שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גורו הקולינריה האמריקנית שלמדה לבשל בקיבוץ
    אז מה חושבת מבקרת האוכל, השפית והשופטת היהודיה ב"טופ שף", גייל סימונס, על סצינת האוכל בישראל, מה דעתה על אוכל כשר ומה היא עונה למי שמותח ביקורת על הביקור שלה בארץ? ריאיון עם אחת מכוכבות האוכל הגדולות בעולם

    "התחלתי לבשל במטבח של הקיבוץ. שם למדתי איך מכינים ביצים ל-600 איש, מה הטעם של מלפפון שנקטף באותו בוקר ואיך שוטפים מאות כלים" - זה הווידוי של גייל סימונס, שופטת בתוכנית הפופולארית "טופ שף", מבקרת אוכל ואחת מהשפיות הבכירות במגזין האוכל המוביל בארה"ב Food and wine magazine, שהגיעה לביקור בזק בישראל, אחרי שלא הייתה כאן במשך 24 שנים. "לפני שהגעתי שלחו לי רשימה של 50 מסעדות בישראל שאני חייבת לאכול בהן, ברור שלא אספיק הכל, אבל עצם העובדה שיש 50 ברשימה, מראה לי שיש פה עשייה קולינרית מטורפת וייחודית", היא מודה.

    גייל סימונס ()
    גייל סימונס

     

    כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

    הסביח שמשגע את תושבי ברצלונה

    משוטף כלים לבעל מסעדה כשרה בניו יורק

    המסעדנים מעמק יזרעאל שפתחו מסעדה במקסיקו

     

    סימונס, התנדבה בגיל 18 בקיבוץ בארץ במשך חודשיים, אבל נראה שמאז ימי חדר האוכל היא עשתה דרך ארוכה מאוד. כיום, סימונס מוכרת מאוד בעולם הקולינרי בארה"ב, בעיקר בשל תפקידה כשופטת ב"טופ שף" - תחרות בין שפים צעירים, כשהדגש הוא על משימות ייחודיות ובישול עילי בתנאי לחץ - תוכנית שרצה כבר 16 עונות וזוכה להצלחה גדולה בארצות הברית וברחבי העולם.

    גיל סימונס (צילום: יובל רווח)
    (צילום: יובל רווח)
     

    גיל סימונס (צילום: יובל רווח)
    טעים או לא טעים, זו השאלה. גייל סימונס(צילום: יובל רווח)

    מה מצאת במסעדות ובשווקים בישראל שיכול להיות הדבר הבא?

    "השימוש שלכם בתבלינים ים תיכוניים כמו זעתר או סומק הוא בשורה עולמית, אבל אני חושבת שהדבר הייחודי שיכול להיות הטרנד הבא גם במקומות כמו ניו יורק או לונדון הוא האווירה השמחה והלא מחייבת במסעדות. מקומות כמו 'מחניודה' שמציעים מצד אחד אוכל מעולה ומקורי ומצד שני אווירה נהדרת, ריקודים על שולחנות וחוויה של מסיבה. זה לא כבד ולא רשמי והרבה אנשים ברחבי העולם מחפשים בדיוק את זה כשהם יוצאים בערב".

     

    לא הרגשת לפעמים שזה קצת מזויף?

    "לסועדים זה הרגיש טוב, ולא משנה אם זה פייק או לא. במקומות אחרים לא נותנים לעמוד על שולחנות, לצעוק או לשמוח כך אז יש פה בכל זאת משהו ייחודי. אנשים רוצים לאכול כך, ואני שמחה שמוצאים דרכים לחדש ולעניין".

     

    "לבוא לישראל במשלחת פומבית זו הצהרה"

    סימונס הגיעה לישראל יחד עם משלחת של שפים ואנשי אוכל במסגרת תוכנית "תגלית עבור שפים" ביוזמת היזם היהודי-אמריקאי הֶרבּ קרליץ. קרליץ הוא ממייסדי תרבות פסטיבלי האוכל האמריקאיים ומי שעומד מאחורי הפקת אירועי אוכל גדולים בארצות הברית.

    הרב קרליץ (צילום: יח
    הרב קרליץ(צילום: יח"צ)
     

    "בביקור האחרון שלי בישראל נחשפתי למהפכה של ממש במונחים של מרכיבי האוכל והטכניקה בה מכינים את האוכל והייתי משוכנע שיש לספר את סיפור האוכל הישראלי לשפים המפורסמים ביותר שאני מכיר", סיפר קרליץ. "אני מרגיש שהצלחנו למצב את ישראל כמעצמה קולינרית בפני שפים שיש להם מיליוני מעריצים מסביב לעולם אשר במשך שבוע שלם נחשפו לגיבורים שלהם כשהם נהנים מהחוויה הישראלית, ואני בטוח שכל אחד מהם הפך לשגריר קולינרי שלנו".

     

    לדברי סימונס, "אני יודעת שכאשר אני מעלה תמונות או פוסטים של אוכל ישראלי טעים שאכלנו אני גם מקבלת תגובות פוליטיות. הרי גם סלט קצוץ שמאוד מקובל פה נקרא גם 'סלט ערבי' ולכל דבר פה יש קונטקסט ואמירה".

     

    ואת מתייחסת לתגובות שמבקרות אותך על זה?

    "למדתי שלא ננצח בדרך הזו, אז אני לא עונה לכל פוסט. אני לא מתעלמת מההיסטוריה וממסורות מקומיות ואני מעריכה את המידע שאנשים רוצים לחלוק איתי. מצד שני, התפקיד שלי הוא לתרגם את האוכל ולחלוק את החוויה, ולא לתת במה לשליליות.

     

    "אני יהודיה קונסרבטיבית ויש לי את המסורות שלי והאמונות שלי. אני עוקבת אחרי המתרחש בישראל, וברור שהאקלים הפוליטי כאן משפיע עלי ועל יהודי

    התפוצות. לבוא לכאן במסגרת משלחת פומבית זו הצהרה - וזו הצהרה ששמחתי מאוד להצהיר".

     

    סימונס, שגדלה בבית יהודי קונסרבטיבי בטורונטו שבקנדה, אומרת שגם היום היא חלק מקהילה קונסרבטיבית בניו יורק, ושהיא מגדלת את שני ילדיה באופן דומה לזה שבו היא גדלה: "היינו חלק מקהילה, חגגנו חגים, בת מצווה, למדתי שלוש פעמים בשבוע בבית הספר היהודי ובשישי בערב עשינו קידוש. גם היום אני עושה את אותם דברים ואנחנו גם מעורבים בפעילות בקהילה, הן היהודית והן הלא יהודית".

     

    מצפייה בתוכנית, את לא ממש שומרת כשרות.

    "נכון, אמנם אני לא משתגעת על חזיר, אבל לא הייתי יכולה בלי פירות ים. בעלי למשל, לא אוכל חזיר בכלל, אבל אני אוכלת כמעט הכל. מנגד, במסעדות הכשרות שאכלנו בהן בישראל, לא הרגשתי אפילו פעם אחת שמשהו חסר. אכלנו במשק עפאים גבינות מדהימות, ירקות שטיפלו בהם בכל כך הרבה צורות ועם שימוש מעולה בתבלינים, ואתה לא מרגיש שחסר לך משהו. אפשר לבנות טעם בעזרת כל כך הרבה דברים, עם רטבים מיוחדים או מרכיבים מעניינים כמו לימון כבוש, כך שכשרות היא ממש לא בעיה".

    גיל סימונס (צילום: יובל רווח)
    גיל סימונס בביקורה בישראל(צילום: יובל רווח)
      

    רנסאנס של אוכל יהודי

    אחת מסצנות האוכל הוותיקות בניו יורק היא מסעדות הדלי היהודי. בשנים האחרונות נראה שהסצנה מתחילה לרדת, אך סימונס אומרת כי היא דווקא מרגישה רנסנס של חדשנות בגזרה. לדבריה, "האוכל היהודי ממזרח אירופה עדיין חזק בניו יורק, ואף אחד עדיין לא מוכן לוותר על הבייגל והלקס שלו. עכשיו למשל נפתחה מסעדת בייגלים ענקית בברוקלין ויש גם דלי חדשים פה ושם עם דגים מעושנים, פסטרמי חם וכמובן החמוצים המוכרים. מה שיפה שהוא שיש שפים צעירים שלוקחים את זה לשלב הבא ומצליחים לצקת חדשנות בתוך אוכל מסורתי".

     

    באחת מתוכניות טופ שף הגישו לך מרק עוף עם קניידלך. לקחת כף אחת, עשית פרצוף לא מרוצה ואמרת שהמרק הזה הוא "עלבון עבור העם שלך".

    "נכון, אני לוקחת מאוד ברצינות את הקניידלך שלי".

    מרק עם קניידלך (צילום: מאיר בולקה)
    ומה עם הקניידלך?(צילום: מאיר בולקה)
     

    בניגוד לתוכניות אוכל ישראליות, שבהן יש דגש רב על הסיפור האישי של המתמודדים וזיכרונות הילדות, ב"טופ שף" הדגש הוא על האוכל עצמו.

    "זה לא מפתיע אותי בכלל. בישראל הכל אמוציונאלי, וברור לי שתקשרו את האוכל לרגשות ולזיכרונות. גם אצלנו אני חושבת שהרגעים הכי טובים הם כשהמנות מקושרות לזיכרון אישי או לרגשות, אבל אין ספק שהדגש הוא על הטעם ועל המנה עצמה".

     

    באחת העונות הזוכה היה שף ממוצא ישראלי.

    "כן, אילן האל, זוכה העונה השנייה, הוא ממשפחה ישראלית במקור. הוא שף מעולה ואנחנו עד היום חברים טובים. העונה שהוא זכה בה זכורה מאוד והייתה אחת המרתקות".

     

    ולסיום אולי תתני טיפ לעורכי תוכניות הבישול בארץ - איך מצליחים לחדש אחרי 16 עונות?

    "אנחנו עושים מאמץ גדול מאוד בתחום המשימות - לתת בכל עונה משימות שונות, עם טוויסטים ייחודיים ואתגרים שלא נראו בעבר. גם העובדה שבכל פעם הלוקיישן הוא שונה משפיעה מאוד. אתה לא מבשל אותו דבר כשאתה בטקסס או בניו אורלינס. לכל מקום יש את ההשפעות שלו וכמובן שהתהליך האישי של המתמודדים המעניינים והדרך שהם עוברים היא תמיד מרתקת".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יובל רווח
    ריאין עם גייל סימונס, שופטת ב"טופ שף" ארצות הברית
    צילום: יובל רווח
    מומלצים