שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בחירות בכפוף לשימוע
    היועמ"ש גילה יכולת סחבת מרשימה, אבל בקרוב הוא יודיע על כתב אישום בכפוף לשימוע. מה ההשלכות האפשריות על עתידו של נתניהו?

     

    אביחי מנדלבליט בנימין נתניהו (צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי)
    בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט (צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי)

    דומה שהכול מאוחדים בדעה שהבחירות הן בעד או נגד קדנציה נוספת של בנימין נתניהו בראשות הממשלה, ולפי הסקרים העניין כבר הוכרע: הליכוד צפויה להיות המפלגה הגדולה ביותר וגוש הימין צפוי יזכה – במקרה הטוב מבחינתו – בכ-65-62 מושבים. אפילו תחול תפנית לא צפויה ומדובר רק ב-59-57 מושבים, קשה להניח שתוכל לקום קואליציה ללא הליכוד. גוש חוסם יוכל להיווצר, אם בכלל, רק בצירוף המפלגות הערביות, ואיש ממנהיגי מפלגות המרכז לא ירצה לבסס עליהן את ממשלתו.

     

     

    מירב הסיכויים הם אפוא שנשוב ונראה את נתניהו בראשות הממשלה. אם כך על מה הבחירות? דומני שהן על שתי שאלות: הראשונה, האם יתאפשר לנתניהו לכהן לאחר כתב אישום (לפני או אחרי שימוע)? והשנייה, האם ניתן יהיה להעביר בכנסת חוק, שיחול גם על נתניהו, המקנה לראש הממשלה חסינות בפני העמדה לדין?

     

    מבחינת נתניהו אלה שאלות שיהוו בוודאי נושא במשא ומתן הקואליציוני וישפיעו על הרכב הממשלה. ניתן לשער שהוא יעדיף מפלגות שיסכימו לתמוך בו בנושאים אלה וישתדל שלא לכלול בקואליציה מפלגות שיתנגדו לכהונתו או יפרשו אם יוגש כתב אישום לאחר השימוע.

     

    הפרשנים מאוחדים בעמדה שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט יפרסם בקרוב טיוטת כתב אישום בכפוף לשימוע. מנדלבליט גילה יכולת סחבת מרשימה, אבל בהנחה שהטיוטה אכן תפורסם בקרוב, עולה שאלה כיצד ישפיע הדבר על תוצאות הבחירות ועל יכולתו של נתניהו להרכיב קואליציה. נראה שכל המפלגות המשתייכות לגוש הימין, מלבד אולי "כולנו" של משה כחלון, יסכימו לכהן בממשלה למרות טיוטת כתב אישום. לכן, אם הימין אכן יזכה בסדר גודל של 65-62 מושבים, נתניהו יוכל כנראה להרכיב ממשלה, אך יכולת התמרון שלו תהיה מוגבלת מאוד.

     

    בחירות 2019 - טורים נוספים:

     

    מפלגות המרכז-שמאל יסרבו כנראה להצטרף, ונתניהו יאלץ להיכנע לדרישות שיכתיבו לו המפלגות החרדיות ומפלגות הימין. כמו כן, אם כחלון יתמיד בסירובו, ואם בלעדיו לא יהיה רוב לימין, אנו צפויים למשבר כבר בשלב זה, כאשר הליכוד יעמוד בפני דרישה שלפיה יוכל להקים קואליציה, אבל רק בתנאי שיציג ראש ממשלה אחר.

     

    דרישה נוספת שנתניהו צפוי להיתקל בה בעקבות טיוטת כתב האישום, היא שימנה ממלא מקום לראש הממשלה, ואין לשלול אפילו פנייה לבג"ץ כדי לאלצו לעשות זאת.

     

    (לכל הסבך הזה צפויה להצטרף "עסקת המאה" של דונלד טראמפ להסדר עם הפלסטינים, שמפלגות הימין מתנגדות לה, ונתניהו שלראשו טיוטת כתב אישום, כבול ויתקשה לתמרן ולבנות קואליציה אלטרנטיבית).

     

     

    כדי להתמודד עם הדרישות שיוצגו לו יהיה נתניהו זקוק לתמיכה חד-משמעית של חברי סיעתו. ייתכן שחשיבות הנושא מבחינתו היא שהמריצה אותו להיאבק נגד בחירתו של גדעון סער, שעליו אולי אינו סומך. יהיה גם צורך להתמודד עם הבג"ץ הבלתי נמנע נגד כהונת נתניהו בראשות הממשלה, אך כל עוד מדובר בטיוטת אישום לפני שימוע, ניתן להעריך שבג"ץ לא יתערב.

     

    היכונו לחוק נתניהו

    כעת יגיע שלב השימוע. יתכן שמנדלבליט, שכאמור הוכיח את כושרו המיוחד לסחבת בתיקי נתניהו, לא יאכזב ונזכה לפסק זמן ממושך שבמהלכו ינסו תומכי ראש הממשלה להעביר חקיקה המקנה לו חסינות. ספק אם חקיקה כזו, המחייבת תיקון חוק יסוד, תזכה לתמיכה מספקת בימין ואפילו בתוך הליכוד עצמו. אבל ניסיון בוודאי ייעשה ויתכן שהנושא יהווה חלק מהמשא ומתן הקואליציוני.

     

    לא ברור אם פסק הזמן עד לכתב אישום לאחר שימוע יסתיים לפני שממשלת נתניהו הבאה תסיים את ימיה ולפני שמנדלבליט יסיים את תקופת כהונתו. בכל מקרה קיימת אפשרות להסדר שיביא לפרישתו של נתניהו, אבל לא ניתן לשלול את האפשרות שנתניהו יתעקש להמשיך בתפקידו בשעה שמשפטו מתנהל. זהו בלי ספק מצב בעייתי, אבל חוק יסוד: הממשלה מאפשר זאת, ומותיר את הבעיה במישור הציבורי. השאלה היא אם הקואליציה תמשיך לתמוך בנתניהו גם בנסיבות אלה. אם לאו, זה יהיה סוף פסוק לכהונתו.

     

    אם בכל זאת נתניהו ימשיך לכהן, יגיע הבג"ץ הבלתי נמנע. בעיניי אין לבג"ץ סמכות לפסול ראש ממשלה מהטעם שהוגש נגדו כתב אישום, בשעה שחוק יסוד: הממשלה קובע ההיפך. אבל כידוע, קיימת אצלנו סברה, שקנתה לה אחיזה בתוככי בית המשפט, שלפיה יש לבג"ץ סמכות לחרוג מסמכותו, והוא אף עשה זאת לא פעם. לפיכך לא קל להתנבא מה יקרה.

     

    מבחינת נתניהו עדיף לו לנהל את משפטו כשהוא ממשיך בתפקידו (אף שזה איננו כמובן האינטרס של המדינה). ניסיון העבר מוכיח שכאשר פוליטיקאי בכיר מנהל את משפטו תוך שהוא ממשיך לכהן בתפקיד (מצב שהיה אפשרי בעבר), יש לו סיכוי לזיכוי. לעומת זאת, אם המשפט מתנהל לאחר שמערכת המשפט גרמה להדחתו, הוא יורשע כמעט בוודאות, גם כאשר התיק נגדו חלש למדי.

     

    הסיבה לכך היא שבמקרה כזה האינטרס המוסדי של מערכת המשפט, שהביאה לסילוקו, הוא להרשיע כדי להוכיח את צדקת הסילוק מהתפקיד. ומערכת המשפט יודעת להגן היטב על עצמה.

     

    • פרופ' דניאל פרידמן כיהן בעבר כשר המשפטים

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים