שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "כמו ללכוד מחבל": המודיעין הישראלי נגד הסרטן

    חולים במחלות מורכבות נתקלים לעיתים קרובות בקושי להשיג מידע עדכני על דרכי הטיפול החדשות ועל מחקרים קליניים ברחבי העולם. במיזם "מדינט" עוסקים יוצאי 8200 ויחידת הטכנולוגיה של חיל המודיעין בחיפוש אחר המידע הזה, תוך שימוש בשיטות שבאמצעותן לכדו מחבלים וסיכלו פיגועים בשירותם הצבאי

    אומרים שידע זה כוח. ואם יש מי שיודעים כיצד להשיג מידע אלה אנשי יחידות המודיעין המובחרות של צה"ל. מיזם רפואי חדש רותם את היכולת הזאת לתחום חדש: עזרה לחולים במחלות מורכבות.

      

    טעימה מדרך הפעולה של הסטארט־אפ הישראלי "מדינט", שנולד לפני שנתיים וחצי, קיבלנו לא מזמן באירוע ה"מדיתון" אשר התקיים במרכז עתידים בתל־אביב. 100 רופאים, ביולוגים, מומחים במדעי החיים, אנשי מודיעין ומומחי טכנולוגיה התקבצו ל־24 שעות של עשייה למען כעשרים מטופלים ובני משפחותיהם. ממש כמו בהאקתונים טכנולוגיים, שבהם מנסים כל המוחות להגיע ביחד לקונספטים שיובילו למוצרים מקוריים וחיוניים, עבדו כולם ביחד כדי לנסות למצוא את דרכי הטיפול הכי טובות עבור החולים, שרובם סובלים ממחלות סרטן מורכבות.

      

    "מדובר בחיבור מיוחד של עולם המודיעין, הרפואה והטכנולוגיה. צוותים של חוקרים ואנשי מודיעין שמבצעים מטא־מחקר מותאם אישית, בניסיון לאתר כל פיסת מידע ממאגרים שונים בעולם, בכדי לסייע למטופלים ולרופאים שלהם לקבל החלטות רפואיות טובות יותר", הסבירה תניה אטיאס, מייסדת שותפה ומנכ"לית של "מדינט".

     

    מדיתון (צילום: דנה אלמוג)
    אירוע ה"מדיתון". רופאים, ביולוגים, מומחים במדעי החיים, אנשי מודיעין ומומחי טכנולוגיה(צילום: דנה אלמוג)

       

    קראו עוד:

    מהיום: מידע על מחקרים קליניים זמין לכולם ברשת

    מחקרים קליניים: הדרך לקבל תרופות חדישות בחינם

    בריא ברשת: 10 אתרי הבריאות הטובים בעולם

     

    היא בת 30, נשואה, אם לשני ילדים קטנים - ילד בן שנתיים ותינוקת בת חודשיים. את המיזם הקימה ביחד עם שותף, רואי קידר, והיא עובדת בו סביב השעון מתוך אמונה כי זכותו של כל מטופל להחזיק בידיו את כל המידע והכלים, בשביל לקבל החלטות על גופו. "אני באמת מאמינה שהשינוי המשמעותי יגיע מצד המטופלים, שידרשו לדעת, שידרשו שקיפות, שיעשו הכל כדי שיהיה בידיהם כל המידע לו הם זקוקים ברגע האמת", היא אומרת. "המשימה שלנו היא להפוך את העולם העצום של מידע רפואי לתובנות קליניות שימושיות ואישיות, כך שניתן יהיה לקבל החלטות רפואיות מבוססות מידע".

     

     להפוך את העולם העצום של מידע רפואי לתובנות קליניות שימושיות ואישיות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    להפוך את העולם העצום של מידע רפואי לתובנות קליניות שימושיות ואישיות(צילום: shutterstock)

     

    "מידע על אויב"

    הרעיון, שלא במפתיע, עלה בעקבות סיפור אישי. "קרוב משפחה של חבר שלנו, אורן שמו, אובחן כחולה בסרטן שכלל גידול אגרסיבי בראש", מספרת אטיאס. "הרופאים נתנו לו מעט מדי תקווה וכל עולמו חרב. באמצע החיים, עם משפחה וילדים, עם תכנון להביא עוד ילד, והבשורה על הגידול בראשו עצרה את הכל בבת אחת. אני זוכרת שהתשובה הזו שאין מה לעשות, שהגיעה מיותר מרופא אחד שהוא פגש, קוממה אותי. עלתה בי מחשבה ראשונית, למה בעצם אנחנו לא עושים את מה שעשינו ביומיום ביחידות המודיעין: חיפוש מידע מודיעיני על האויב בדרכים הכי מתקדמות בעולם? למה שלא ניישם את המודל הזה גם על אויב אחר, כמו מחלות?

     

    "כך התחיל בעצם הרעיון. במקרה הפרטי של אורן הקמנו קבוצת מיקוד, שכל מטרתה הייתה לחפש מענה לגידול האלים שתקף אותו. הצלחנו להביא מידע שהאריך את חייו בצורה משמעותית והוא אפילו הספיק יחד עם אשתו להביא בן נוסף לעולם. אמנם הוא כבר לא איתנו, לצערנו הרב הוא נפטר כעבור שנתיים, אבל הוא היה למעשה המקרה הראשון שאיתו יצאנו לדרך, מתוך אמונה שלמה שיש בידינו כלים מקצועיים מתקדמים שבעזרתם נוכל לעזור למטופלים נוספים, בארץ ובעולם. תקראי לזה 'הרב פירר מודל 2019'".

      

    אין ספק שמדובר בצורך ממשי. כל התפיסה של עולם הסרטן השתנתה לחלוטין בשנים האחרונות. אם פעם הוא הוגדר לפי מיקומו בגוף, "סרטן שד", "סרטן ריאה" וכדומה, והטיפול הגורף היה כימותרפיה או כריתת גידולים, כיום ההבנה היא שמקור כל סרטן הוא במוטציה גנטית, כלומר באותו איבר יכולים להיות סוגי סרטן רבים, ויש שלל טיפולים שיכולים להתאים - וחלקם הניכר עדיין בשלב הניסוי. לכן, הסיכוי שחולה ישיג בעצמו את כל המידע הרלוונטי אינו גדול.

      

    "בעולם המודיעין הביטחוני אנו משתמשים במתודולוגיה רבת שנים, הכוללת ניטור של מידע רגיש ואנליזות מסובכות כדי לאתר פושע או מחבל, להתריע בפני הפיגוע הבא, או לחשוף חוליית טרור", מסבירה תניה. "אנו מפעילים טכנולוגיות מתקדמות שמנתחות טקסט, תמונה, סאונד ווידיאו, מתממשקים לערים חכמות ומצליחים לאתר פיסות מידע רלוונטיות מהקצה השני של העולם. אז לא ייתכן שבעולם הרפואה המותאמת אישית מטופלים סובלים או מתים כי לא הייתה להם גישה למידע הכי עדכני ומדויק שיכול לסייע להם ולרופאים שלהם לקבל החלטה טובה יותר".

      

    איסוף מידע רפואי ממקורות שונים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    איסוף מידע רפואי ממקורות שונים(צילום: shutterstock)

     

    כדי להשיג את המידע הזה, עובדים במדינט באופן קבוע עשרה אנשים שמפתחים אלגוריתמים לאיסוף מידע רפואי ממקורות שונים, יוצאי 8200 והיחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. לצידם יש 20 חוקרים רפואיים - רופאים, ביולוגים, מומחים במדעי החיים וכולי, שמלווים את החולים ומציגים להם את אפשרויות הטיפול. פעם בשנה, ב"מדיתון", מצטרפים אליהם עוד עשרות מתנדבים כדי לזרז את ההליכים.

      

    "ככלל, הרופאים בארץ טובים ובעלי יכולת וידע מקצועי שמאפשרים להם לתת שירות בסטנדרט גבוה", אומר רואי קידר, המייסד והשותף השני במדינט. "הבעיה היא שהמערכת אינה מעמידה לרשותם, וגם לא צפויה להעמיד, את המשאבים הנדרשים כדי שיוכלו לתת שירות שמתאים למה שיש למאה ה־21 להציע. למשל, במחלות נדירות או יתומות אנו רואים לעיתים פערי מידע גדולים בין טיפולים שקיימים כיום בעולם, לבין מה שידוע לממסד הרפואי בישראל. רופא בישראל, מנוסה ככל שיהיה, יכול לטפל במספר מוגבל של מקרים, ואילו הידע בעולם לגבי אלפי מחלות הולך וגדל כל הזמן. המטרה של 'מדינט' היא להנגיש את המידע הזה למטופלים בזמן אמת, כדי שיידעו מה האפשרויות העומדות בפניהם ויעלו את זה מול הרופאים המטפלים בהם".

      

    לפי מה שראינו ב"מדיתון", המודל יכול לעזור. אחת המשתתפות הייתה אווה, תושבת המרכז שאובחנה לפני שנה וחצי עם סרטן שד גרורתי מסוג IDC (Invasive Ductal Carcinoma), ומאז עברה ניתוח להסרת הגידול ומספר סדרות של טיפולים כימותרפיים מסוגים שונים, כולל השתתפות במחקר קליני שבדק שילוב נוסף של תרופות. למרות הטיפולים, המחלה ממשיכה להתקדם וליצור גרורות בגופה, והיא נמצאת בצומת קבלת החלטות חשוב לגבי המשך הטיפול. אווה פנתה ל"מדינט" בניסיון לאתר סוגי טיפול נוספים, מחקרים קליניים רלוונטיים וגם אמצעים לסיוע בהפחתת תופעות הלוואי הקשות של הכימותרפיה.

      

    במסגרת ה"מדיתון" הצוות שלה איתר מספר אופציות טיפוליות נוספות הכוללות אימונותרפיה ותרופות ביולוגיות המתאימות לפרופיל המחלה שלה, שנמצאות במחקרים קליניים ברחבי העולם. דוגמה לכך הוא מחקר קליני בשלב מתקדם אשר מתקיים בבוסטון, שבו משתמשים בתרופה PD-1, אשר מעודדת את מערכת החיסון לתקוף את הגידול, יחד עם הרצפטין, תרופה ביולוגית אשר המטופלת כבר קיבלה בעבר, שמיועדת לתקוף באופן ספציפי את החלבון HER2. צוות החוקרים מצא גם עדויות מחקריות לכך שיכול להיות תועלת בטיפול מסוג CAR-T, שבמהלכו מוציאים מהגוף את תאי מערכת החיסון, משנים אותם כך שיתקפו באופן יעיל יותר את הסרטן, ומחזירים אותם לגוף. הטיפול ניתן במקור לחולי סרטן הדם, אולם הצוות גילה כי הוא יכול להתאים גם לסוג הגידול הספציפי של אווה. בנוסף הומלצו לה מגוון אופציות טיפוליות להפחתת תופעות הלוואי, כולל טיפולים אלטרנטיביים.

      

    דוגמה נוספת היא טל, צעירה מאזור הצפון שנתגלה אצלה לפני כארבע שנים Eosinophilic gastroenteritis, מחלה אוטואימונית במערכת העיכול שמתבטאת בהתקפים של כאבים עזים והקאות, ובהפרעה לספיגת ברזל המובילה לאנמיה קשה. מכיוון שהמחלה אובחנה רק אצל כ־15 חולים ברחבי העולם, המטופלת התקשתה לאתר מידע על אופציות טיפוליות, מחקרים רלוונטיים, תופעות לוואי של התרופות אותן היא נוטלת, ועוד. היא גם ביקשה לנסות ולערוך בירור האם פרופיל המחלה שלה מתאים גם לאבחנות נוספות.

      

    צוות החוקרים הצליח לאתר מחקרים הנוגעים לחולים נוספים בעולם, מצא הסברים לתופעות הלוואי שהתרופות גורמות לה וכן גופים בעולם אשר חוקרים את המחלה איתם היא יכולה ליצור קשר. אחד הממצאים העיקריים היו כמה טיפולים אשר משמשים במקור למחלות אחרות, ונמצאו במחקרים כמועילים למחלתה של טל. הם יכולים אולי לשמש תחליף לסטרואידים שאותם היא מקבלת וגורמים לה לתופעות לוואי.

      

    בשורות היו גם עבור אדם אלגרסי מחולון (40), אשר סובל מזה כ־20 שנים ממחלת הקרוהן. הוא קיבל במהלך השנים מספר רב של טיפולים שונים ועבר שלל ניתוחים בשל סיבוכים של המחלה, הכוללים התקפים חוזרים ונשנים של אבנים בכליות. מאחר שלא חווה הקלה, הוא ביקש להבין האם ישנן אופציות טיפוליות נוספות שאותן הוא לא ניסה, מדוע הוא סובל מהתקפים חוזרים של אבנים בכליות, ואיך ניתן לטפל במחלה בשיטות אלטרנטיביות כגון הורדת לחץ.

     

    הצוות מצא הסבר מדעי לתופעת האבנים בכליות והמליץ על דרכים לטפל במצב. כמו כן נמצאו הסברים לסיבות גנטיות שיכולות להשפיע על המחלה, ואותרו מחקרים קליניים וחוקרים רלוונטיים ברחבי העולם. אחת מהסקירות המדעיות שנכללו בדוח שקיבל אדם בסיום ה'מדיתון', נגעה לפעולת התסיסה של חיידקי המעיים, ובפרט החיידקים אשר מפרקים סוכרים שמקורם בסיבים תזונתיים מסיסים, שמקורם בעיקר בצמחים - פעילות הנקראת "תסיסה סכולסטית". עקב העובדה שהתהליך מלווה לעיתים ביצירת גזים וחוסר נוחות, נוטים חולי קרוהן רבים להימנע ממאכלים אלה, וכך הם נמנעים מתסיסה סכולסטית. אולם חוקרים גילו כי היא חיונית לתפקוד תקין של המעי, ואותה הימנעות עלולה להחמיר את המחלה.

      

    "אם יש משהו משותף שחוזר ועולה בכל המשובים של המטופלים שהשתתפו באירוע, זה שהייתה הסתכלות של 360 מעלות עליהם - ולא רק על המחלה. היכולת שלהם להביע את חששותיהם והתלבטויותיהם, וההכוונה שלהם לגבי איזה מידע יכול לעזור להם לקבל החלטה שהכי מתאימה לצרכים שלהם באותו שלב, זה הדבר המשמעותי", מסבירה תניה.

      

    1,000־2,000 דולר

    עד היום עברו ב"מדינט" בין מאה למאתיים לקוחות, כשלדברי הבעלים, מדי שבוע מצטרפים בין חמישה לעשרה לקוחות חדשים. המחיר: 1,000 דולר עד 2,000 דולר ללקוח, לפי רמת המורכבות של מצבו.

      

    לדברי תניה, "כאשר הקמנו את 'מדינט' החלטנו לשאוף לספק את השירותים שלנו לכולם, גם לאלה שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם. אנו משתדלים לסייע במקרים מיוחדים, אבל רק במספר מוגבל של מקרים בכל פעם. ההמלצה היא לפנות אלינו במכתב עם פירוט המקרה.

     

    "אנחנו עובדים כרגע במרץ, כדי לכלול את השירות בביטוחים וכיסויים קולקטיביים. יש לציין כי 'מדינט' לא מקבלת שום תמיכה מחברות תרופות, פרסום או מכשירים רפואיים, כך שהמידע נקי מאינטרסים זרים. בטווח הארוך, אנו מניחים כי מרבית חברות הביטוח לא יתעלמו מהערך שאנו מביאים לחולים שלנו, וימצאו דרכים לשלב את השירותים שלנו בפוליסות הביטוח שלהן".

      

    מאגרי מידע חינם

    כדאי לדעת: יש מאגרי מידע הפתוחים לקהל הרחב.

     

    ניתן למצוא מידע באתר המחקרים הקלינים של משרד הבריאות: mytrial.

     

    מהאגודה למלחמה בסרטן נמסר: "האגודה מברכת על כל חידוש שיכול לסייע לחולים לדעת יותר על שיטות טיפול מתקדמות למחלה ומדגישה כי במקביל, מידע אמין ובדוק על מחלת הסרטן ניתן לקרוא באתר האינטרנט של האגודה, אליו עולה המידע רק לאחר שאושר על ידי ועדות מקצועיות שחברים בהן בהתנדבות נציגים ממיטב אנשי הרפואה והמחקר ברחבי הארץ.

     

    סיוע שניתן למעשה, ללא תשלום לחולים ובני משפחתם. בעוד שבחיפוש עצמאי, במנועי חיפוש ואתרים ברשת, עשויים החולים להיתקל במידע ממקורות בלתי ידועים או בעלי אינטרס מסחרי ולהוות עבור חלק מהחולים "חרב פיפיות" ולעורר תחושות חרדה ופחד או לתלות תקווה בטיפולים שלא הוכחו כיעילים למחלתם. זו הסיבה שחשוב לנו באגודה לצמצם ככל האפשר את החיפוש הלא מבוקר ולמקד את החולים במידע אמין".

     

    ניתן לפנות למרכז המידע גם בדוא"ל: info@cancer.org.il או בטל. 03-5721608

     

    או בקו המאויש 24 שעות ביממה שמספרו - 1800-599-995

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים