שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המרוץ של סעודיה לגרעין
    צילומי לוויין חשפו שריאד קרובה להשלים הקמת כור גרעיני. לארה"ב יש אינטרס לקדם אותו, ובמזרח התיכון הבלתי צפוי זו סכנה לישראל

    בנאומו לרגל ראש השנה הפרסי, ב-21 במרץ, דיבר המנהיג העליון של איראן אייתולה עלי חמינאי על כך שמדינות המערב מספקות לסעודיה יכולות גרעיניות ושריאד אף הכריזה על הקמת מתקנים גרעיניים. מי שחשב שמדובר בתעמולה איראנית גרידא טעה.

     

    עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

     

    יירוט טיל חות'י בדרך לסעודיה. החשש: ירי על כורים

    יירוט טיל חות'י בדרך לסעודיה. החשש: ירי על כורים

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מתקן גרעין כור גרעיני סעודיה ליד ריאד (צילום: Google Earth)
    הכור הגרעיני ליד ריאד(צילום: Google Earth)

    בתחילת אפריל, כמה ימים אחרי נאום חמינאי, פרסמה רשת בלומברג תמונות לוויין של המתקן הגרעיני הראשון על אדמת סעודיה, תמונות המעידות לכאורה כי הוא קרוב להשלמה. המתקן שוכן בדרום-מערב "עיר המלך עבד אל-עזיז לטכנולוגיה ומדע", הסמוכה לבירה ריאד.

     

    הדאגה שעוררו הצילומים נובעת מכך שסעודיה אינה חתומה על האמנה המגבילה את העשרת האורניום (הסכם 123) ולא דיווחה לסוכנות לאנרגיה אטומית באיזה שלב נמצא פיתוח המתקן. אם סעודיה תשיג יכולת גרעינית, היא תוכל בעיקרון להסב אותה לכזו שתשמש לצרכים צבאיים, ולא רק אזרחיים, ולהפיץ את הטכנולוגיה הזו למדינות נוספות באזור.

    מוחמד בן סלמאן עם ראש ממשלת פקיסטן אימראן חאן (צילום: AFP)
    בן סלמאן עם ראש ממשלת פקיסטן אימראן חאן. לא להיות תלוי(צילום: AFP)

    במרץ 2018 הצהיר יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן כי אם איראן תשיג נשק גרעיני, גם סעודיה תעשה זאת. כחודשיים אחר כך חזר על האיום הזה שר החוץ הסעודי עאדל ג'ובייר. האיומים האלה עשויים לרמז מה היה תוכנן הסודי של השיחות שקיים הנסיך בן סלמאן בביקורו בפברואר השנה בפקיסטן, ידידתה הקרובה של סעודיה והמעצמה הגרעינית המוסלמית הסונית היחידה. סעודיה יכולה לרכוש מפקיסטן נשק גרעיני מוכן בלי צורך בתהליך פיתוח מקומי, אך אפשר להניח כי היא תעדיף שלא לפתח תלות כזו בידידתה.

     

    עדיף ארה"ב מסין

    לפי הערכות שונות, לסעודיה יש כמה יתרונות על איראן בנושא הגרעין. ראשית, בניגוד לאיראן היא אינה צריכה לרכוש אורניום – הוא כבר מצוי במדבריות הממלכה. שנית, בניגוד לאיראן אם תצהיר שהפיתוח הוא אך ורק למטרות מחקר והפקת אנרגיה כפי שעשתה, היא תקבל לגיטימציה מבעלת בריתה ארה"ב. יתר על כן, אפשר לשער שהאמריקנים, שיוכלו להפיק רווחים עצומים מפיתוח הגרעין הסעודי, יעודדו את קידומו.

     

    ביקורת שהשמיעו חברים בקונגרס האמריקני מעידה על מחלוקת שקיימת בארה"ב בעניין זה בין פוליטיקאים וכלכלנים הרואים בהקמת הכור הסעודי פוטנציאל כלכלי לבין מי שחוששים כי יכולת גרעינית סעודית תהיה סכנה עתידית לישראל.

    ולדימיר פוטין עם מוחמד בן סלמאן בועידת G20 (צילום: AFP)
    יורש העצר עם פוטין. רוסיה מקדמת כורים במצרים וירדן(צילום: AFP)

    החברות האמריקניות יכולות להיות המרוויחות הגדולות מפרויקט גרעין סעודי אם הממלכה תחליט להתבסס על טכנולוגיה מארה"ב. החברות ירוויחו מיליארדי דולרים מהקמתם והפעלתם של המתקנים הכרוכים בפרויקט. ישראל מצדה תעדיף שארה"ב היא שתפתח את הפרויקט הסעודי, ולא סין, רוסיה או דרום קוריאה, כך שתהיה אפשרות לפקח עליו.

     

    סעודיה אינה המדינה הראשונה בחצי האי ערב שמקימה כור גרעיני. הראשונה הייתה איחוד האמירויות, שלפני כמה שנים השיקה בסיוע דרום קוריאה תוכנית גרעין אזרחית וב-2017 הקימה כור להפקת חשמל. אלא שמדינת איחוד האמירויות, בניגוד לסעודיה, חתומה עוד מ-2009 על ההסכם להגבלה של העשרת האורניום.

     

    מטרותיה של סעודיה דומות לאלה של האמירויות – בין השאר הפחתת התלות בנפט כמקור אנרגיה, הפחתת זיהום האוויר והפניית נפט רב יותר לייצוא. אולם בניגוד לאמירויות, במקרה הסעודי נראית הפנייה לאנרגיה גרעינית תמוהה. לסעודיה עתודות נפט אדירות, ובנוסף היא יכולה להפיק אנרגיה באמצעים זולים בהרבה בעזרת השמש והרוחות. לכן מעורר המקרה הסעודי חשד סביר שהכוונה היא להשיג יכולת גרעינית לא רק למטרות אזרחיות.

     

    זיכרונות מההפצצה בעיראק

    על אף חידוש הסנקציות האמריקניות והחרפתן ונסיגתו של הנשיא דונלד טראמפ מהסכם הגרעין עם איראן, טהרן עדיין רואה עצמה מחויבת להסכם הגרעין משנת 2015 ומקווה למנוע בכך סנקציות מצד האיחוד האירופי. אולם אין ספק שאם סעודיה תמשיך לפתח את יכולותיה הגרעיניות, תיסוג איראן מהתחייבותה.

     

    החשש העיקרי הוא שאז ייצא לדרך במזרח התיכון מרוץ חימוש גרעיני בין ריאד לטהרן, מרוץ שיגרור גם את בעלות בריתן לפתח יכולת גרעינית. הידע המשמש לייצור חשמל, יש לזכור, עלול לשמש גם לפיתוח פצצות גרעיניות.

     

    מצרים וירדן כבר הביעו בשנים האחרונות כוונה להקים בשטחן כורים גרעיניים לצורכי הפקה של אנרגיה. בדצמבר 2017 חתמה רוסיה עם מצרים על הסכם לבניית כור גרעיני, ומשא ומתן להקמת כור כזה היא החלה גם עם ירדן.

    דונלד טראמפ נפגש עם מוחמד בן סלמאן (צילום: AP)
    ארה"ב. האינטרס: הרבה דולרים - ופיקוח מקרוב(צילום: AP)

    עיתונאים ופרשנים בעולם הערבי מביעים חשש שהידע והטכנולוגיה הגרעיניים ידלפו מסעודיה למדינות אחרות במזרח התיכון, כאלה שאינן מחויבות לשום הסכם בינלאומי המגביל את העשרת האורניום או את ההפצה של נשק גרעיני, ומהן יעברו גם לארגוני טרור.

     

    חשש נוסף הוא שמתקנים גרעיניים יסכנו את אותן מדינות המחזיקות בהם, משום שהם יהיו יעד להתקפות של מדינות עוינות או של טרוריסטים. חשש זה מתבסס על דוגמאות מהעבר כגון הפצצת הכור העיראקי והכור הסורי על-ידי ישראל ב-1981 וב-2007 בהתאמה, הפצצת הכור האיראני בבושהר על-ידי צבא עיראק ב-1984, ולאחרונה, ב-2017, ירי הטיל מתימן על-ידי החות'ים השיעים לעבר הכור החדש באבו דאבי. למזלה של איחוד האמירויות, הטיל לא פגע במטרה.

     

    עוד מאמרים של ד"ר ירון פרידמן:

    מהפכות באלג'יריה וסודן: איסלאם או דיקטטורה, תבחרו

    הערביות נשארות בבית

    הבנים של קדאפי, הבת של סדאם: ילדי הדיקטטורים

     

    מסיבות כלכלית וצבאיות, התהליך המסתמן של הקמת כורים בסעודיה הוא כנראה בלתי נמנע. ארה"ב צפויה לקדם אותו למורת רוחה של ישראל, משום שלא תוכל לאפשר ליריבותיה להשיג מונופול על התוכנית ותעדיף לפתח את הכורים בעצמה. סעודיה לא תוכל להרשות לעצמה לפגר טכנולוגית אחרי האמירויות וצבאית אחרי איראן.

     

    השאלה המטרידה ביותר היא אם במרוץ גרעיני בין הציר הסוני לציר השיעי, תוכל ישראל לשמור על יתרונה האסטרטגי. הגרעין הפקיסטני אינו מטריד את מדינת ישראל משום שפקיסטן מעולם לא הצהירה על רצונה להשמיד אותה כפי שעשתה איראן. במקרה של סעודיה, כל עוד לממלכה ולישראל יש אויב משותף בדמות טהרן אין סיבה לדאגה, אולם יש לזכור שהמזרח התיכון הוא מקום נזיל ובלתי צפוי.

     

    ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם. ספרו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010. ד"ר פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים