שתף קטע נבחר

"הרבנית" המוסלמית: גדלתי אצל אישה שייח'ה

חמש תפילות באיסלאם, שלוש תפילות ביהדות; תפילה בג'מעה באיסלאם, תפילה במניין ביהדות; למאמיני שתי הדתות קשה לקום לשחרית או אל-פאג'ר, והמואזין? "פשוט לא עושה את העבודה". ת'נא ג'ואברי ואלחנן מילר, היא מוסלמית - הוא יהודי דתי, על הדמיון והשוני

 

אל-פג'ר או שחרית, היטהרות או נטילת ידיים, ג'מעה או מניין? הקושי לקום לתפילה בבוקר, הניסיונות לכוון כשהשגרה שוחקת ואפילו הפטור לנשים – נדמה כי רב הדמיון על המפריד בכל הנוגע לתפילות של יהודים ומוסלמים. אלחנן מילר ות'נא ג'ואברי, הוא יהודי דתי – היא ערבייה מוסלמית , יצרו את המיזם "שכן קרוב", והם בונים גשר תרבותי ובין-דתי. ynet גאים להעלות את סדרת המפגשים המרתקת

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >> 

 

מאז ילדותה בפורדיס הקפידה ג'ואברי, שגדלה במשפחה מוסלמית אדוקה, על התפילות. ובדומה לפמיניסטיות הדתיות ביהדות האורתודכסית, ראתה כיצד אמה מחוללת שינויים בשדה הזה לנשים מוסלמיות הנדחקות לירכתי המסגד.

 

"שכן קרוב" בערוץ היהדות :

 

"גדלתי אצל אישה שייח'ה, שזה המקבילה לרבנית", היא אומרת. "אמא שלי תמיד האמינה שנשים צריכות לראות את האימאם, ואם את לא רואה אותו - התפילה שלך היא פחות תקינה. היא תמיד אמרה שאסור שמסגד יהיה על שתי קומות, כדי שאם ראית שהאימאם עשה טעות תוכלי להעיר לו. למשל, את הרכוע, הכריעה, שהיא אחד הדברים שאסור לפספס בתפילה. ולכן גם האישה צריכה לדעת לעשות את זה.

 

"אז אמא שלי פתחה את המסגד הראשון של הנשים אצלנו בכפר, והיא מובילה את התפילה של התראוויח וכל הנשים אחריה מתפללות. היא עומדת ראשונה, וכולן בשורות אחריה והיא מובילה את התפילה".

 

שעון מעורר? "המואזין לא עושה את העבודה"

חמש תפילות יש באיסלאם, המקבילות לשלוש התפילות היהודיות: אל-פג'ר כנגד שחרית, "זה משתנה לפי תקופה בשנה. אנחנו צריכים להתפלל אותה ממש קרוב לזמן שהמואזין קורא לתפילה", אומרת ג'ואברי. "אחר כך אל-ט'הר, שזו תפילת הצהריים, החל מ-12 וחצי, "ולפעמים עד שתיים, תלוי אם אנחנו בקיץ או בחורף. גם לזה יש זמן קצוב כי צריכים להתפלל אותה לפני התפילה".  

 

התפילה השלישית היא אל-עצר – "באמצע היום, וגם לה יש זמן מוקצב שהוא עד לפני התפילה של אל-מע'רב - הערב שלנו, הערבית שלכם, ואז יש לנו את התפילה האחרונה שהיא תפילת אל-עשאא - בשמונה או בתשע, תלוי".

 

אם למילר קשה לקום לשחרית, ג'ואברי מספרת שלאל-פג'ר קשה שבעתיים לקום: "כל המוסלמים הדתיים והמסורתיים מאוד מתקשים", ואם חשבתם שהמואזין הוא הפתרון – היא מעדכנת: "מואזין פשוט לא עושה את העבודה. אני מבינה שהוא לא הכי נעים לאוזניים לא מוסלמיות, אבל הוא גם לא מה שמעיר אותנו".

 

לחפף בסורות

את תפילות אל-ט'הר ואל-מע'רב יש מי שמשלבים לתפילה מאוחדת, ובניגוד ליהדות שבה הטקסטים כתובים בסידור ומיוחדים לכל תפילה ותפילה – באיסלאם זה עובד אחרת: "התפילה שלנו היא לא דומה לשלכם, כי היא לא רק להגיד טקסטים. יש לנו את הדועא –אתה מתחיל שיח אישי עם אלוהים".

 

אלחנן מילר ות'נא ג'ואברי (צילום: יניב לינטון ואיגור פרברוב)
אלחנן מילר ות'נא ג'ואברי(צילום: יניב לינטון ואיגור פרברוב)

 

"לנו יש חלק שהוא בקשות", אומר אלחנן, "אבל הוא לא תמיד אישי, הוא מנוסח בלשון כללית".

 

"אז אצלנו זה שונה. יש טקסטים שאפשר להיעזר בהם ואתה יכול להגיד מה שבא לך, מה שיוצא לך מהלב. יש לנו גם תנועת בקשה לאלוהים, שיש בה סוג של כניעה. אני מדברת עם אללה בלב שלי".

 

"איך מחליטים אילו פסוקים אומרים באיזו תפילה?" 

"בקוראן יש לך שלושים פרקים. האחרון שבהם הוא של סורות קטנות, פרקים קטנים כאלה. רוב האנשים מחפפים, ואני מודה שאני חלק מהם, אז אנחנו זוכרים את הפסוקים האלה ומהם אנחנו קוראים. אנשים יותר רציניים, קוראים פסוקים יותר ארוכים".

 

"יש מתח שקיים בשתי הדתות שלנו, בין תפילה ספונטנית לתפילה שכתובה לך, הפסוקים. איך את חיה עם המתח הזה? את מצליחה להתרכז? כי לי נגיד מאוד קשה בתפילות. הרבה פעמים כשאני מתפלל, במיוחד בבוקר, אני על מצב אוטומט; אומר את המילים, אבל הראש שלי במקום אחר". 

"אני באותו מצב, ואני חושבת שאנחנו לא מתפללים נכון. אלה דברים שאתה עושה כל יום על-אוטומט, ואני חושבת שצריך לשלב בזה כלים מהמדיטציה. התחלתי לעשות מדיטציה לאחרונה, והרגשתי שיש לי דווקא חיבור יותר חזק עם אלוהים. בתפילה אני חושבת על החיים, על הילדים, על העבודה... הדבר הבא שאני רוצה לפתח זה איך אני משלבת בין המדיטציה לבין התפילה".

 

מניין מול גמ'עה

מילר עומד על הדומה והשונה בתפילות בציבור. הוא עצמו משתדל להתפלל במניין לפחות בימי שישי ושבת, בדמיון מסוים למוסלמים המתכנסים בימי שישי במסגד. ג'ואברי מדגישה את כוחה של תפילה בציבור. "לקבוצה באיסלאם יש כוח שמחזק אותך. אומרים אצלנו ששייטן, השטן, לא נכנס בין אנשים שעומדים בקבוצה. לכן יש המלצה, דווקא יותר לגברים, לא לנשים, להתפלל בקבוצה ובמסגד, לא בבית.

 

"הנשים אצלנו לא צריכות ללכת למסגד לתפילות, זאת ההמלצה רק לגברים. אנחנו מתפללות בבית אבל אנחנו יכולות גם להתפלל ג'מעה - באופן קבוצתי. אני זוכרת שאמא שלי היתה מובילה את התפילה ואנחנו היינו עומדות מאחוריה. בימי שישי יש להן את הקומה של הנשים במסגד, אבל מי שמוביל את התפילה זה השייח'".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יניב לינטון ואיגור פרברוב
יהדות אלחנן מילר ות'נא ג'ואברי
צילום: יניב לינטון ואיגור פרברוב
מומלצים