החומר המשמר שכולנו צורכים גורם להשמנה ולסוכרת
במשך שנים מספרים לנו שמוצרים עתירי שומנים, סוכרים ומלחים יגדילו לנו את הכרס ויקצרו לנו את החיים. עכשיו מתגלה חבר חדש ברשימה. מחקר שנעשה בבית־החולים שיבא ובאוניברסיטת הרווארד גילה כי חומצה פרופנואית – חומר משמר פופולרי – גורמת להשמנה ולסוכרת. לא סבלנו מספיק?
אחרי שהאבסנו את עצמנו בפסח ורגע לפני בוא הקיץ, כולנו מנסים להוריד כמה קילוגרמים עודפים. מחקר חדש גילה עוד אויב שמנסה להפריע לנו במשימה: "חומצה פרופנואית" – חומר משמר המעכב גדילת עובש ונמצא במזונות רבים שאנו צורכים.
גבינות צהובות ומלוחות, לחמים תעשייתיים ארוזים בניילון, צבעי מאכל, בורקסים קפואים ועוד שלל מאכלים – כולם מכילים חומצה פרופנואית, חומר משמר שמעכב גדילת עובש על מזון ומאפשר להשתמש בו זמן ארוך יותר. מדובר בחומר שעד כה הוגדר כבטוח למאכל על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).
קיראו עוד
הנחיות חדשות: זו כמות השומן שצריך לצרוך ביום
משרד הבריאות מפרסם: התפריט השבועי שימנע מחלות התפריט האישי: המלצות תזונה על פי גיל, מין ומצב בחייםמחקר חדש שנערך במעבדתו של פרופ' אמיר תירוש, מנהל המכון האנדוקריני במרכז הרפואי שיבא, בשיתוף עם אוניברסיטת הרווארד בארצות־הברית, קובע כי החומר הזה, שנמצא בשלל מאכלים מעובדים, עלול לגרום להתפתחות עמידות להורמון אינסולין, להשמנה ואף לסוכרת אצל מי שצורך אותו לאורך זמן.
המחקר נערך בתחילה בעכברים, וממצאיו העיקריים אומתו במחקר נוסף שנערך בבני אדם. החוקרים קבעו שהחומר המשמר הזה גורם להגברת ייצור הסוכר בכבד ומעלה את רמות הסוכר בדם.
בורקס. גם שומן טראנס מסוכן(צילום: shutterstock)
חשיפה ממושכת לחומצה גורמת להשמנה
צריכה של החומצה הפרופנואית בכמויות הנמצאות במזונות מעובדים הובילה לעלייה ברמת ההורמון גלוקגון, המבקר את ייצור הסוכר בכבד, וחלבון נוסף המופרש מרקמת השומן דווקא לאחר האוכל, זמן שבו הורמונים אלו אמורים להיות מדוכאים. בעקבות כך נוצרת עמידות לפעילות האינסולין שמובילה לעלייה בייצור הסוכר.
חשיפה ממושכת לחומר גרמה, כאמור, להשמנה של עכברים. ניסוי נוסף, שנערך בבני אדם, הראה כי הוספת חומצה פרופנואית לארוחה גורמת גם אצלם לעלייה ברמת הגלוקגון והורמונים נוספים ולהתפתחות עמידות לאינסולין, המהווה את אחד מהמאפיינים העיקריים במחלת סוכרת מסוג 2.
מחקר המשך גילה בקבוצה גדולה של נחקרים עם עודף משקל רמה מוגברת של חומצה פרופנואית בדם. לעומת זאת, במהלך ירידה במשקל השיפור המשמעותי ביותר בעמידות לאינסולין נמצא בקרב הנבדקים עם הירידה הגדולה ביותר ברמת החומצה בדמם.
ברשימת החומרים שאושרו כבטוחים על ידי ה־FDA מצויים מאות כימיקלים שונים. למעשה, לאורך השנים הוצא מרשימה זו רק חומר אחד – שומן טראנס, לפני כשלוש שנים. ההערכה היא שבעקבות הממצאים הדרמטיים של המחקר, עם מחקרים נוספים שוודאי יבוצעו בנושא, יבחנו במינהל המזון והתרופות האמריקאי שוב את מידת הבטיחות של החומצה הפרופנואית בשימוש ארוך טווח בבני אדם.
פרופ' תירוש, החוקר הראשי במחקר, סיכם: "העלייה הדרמטית בשכיחות השמנת היתר והסוכרת ב־50 השנים האחרונות אינה יכולה להיות מיוחסת לשינויים גנטיים בלבד. גורם אחד שכדאי להתחשב בו הוא השימוש הנרחב בכימיקלים בעיבוד, שימור ואריזה של מזונות. אנו נחשפים למאות כימיקלים אלה על בסיס יומיומי, ורובם מעולם לא נבדקו להבנת ההשפעות המטבוליות ארוכות הטווח שלהם".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
