכותית האנגלית באותה עת. היום, המפלים הם חלק משמורת מורצ'יסון - שמורת טבע מוגנת באוגנדה.  

    מסע אפריקן דרייב (צילום: משה גלנץ)
    ב-1864, סמואל בייקר, מגלה הארצות הבריטי, נחשף באוגנדה למחזה שלא ישכח לעולם - מפלי מורצ'יסון. (צילום: משה גלנץ)
     

    בדרך למפלים אנחנו זוכים לצפות בציפור הלאומית של אוגנדה, עגור כתר לבן-לחיים. בגדות הנהר הילכו להקות של ג'ירפות, צבאים, פילים, ציפורים נדירות, תנינים, קופים ואפילו פיל כביר שפשוט צעד לו בתוך המים בנונשלנטיות מרגיעה. אט אט עם ההתקדמות, אנחנו מבחינים גם בחלק הפחות נעים של היבשת הזו. קצף לבן ומזוהם שהולך ומתגבר עד למפלים - עדות חיה המזכירה לנו שבכל זאת אנחנו באפריקה. המים כאן לא ממש ראויים לשתייה, אבל הרגע בו המפלים מתגלים בין ירוק העד, ורעש המים האדיר שמתגבר על רעש מנוע הספינה משכיח את הכול.

     

    ומה לגבי מקורו של הנילוס הלבן? הטענה כי מקור הנילוס הוא באגם ויקטוריה - האגם הטרופי הגדול בעולם ואגם המים המתוקים השני בגודלו בעולם, (שטחו 68,800 קמ"ר ורק לשם ההשוואה - שטחה של הכנרת שלנו הוא 165 קמ"ר), הוכחה כנכונה בשנת 1875 על ידי הנרי מורטון סטנלי (דמות מרתקת בפני עצמה מ"הנבחרת האנגלית" של מגלי עולם) ועד היום מקובלת על חוקרים. ממנו מתחילים לספור 6,655 קילומטרים של מים זורמים ללא הפסקה עד למצרים מה שמזכה אותו בתואר הנהר הארוך ביותר בעולם. 

    מסע אפריקן דרייב באפריקה (צילום: אופיר גבולי)
    זוכים לצפות בציפור הלאומית של אוגנדה, עגור כתר לבן-לחיים. (צילום: אופיר גבולי)
    חוזרים אל המזח לקראת צהריים ועוזבים את הנילוס לכמה שעות, הפעם לטובת נהיגה בשבילי עפר בשמורה האדירה הזו. שמורת מורצ'יסון היא ביתם של עשרות אלפי בעלי חיים שמהלכים ממש בינינו רק שבשונה מגן חיות, כאן הם גם בעלי הבית, ואנחנו בתוך כלוב 4×4 נעים וממוזג, אבל אף אחד מאיתנו לא חושב לפתוח דלת.  

    מסע אפריקן דרייב (צילום: אופיר גבולי)
    נמר על העצים ממתין לטרפו. (צילום: אופיר גבולי)

    מסע אפריקן דרייב (צילום: אופיר גבולי)
    רגליהן נעות בהליכה כה אצילית שקשה להתיק מהן את העיניים. ג'ירפות בשמורת מורצ'יסון. (צילום: אופיר גבולי)

     

    אני מנסה לנצור מראות של פעם בחיים. עדרי ענק של פילים מהלכים לאיטם וכולנו נותנים להם את הכבוד לחצות את הדרך בין שיירת הג'יפים. ראשן של הג'ירפות מגיע השמימה, אך רגליהן נעות בהליכה כה אצילית שקשה להתיק מהן את העיניים. נמר על העצים ממתין לטרפו, אך היה נראה שהצבאים הרבים שמלחכים עשב מטרים ספורים ממנו, לא ממש נרתעים. עד הרגע שבו הנמר נזכר שהוא רעב, ואז הם מבינים, מאוחר מדי, שצריך לרוץ. כמה דקות אחרי, המושג טורף ונטרף מקבל משמעות, אבל קשה להסביר מה מרגישים בגוף כשצופים בנקבת צבי תומפסון מביטה על בנה נטרף על ידי נמר, אבל מתוך כבוד עומדת במרחק ראיה למשך כל זמן הארוחה.  

    מסע אפריקן דרייב באפריקה (צילום: אופיר גבולי)
    עדרי ענק של פילים מהלכים לאיטם וכולנו נותנים להם את הכבוד. (צילום: אופיר גבולי)

    קבלת שבת בקצה העולם

    רגע לפני החשיכה אנחנו נפגשים שוב עם הנילוס. הפעם על גדות אגם אלברט, במקום שבו המים נכנסים לרגע ומיד ממשיכים בדרכם כדי להעניק חיים למדינות אפריקה הצחיחות. הקרקע השטוחה, עצי השיטה, השיחים הנמוכים הם הנוף השולט.

    מסע אפריקן דרייב (צילום: משה גלנץ)
    ג'ירפות, פילים וזברות על רקע האגם, צופות כמונו בשקיעה היפה ביקום. (צילום: משה גלנץ)

    פורקים מהג'יפ, מוזגים יין, פורסים אננסים, ג'ק פרוט ופק"ל קפה, ומתחילים בהכנת קבלת שבת הכי ישראלית. אין דרך לתאר סיטואציה שבה ג'ירפות, פילים וזברות על רקע האגם, צופות כמונו בשקיעה היפה ביקום ומכניסות איתנו שבת. אין שום תסריט שיכול להמציא רגע כזה שבו חבורת מוזונגו בוחרת לקבל שבת בשירת שלום עליכם ו-לך דודי במקום הכי קרוב לטבע האלוהי הזה. קסם. 

     

    עם זריחה של היום הרביעי למסע אנחנו נפרדים מהנילוס בחצייה מלכותית על מעבורת עמוסה בכל שבעת הג'יפים שלנו. מצידו השני, גלגלי ה-4×4 לוקחים אותנו דרומה אל פורט פורטל ולועות הרי הגעש שהפכו לאגמים מרהיבים. לא לפני שכולנו חוגגים לדניאל יום הולדת 45 ספונטנית על גדות הנהר, כולל ריקודים שגורמים למקומיים לשלוף מצלמות ולתעד את הקבוצה הישראלית. מי האמין שאי שם בליבה של אוגנדה אנחנו נהיה האטרקציה.

      

    המשך יבוא

     

    משה גלנץ היה אורח של חברת מאגמה במסע אפריקן דרייב .

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים