שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דו"ח: צבא ה"בוטים" האיראני שמנסה להשפיע על הבחירות בישראל
    מעקב ברשתות החברתיות אחרי אנשי ימין והתחזות לקבוצות טלגרם של חדשות: דו"ח של חברת vocativ שהגיע לידי ynet חושף כי האיראנים מפעילים מאות חשבונות מזויפים כדי לעורר שיח על נושאים מפלגים בישראל. מאז ההכרזה על בחירות, נטען, נרשם זינוק בפעילותם

    חשיפה מעורבות אירנית בבחירות בישראל (צילום: vocativ)

    לא רק טילים: האם איראן מנסה להשפיע על הבחירות בישראל דרך חשבונות מזויפים ברשת? ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר השבוע כי איראן מבצעת מתקפות סייבר נגד ישראל "על בסיס יומי". כעת, לפי דו"ח ש-ynet מפרסם את ממצאיו לראשונה, נראה כי האיראנים מפעילים מאות חשבונות מזויפים ברשתות הישראליות - במטרה לעורר פילוג חברתי ולהשפיע על שיח הבחירות הקרבות.

     

    מהדו"ח של חברת Vocativ האמריקנית, של היזם הישראלי מתי כוכבי, עולה כי במרחב הרשתות החברתיות הישראלי אפשר למצוא כיום נוכחות גוברת של "בוטים" המופעלים מאיראן, שמגיבים באופן אוטומטי ומתוכנת לאירועים - ושדרכם מנסים האיראנים להשפיע על השיח בארץ. בחברה פנו למנהלי הרשתות כדי שאלו יעצרו את מה שנראה כמהלך איראני מאורגן.

     

    באנגלית, ספרדית ואזרית: אתרי הפייק ניוז של האיראנים

    "זה לא אתר ישראלי, זאת תעמולה איראנית"

     

    נכון לסוף ינואר 2019, כתבו האנליסטים בדו"ח, פעלו כ-350 חשבונות איראניים פיקטיביים ברשתות חברתיות שונות, שמטרתם לייצר שיח סביב מוקדי מחלוקת בחברה הישראלית. המסרים של האיראנים נמצאים בעמודי פייסבוק, טוויטר וקבוצות טלגרם ומגיעים, על פי ההערכות, לחשיפה פוטנציאלית של כחצי מיליון ישראלים מדי חודש.

    חשיפה מעורבות אירנית בבחירות בישראל (צילום: vocativ)

     

     

    הדו"ח נפרס על פני החודשים האחרונים, ובמסגרתו הופעלה מערכת מודיעינית אשר סורקת את הרשת במטרה למצוא מילות מפתח גיאוגרפיות ולמצוא קשרים בין בוטים ברשת, ומכאן הגיעו לפרופילים שנחשבו כמזויפים וכבוטים. על פי החוקרים, מאז ההכרזה על הבחירות הפרופילים הללו יותר פעילים ומצטרפים ליותר ויותר קבוצות בטלגרם, פייסבוק וטוויטר.

     

    לדבריהם, אופן זיהוי הבוטים הוא באמצעות אלגוריתם שבוחן אם הפרופיל אמיתי או מזויף. בין היתר, הוא בוחן אם קצב הפרסום של החשבון קבוע או חריג. החוקרים מסבירים כי אותו אלגוריתם אפשר גם לחשוף מי עומד מאחורי הבוטים הללו. רוב הציוצים והפוסטים של החשבונות הפיקטיביים, הם מציינים, כוללים קישורים לאתר Countdown 2040, אתר איראני בשפה האנגלית - שטוען כי עד שנה זו ישראל לא תתקיים.

     

    אין זו הפעם הראשונה שבה חברות ישראליות חושפות ניסיונות איראניים להשפיע על השיח בארץ באמצעות הרשת. חברת מודיעין הסייבר הישראלית "קלירסקיי" טענה בספטמבר אשתקד כי איראן מפעילה רשת של אתרי פייק ניוז ברחבי העולם - גם בישראל. לדבריה, אתר "תל אביב טיימס" בכתובת http://www.tel-avivtimes.com הוא למעשה אתר "פייק ניוז" איראני, שכוון לדעת הקהל הישראלית.

     

    "עקב הבחירות – זינוק בפעילות החשודה"

    החוקרים סיפרו ל-ynet כי בחודשים קודמים השיח שיצרו הבוטים עסק בעיקר בענייני פנים ישראליים, ואילו בשבועות האחרונים, בשל אמירות של בכירים ישראלים על איראן, המסרים עסקו יותר בהתבססות האיראנית בסוריה.

     

    חשיפה מעורבות אירנית בבחירות בישראל (צילום: vocativ)

    בדו"ח נטען כי הבוטים שפעלו ברשת שימשו את האיראנים לליבוי השיח על הסכסוך הישראלי-פלסטיני - ולאחר ההכרזה על בחירות הם הוסבו לטובת השפעה עליהן. האנליסטים מציינים עוד כי ישנה עלייה משמעותית - של 783% - בפעילות החשבונות ברשת מאז ההכרזה. בנוסף, מצוין, מתוך 350 הבוטים האיראניים רק 50 פעלו לפני ההכרזה על הבחירות. כ-300 החשבונות החשודים הנוספים הצטרפו בימים שלאחר מכן.

     

    שיטת העבודה

    אז איך בדיוק הגיעו החוקרים לאותם חשבונות פיקטיביים ומהי שיטת העבודה שלהם? לאחר מציאת חשבון שכזה החלו האנליסטים של החברה לבדוק את אופן הפעולה של הבוטים, וגילו כי דפוס הפעילות שלהם היה די זהה.

     

    בשלב הראשון, נכתב בדו"ח, פתחו האיראנים חשבונות מזויפים, שמתחזים לאתרי חדשות לגיטימיים. כך למשל, הם התחזו לחשבונות הטוויטר "החדשות החמות" ו"חדשות ללא צנזורה".

    חשיפה מעורבות אירנית בבחירות בישראל (Photo: vocativ)

    חשיפה מעורבות אירנית בבחירות בישראל (Photo: vocativ)

    חשיפה מעורבות אירנית בבחירות בישראל (Photo: vocativ)

    מתי כוכבי. "מנסים לחזק את הפילוג בחברה הישראלית ולהחליש אחדות" ()
    מתי כוכבי. "מנסים לחזק את הפילוג בחברה הישראלית ולהחליש אחדות"
     

    לאחר מכן, הם הקימו רשת של עשרות בוטים, חשבונות שנחזים לאנשים פרטיים ותמימים - שמטרתם להפיץ ולהעצים את השיח סביב אותם חשבונות פיקטיביים. השלב הבא כלל מעקב אחרי ישראלים בולטים, כדי שאלו יעקבו בחזרה, וכן פתיחת קבוצת טלגרם, המכילה אלפי משתמשים ישראלים ומתחזה לאתר חדשות. זאת, במטרה לזהות את מוקדי השיח המובילים ולהתמקד בהם.

     

    על פי הדו"ח, עולה כי פעמים רבות האיראנים לוקחים כותרות חדשותיות אמיתיות, ומנסחים אותן בצורה מעוררת מחלוקת - כדי לעורר שיח מפלג סביבן. מטרה דומה מיוחסת לפעילות רוסיה לפני בחירות 2016 בארצות הברית - שלפי ארגוני המודיעין האמריקניים נועדה לערער את הלכידות החברתית ואף את המרקם הדמוקרטי במדינה.

     

    "מעקב ברשת אחרי אנשי ימין"

    הבוטים התמקדו לפי החוקרים בעיקר בקשר עם מובילי שיח בימין - ופרסמו ציוצים שמטרתם לעורר תגובות בקרב מצביעי ימין. בין היתר, הם עקבו אחרי החשבונות של דמויות כדרי אזולאי, דלילה מור, רונית הביביסטית וישראל בונד, שמות מוכרים בזירת הטוויטר המקומית. בכמה מקרים, נכתב, משתמשים ישראלים אמיתיים אף שיתפו והפיצו, שלא בידיעתם כמובן, את התעמולה האיראנית.

    חשיפה מעורבות אירנית בבחירות בישראל (Photo: vocativ)

    חשיפה מעורבות אירנית בבחירות בישראל (Photo: vocativ)

    חשיפה מעורבות אירנית בבחירות בישראל (Photo: vocativ)

    בדו"ח מצוין כי האיראנים פתחו גם בפייסבוק חשבונות מזויפים, שהתחזו לנשים ולגברים. דרך החשבונות הם יצרו קשר עם ישראלים והוסיפו אותם לרשימת החברים. על ידי חברויות אלו עם אנשים אמיתיים, הם הפכו את הפרופילים המזויפים ללגיטימיים והצליחו להצטרף לקבוצות פייסבוק שקשורות לשיח הפוליטי - וגם שם קידמו את השיח המפלג.

     

    הנושאים הבולטים שבהם עוסקים הבוטים הם מוקדי סכסוך או השמצה של מדינת ישראל: הטרדות מיניות בישראל, כתבות נגד ראש הממשלה נתניהו, פערים כלכליים במדינה, חקיקה אנטי דמוקרטית מפלה, עוני בישראל, משבר הגירושין, רצח נשים, היחלשות בג"ץ ועוד.

     

    מתי כוכבי, מייסד החברה שהכינה את הדו"ח, אמר כי "השיח שהבוטים האיראניים יוצרים מנסה לחזק את הפילוג בחברה הישראלית והחלשת האחדות. כנראה שהם מבינים שכוחנו באחדותנו. בארה"ב ובאירופה לבוטים שהדגישו את הפילוג הייתה השפעה גדולה על המערכות הפוליטיות".

     

    "חשש לחיסול קריירות פוליטיות"

    ד"ר טל פבל, מומחה לאיומי סייבר מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, טוען כי הפעילות שעולה מהחקר יכולה להסב נזק משמעותי בזמן הבחירות בישראל בשני רבדים שונים: בשיח ובביטחון המידע.

     

    "במידה רבה מדובר במקבילה של הפייק ניוז, אני קורא לה 'מניפולציה דיגיטלית'. בניגוד לשיחות אחד על אחד, פנים מול פנים, שבהן האדם יכול לבחון את הצד השני, במרחב המקוון המשתמש אינו יודע מי עומד מאחורי הפרופיל ומי מפעיל אותו", אמר.

     

    "הפוטנציאל של המניפולציה הדיגיטלית עלול להוות אתגר כבד משקל משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא ההשתלטות על השיח מצד פרופילים מסוג זה, כאשר יש נטייה להפיץ דווקא שמועות, או שיח שלילי, מסית ומתלהם. אירועים כאלו של הסתה מקוונת ראינו ברחבי העולם לא אחת, כדי ליצור שינוי בדעת הקהל.

     

    "מניפולציה דיגיטלית שכזו יכולה להיות מכוונת כדי לפגוע במועמד מסוים, או להסית נגד קבוצה, קהילה, מיעוט, או כל גורם חברתי או פוליטי", הוסיף ד"ר פבל.

    חשיפה מעורבות אירנית בבחירות בישראל (Photo: vocativ)
     

    לדבריו, "לצד פעילות של הסתה מקוונת והפצת שמועות, פרופילים מזויפים יכולים להונות את הקורבן, להניע אותו לפעולה דוגמת פתיחת קישורים, קבצים, הורדת אפליקציות ותוכנות, לשם גנבת מידע, השתלטות על חשבונות דוא"ל ופעילות מקוונת של הקורבן - ומשם קלה הדרך לגניבת מידע ואף פעילות מקוונת לכאורה בשמו של הקורבן. דבר אשר עלול להכפישו ואולי אף חלילה להביא לחיסול הקריירה הפוליטית של מועמד".

     

    הוא הוסיף כי "דוגמה לכך הייתה לפני שנתיים, אז פנו פעילי חמאס לחיילי צה"ל באמצעות פרופילי פייסבוק מזויפים וגרמו להם למסור מידע, תמונות ולהוריד אפליקציה למכשירי הטלפון של אלו שנענו לפניות הפרופילים המזויפים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים