כשהילד מתקשה לדבר: מגמגום ועד מחסור באוצר מילים

זה הקשר המרכזי בין בני אדם: הדיבור נראה לרובנו מובן מאליו, אבל הוא כרוך בשרשרת פעולות מורכבות הקשורות במוח, במערכת העצבים, בלוע, במיתרי הקול ואפילו במערכת הנשימה. הדיבור אמור להיות אינטואיטיבי, אבל אצל לא מעט תינוקות מושרשות תקלות ש"נתקעות" שנים - ולפעמים כל החיים. למרבה המזל, במרבית המקרים אפשר לפתור לחלוטין את הפרעות ההגייה והדיבור עם הרבה תרגול והתמדה.

קלינאות תקשורת היא מקצוע פרא־רפואי העוסק באבחון, טיפול ושיקום של לקויות והפרעות בתקשורת בין־אישית. הקלינאית אֲמונה על טיפול בהבנה והבעת שפה, רכישת מיומנויות של קריאה וכתיבה, תקשורת לא מילולית, בעיות בליעה, הפקת קול, תפעול נכון של הלשון וגם בזיהוי ושיקום של ירידה בשמיעה. בישראל ישנן רק כמה עשרות קלינאיות תקשורת, והמחסור הזה מתבטא בתורים ממושכים לטיפול.

דברו עם הילדים כבר מהלידה(צילום: shuttersstock)

התפתחות השפה מתחילה כבר מהרחם. "עוד כשהתינוק בבטן הוא יכול לשמוע את הקולות סביבו", מסבירה טל רותם, קלינאית תקשורת התפתחותית מקופת חולים לאומית, "כבר מהיום הראשון ללידה חשוף התינוק לצלילים שונים בשעות הערות, והוא משתמש בבכי ככלי תקשורתי להבעת צורך או רצון. הוא שומע וסופג את צלילי השפה שסביבו, ולאט־לאט מתחיל להתנסות בהפקה בעצמו, משחק עם איברי ההיגוי, מחקה צלילים ותנועות שפתיים שאותם הוא שומע ורואה ומקבל עליהם פידבקים מהסביבה".

גמגום

"גמגום, הפרעה בשטף ותזמון הדיבור, יכול לבוא לידי ביטוי במגוון אופנים", מסבירה רותם, "כחזרה על הברות בתחילת מילה או משפט, עוויתות פיזיות המתלוות לדיבור, עצירות מרובות ועוד". הדעה הרווחת היא כי בשורש הבעיה קיים מרכיב גנטי, שיבוא לידי ביטוי בעקבות גורם מעורר סביבתי כמו טראומה או סטרס. על פי הערכות, שיעור המגמגמים באוכלוסייה עומד על אחוז אחד, והתופעה נפוצה יותר בקרב בנים.

באבחון ובטיפול מבחינים בין גמגום בגיל הרך לגמגום בגיל מבוגר. גמגום בגיל הרך מופיע בטווח הגילים שנתיים עד ארבע, ונחשב לגמגום "התפתחותי", אם קודם לכן הילד דיבר באופן תקין. "בגילים אלה נוצר פער בין הבנת השפה ליכולת ההבעה, עם קושי ביכולת לארגן ולבנות את המחשבות לכלל משפט, מה שיכול לגרום לחוסר שטף", מסבירה רותם, "ב־80 אחוז מהמקרים גמגום זה יחלוף מעצמו".

כאשר ההורים, הגננת, רופא הילדים או אחות טיפת חלב מראים דאגה, מופנה הילד לאבחון של קלינאית תקשורת דרך מרכז התפתחות הילד בקופת החולים. בגילים אלה הטיפול בדרך כלל יהיה הדרכתי להורים וילווה במעקב. בגיל המבוגר, לרוב המגמגם עצמו יפנה לטיפול, שבו ישולבו עבודה על הדיבור ועל המאפיינים הרגשיים שיזוהו כטריגרים לגמגום.

"בטיפול אנחנו נלמד כיצד להתחיל משפט בצורה שיזרום יותר ולא ייתקע", מסבירה רותם, "תרגול כזה נועד בין היתר להוריד קצת את הלחץ מהדיבור. זה מעין מעגל קסמים, שבו הגמגום יוצר לחץ שמחמיר את הגמגום. בנוסף, נעבוד על קצב הדיבור, משך ההברות והפחתת הלחץ על מנגנון הקול. לעיתים לוקח זמן עד שמוצאים את השיטה הנכונה שמביאה לשיפור". אם מרכיב הלחץ משמעותי, לעיתים מופנה המטופל לרופא המטפל שישקול טיפול פסיכולוגי או ניסיון טיפול בתרופות נוגדות חרדה.

קראו עוד:

הנחיות חדשות לפעוטות: פחות מסכים, יותר משחקים

"כל יציאה שלנו מהבית מלווה במבטים"

רשימת הפאשלות שלי עם הילדים

שיבושי היגוי

מדובר בהחלפה של אחד העיצורים בעיצור אחר או בהשמטה של עיצור. שיבוש היגוי עלול להתבטא בכל אחד מהעיצורים, כשהנפוצים בהם הם החלפה של האותיות ק' או ג' בצליל של ט' או ד', החלפה של י' במקום ל', החלפה של ל' או י' בצלילי ר' או ח', וגם הגייה של אותיות שורקות ש', ס', צ', או ז' עם הלשון מחוץ לשיניים.

האבחון כולל בדיקת שמיעה, שנועדה לוודא שהילד שומע את הצליל המשובש, ושלילת ממצא גופני שמפריע להיגוי תקין כמו לשון קשורה או חך שסוע. בהמשך תקנה קלינאית התקשורת לילד כלים להיגוי תקין של הצליל המשובש. "הילד ממש לומד איך להגיד את הצליל הבודד", מסבירה רותם, "אנחנו מראים איך למקם נכון את הלשון, מסבירים על התחושה הנכונה בפה, עושים אימונים לחיזוק שרירי הלשון, מדגימים את ההבחנה השמיעתית בין הנכון ללא נכון, ולאט־לאט מסייעים להפנים את ההגייה הנכונה בדיבור הספונטני".

ההורים מקבלים מקלינאית התקשורת תרגילים שהילד צריך לבצע בבית, ולדברי רותם, התרגול הזה קריטי להצלחת הטיפול. 

הרבו במשחקים ובפעילויות משותפות(צילום: shutterstock)

דיבור חטוף

אלפי ישראלים לוקים ב"דיבור חטוף", מצב שבו קצב הדיבור מהיר וחלק מההברות, האותיות או המילים נבלעות או נעלמות מהמשפט. בעבר הייתה מקובלת הסְבָרה שאלו שמדברים בקצב מהיר הם בעלי מנת משכל גבוהה במיוחד, והדיבור המהיר נועד לעמוד בקצב החשיבה המהיר. היום ברור שאין קשר לרמת המשכל, וכי מדובר בליקוי שפתי אמיתי שמטריד לא רק את הסובבים שאינם מצליחים להבין, אלא גם את הדובר עצמו שמתקשה בהבעה ברורה ונהירה.

בשנים האחרונות התברר כי מדובר בבעיה הכוללת ליקויים בשפה ובדיבור, ובהן חזרה וקטיעת מילים והבהרות, וגם העלמה של חלקים במילה או במשפט. הלוקים בדיבור החטוף מתקשים פעמים רבות בארגון ותכנון מסר מילולי ולעיתים גם סובלים מבעיות קשב וריכוז.

להבדיל מגמגום רגיל שבו המגמגם מודע לבעייתו, במרבית המקרים אלו הסובלים מדיבור חטוף כלל אינם מודעים לבעיה, והסביבה היא זו שמוטרדת מהקושי להבין את המגמגם. אבחון הבעיה מתבצע אצל קלינאית תקשורת המבצעת בדיקה מוטורית של הפה, בדיקת יכולת שפתית, יכולת ביטוי, העברת מסרים והיגוי.

הטיפול כולל סדרת תרגילים ארוכה שבה מתאמן הדובר על הורדת הקצב, הגייה נכונה של המילים, דרך ביטויים, חיתוך הדיבור הנכון ובדיקציה הנכונה. לעיתים התהליך אורך חודשים ארוכים, ודורש כמו במקרים רבים אחרים תרגול רב בבית.

מחקר מוכיח - כך קריאת ספרים משפיעה על התפתחות ילדים. צפו:

בעיות בהתפתחות שפה

כ־70% מהילדים המופנים להתפתחות הילד מאובחנים כלוקים בבעיות שפה. חלק גדול מהם מגיע ממשפחות ברמה סוציואקונומית נמוכה. ליקויים בהתפתחות שפה עשויים להתבטא במגוון אופנים:

קשיי שליפה: מדובר במצב שבו אוצר המילים נרכש בהתאם לגיל, אולם ברגע נתון, תוך כדי דיבור, הילד מתקשה לשלוף את המילה שנמצאת "על קצה הלשון" שלו. במצב כזה מניחים כיום כי מדובר בקושי במה שמכונה "תפישה פונולוגית".

"המילה לא יושבת מספיק טוב במערכת", מסבירה רותם, "המילים אמורות להתארגן לנו בראש כמו רשת, וכאן זה לא קורה. לכן יש קושי בשליפת המילים". עד גיל ארבע וחצי קשיי השליפה נחשבים כתקינים. הורים הפונים לטיפול בשל בעיה זו ידווחו לרוב שלילד לוקח זמן להגיד מה שהוא רוצה והוא מוסיף מילים כמו אהה..., נו..., זה... ש... ועוד. גם המסר יהיה לא ברור בשל הקושי לשלוף את המילה הספציפית, והילד יספק תיאור ארוך שקוטע את קו המחשבה שלו ושל המאזין.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

קושי ביצירת משפטים: הילד אינו מצליח לצרף את המילים למשפט באופן תקין לפי חוקי השפה. במצב קשה יחול בלבול בסדר המילים, בלבול בין זכר לנקבה, או בין יחיד לרבים. המשפטים יהיו קצרים מאוד ולאתואמים את יכולת ההבעה של שאר בני גילו של הילד.

קושי בארגון מסר מילולי: במצב זה, כשהילד מספר על חוויה או סיפור שלמד בגן, קשה להבין מה בדיוק קרה,"מי נגד מי" ומה סדר הדברים. לקראת גיל חמש נצפה כבר ליכולת שלו לספר על חוויה קצרה באופן ברור מבחינת סדר הדברים,תוך שנבין על מי מדובר, איפה זה קרה מתי ומה קרה.

בית דו לשוני

בעבר הובעה דאגה מפני עיכוב בהתפתחות השפה אצל ילדים שגדלו בבית דו־לשוני. עם זאת, כיום ברור שלבית כזהיש דווקא תרומה ייחודית ורבה לילד, שנחשף לשתי שפות או יותר בו זמנית. "דו־לשוניות אינה מזיקה או גורמת לעיכוב ברכישת השפה", מסבירה רותם, "מחקרים מצאו שאצל הילדים האלה, אוצר המילים הכולל בשתי השפות זהה למספר המילים שישלילד באותו גיל שגדל בבית חד־לשוני. המוח של הילד עובר בין השפות, בוחר מה שמתאים לו, ויריעת ההתבטאות והייצוג דווקא רחבה".

כיצד תוכלו לתרגל בבית עם הילד?

• דברו עם הילד כבר מהלידה.
• אמרו את שמות החפצים הקרובים אליו שוב ושוב.
• הסבירו לילד לאן הולכים ומה עושים בהתאם לגילו.
• הקפידו לדבר אל הילד ולא סביבו. לדיבור ישיר ויצירת קשר עין השפעה גדולה על התפתחות השפה.
• הרחיבו את ידע העולם ואוצר המילים בנושאים מסוימים. לדוגמה: באמבטיה – מסבנים ומנגבים. עכשיו אתה רטוב – בוא ננגב כדי שתהיה יבש.
• הקריאו סיפורים: אין גיל צעיר מדי כדי להתחיל לחשוף את הילד לספרים.
• הרבו במשחקים ובפעילויות משותפות.
• הקשיבו לילד ונהלו איתו שיחות לפי גילו.
  

ייעוץ מקצועי: טל רותם, קלינאית תקשורת התפתחותית, קופת חולים לאומית