שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מזניחים את התחזוקה: "מגדלי המגורים עלולים להפוך למלכודת אש"
    מצב ביטחוני, מזג אוויר סוער או תקלת אנוש: גורמים האחראים למיגון מאש מזהירים כי המגדלים בישראל אינם ערוכים למקרה של שריפה. אחת הבעיות היא הזנחה: "אנשים מנטרלים גלאים תקולים כי זו מערכת שעלולה לצפצף כל הזמן, ואין להם כסף לתקן אותם - זאת פצצה מתקתקת"

    מצב ביטחוני, מזג אוויר סוער או תקלת אנוש: מאות אלפי ישראלים גרים במגדלים שעלולים להפוך למלכודת מוות במקרה שתפרוץ בהם שריפה. התרחיש הזה עלול לקרות לנוכח ההפקרות בפיקוח על תחזוקת מערכות כיבוי האש המותקנות בהם, מרגע שהדירות נמסרו לדיירים - כך לפחות טוענים סגן נשיא הארגון הבינלאומי למיגון מאש (NFPA) דון בליס, וד"ר שמואל נתנאל, ראש העמותה הישראלית למיגון מאש, בראיון משותף שהעניקו ל-ynet.

     

    יש לכם תלונה? כיתבו לנו >>

     

    שקד נגד בכירי המשרד: עצרו הליך הסדרת התחזוקה והניהול בבתים משותפים

    פסיקה של בית משפט: אי אפשר להוציא דייר מקבוצת הווטסאפ של הבניין

    מנוי חודשי של אלפי שקלים: כך השתלטו חברות הניהול על ועדי הבתים

     

    העמותה הישראלית הוקמה בשנת 2016, כשלוחה ישראלית של ה-NFPA, במטרה להעמיק את המודעות לנושא הבטיחות באש. מחרתיים (ד') תערוך בתל אביב כנס גדול בהשתתפות מומחים ואנשי מקצוע מהארץ ומהעולם, בהם בליס.

     

    >>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

        (צילום: shutterstock)
    "גם אם הכל מתוכנן ומותקן כמו שצריך - הכי חשוב זה תחזוקה"(צילום: shutterstock)

    "בונים עשרות בניינים רבי קומות, אבל לא דואגים לתחזוקה - וזו פצצה מתקתקת", מציין נתנאל, מהנדס הגנה נגד אש המתמחה בגורדי שחקים ומי ששימש כיועץ למיגון בפרויקטים דוגמת מגדל עזריאלי שרונה ומגדל עזריאלי החדש. "גם אם הכל מתוכנן ומותקן כמו שצריך, הדבר הכי חשוב זה תחזוקה, אחרת המגדלים הללו יהפכו למלכודת אש".

     

    הסיכון העיקרי, לדברי השניים, הוא שלא ניתן לדעת האם המערכות תקינות ושמישות אחרי שנמסרו לדיירים, והאם הם יודעים בכלל איך להשתמש בהן. הצעת חוק שהגיש בנושא נציב הכבאות וההצלה רב טפסר דדי שמחי, לאישור תקנות המחייבת ביצוע תחזוקה ותרגולי פינוי דיירים, תקועה מזה כשנתיים בוועדת הפנים של הכנסת.

     

    "ההשקעה בהגנה מאש קטנה מאוד"

    NFPA הוא ארגון ללא מטרות רווח שהוקם לפני כ-50 שנה ופועל לפיתוח תקנים, תקנות וכללים בנושא בטיחות אש, ביצוע מחקרים בנושא, חינוך לבטיחות, וביצוע תרגולות לגורמי מקצוע. בפועל, מציין בליס, אחראי הארגון לפעילות הגלובלית בנושא בטיחות אש, שכן הסטנדרטים שלו מיושמים ב-67 מדינות.

     

    בין אלו נמנית ישראל, שאימצה רק לפני כעשור את הוראות הבטיחות בתקנות, כתנאי להיתר בנייה ותכנון בנייה. בליס מחמיא לישראל באמרו כי היא מאוד מתקדמת מבחינת הרגולציה והסטנדרטים. "האנשים מאוד מקצועיים ואני נותן להם ניקוד גבוה על הבנת הבעיה ונקיטת צעדים לפתור אותם", הוא אומר.

     

    כפי שהוא מדגים - העיקרון המרכזי בתכנון מגדלים, הוא שעליהם לכלול את כל אמצעי המיגון מאש בתוכם ולא להסתמך על פתרון חיצוני. "אם תתחיל שריפה בדירה בקומה ה-20 של בניין בן 40 קומות, ובהנחה שכל המערכות עובדות כמו שצריך - גלאי האש יפעילו את האזעקה, הספרינקלרים יעבדו והמים ישלטו באש באזור שבו היא פרצה", הוא מדגים. "כשהדייר יתפנה מהדירה שלו, הדלת אמורה להיסגר אחריו אוטומטית וזה ישמור על השריפה בתוך היחידה הזו. בינתיים הדייר הזה וכל השכנים יוכלו לצאת מהבניין דרך חדר המדרגות, כשבמקביל, מערכת עשן תוציא את העשן החוצה".

     

    עם זאת, כמי שהיה מפקח אש בעברו, הוא מספר כי נתקל באינספור מקרים בהם המערכות הללו לא מתוחזקות כראוי והדיירים לא יודעים מה הם אמורים לעשות בזמן שריפה. "נושא התחזוקה זו בעיה שקיימת במקומות רבים בעולם שבונים לגובה. זה אפילו דברים קטנים, למשל אם יש דלת מילוט שתוכננה כך שתסגר והיא פתוחה - כל נושא הבטיחות נהרס. אבל בטווח הרחוק, מחיר ההשקעה בהגנה מאש הוא קטן מאוד בהשוואה לשאר המערכות של הבניינים. גם אם לאנשים אין אמצעים, זה לא אומר שהם צריכים לגור בבניינים שמסכנים את חייהם".

     

    בצד זאת הוא מציין אתגרים חדשים המחייבים לבצע כל הזמן התאמות בתקינה, למשל ריהוט או חומרי בנייה שעשויים מרכיבים דליקים יותר, שמגיבים בצורה אחרת לאש. כך למשל, מהבנייה הירוקה נשקף סיכון מפתיע למדי, בשל קיומם של שטחי צמחייה גדולים. "שריפות קורות כיום בצורה יותר רנדומלית ולכן צריכים להיות מודעים לשינויים כל הזמן", הוא מסביר.

       ()
     

    סולם? זה לא פתרון

    תקנות התכנון והבנייה בישראל מגדירות בניין רב קומות כבניין בגובה 29 מטר ומעלה, שהם כ-9-10 קומות. גובה זה כבר נחשב לנמוך, כשנכון למחצית הראשונה של 2018, כל דירה עשירית נבנתה בבניין שגובהו 21 קומות ומעלה (לפי נתוני התחלות הבנייה של הלמ"ס) - גבהים שבהם לדיירים אין טעם לחכות לבואו של סולם כוחות כיבוי האש מהסיבה הפשוטה - הוא לא מגיע לגובה הזה.

        (צילום: shutterstock)
    רוב הסולמות והמנופים של יחידת הכבאות וההצלה מגיעים עד לקומה ה-13 בלבד(צילום: shutterstock)
       

    לפני כחודשיים החלה יחידת הכבאות וההצלה להפעיל בתל אביב סולם המתנשא לגובה של כ-60 מטר, שהם כ-20 קומות, אך רוב הסולמות והמנופים יגיעו עד לקומה ה-13 לכל היותר, כ-42 מטר. בכל אופן, נתנאל מדגיש כי סולם הוא לא הפתרון ברבי קומות: "ככל שעולים לגובה, זמן הפינוי עד ליציאה הולך וגדל, ולכן גם הסיכון גדול יותר. בית רב קומות לא יכול להישען על פתרון חיצוני במקרה של שריפה, שום מנוף ושום סולם לא יעזרו, כי זה אמצעי שמוגבל בכמות האנשים שאפשר להוריד".

       (באדיבות כבאות והצלה)
    המנוף החדש של שירותי הכבאות בגובה 60 מטר(באדיבות כבאות והצלה)
     

    לדבריו, "הפתרון לנושא המילוט וההצלה של האנשים הם המערכות המותקנות בתוך המבנה. כל בניין צריך להיות מעוצב כך שאנשים יקבלו התרעה מוקדמת ויוכלו להתפנות ממנו בצורה בטוחה ובזמן סביר. לשם כך הם גם צריכים לדעת שיש מספר יציאות ולאן צריך לפנות".

     

    המערכות אותן יש להתקין מוגדרות בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר) ובהוראות נציבות כבאות והצלה, בהן עמידות אש של השלד, חובת לשני חדרי מדרגות עמידים בפני אש ועשן, סידורי שליטה בעשן, גישה לחדרי המדרגות באמצעות מסדרונות מוגנים מאש, תאורת חירום, סימון ושילוט. מעבר לכך קיימת הוראת נציב כבאות והצלה (הוראה 550) המפרטת את סידורי הכבאות הדרושים למשל סידורי אספקת מים לכיבוי אש, מערכות מתזים, מערכות גילוי אש ועשן, כריזת חירום ועוד.

     

    נתנאל מוסיף כי סידורי הכבאות משתנים בהתאם לגובה של הבניין. "עד 13 מטר, שהם כ-4 קומות, מדובר במערכות מינימליות, כאשר החל מ-2012 בכל בית מחויב להיות גלאי עשן ומתז במבואת הכניסה לחדרי השינה, גם אם מדובר ביחידת דיור אחת. מ-13 מטר עד 29 מטר נדרש חדר מדרגות מוגן, ומ-29 מטר ומעלה שני חדרי מדרגות מוגנים עם מערכות לחץ, מתזים באזור המטבח ומעל דלת הכניסה בתוך הדירה. מ-42 מטר ומעלה נדרשת בנוסף לכל אלו, מערכת כיבוי אוטמטית של מתזים בכל שטח הדירה".

       (צילום: shutterstock)
    "דיירים שמתגוררים בקומה 30 לא יודעים איפה חדר המדרגות, או שהפכו אותו למחסן כך שהוא חסום למעבר"(צילום: shutterstock)
     

    הדיירים לא יודעים כיצד לפעול

    נכון להיום קיימים בישראל עשרות אם לא מאות בניינים המוגדרים כרבי קומות, שאינם כוללים את המערכות ההכרחיות להתמודדות עם שריפות שיפרצו בהן. רק ב-1980 נכנסו לתוקף תקנות המחייבות חדרי מדרגות מוגנים מאש ומעשן, ובשנים 2008 ו-2012 הכניסו תיקונים נוספים, שהוסיפו בכל פעם נדבך נוסף של דרישות ואמצעים.

     

    אם לא די בכך, הרי שגם בבניינים החדשים לא בטוח, כאמור, שהמערכות הללו יתפקדו בעת הצורך. "במצב אידיאלי, שריפה רגילה לא צפויה לצאת מתחומי הדירה, אבל אנשים לא יודעים כיצד לנהוג", אומר נתנאל. "תפעול לא נכון של המערכות, ברמה הכי בסיסית של אי סגירת דלת חדר המדרגות הממוגן מאש, עלולה להוציא את השריפה מכלל שליטה. קומה בוערת אפשר לכבות, אבל בניין בוער - אי אפשר".

     

    נתנאל מוסיף כי דיירים רבים אף מנתקים את מערכת גילוי אש בשל אזעקות חוזרות ונשנות, מפרקים מתזים, או שמים ציוד כמו אופניים קשורות במסדרונות ובחדרי המדרגות המוגנים מאש, באופן שחוסם אותם למעבר חופשי בזמן חירום. "כל אחד שגר בבניין רב קומות חייב להבין שאם המערכות לא מתוחזקות כראוי, הסיכון גדל בצורה משמעותית", הוא אומר. "אם תפרוץ שריפה למטה, היא עלולה לטפס במעלה הבניין בלי שהדיירים יידעו מזה ועלולה להיות קטסטרופה".

     

    מה אמורים לעשות אנשים שמוגבלים בתנועה? נכים? הורים עם ילדים קטנים?

    "הסטנדרטים לוקחים בחשבון אנשים שלא יכולים להתפנות לבד, כמו יצירת אזור מחסה והתקנת אינטרקום בחדרי המדרגות, באמצעותם אפשר להודיע לכוחות הביטחון מהיכן לחלץ אותם".

     

    "אני חי פה כבר 10 שנים - והכל בסדר"

    ראש אגף הגנה מאש טפסר בכבאות, חיים תמם, מציין כי כל המערכות המתוקנות במבנים חייבות להיות תקינות לפי החוק הארצי לרשות והצלה, כשהחובה לתחזק אותן מוטלת על הבעלים. עם זאת, בפועל, הם נתקלים בהרבה מאוד בנייני מגורים עם מערכות לא מתוחזקות. "אנחנו מוצאים גלאים, מערכות שחרור עשן ומערכות לחץ וגנרטורים - שלא עובדים. כל המערכות הללו מצילות חיים וכולן צריכות לפעול. אם אחת מהן לא תפעל ויהיה אירוע שריפה - יש סבירות גבוהה מאוד שאנשים ייפגעו, עד כדי אובדן חיים".

       (צילום: shutterstock)
    "אנשים מתייאשים מהצפצופים ומנטרלים את גלאי העשן - משום שאין להם כסף לתקן אותם"(צילום: shutterstock)
      

    לדבריו, במצב שהמערכות מתוחזקות ומטופלות, ב-90% מהמקרים הן יכבו את האש כך שלא תתפשט בכלל. בשאר המקרים בהם המערכות לא ישתלטו על האש נובעים כתוצאה מתכנון לקוי (4%), ובשל כשלי תחזוקה (6%). "אם תפרוץ שריפה בקומה 20, צריך לפנות רק מספר קומות סביב אירוע השריפה ולא את כל הבניין. אבל במידה שכמה מערכות לא יעבדו, או שהגנרטור יפסיק לעבוד - הכל יקרוס ויכולה להיות קטסטרופה".

     

    תמם מוסיף כי הם נתקלים בבעיות אכיפה בבתי מגורים. "כיום אין לנו עם מי לדבר. יש לנו את הסמכות, אבל אין לנו כלים ואנחנו נתקלים בקשיים מאוד גדולים. אם יש אנשים אחראים בוועד הם מתקנים, אבל יש גם ועדי בתים שאומרים לנו שהם בקושי סוגרים את החודש. יש אנשים שמתייאשים ומנטרלים גלאים תקולים, כי זו מערכת חיה שעלולה לצפצף כל הזמן, ואין להם כסף לתקן אותם.

     

    "אומרים לי 'אני כבר חי פה 10 שנים והכל בסדר'", ממשיך תמם, "אבל בעלי הנכס צריכים להבין שהכל ענין של עדיפויות, וזו צריכה להיות העדיפות הגבוהה ביותר. העלויות אינן גבוהות, הן עשויות להגיע לכדי 100-200 שקל בשנה למשפחה, לא סכום שהוא בלתי ניתן להשגה".

     

    יחידת הכבאות ממליצה: יום תרגולת ארצית

    התקנות שהגישה יחידת הכבאות נועדו לתת את המענה לכך בדיוק, והן קובעות בין היתר אילו בדיקות צריך לעשות לכל מערכת, באיזו תדירות, מי רשאי לבצען ועל מי מוטלת האחריות - בעלי הנכס, המחזיקים בו בפועל וחברת הניהול, ככל שקיימת. בנוסף, מוצע לקבוע יום מסויים בשנה לתרגולת ארצית של שריפה עבור דיירים המתגוררים ברבי קומות, כולל הפעלת המערכות. "כיום אדם בקומה ה-30 לא יודע איפה חדר המדרגות בכלל, הוא לא השתמש בו מעולם, או שהפך אותו למחסן. כשנעשה תרגיל הם ירדו משם וידעו איך לתפקד ברגע האירוע".

     

    מה באשר למבנים שנבנו לפני התקנות הללו?

    "אין אפשרת ליישם עליהם דרישות רטרואקטיביות מבחינת חקיקה, אבל אנחנו מפרסמים המלצות. יש בניניים עם לוחות חשמל מעץ, שגרמו בעצמם ללא מעט שריפות ואסונות, שהמלצנו להחליף. ההמלצה שלי היא לקנות גלאי עם סוללה ל-10 שנים ולהתקין אותו בדירה - זה גורם שיכול להציל חיים לבדו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים