"כמו ללכוד מחבל": המודיעין הישראלי נגד הסרטן

אירוע ה"מדיתון". רופאים, ביולוגים, מומחים במדעי החיים, אנשי מודיעין ומומחי טכנולוגיה(צילום: דנה אלמוג)

קראו עוד:

היא בת 30, נשואה, אם לשני ילדים קטנים - ילד בן שנתיים ותינוקת בת חודשיים. את המיזם הקימה ביחד עם שותף, רואי קידר, והיא עובדת בו סביב השעון מתוך אמונה כי זכותו של כל מטופל להחזיק בידיו את כל המידע והכלים, בשביל לקבל החלטות על גופו. "אני באמת מאמינה שהשינוי המשמעותי יגיע מצד המטופלים, שידרשו לדעת, שידרשו שקיפות, שיעשו הכל כדי שיהיה בידיהם כל המידע לו הם זקוקים ברגע האמת", היא אומרת. "המשימה שלנו היא להפוך את העולם העצום של מידע רפואי לתובנות קליניות שימושיות ואישיות, כך שניתן יהיה לקבל החלטות רפואיות מבוססות מידע".

להפוך את העולם העצום של מידע רפואי לתובנות קליניות שימושיות ואישיות(צילום: shutterstock)

"מידע על אויב"

הרעיון, שלא במפתיע, עלה בעקבות סיפור אישי. "קרוב משפחה של חבר שלנו, אורן שמו, אובחן כחולה בסרטן שכלל גידול אגרסיבי בראש", מספרת אטיאס. "הרופאים נתנו לו מעט מדי תקווה וכל עולמו חרב. באמצע החיים, עם משפחה וילדים, עם תכנון להביא עוד ילד, והבשורה על הגידול בראשו עצרה את הכל בבת אחת. אני זוכרת שהתשובה הזו שאין מה לעשות, שהגיעה מיותר מרופא אחד שהוא פגש, קוממה אותי. עלתה בי מחשבה ראשונית, למה בעצם אנחנו לא עושים את מה שעשינו ביומיום ביחידות המודיעין: חיפוש מידע מודיעיני על האויב בדרכים הכי מתקדמות בעולם? למה שלא ניישם את המודל הזה גם על אויב אחר, כמו מחלות?

"כך התחיל בעצם הרעיון. במקרה הפרטי של אורן הקמנו קבוצת מיקוד, שכל מטרתה הייתה לחפש מענה לגידול האלים שתקף אותו. הצלחנו להביא מידע שהאריך את חייו בצורה משמעותית והוא אפילו הספיק יחד עם אשתו להביא בן נוסף לעולם. אמנם הוא כבר לא איתנו, לצערנו הרב הוא נפטר כעבור שנתיים, אבל הוא היה למעשה המקרה הראשון שאיתו יצאנו לדרך, מתוך אמונה שלמה שיש בידינו כלים מקצועיים מתקדמים שבעזרתם נוכל לעזור למטופלים נוספים, בארץ ובעולם. תקראי לזה 'הרב פירר מודל 2019'".

איסוף מידע רפואי ממקורות שונים(צילום: shutterstock)

בשורות היו גם עבור אדם אלגרסי מחולון (40), אשר סובל מזה כ־20 שנים ממחלת הקרוהן. הוא קיבל במהלך השנים מספר רב של טיפולים שונים ועבר שלל ניתוחים בשל סיבוכים של המחלה, הכוללים התקפים חוזרים ונשנים של אבנים בכליות. מאחר שלא חווה הקלה, הוא ביקש להבין האם ישנן אופציות טיפוליות נוספות שאותן הוא לא ניסה, מדוע הוא סובל מהתקפים חוזרים של אבנים בכליות, ואיך ניתן לטפל במחלה בשיטות אלטרנטיביות כגון הורדת לחץ.

הצוות מצא הסבר מדעי לתופעת האבנים בכליות והמליץ על דרכים לטפל במצב. כמו כן נמצאו הסברים לסיבות גנטיות שיכולות להשפיע על המחלה, ואותרו מחקרים קליניים וחוקרים רלוונטיים ברחבי העולם. אחת מהסקירות המדעיות שנכללו בדוח שקיבל אדם בסיום ה'מדיתון', נגעה לפעולת התסיסה של חיידקי המעיים, ובפרט החיידקים אשר מפרקים סוכרים שמקורם בסיבים תזונתיים מסיסים, שמקורם בעיקר בצמחים - פעילות הנקראת "תסיסה סכולסטית". עקב העובדה שהתהליך מלווה לעיתים ביצירת גזים וחוסר נוחות, נוטים חולי קרוהן רבים להימנע ממאכלים אלה, וכך הם נמנעים מתסיסה סכולסטית. אולם חוקרים גילו כי היא חיונית לתפקוד תקין של המעי, ואותה הימנעות עלולה להחמיר את המחלה.

1,000־2,000 דולר

עד היום עברו ב"מדינט" בין מאה למאתיים לקוחות, כשלדברי הבעלים, מדי שבוע מצטרפים בין חמישה לעשרה לקוחות חדשים. המחיר: 1,000 דולר עד 2,000 דולר ללקוח, לפי רמת המורכבות של מצבו.

לדברי תניה, "כאשר הקמנו את 'מדינט' החלטנו לשאוף לספק את השירותים שלנו לכולם, גם לאלה שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם. אנו משתדלים לסייע במקרים מיוחדים, אבל רק במספר מוגבל של מקרים בכל פעם. ההמלצה היא לפנות אלינו במכתב עם פירוט המקרה.

"אנחנו עובדים כרגע במרץ, כדי לכלול את השירות בביטוחים וכיסויים קולקטיביים. יש לציין כי 'מדינט' לא מקבלת שום תמיכה מחברות תרופות, פרסום או מכשירים רפואיים, כך שהמידע נקי מאינטרסים זרים. בטווח הארוך, אנו מניחים כי מרבית חברות הביטוח לא יתעלמו מהערך שאנו מביאים לחולים שלנו, וימצאו דרכים לשלב את השירותים שלנו בפוליסות הביטוח שלהן".

מאגרי מידע חינם

כדאי לדעת: יש מאגרי מידע הפתוחים לקהל הרחב.

ניתן למצוא מידע

מהאגודה למלחמה בסרטן נמסר: "האגודה מברכת על כל חידוש שיכול לסייע לחולים לדעת יותר על שיטות טיפול מתקדמות למחלה ומדגישה כי במקביל, מידע אמין ובדוק על מחלת הסרטן ניתן לקרוא באתר האינטרנט של האגודה, אליו עולה המידע רק לאחר שאושר על ידי ועדות מקצועיות שחברים בהן בהתנדבות נציגים ממיטב אנשי הרפואה והמחקר ברחבי הארץ.

סיוע שניתן למעשה, ללא תשלום לחולים ובני משפחתם. בעוד שבחיפוש עצמאי, במנועי חיפוש ואתרים ברשת, עשויים החולים להיתקל במידע ממקורות בלתי ידועים או בעלי אינטרס מסחרי ולהוות עבור חלק מהחולים "חרב פיפיות" ולעורר תחושות חרדה ופחד או לתלות תקווה בטיפולים שלא הוכחו כיעילים למחלתם. זו הסיבה שחשוב לנו באגודה לצמצם ככל האפשר את החיפוש הלא מבוקר ולמקד את החולים במידע אמין".