שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ההליך החדשני שפתר לפלג את התקפי האפילפסיה

    פלג סבל מהתקפי אפילפסיה יותר ממחצית חייו. בעקבות טיפול חדשני לצריבת המוקד האפילפטי בלייזר נפטר הצעיר מהפרכוסים הקשים ששיבשו את חייו. "אני משוחרר מהפחד מפני ההתקף הבא. לא האמנתי שהמחלה פשוט תיעלם", הוא מספר לרגל יום המודעות למחלה

    צפו בניתוח לצריבת המוקד האפילפטי במוח: 

     

     

    מחלת האפילפסיה ליוותה את פלג הדר בן ה-23 מתל אביב יותר ממחצית חייו. מנערותו הוא החל לסבול מהתקפים משתקים, אשר שיבשו לחלוטין את חייו. הטיפול התרופתי, שגרר איתו תופעות לוואי קשות, לא בלם את הפרכוסים.

     

    "ההתקפים אירעו בעיקר בלילה", מעיד הצעיר, "בתקופות לא מאוזנות הם יכלו להופיע בתדירות כמעט יומית. להתקפים יש השפעה עצומה על איכות החיים – יותר מזמן הפרכוס, חולי אפילפסיה סובלים מהצורך לחיות תחת הלחץ הנפשי התמידי מפני ההתקף הבא. הפרכוסים השפיעו על השינה שלי – כל עוד הייתי חולה לא יכולתי לבלות עד מאוחר עם חברים ומעולם לא יצאתי לטיול שנתי. החיים עם האפילפסיה לא תמיד היו פשוטים. לא האמנתי שהמחלה פשוט תיעלם".

     

    פלג הדר לכתבה בלבד (צילום: באדיבות המצולם)
    "החברים בצבא היו מתעוררים מרעש חריקת המיטה בגלל הפרכוסים". אחרי הטיפול

     

    מסתגל לחיים ללא המחלה

    בחודש מאי אשתקד עבר פלג בבית החולים איכילוב בתל אביב הליך חדשני שבמהלכו נצרב באמצעות קרן לייזר המוקד האפילפטי במוחו. התקפי האפילפסיה הקשים נעלמו כבמטה קסם. מאז ועד היום לא חווה הצעיר, שהיה המטופל הרביעי בארץ שעבר את ההליך, ולו התקף אחד.

     

    "היום אני בעיקר משוחרר מהפחד התמידי מפני ההתקף הבא. אני קם בבוקר רגוע ויודע שלא היה שום אירוע בלילה", משתף פלג, "בקרוב אני אמור לטוס לחו"ל עם חברים לחודש, משהו שעד הטיפול רק יכולתי לחלום עליו. הגשתי לאחרונה בקשה לקבל בחזרה את רישיון הנהיגה שלי ואני מסתגל בהדרגה לחיים ללא המחלה. עכשיו יש לי הרבה יותר שקט נפשי".

     

    פלג, שעובד בתחום אבטחת המידע, אובחן כחולה באפילפסיה בגיל 12. הוא עבר סדרה ארוכה של בדיקות לאחר שבוקר אחד מצא את עצמו שרוע על הרצפה לצד מיטתו עם שטף דם גדול בעינו. "זה היה די מבהיל", משחזר פלג, "לא ידענו למה לייחס את האירוע. עברתי שלושה נוירולוגים עד שאבחנו את המחלה. התחלתי טיפול תרופתי, אבל ההתקפים לא פסקו".

     

    פלג הדר לכתבה בלבד (צילום: באדיבות המצולם)
    "עד גיל 18 לא סיפרתי על המחלה". פלג הדר

     

    סובלים מההתקפים ומהתופעות לפני

    חולי אפילפסיה, כך מסביר פלג, לא סובלים רק מההתקפים: "בדרך כלל קודמת להתקף תופעה שנקראת אאורה. האאורה מתבטאת בתחושת נימול בראש, בלבול וקיפאון. גם לאחר ההתקף סובלים החולים מאי שקט. לתרופות שנטלתי היו תופעות לוואי קשות – רעד בידיים, עייפות, פגיעה זיכרון, ראייה מטושטשת, והן לא פתרו את ההתקפים.

     

    "הייתי קם באמצע הלילה מבולבל. אתה חי בחשש תמידי מפני ההתקף הבא. פעמים רבות הייתי מתעורר בבוקר ומוצא את עצמי על הרצפה, כשאין לך מושג מה התרחש במהלך הלילה. עד גיל 18 לא סיפרתי על המחלה. חששתי מהסטיגמה שלה".

     

    לאחר גיוסו לצה"ל תדירות ההתקפים שחווה פלג הלכה וגברה. "החברים שלי לחדר בקורס הקצינים היו מתעוררים באמצע הלילה בגלל רעש חריקות המיטה הצבאית. הם היו שומעים אותי מפרכס ושמים לי כרית תחת הראש כדי שלא אפצע את עצמי".

     

    בעקבות אחד ההתקפים פונה פלג לבית חולים. לאחר אשפוזו החליט קצין הרפואה החטיבתי לשחררו מצה"ל.

     

    "לקראת סוף השירות התחלתי טיפול במרפאת האפילפסיה של איכילוב. כשראו שם שהתרופות לא מצליחות לאזן את מצבי הם הציעו לי את הטיפול בצריבת קרן לייזר", הוא נזכר.

     

    פלג הדר לכתבה בלבד (צילום: באדיבות המצולם)
    התרופות לא סייעו להפסקת הפרכוסים(צילום: באדיבות המצולם)

     

    ד"ר פיראס פאהום, מנהל היחידה לאפילפסיה במערך הנוירולוגי של בית החולים, מסביר כי נהוג לסווג את מחלת האפילפסיה לשניים: אפילפסיה מוקדית ואפילפסיה כללית.

     

    "אפילפסיה היא שם כולל למגוון בעיות נוירולוגיות שהמשותף להן הוא שיבוש הפעילות החשמלית במוח. התקף אפילפטי הוא פרץ של פעילות חשמלית לא תקינה של המוח שמשבשת את תפקודו", מפרט הרופא, "אפילפסיה מוקדית מתאפיינת בכך שניתן לזהות מוקד ספציפי במוח שיוזם את האירועים. באפילפסיה כללית אין מוקד אחד שגורם למחלה".

     

    ניתן לזהות מוקד ספציפי במוח שיוזם את האירועים. ד"ר פיראס פאהום (צילום: יח"צ)
    ניתן לזהות מוקד ספציפי במוח שיוזם את האירועים. ד"ר פיראס פאהום(צילום: יח"צ)

     

    הרופא מסביר כי אפילפסיה כללית נגרמת בדרך כלל בשל נטייה גנטית, בעוד שלאפילפסיה מוקדית יש גורמים מגוונים – חבלות ראש, שבץ, שינויים מבניים במוח, זיהומים ודלקות באיבר. "למעשה כל צלקת ברקמת המוח יכולה להוות מוקד אפילפטי", מתאר ד"ר פאהום.

     

    "הטיפול באפילפסיה כללית הוא טיפול תרופתי", מוסיף הרופא, "יעילות התרופות לאפילפסיה מוקדית היא של כ-70 אחוזים. 30 אחוזים מהחולים ממשיכים לסבול מהמחלה למרות הטיפול".

     

    לדברי ד"ר פאהום, חולי האפילפסיה לא סובלים רק מההתקפים עצמם, אלא גם מתופעות פיזיולוגיות שמופיעות לפניו ואחריו. "החולים גם סובלים מהלחץ הכרוך באיום התמידי מפני התקף ומהסטיגמה שהחברה הדביקה שלא בצדק למחלה. בעבר לא ידעו לומר מה הגורם להתקפים ושייכו בשוגג את המחלה לתחום הנפש", הוא מתאר.

     

    צריבת מוקד אפילפטי לכתבה בלבד (צילום: ליאור צור)
    צריבת המוקד האפילפטי (בצהוב) (צילום: ליאור צור)

     

    עד לאחרונה, לחולים באפילפסיה מוקדית שאינה מגיבה לתרופות היה מוצע טיפול של הסרת המוקד האפילפטי בניתוח.

     

    ד"ר פאהום מסביר כי להליך הצריבה בקרן לייזר של המוקד יש יתרונות רבים על פני הטיפול הכירורגי: "הסרת המוקד בעזרת סכין מחייבת את פתיחת הגולגולת וחשיפת המוח.

     

    "הצריבה מבוצעת באמצעות קטטר דק שמוחדר דרך המצח. המטופל מורדם ומועבר למכשיר MRI שמנטר בזמן אמת את ההליך. בקצה הקטטר ישנה קרן לייזר שצורבת את המוקד בחום של 60 מעלות. זו פרוצדורה פחות פולשנית באופן משמעותי. חותכים חתך קטן במצח של החולה ויומיים אחרי ההליך הוא כבר משוחרר לביתו".

     

    הרופא מתאר כי ההליך אינו מתאים לכל חולה. "צריבת המוקד בלייזר מתאימה רק למי שיש לו מוקד אפילפטי קטן יחסית ומוגדר. אסור גם שהמוקד יהיה בקרבת אזורים במוח שאחראיים על תפקודים חשובים".

     

    צריבת מוקד אפילפטי לכתבה בלבד (צילום: ליאור צור)
    צריבת המוקד האפילפטי בידי מנתחי איכילוב(צילום: ליאור צור)

     

    כדי לאתר את המוקד האפילפטי של פלג הוחדרו למוחו 80 אלקטרודות שניטרו במשך 10 ימים את פעילותו המוחית. בזמן הניטור מפחיתים את מינון התרופות כדי לעודד את ההתקפים. את הליך הצריבה ביצע בפלג ד"ר עידו שטראוס, פרופ' יצחק פריד וד"ר אורנה איזזנשטיין.

     

    כשהתאושש פלג מההליך הוא גילה כי התקפי האפילפסיה שלו נעלמו. "במשך 10 חודשים לא היה לי שום התקף", הוא מספר, "זה שיפר את איכות החיים שלי. אני כבר לא מפחד מההתקף הבא. אני חושף את הסיפור האישי שלי כדי שחולים נוספים יכירו את ההליך", הוא אומר לרגל יום המודעות למחלה שמצוין היום (ג') בעולם.

     

    "אין ספק שזה מקרה שנותן סיפוק מקצועי רב", מסכם ד"ר פאהום, "זה מאוד משמח לטפל בחולה שזקוק לעזרה בשל בעיה שמאוד מפריעה לאיכות החיים שלו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות המצולם
    פלג לאחר ההליך
    צילום: באדיבות המצולם
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים