שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      חברת כרטיסי החיוב הנטענים פלוס קארד הפסיקה את פעילותה בפתאומיות
      שנה לאחר שהוקמה פרסמה החברה באתר שלה, כי "בגלל סיבות שאינן בשליטתנו האפשרות שלנו להמשיך ולספק שירות טעינות לכרטיסים קיימים נחסמה". על פי הערכות, החברה הצעירה נקלעה לקושי במימון הפעילות שלה, אך היא מנסה להרגיע: "הכספים הצבורים על הכרטיסים מוגנים ויישארו זמינים לשימוש הלקוחות"
      חברת פלוס קארד המנפיקה כרטיסי חיוב נטענים, המשמשים אלטרנטיבה לשימוש במזומן ואשראי, הפסיקה את פעילותה.

       

      הפתרון של סרבני הבנקים? כרטיס החיוב הנטען

      בנק ישראל: גידול בשיעור הפעולות שנעשות בערוצים הישירים בבנקים

      הצ'קים שלכם חוזרים - והבנקים מרוויחים בגדול

       

      בהודעה המופיעה באתר החברה נכתב "בגלל סיבות שאינן בשליטתנו האפשרות שלנו להמשיך ולספק שירות טעינות לכרטיסים קיימים נחסמה. הכספים הצבורים על הכרטיסים מוגנים ויישארו זמינים לשימושכם". עוד נכתב: "אנו פועלים במרץ על מנת לחזור לשגרה בהקדם ונעדכן על כל התפתחות. הנכם מתבקשים לא להעביר אלינו כסף, או להגיע לנקודות הטעינה עד לעדכון כי הבעיה נפתרה". במוקד החברה אין מענה אנושי והשיחות מועברות למוקד השארת הודעות.

      אילוסטרציה: הלוואה (צילום: shutterstock)
      כרטיס נטען(צילום: shutterstock)
       

      החברה שהוקמה לפני כשנה בלבד, ניסתה להיכנס לתחום כרטיסי החיוב הנטענים, שוק הנמצא בישראל עדיין בחיתוליו. יותר מחצי מיליון איש בישראל מנהלים את חייהם בעיקר על בסיס מזומנים ואלו כוללים מאות אלפים בעלי חשבון מוגבל, חסרי חשבון בנק, עובדים זרים חוקיים ומסתנני עבודה.

       

      למקום הזה כאמור מנסים להיכנס בשנים האחרונות כרטיסי החיוב הנטענים (prepaid), אותם מטעינים מראש בסכום כסף – בין אם מדובר במשכורת הנטענת על ידי המעסיק ובין אם מדובר בכרטיס שנועד לקניות בארץ ובחו"ל. הכרטיסים הללו שבארה"ב ואירופה כבר מהווים כ-6% מנתח השוק של כרטיסי החיוב בכלל ומהווים אלטרנטיבה לכרטיסי אשראי עבור חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה, עדיין בתחילת דרכם כאן בארץ.

       

      כיום פועלות בישראל ארבע חברות המציעות כרטיסים כאלו, רובן באמצעות חברת כרטיסי האשראי הבינלאומית מסטרקארד, שם אומרים ל-ynet כי להם אין קשר לנעשה בפלוס קארד ומבחינתם לא חל כל שינוי. ההערכה היא שהחברה הצעירה נקלעה לקושי במימון הפעילות שלה.

       

      נציין כי לבנקים ולבנק ישראל אין עניין לקדם את השימוש בכרטיסים מסוג זה. הבנקים רואים בכך אלטרנטיבה לחשבון הבנק. בניגוד לכרטיס הדביט – כרטיס חיוב שהעסקאות שנעשות בו מחויבות באופן מיידי מחשבון הבנק ואינן נדחות למועד חיוב קבוע, בכרטיסי החיוב הנטענים, חשבון הבנק לא רלוונטי ואין לו קשר לכרטיס.

       

      לא ניתן היה לקבל את תגובת פלוס קארד.

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים