שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    בנק ישראל: לא ניתן לגבות מלקוח עמלה יקרה יותר על העברת מט"ח לחו"ל

    חוות דעת של הפיקוח על הבנקים, בעקבות בקשה לתביעה ייצוגית, קובעת שלבנק אסור לגבות מלקוחות "עמלת סחר חוץ" על העברות בנקאיות לחו"ל ברכישה של מוצרים ושירותים

    לא ניתן לגבות עמלת סחר חוץ מלקוחות שביצעו העברה בנקאית לחו"ל לצורך רכישה של מוצרים ושירותים. כך נקבע בחוות דעת שהגיש, בימים האחרונים, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לבית המשפט, במסגרת בקשה לתביעה ייצוגית.

     

    דיסקונט יפצה לקוחות שגבה מהם ריבית מופרזת

    הצ'קים שלכם חוזרים - והבנקים מרוויחים בגדול

    ביטוח החיים למשכנתה הוזל - אך בבנק עדיין יקר

     

    מדובר בעמלות הגבוהות משמעותית מהעמלות הרשומות בתעריפון הבנקים ונגבות עבור העברות חד פעמיות לחו"ל. ההתייחסות של הפיקוח, שניתנה באמצעות פרקליטות המדינה לבקשת השופטת הדס עובדיה מבית המשפט המחוזי מרכז, מתייחסת לתביעה ייצוגית שהוגשה לפני כשנה נגד בנק הפועלים, בטענה שהוא נוהג לחייב בעמלה גבוהה מזו שבתעריפון לקוחות שמבצעים העברות במטבע לחו"ל או לחשבונות שלהם בבנקים אחרים בארץ, וזאת בניגוד לחוק.

    אילוסטרציה מטבע חוץ (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    לטענת התובעים, אותם מייצג משרד עו"ד ארנון גרפי, הבנק גובה עמלה גבוהה יותר באמצעות טכניקה פסולה, כאשר הוא מסווג את ההעברות הרגילות של מטבע חוץ כפעולת "סחר חוץ" שעליה חלים הוראות ותעריפים גבוהים יותר. כך, לטענת אחת התובעות, היא ביקשה לקנות אגרטל למשפחתה המתגוררת באוסטריה ולשם כך פנתה באמצעות האינטרנט לחנות באוסטריה. היא נתנה הוראה לבנק הפועלים להעביר 115 דולר מחשבונה לחשבון החנות בתמורה לאגרטל.

     

    לטענתה, התברר לה שהבנק סיווג את הפעולה כ"סחר חוץ" וגבה ממנה עמלה של 28 דולר. האישה, שהסכום הזה נראה לה מופרז, שלחה מכתב בירור לבנק ודרשה לדעת מהן העמלות בהן חויבה. לטענתה, "הבנק לא ענה למכתב, אבל אחת מעובדות הבנק התקשרה ומסרה כי 'העניין מסובך' וקשה לדעת מהן העמלות בדיוק בסוג העברה כזה".

     

    תובע נוסף הוא עורך דין ישראלי, לקוח של בנק הפועלים, שנתן הוראה לבנק לבצע העברה של 175 דולר מחשבונו לחשבון אחר שלו בבנק דיסקונט בישראל. העברה זו סווגה גם היא כ"סחר חוץ" והוא חויב בעמלה של 8.5 דולר וכן עמלת סוויפט (מערכת העברות מהירה בין בנקים בעולם) בסך של 15 דולר נוספים. הבנק טען מצידו, כי גביית העמלות נעשית בהתאם לתעריפון ועל פי הכללים הנהוגים.

     

    כאמור, הפיקוח על הבנקים קבע בהתייחסותו לתביעה, כי שירות העברת מטבע חוץ לצורך רכישת מוצרים בחו"ל לשימוש עצמי, חוסה תחת סעיף 5 לתעריפון הבנק, המתייחס לגביית עמלות של פעולות מט"ח ולא תחת סעיף 7 המתייחס לגביית עמלות לפי סחר חוץ. כלומר, אין מדובר בסחר חוץ במקרה זה ולכן הבנק לא היה רשאי לגבות עמלה לפי פעולה של "סחר חוץ", שהיא עמלה גבוהה יותר.

     

    הפיקוח על הבנקים מציין עוד בהתייחסותו, כי יש להרחיב את הגילוי הנאות ללקוח בנושא העמלות הללו וכי ראוי להוסיף לטפסי העברת מט"ח לחו"ל הבהרה ללקוחות, אשר תמנע מהם עמלות ותשלומים מיותרים.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים