שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    העליון דחה ערעור משקיעי גרגורי לרנר: "המדינה לא יכולה לבטח משקיעים נוטלי סיכונים"
    מאות משקיעים אצל לרנר ערערו לעליון בדרישה להטיל אחריות על המדינה למעשי ההונאה שלו בהיקף של כ-60 מיליון שקל, זאת בטענה לרשלנות מצד רשות ני"ע, משטרת ישראל והשב"ס שאפשרו את התרמית. שופטי העליון: "לא נוכל להטיל עליהם אחריות להפסדי המערערים"

    מבטיחים לכם תשואה בלתי מציאותית על השקעה? כדאי שתהיו חשדנים ולא תרוצו לתבוע את המדינה שלא מנעה את הנזק הכספי והמצער שנגרם לכם.

     

    כתב אישום נגד בכירים בשוק ההון: "ניצלו כספי חוסכים לצורך הפקת רווחים אישיים"

    בנק ישראל: לא ניתן לגבות מלקוח עמלה יקרה יותר על העברת מט"ח לחו"ל

    עוד חקירה נגד לבייב: חשד להעסקה לא חוקית של עובדת משק בית

     

    שופטי בית המשפט העליון, אלכס שטיין, דפנה ברק ארז ועופר גרוסקופף דחו אתמול (ד') ערעורים של מאות משקיעים שדרשו להטיל אחריות על המדינה (רשות ני"ע, משטרת ישראל ושב"ס) למעשי הונאה רחבת היקף אשר ביצע גרגורי לרנר, שלימים שינה את שמו לצבי בן ארי, בתקופה שהחלה בחודש אוקטובר 2004 ונסתיימה בתחילת 2006.

       (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    במהלך תקופה זו שכנע לרנר כ-2,500 משקיעים להשקיע את כספם בחברה בשם "רוסנפטגזאינווסט בע"מ". השקעה זו נעשתה כנגד תעודה שעליה הופיעה ערבותו האישית, אשר הבטיחה לכל משקיע ומשקיע תשואה חודשית של 2% (או של 24% לשנה) ופירעון לפי דרישה.

     

    השכנוע כוון בעיקר אל יוצאי חבר העמים (ברית המועצות לשעבר) המתגוררים בארץ, ונעשה באמצעות מפגשים ובעזרת שיווק באמצעי תקשורת בשפה הרוסית. כפי שניתן לצפות מדברים שנחזים כטובים מדי מכדי להיות אמיתיים, תעודות אלו היו חסרות ערך כלכלי – הן היוו חלק מהונאת המונים הידועה כ"פונזי". 

     

    בית המשפט העליון קבע בפסק הדין, כי "השקעה בטוחה שמניבה תשואה חודשית צמודה ורציפה בת 2% היא דבר בלתי-מציאותי שפורץ את גבולות הדמיון.

    משקיע המחליט להאמין לאדם שמציע השקעה כזאת נוטל על עצמו סיכון בלתי סביר. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר ההצעה באה מפיו של אדם כמו גרגורי לרנר, שמעללי עברו בתחום הפיננסי פורסמו בעיתונות בעברית וברוסית והיו לנחלת הכלל. חרף זאת, בחרו המערערים (המשקיעים – ל.ד) להאמין ללרנר ולהשקיע את כספם בתעודות שהלה שיווק להם, כאשר חלקם סבורים כי לרנר הוא גאון פיננסי שנרדף ללא הצדקה על ידי הממסד הישראלי בהיותו יוצא חבר העמים שחושב ופועל 'מחוץ לקופסה'".

     

    הונאה של 62 מיליון שקל

    מפסק הדין עולה, כי הונאה זו גבתה מקורבנותיה כ-62 מיליון שקל. לרנר הועמד בגינה לדין פלילי, נמצא אשם, ונדון לעשר שנות מאסר בפועל ולעונשים נוספים. המערערים – 572 במספר – הם חלק מקורבנות ההונאה. המערערים הגישו תביעות נזיקין נגד מדינת ישראל במסגרתן נטען כי ההונאה שביצע לרנר התאפשרה עקב מחדלים רשלניים של הרשות לניירות ערך, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.

     

    לטענתם, הרשות לניירות ערך ומשטרת ישראל – כל אחת לפי דרכה ובמסגרת סמכויותיה – היו יכולות למנוע את ההונאה, אך לא עשו כן. באשר לשירות בתי הסוהר נטען כי רשות זו נכשלה בפיקוחה על לרנר, שכן מעשי ההונאה שביצע נעשו בהיותו אסיר ברישיון במסגרת עונש מאסר שהושת עליו בגין פרשת הונאה אחרת.

     

    "המשטרה לא התרשלה בפרשה"

    בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערערים ועמן את התביעה כולה. המשקעים ערערו לעליון והאחרון דחה אתמול את ערעורם. בין השאר טענו המערערים, כי היה על המשטרה להזהיר את הציבור ולפרסם ברבים כי לרנר הוא עבריין כלכלי מסוכן שיש לנקוט משנה זהירות ביחס להצעות השקעה שלו. ואולם, העליון קבע כי למשטרה אין – ומעולם לא הייתה – סמכות לפתוח במסע פרסום נגד לרנר וקבע כי המשטרה לא התרשלה בפרשה.

     

    כמו כן טענת המשקיעים כי רשות ני"ע הייתה חייבת להזהיר את הציבור מפני לרנר נדחתה על ידי העליון. באשר לשב"ס נקבע כי סמכויותיו וחובותיו של שב"ס נוגעות לניהול בתי הסוהר ולהבטחת שלומם, בריאותם ורווחתם של האסירים וסמכויות אלו אינן קשורות כלל ועיקר לפיקוח על אסירים משוחררים ברישיון ולמניעת נזקים כלכליים דוגמת אלו שנגרמו למערערים.

     

    עוד קבע העליון כי "בנסיבות אלו, לא ניתן, לדעתי, לבקר את קביעתו של בית משפט קמא כי פרסומי אזהרה מטעמן של רנ״ע ומשטרת ישראל לא היו משנים דבר. מי שמאמין שלרנר הוא דרייפוס ושהשקעה בטוחה יכולה להניב תשואה שנתית ריאלית של 24% לא היה משנה את אמונתו.

     

    "המערערים (המשקיעים – ל.ד) טענו לפנינו כי רשויות המדינה פעלו בעניינו של לרנר בחוסר סבירות קיצונית, אך אני סבור כי ההיפך הגמור הוא הנכון. המערערים נהגו באופן בלתי סביר לחלוטין בהאמינם ללרנר ובבואם להשקיע את מיטב כספם במה שניתן לכנות כ'קרן הצבי החדשה'. טענתם כי רשויות המדינה היו חייבות להתערב ולהצילם מידי לרנר ומטעותם ביחס אליו דינה להידחות מכל וכל.

     

    "משטרת ישראל, רנ״ע ושב״ס – כל אחד בתחומו – אכן חייבים לדאוג לשלומם ולרכושם של אזרחי המדינה, אולם לא נוכל להטיל עליהם אחריות להפסדי המערערים. אחריות כאמור איננה חלק מדיננו, וקופת המדינה דלה מכדי לספק ביטוח חינם למשקיעים נוטלי סיכונים".

     

    עוד קבע העליון כי "ניתן להבין את כאבם של המערערים, חלקם אנשים קשי יום, שהשליכו יהבם על נוכל וכך שמו את כספם על קרן הצבי. אולם, לא עלה בידם להוכיח כי המדינה ורשויותיה נושאות באחריות למצבם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    השקעה בתשואה בלתי מציאותית? תהיו חשדנים
    צילום: shutterstock
    מומלצים