שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביהדות ארה"ב בטוחים: ישראל יורדת מהפסים
    איפא"ק איננו ארגון שפועל לחיזוק ממשלות ישראל. הוא פועל למען ישראל והקשר בינה לארה"ב. את ההודעה החריגה פרסמו בשל החשש המהותי כי אלפי יהודים דמוקרטים יחרימו את הכנס השנתי. התחושה הייתה כי מעשיו של נתניהו חוצים קווים אדומים שאי אפשר לעבור עליהם בשקט

     (צלום: AFP) (צלום: AFP)
    (צלום: AFP)
     

    שימו רגע את איפא"ק בצד, הניחו להודעה החריגה שפרסם הארגון הפרו-ישראלי במהלך סוף השבוע נגד שילובם של אנשי הימין הקיצוני ברשימת הליכוד וברשימת הבית היהודי והאיחוד הלאומי. כעת, התמקדו בסטודנט יהודי אמריקני צעיר, כבן 19, שמגיע בסתיו לקולג' שבו יבלה את השנים הבאות, שנים מעצבות לכל הדעות, שנים שבהן יצטרך לא רק להרחיב אופקים, אלא גם לתרום מזמנו למטרה טובה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >> 

     

    לסטודנט, נקרא לו דיוויד, ערכים ציוניים מהבית. הוריו לקחו אותו לטיולים בישראל, והוא אפילו שהה בארץ במסגרת "תגלית". בקיצור, דיוויד הוא מלח הארץ. יהודי אמריקני, ציוני, עם שורשים חזקים וקשרים הדוקים לארץ אבותיו.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות : 

     

    אבל דיוויד הוא גם פטריוט אמריקני פרוגרסיבי, שדתו היא נכס עבורו, אך לא הכרח. הוא גאה בפלורליזם היהודי שעל ברכיו הוא גדל, וגאה לא פחות בערכים הליברליים שהוא נושא על גבו. הוריו חינכו אותו לכבד בני אדם, להעריך את החיים ולאהוב את האחר. הוא רגיש לזכויותיהם של מיעוטים, והמאבק של האפרו-אמריקנים חשוב לו מאוד. הוא רוצה לעזור ולתרום מזמנו. גם לישראל, על ידי פעולות נגד ה-BDS, וגם ל-BLACK LIFE MATTERS.

     

    הערכים שעליהם גדל, מתנגשים

    בארגון הפרו-ישראלי שבקמפוס קיבלו אותו יפה. דיוויד שמח. אחר כך הוא הלך למתחם של האקטיביסטים למען זכויות האפרו-אמריקנים. שם שאלו אותו מהן עמדותיו ומה ערכיו, תשאלו אותו על הקשר שלו לישראל ועל תמיכתו במדינה.  

     

     

    דיוויד שמח לספר שהוא מתכוון להילחם למען מדינת ישראל בקמפוס. האקטיביסטים שמולם ישב מצמצו. "איך אתה יכול להיות גם פרו-ישראלי וציוני וגם לתמוך במאבק של השחורים באמריקה?" תהתה אחר מהנשים בקרב המארחים של דיוויד. "הרי ישראל היא מדינה כובשת. היא רומסת את זכויותיהם של הפלסטינים מידי יום. זה לא מסתדר לנו".

     

    דיוויד יצא מן הפגישה מהורהר. הוא הבין כי הערכים שעליהם גדל - מתנגשים. הוא הבין שהוא צריך לבחור, שהתמיכה שלו בישראל עלולה לפגוע במעמדו בקמפוס.

     

    הדילמה קרעה אותו מבפנים, ואולם הוא ידע כי ישראל היא מדינה מדהימה, פתוחה, ליברלית ומפותחת. נכון שהיא מזלזלת ביהודי ארצות הברית הלא אורתודוכסים, ונכון שהיא לא נותנת להם להרגיש בבית כבר הרבה מאוד שנים, אבל היי, אלה "האחרים" מישראל. ככה הם. לא נורא. אחרי הכול, זו מדינה מיוחדת. דמוקרטית. מנהיגיה מכבדים את שלטון החוק, והחוקים נאבקים בגזענות, בשנאת נשים ומאפשרים לקהילה הלהט"בית לגדול. זו ישראל שאני מכיר, אמר לעצמו דיוויד. אני אסביר להם שהם טועים.

     

    ואז הופיעה על מסך הטלפון הנייד שלו ידיעה חדשותית כלשהי, המבשרת לדיוויד כי בישראל, ראש הממשלה פעל בנחרצות ובלי להסתתר כדי להכניס לכנסת, בית הנבחרים הישראלי, את הגורמים הכי קיצוניים והכי גזעניים שיש על המגרש הפוליטי.

     

    דיוויד נשנק. רק לפני כמה דקות הוא חיפש כיצד להסביר לחבריו בקמפוס עד כמה ישראל מדהימה. איך בדיוק יסביר את המהלך הזה? כיצד יתרץ את המעורבות האקטיבית של ראש ממשלת ישראל, שאמור להיות מגדלור של דמוקרטיה וליברליות, בצירופם של הגורמים האלה למפלגתו? דיוויד נקרע, אך החליט לוותר על הפעילות למען ישראל בעת הזו.

     

    חצה את הקווים האדומים

    שעה לאחר מכן פרסם ארגון איפא"ק הודעה חריפה וחריגה. דיוויד ראה אותה. הוא התבייש, חש נבוך, כמו גם איפא"ק, שאנשיו עמלים בימים אלה כדי לארגן את הכנס השנתי של הארגון, שבו משתתפים אלפים רבים של יהודים מרחבי ארה"ב - דמוקרטים ורפובליקנים - שהקו המחבר ביניהם הוא האהבה הגדולה לישראל, לשגשוגה ולהצלחתה בשיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית.

     

    באיפא"ק הבינו, וזה כבר לא תסריט, כי הפעם, עליהם לפעול. בניגוד למה שחושבים בישראל. איפא"ק איננו ארגון שפועל לחיזוק ממשלות ישראל. הוא פועל למען ישראל ולמען הקשר בין ישראל לארצות הברית, ולמען התמיכה הדו-מפלגתית בישראל.

     

    גורמים בכירים בקהילה היהודית האמריקנית מספרים כי לאיפא"ק לא הייתה ברירה אלא לפרסם את ההודעה החריגה, בשל החשש המהותי כי אלפי יהודים דמוקרטים, הליברלים של אמריקה, יחרימו את הכנס השנתי.

     

    התחושה הייתה כי מעשיו של בנימין נתניהו חוצים קווים אדומים שאי אפשר לעבור עליהם בשקט. ויותר מכל, באיפא"ק הבינו כי הם צריכים לעשות מעשה, אחרת דיוויד, הסטודנט הצעיר מהקולג', יהיה רק אחד מיני רבים שירגישו שישראל יורדת מהפסים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים