שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קשב וריכוז: מה ההורים לא מבינים?
    הורים לילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז מתקשים הרבה פעמים להבין למה ילדיהם לא מצליחים בלימודים או בקשרים חברתיים. פרופ' ציפורה שכטמן שנפגשת עם ההורים ושומעת על הקשיים שלהם מסבירה איך שיפור היחסים בבית ישפיע על מצבו של הילד גם בחוץ

    הורים לילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז מחפשים את הטיפול הנכון לילדיהם כדי להקל על מצבם, אך אולי הפתרון הוא דווקא תהליך כלשהו שההורים יעברו וישפיע על כל בני הבית? "הורים אינם מבינים את הלקות עצמה", מסבירה פרופ' ציפורה שכטמן מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם בפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה.

     

    "לפעמים אנחנו קוראים יחד את האבחון, והם אינם מבינים את הצורך של ילדים אלו בתמיכת ההורה שבונה את הביטחון של הילד, ואינם מבינים שלילד יש עתיד מבטיח אם יטפלו בו כראוי".

     

    הבטחון שההורה מקנה משפיע על הילד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הבטחון שההורה מקנה משפיע על הילד(צילום: shutterstock)

    פרופ' שכטמן, המשמשת גם כמנהלת מקצועית של "מקום לצמוח" - מרכז לייעוץ לילדים ומבוגרים, תציג את שיטת הייעוץ הקבוצתי שפיתחה, בעקבות מחקר שמדד את יעילותה של הקבוצה הייעוצית עבור הורים לילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב, בכנס שתקיים אגודת אגד"ל - האגודה הישראלית של המומחים ללקויות למידה.

     

    מה המחקרים מראים בנוגע להשפעת הטיפול על הילדים?

    "ארבעה דוקטורטים פורסמו בנושא. המחקר הראשון בדק את השפעת קבוצות הייעוץ בהשוואה לקבוצות הדרכה. השתתפו במחקר 56 אימהות בקבוצות הייעוץ ו-56 אימהות בקבוצות ההדרכה. התוצאות הצביעו על ירידה ברמת הלחץ ההורי ושיפור תפיסת הילד את יחס ההורה אליו, רק בקבוצות הייעוציות. המסקנה הייתה שסוג הקבוצה משפיע על התוצאה.

     

    "המחקר השני בדק את השפעת הקבוצה הייעוצית בהשוואה לטיפול פרטני על רמת הלחץ של ההורים המשתתפים ועל סגנון ההורות. השתתפו קרוב למאה אימהות בטיפול קבוצתי וקרוב ל-50 אימהות בייעוץ פרטני. נמצאה ירידה ברמת הלחץ ההורי בשני תנאי הניסוי ללא הבדל ביניהם. המסקנה מתוך מחקר זה הייתה שהטיפול הקבוצתי יעיל לא פחות מהטיפול הפרטני אך הוא יעיל יותר מבחינה כלכלית.

     

    קראו עוד:

    קשב וריכוז - החלק של ההורים

    הפרעות קשב וריכוז: 5 כללי זהב להורה

    הצד האחר של הילד המציק בכיתה

     

    "המחקר השלישי בדק את השפעת הקבוצה הייעוצית על ההורים ועל ילדיהם שלא היו בטיפול. 156 הורים השתתפו במחקר, 78 בקבוצת הניסוי והיתר בביקורת שלא קיבלה כל התערבות. הממצאים הצביעו על שיפור בכל המדדים אצל ההורים שהשתתפו בקבוצות (תחושת תמיכה חברתית, סגנון הורות, מסוגלות עצמית) וגם אצל הילדים (מסוגלות עצמית ומצב רגשי-התנהגותי של הילד). לא נמצא שינוי אצל ההורים שלא השתתפו בקבוצות.

     

    "במחקר העדכני ביותר הייתה השוואה בין תוצאות בשלושה מצבים: רק ההורים קיבלו טיפול, רק הילדים קיבלו טיפול, ושניהם - גם ההורים וגם ילדיהם טופלו בקבוצה כזו. המסקנה ממחקר זה הייתה שייעוץ להורים בנוסף לייעוץ לילדיהם מרחיב את ההשפעה הייעוצית, אך גם בכל תנאי בנפרד נמצא שיפור אצל ההורים והילדים". 

     

    מה הקושי הכי גדול של הורים לילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב?

    "ילדים עם לקויות למידה ובעיקר אלו עם הפרעות קשב סובלים מקשיים אוביקטיביים כמו קשיים בלמידה, קושי להתרכז בלימודים וקשיים בקריאת המפה החברתית. לאלו נלווים קשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים. כתוצאה מהקשים המובנים בתוך הלקות נפער פער בינם לבין ילדים אחרים שגורר אחריו תחושת כישלון, הדימוי העצמי פגוע, קשרים חברתיים נפגעים, ומכאן הדרך להתדרדרות בהתנהגות קצרה.

     

    "ההורים עומדים בפני כל אלו חוסרי אונים: הם מאוכזבים מהילד, כועסים על ההתנהגויות החריגות, דואגים לעתידו ובעיקר אינם מרוצים מעצמם ומהתפקוד ההורי שלהם. הם כועסים יותר, דוחים ומענישים יותר מהורים אחרים. כתוצאה מכך נפגעת מערכת היחסים האינטימית בין הילד והוריו - שהיא בעצם המשאב העיקרי של הילד לגדול בתחושת בטחון ואמון בעצמו ובאחרים.

     

    "ההורים מבינים שהתנהגותם איננה עקבית ואינה מותאמת לצורכי ילדם. הם היו רוצים להיות הורים טובים יותר אבל הלחץ היומיומי מול ילדים אלו והלחץ החיצוני מבית הספר, הורים אחרים וחברים, מגביר את הבלבול והמבוכה".

     

    מרגישים חסרי אונים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מרגישים חסרי אונים(צילום: shutterstock)

    כיצד קבוצת ייעוץ עשויה לעזור להורים והאם היא באה כתחליף לייעוץ אישי?

    "קבוצת ייעוץ משחררת את ההורים מהלחץ שהם נתונים בו באמצעות השיח הקבוצתי, השחרור הרגשי, המפגש עם מצבים דומים אצל אחרים. הקבוצה מחזקת ותומכת, מהווה מקור לתמיכה רגשית, מסייעת להבהיר להורים איזה תפקיד הורי הם ממלאים ומובילה אותם לסגנון הורות יעיל יותר. בעקבות ההשתתפות בקבוצה ההורים מרגישים טוב יותר עם עצמם, רגועים יותר, ומחפשים פתרונות שמתאימים לקונסטלציה האישית שלהם.

     

    "חשוב לציין - לא כל קבוצה משיגה מטרות אלו. קבוצות הדרכה שהן שכיחות יותר עובדות על מודל של הוראה והדרכה, כלומר, העברת ידע. בקבוצות ייעוץ עובדים בגישה שמתמקדת בהורה, הרגשתו ותיפקודו, ומכוונים ליחסים קרובים במשפחה. פתרונות והדרכות ניתנים אך הם אינם עיקר התהליך. מנצלים את הכוחות המרפאים של הקבוצה - לכידות קבוצתית, שחרור רגשי ולמידה בינאישיית, כדי לעזור לפרט.

     

    "קבוצה מסוג זה בהחלט מהווה תחליף לטיפול פרטני. היא יעילה לא פחות מטיפול פרטני מבחינת תוצאותיה וזולה יותר. ההורים רואים שהם בחברה דומה, הם לא חריגים, וזה כשלעצמו מרגיע".

     

    אילו דילמות עולות בקבוצות?

    "אם אחת העלתה בקבוצה את הבעיה של הגנת יתר. היא לא סומכת על הילדה ולכן לא מרשה לה לצאת עם חברות ללא ליווי מבוגר. הילדה בת 14 ובגלל ההגנה הרבה נשארת מבודדת חברתית. הקבוצה שמעה אותה, תמכה והבינה, אך גם הציעה שהגנת היתר משדרת לילדה שלא סומכים עליה. האם שינתה את גישתה לשביעות רצון של הילדה וההורים.

     

    "אם אחרת העלתה את רמת הביקורתיות שלהם כהורים, בעיקר של האב - 'אנחנו לא מבינים איך ילד חכם כזה לא מצליח ללמוד לקרוא'. אחרי שהם קיבלו הדרכה ותמיכה הם הבינו שיש קושי אוביקטיבי, לקחו מורה פרטי הילד פרח".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    פרופ' שכטמן מציינת כי רוב כמעט מוחלט של המשתתפים הן אימהות. "היו מספר זוגות בקבוצות ואצלם מצאנו במחקר המשך שהתוצאות נשמרות לזמן ארוך יותר מאשר אצל האימהות שבאו לבד. קשה לגייס את האבות אבל כשהם נמצאים בקבוצה התרומה לעצמם ולאחרים גדולה". מדובר על קבוצות סגורות של 15-12 משתתפים שמגיעים לעד 15 מפגשים. קבוצות כאלו פועלות בבתי ספר.

     

    לדבריה, "הורים שמגיעים לקבוצות בדרך כלל מתחברים יותר לתהליך קבוצתי, ולמרות שבספרות הבינלאומית מדווחים על אחוזי נשירה גבוהים מקבוצות ועל נסיגה או הרעה בתיפקוד של כ-20% אצל המשתתפים, ממצאים אלו אינם קשורים ישירות להורים.

     

    "הניסיון שלנו הראה שאין נשירה מהקבוצות. ההסבר שלי לכך כפול - ההורים נזקקים ולכן יש להם מוטיבציה גבוהה יותר מאחרים. הם מתחילים לעבוד ממש עם כניסתם לקבוצה. הם פוגשים אנשים במצבם וזה מקל ויש נושא משותף. בנוסף, הקבוצות מבוססות על תמיכה והעצמה, הן נעימות להורים ומשרות עליהם בטחון".

     

    אם היית צריכה לתת עצה אחת חשובה להורים אלו - מה היית אומרת להם?

    "תלמדו לפתח יחסים קרובים עם הילדים, לדבר איתם, להקשיב להם, לתמוך בהם, כי הביטחון שמקנה ההורה הוא הבסיס להתמודדות יעילה של הילד בכל תחום".

     

    ההרצאה בנושא תתקיים ב-16 באפריל (ג') באוניברסיטת בר אילן, במסגרת הכנס השנתי של אגודת אגד"ל - האגודה הישראלית של המומחים ללקויות למידה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shuttersyock
    איך הילד החכם לא מצליח לקרוא?
    צילום: shuttersyock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים