נתניהו הוא אותו נתניהו, רק הדמון התחלף
לפני 22 שנה הציג נתניהו את פרס כאיש מסוכן, ואם זה עבד ב-1996, למה שלא ננסה ב-2019 עם גנץ? מי שמתקשה בייצור ידידים, מפחיד עם אויבים
בובות החרצופים של בנימין נתניהו ושמעון פרס (צילום: דוד רובינגר)
בבחירות 1964 בארה"ב התמודד הנשיא הדמוקרטי לינדון ג'ונסון מול המועמד הרפובליקני בארי גולדווטר, שנתפש כמי שדוגל בקו קשוח כנגד ברה"מ, עם אצבע קלה על ההדק הגרעיני. הדמוקרטים הפיקו תשדיר שבו נראתה ילדה כשהיא מחזיקה פרח מרגנית ותולשת את עליו אחד אחד. ברקע ספר קול גברי לאחור: "עשר, תשע, שמונה..." וכו'. כשהגיע ל"אחד" השתקפה מתוך אישון עינה של הילדה פטרייה גרעינית. על רקע הפיצוץ נשמע קולו של הקריין: "אלו האפשרויות: ליצור עולם שבו יוכלו כל ילדי האלוהים לחיות, או לצעוד אל תוך החשיכה".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
האמריקנים העדיפו לצעוד לעבר האור וגולדווטר הובס בפער של 20%. מאז מחפשים קמפיינרים בכל העולם את התשדיר השלילי שיכריע את יריביהם. העיקרון הוא שקמפיין טוב זקוק לאיש רע. ככל שמצבו של פוליטיקאי דחוק יותר בסקרים, הוא ינסה להשחיר את פניו של יריבו במשיחות צבע עזות. אם אתה מתקשה בייצור ידידים, תפחיד עם אויבים.
נתניהו אימץ את המודל הזה בבחירות 1996, בסיועו של היועץ האמריקני ארתור פינקלשטיין. יו"ר העבודה דאז, שמעון פרס, הוביל בסקרים וניצחונו על הפוליטיקאי הטירון נראה בטוח. אז נשלף התשדיר המנצח של "פרס יחלק את ירושלים". יאסר ערפאת נראה אוחז בידו של פרס כשהם צועדים יחד על רקע זכוכית נשברת. הקריין הכריז ברקע: "פרס וערפאת, השילוב הזה מסוכן לישראל".
ראש אש"ף היה הדמות השנואה ביותר בישראל ותשדיר הליכוד הצליח להפוך גם את פרס לאיש הרע בעיני רבים, ותרם לבחירתו של נתניהו לראשות הממשלה.
בבחירות הנוכחיות נראה שהליכוד ממחזר את קמפיין 1996. את דמותו של פרס מחליף בני גנץ כאיש הרע שיש למשוח בזפת ונוצות ולגלגלו בחוצות העיר. נתניהו לא לוקח שבויים. הוא מקמפיין על מנת לחסל. בתשדירים של הליכוד מואשם גנץ בהפקרת הלוחם מדחת יוסף בקבר יוסף, וכמי שישב "באירוע לזכר המחבלים הפלסטינים בצוק איתן". הסיסמה שלו היא "טיבי והשמאל רוצים את גנץ בשלטון. גנץ שמאל. שמאל חלש".
בחירות 2019 - טורים נוספים:
- בחירות בכפוף לשימוע
- לשמאל היהודי אין תקומה בלי ערביי ישראל
- שלושת היתרונות המיותרים של אבי גבאי
- כרוניקה ידועה מראש של קריסת מפלגות מרכז
ולמה לא, בעצם? אם זה היה יעיל לפני 22 שנה, זה יכול לעבוד גם עכשיו. נתניהו הוא הרי אותו נתניהו. רק הדמון התחלף.
הבעיה היא, לפי הכללים של שיווק פוליטי, שבפועל נתניהו הוא כבר לא אותו נתניהו. ב-1996 הוא היה איש אופוזיציה שפיגר בסקרים, כך שהיה עליו לתקוף את ראש הממשלה המכהן. ב-2019 ביבי הוא ראש ממשלה מכהן המוביל בסקרים. מדוע שייתן ליריבו במה שתהפוך אותו בעיני הציבור לשווה כוחות נגדו? ויותר גרוע, למה ליצור את הרושם שהוא מפחד מגנץ?
הקמפיין השלילי של נתניהו מעיד שהוא ממצמץ. החשש הגדול שלו הוא מן הרגע שבו היועמ"ש אביחי מנדלבליט יודיע על החלטתו להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע. המצב בסקרים עלול להשתנות ולצמצם את הפער בין הליכוד לחוסן לישראל. במצב כזה כללי השיווק הפוליטי משתנים ומצדיקים את הקמפיין השלילי של ביבי נגד גנץ.
נתניהו ייאלץ להתמודד עם קמפיינים שליליים של כל מפלגות האופוזיציה תחת הסיסמה: "מושחת הביתה!". עד כה הוא הצליח לשכנע את בוחריו בטיעון שלו שלפיו לא קיבל כסף, כך שאין מדובר בשוחד. ההחלטה הצפויה של היועמ"ש, אדם דתי ומי שהיה מזכיר הממשלה שלו, תסדוק את הטענה שמדובר בקונספירציה של השמאל להפיל ראש ממשלה שלא באמצעות הקלפי.
נתניהו ייאלץ להעצים את היתרון היחיד שנותר לו בעיני הימין – מר ביטחון שיגן על ישראל מפני האיראנים וויתורים לפלסטינים. יאיר לפיד ואבי גבאי לא נתפשים כביטחוניסטים, ולא מאיימים על נתניהו בסדר יום ביטחוני. היחיד שיכול לעשות זאת הוא גנץ, בגיבוי של משה יעלון, שניהם רמטכ"לים לשעבר.
זוהי, לכן, פקודת היום שהוציא נתניהו למחלקת התעמולה שלו: לחסל את גנץ. מילת הקוד המכרעת היא "שמאלן", שבעיני הימין שוות ערך לבוגד ומשתף פעולה עם אויבי ישראל.
"פרס וערפאת, השילוב הזה מסוכן לישראל", נאמר ב-1996. ב-2019 ייאמר: "גנץ ואבו מאזן, השילוב הזה מסוכן לישראל". ביום הבחירות יפרסם נתניהו סרטון וידיאו שבו יכריז: "הערבים נוהרים בהמוניהם לקלפי כדי לתמוך בגנץ לראשות הממשלה". הסוף ידוע.
- ד"ר ברוך לשם הוא מחבר הספר "נתניהו, בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר ברוך לשם
מומלצים
