שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מטחי טילים על ישראל: איך למנוע פגיעת חרדה?

    עשרות נפגעי חרדה פונו אתמול לבתי החולים, בעקבות מטחי הטילים על ישראל. האם זו הפרעה נפשית, מה הטיפול וכיצד ניתן למנוע את הפגיעה?

    בתוך יממה מעל 350 טילים נשלחו אל עבר יישובי הדרום, כשארגוני המחבלים מאיימים להגיע גם אל עבר תל אביב. ביממה הזו נרשמו דיווחים על כמה מקרי חרדה, חלקם פונו לקבלת טיפול רפואי.

     

    לרשימה המלאה של המרפאות לטיפול נפגעי חרדה

     

    המונח "נפגע חרדה" חוזר שוב ושוב לאחר אירועי טרור, אולם האם מדובר בהפרעה נפשית, מה כוללת פגיעת חרדה, האם ניתן למנוע אותה ומה הוא הטיפול?

     

    מה קורה בגוף?

    בכל פעם שנשמעת אזעקה מאות אלפים רצים באופן אוטומטי, כמעט מבלי לחשוב אל המרחבים המוגנים שבסביבתם, ממ"ד, מקלט או מרחב מוגן. אירוע זה קורה באופן אוטומטי וכעבור מספר דקות כולנו חוזרים לשגרת חיינו.

     

    התגובה המהירה במצב של אזעקה מתרחשת בזכות מערכת הלחץ (הנקראת גם מערכת העצבים האוטונומית), מערכת שנועדה להציל את חיינו ולהגיב באופן המהיר ביותר כאשר מתרחשת סכנה.

     

    כאשר אנו שומעים אזעקה המוח מפרש את המצב כאירוע המסכן את השלמות הפיזית והנפשית. אז מתרחשים מספר אירועים במקביל: הגוף משחרר הורמוני לחץ ובהם קורטיזול ואדרנלין הגורמים לשרשרת תגובות בגוף: עלייה במתח השרירים, עלייה בקצב הלב, נשימות מהירות יותר, זרימת דם מוגברת, עוררות רבה יותר – כל אלו מאפשרים לגוף להגיב באופן מהיר ללא חשיבה מיותרת וכך ניתן להגיב באופן מהיר, לרוץ מהר ולמצוא מחסה מן הסכנה המאיימת.

     

    דיכאון (צילום: shutterstock)
    תחושת החרדה לא עוברת גם אחרי שהאירוע נגמר. נפגעי חרדה(צילום: shutterstock)

      

    קיראו עוד

    "כמו כדור חונק בגרון": איך מטפלים בהתקף פאניקה?

    התקף חרדה: איך הגוף מאותת כשזה קורה?

     

    כאשר המוח מזהה שהסכנה חלפה הפרשת האדרנלין והקורטיזול מופחתת, מתח השרירים יורד, הנשימה חוזרת להיות עמוקה יותר, קצב הלב מאט ותחושת המתח הגופני והנפשי יורדת.

     

    לאחר מכן מרביתנו נחזור לשגרת היום ואירוע האזעקה או נפילת הטילים יחלוף כלא היה. אלא שמיעוט של עד 10 אחוזים יחווה לחץ בעוצמה רבה יותר: גם כשהסכנה תחלוף גופם ימשיך להפריש קורטיזול ואדרנלין, מתח השרירים יישאר גבוה, הדופק יישאר מהיר, לעיתים יופיעו בכי, צעקות, חששות כבדים מאזעקות נוספות או ממטחי טילים, עבורם תחושת הסכנה תישאר באותה עוצמה ולעיתים הם יפנו לבית החולים הקרוב ויבקשו עזרה ובדיווחים הסטטיסטיים הם יוכרו כנפגעי חרדה.

     

    פחד וחוסר אונים

    פגיעת חרדה (או בשפה המקצועית תגובת דחק חריפה) מתעוררת בתגובה לאירוע טראומטי כמו אזעקות, נפילת טילים, מצב בו אדם לא הספיק להגיע למרחב מוגן, מצב בו אדם נשאר ברכבו באמצע כביש בזמן אזעקות ולא הצליח להסתתר או אפילו בעקבות צפייה בטלוויזיה באירועים אלו.

     

    במצב זה ישנה חוויה של חוסר אונים, כאילו לא ניתן לשלוט במציאות החיצונית וישנה סכנה ממשית למוות. החוויה הפנימית יכולה להיות של פחד קיצוני, כאילו החיים שהכרת עד כה לא ישובו ואין כל יכולת שליטה על החיים.

     

    סימני פגיעת החרדה מתאפיינים במספר פרמטרים:

    עלייה בקצב הלב: תחושה של דפיקות לב מהירות שאינן מתמתנות ואולי אף הולכות ומתחזקות

    עלייה בלחץ הדם

    הזעה

    רעד

    תחושות של קיפאון: כאילו הגוף משותק ולא ניתן לעשות דבר.

    עילפון או תחושה של איבוד הכרה קרב.

    תחושות רגשיות: הצפה של פחדים, מתח רב, עצבנות, ניתוק מהסביבה, כעס , ייאוש וחוסר שליטה.

    סיוטי לילה

    מחשבות חוזרות וטורדניות על האירוע הטראומטי ופלאשבקים

     

     

    אצל מרבית האנשים תחושות אלו ילכו ויפחתו עם הזמן וככל שהמרחק מהתקפת הטילים יתרחק, מיעוט קטן של מתחת ל- 10% יסבול בעתיד מפוסט טראומה שכוללת פלישה של מחשבות מהאירוע המאיים, זיכרונות של נפילת טילים, סיוטי לילה, תחושות שלמעשה הסכנה לא חלפה והאירוע עדיין חי ומלווה בעוררות גבוהה וניסיון להימנע מכל דבר שעלול להזכיר את האירוע הטראומטי.

     

    סממני פגיעת החרדה יופיעו מספר דקות אחרי האירוע המאיים: הם יכולים להשתנות מאדם לאדם והם משתנים גם אצל הנפגע עצמו. הסממנים יכולים כאמור להיות הלם, בכי, רעד, פחד עז, חרדה, כעס, ייאוש, חוסר אונים, עצבנות, פעילות יתר, תחושת דה ריאליזציה- כאילו האדם חי במעין חלום והוא מנותק מההתרחשויות מסביבו, ניתוק מהסביבה, שכחה של האירוע או של פרטים שחייו האישיים.

     

    ישנם כאלה המצויים בסכנה גבוהה יותר לפגיעת חרדה, ובהם אנשים אשר סובלים מרמות חרדה גבוהות בחיי היומיום, מי שחווה בעברו פגיעת חרדה, אנשים הסובלים מפוסט טראומה ואנשים שחוו טראומות חוזרות של נפילות טילים בסביבתם.

     

    אם הסימפטומים נמשכים מעל 3 שבועות כדאי יהיה לפנות לטיפול (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אם הסימפטומים נמשכים מעל 3 שבועות כדאי יהיה לפנות לטיפול(צילום: shutterstock)

     

    הטיפול: פסיכותרפיה, היפנוזה ונוגדי חרדה

    כאמור אצל מרבית האוכלוסייה הסימפטומים של פגיעת החרדה יחלפו בעצמם תוך 24 עד 48 שעות מהאירוע. אם הסימפטומים נמשכים מעל 3 שבועות כדאי יהיה לפנות לטיפול פסיכולוגי או לטיפול פסיכיאטרי.

     

    הטיפולים המקובלים כיום להפרעות חרדה כוללים:

    טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (CBT): מיועד לעבד את החוויות מן האירוע הטראומטי תוך בחינת המחשבות הקטסטרופליות הקשורות לאירוע וניסיון להחליפן במחשבות ריאליסטיות ואופטימיות יותר תוך תרגול טכניקות הרפיה.

     

    טיפול ב- EMDR: משמש לעיבוד טראומות תוך גירוי בילטרלי של ההמיספרות הימנית והשמאלית של המוח בד"כ בעזרת תנועות עיניים מהירות.

     

    היפנוזה: בטיפול זה המטופל לומד טכניקות להרגעה עצמית ובמצב של הרפיה עמוקה ניתן לשחזר את האירוע הטראומטי ולשנות את התסריט שהתקבע במוח כמאיים.

     

    טיפול תרופתי: במקרים בהם הטיפולים האחרים כשלו, או שמדובר בהפרעת חרדה קשה המשבשת את איכות חייו של הלוקה בחרדה והסובבים אותו, עשוי הפסיכיאטר להמליץ על טיפול נוגד חרדה. קיימים היום מגוון רחב של תרופות, המותאמות באופן אישי למטופל. המגוון הרחב של התרופות, מסוג SSRI או SNRI, משפיע לרוב בתוך כשבועיים עד שלושה.

     

    מה תוכלו לעשות

    אירוע של פגיעת חרדה הוא כזה שבו התחושה המרכזית היא חוסר שליטה, חוסר אמון ביכולת הגופנית והנפשית להתמודד עם האיום ולכן הדרך הראשונית לסייע היא להגביר את תחושת השליטה.

     

    פעמים רבות אנשים שנתקלים בנפגע חרדה מנסים להושיט לו יד, לתמוך בגופו שלא יפול, לסייע לו בעזרת תמיכה לגופו - כל אלו דווקא מגבירים את תחושת חוסר האונים וחוסר היכולת האישית.

     

    במקום זה כדאי לעודד את הנפגע לעשייה: לבקש מנפגע החרדה לקום על רגליו, להציע לו ללכת בעצמו, להסביר לו היכן הוא נמצא, להציע שתייה קלה ולעודד אותו לעשייה עצמאית. אפשר להציע לו לנשום עמוק- שאיפות עמוקות של 5 שניות ונשיפות ארוכות באורך 5 שניות.

     

    תרגול כזה של כ-5 דקות יסייע לגוף להפחית את רמות המתח הפנימי ונפגע החרדה יוכל להרגיש את הדופק יורד ואת גופו מתייצב בשנית, אם הנפגע מכיר טכניקות הרפייה אחרות כגון מדיטציה, יוגה, הרפיית שרירים אפשר להמליץ לו לתרגל אותם.

     

    חשוב להסביר לנפגע שזה בסדר להרגיש כפי שהוא מרגיש, שהוא עבר אירועים מלחיצים בעבר והוא יוכל להתמודד גם עם אירוע זה, אפשר לתת לו אינפורמציה בסיסית על האירוע שורר אצלו את החרדה ולהסביר שכרגע התקפת הטילים למשל חלפה וכיפת ברזל מתמודדת היטב עם האיומים, חשוב לחזור על המסר שהמצב בשליטה ושהנפגע בטוח עכשיו.

     

    כדאי לברר עם נפגע החרדה האם יש קרובי משפחה וחברים שאתם הוא יכול ליצור קשר ולבקש מהם לבוא ולשהות עמו, בנוסף כדאי להשיח את דעתו מאירוע התקפת הטילים, לשוחח אתו על המונדיאל, על עבודתו או על כל נושא אחר שימקד אותו במחשבות שונות ולא במצב הלחימה.

     

    אפי גיל הוא פסיכולוג רפואי קליני

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    חרדה. איך למנוע אותה?
    צילום: Shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים