פיסורה: הדרך הטבעית למניעה ולטיפול בשעת הצורך

פיסורה הינה סדק או קרע באזור פי הטבעת. היא נגרמת עקב חוסר איזון במערכת העיכול: עצירות/ שלשולים וגם דלקות: 5% מהסובלים ממחלת הקרוהן, יפגשו למצער הלב גם בפיסורה.

גם טראומה באזור כמו למשל כניסה של עצם זר לפי הטבעת כגון מד חום או מכשיר בדיקתי אחר (מתמר האולטרסאונד, או הצינור הפלסטי שנושא עליו מצלמה ומכיל סיב אופטי בבדיקת הקולונוסקופיה) עלולה לגרום לפיסורה.

לכן, מעבר לטיפול הישיר בפיסורה, ראשית – חובת אבחנה של רופא/ה פרוקטולוג (לברר שאכן מדובר בפיסורה ולא נניח בטחורים וגם לשלול תהליך גידולי חלילה), על פי מיקום הפיסורה ניתן לאבחן בדרך כלל מהו מקורה.

הפיסורה נוטה לפגוע בנשים וגברים כאחת. וגם בגילאים היא אינה בררנית, אמנם עם מעט יותר נטייה לגיל המבוגר וכמובן לנשים לאחר לידה. למרבית הפלא, וללא הסבר מובן, תינוקות עד גיל שנה גם הם נוטים לסבול מהתופעה המטרידה.

קיראו עוד

חוסר איזון במערכת העיכול. עלול לגרום לפיסורה(צילום: shutterstock)

מה יציק למי שסובל מפיסורה?

כאב. עז. בעיקר לאחר יציאה וגם שעות לאחר מכן.

בגלל שמיקום הסדק הוא באזור בו צואה עוברת, מדובר בכמעט טראומה על טראומה. הצואה הינה חומר חומצי שנוטה לפצוע שוב ושוב את האזור הפצוע ממילא. לכן החלמה של פיסורה הינה דבר שעלול לקחת זמן.

לעיתים, הכאב העז אותו חווים המטופלים, יגרום להם בדיוק את ההיפך ממה שנחוץ להם – דחיית ההליכה לשירותים – על מנת להימנע מהכאב המצמית.

דימום – מאחר ומדובר בסוג של פצע, לעיתים דימום יופיע.

כיצד ניתן להימנע מפיסורה?

מבחינה תזונתית: ריבוי פירות וירקות, בעיקר עזי צבע, המשמעות של עזות הצבע היא שהם עשירים בפלבנואידים שתורמים רבות לתקינות וגמישות העור.

מזון ירוק, חמוץ ומר שמהווה תשתית לניקוי תזונתי מתון אך אפקטיבי (עלים ירוקים, לימון טרי, עלי חסה).

שתייה מרובה. רצוי מים או תה צמחים.

רצוי לצמצם עד כמה שניתן:

מזונות מהחי

מזון חריף, מתובל, מתועש, צבוע.

קפה, אלכוהול, סוכר.

גלוטן – שהרי בשמו מוצפנת המילה האנגלית Glue – דבק.

עלי חוביזה. טיפול טבעי(צילום: לין לוי)

טיפול מניעתי בגורמי הסיכון להיווצרה של הפיסורה

במצב של עצירות

מומלץ ללקט עלי חוביזה שעכשיו פורחת במלא תפארתה (לוודא שאכן זו חוביזה) לשטוף היטב את העלים, להשרות את העלים השטופים במים מסוננים (על פי הרגלכם) ולהניח בצנצנת גדולה.

לטלטל מפעם לפעם את הצנצנת. לאחר כשש שעות לסנן, ואז ניתן לשתות למשך יומיים, שלושה וגם להקפיא בתבנית קרח, לשעת הצורך שלא תתרחש בעונה. מי חוביזה בלתי קפואים יתעפשו כעבור מספר ימים.

לחוביזה איכות מרככת וגם מעט אנטי דלקתית. מטופלים שאכן שתו את מי החוביזה בעת התקף פיסורה, דיווחו גם על הקלה בכאבים וגם על הקלה בעניין העצירות. 

לפחות נועזים שבינינו – חליטה של גרעיני פשתן, תעשה עבודה די דומה. 2 כפות בחצי ליטר מים בהשרייה ללילה, סינון ושתיית המים במשך היום מאד תועיל.

במצב של שלשול

כאן נרצה דווקא צמחים מייבשים כמו מקלות קינמון (לא לבעלי יתר לחץ דם), עלי מרווה (לא בהריון או הנקה) ואפילו מעט נענע.

ולכל סוגי אי סדירות מערכת העיכול – מומלצת מאד חליטת פרחי קמומיל (בתפזורת, פחות התיון). הוא אנטי דלקתי וגם מרגיע.

טיפול קונבנציונאלי בפיסורה

החל ממשחות, דרך טיפול בלייזר ועד ניתוח.

טיפול טבעי בפיסורה

ראשית, כמפורט, איש איש וסימפטומיו – נא להמשיך בתזונה ובטיפול הטבעי שיפחית את הסיכוי להמשך גירוי המקום. (עצירות / שלשול).

כף שמן זית על הבוקר בבליעה.

לפני יציאה, יש לסכך בעדינות את האזור, נא הימנעו מוואזלינים למיניהם. משחות טבעיות ככל שניתן. הרווח כאן הוא כפול: גם הצואה מחליקה ביתר קלות וגם האזור הפצוע, אטום יחסית ופחות חשוף ומועד לכאב המצמית. למי שמעדיף שמן, שילוב של שמני תמנו ואובליפיחה יעשו עבודה טובה, גם שיקומית.

בידה. שטיפות תדירות של האזור, יפחיתו סיכוי לזיהום וגם ירגיעו את המקום. ואם משתמשים בעת מקלחת בסבון, בבקשה אחד טבעי, רצוי טיפולי.

למיטיבי לכת: תכינו לכם קומפרס מצמחי מרפא: עלי ברוש, עלי גרניום, לחך, עלי מרווה, ג'ל אלוורה טבעי (מגורד מהעלה הבשרני שפרחיו צהובים – שוב: בררו היטב וודאו זיהוי וודאי) תכניסו הכל למעבד מזון שחוטא היטב במים רותחים ומעט אלכוהול 70%, שטפו.

עבדו היטב היטב יחד עם שמן זית או תמנו ואובליפיחה, חלקו למיכלים קטנטנים ושוב – הקפיאו. לפני הקומפרס, הוציאו את המיכלון הקטן להפשרה. מרחו על גזה, הניחו בין הישבנים כך שחומר הקומפרס יגע באזור הכואב, שכבו על הצד כ-20 דקות.

 צמח מרפא קלאסי בנטילה פנימית (בליעה) לטיפול בפיסורה - הוא הריבס – hubarbR. כמובן שנחוצה התייעצות עם אשת / איש מקצוע על מנת להתאים את הטיפול שיהיה יעיל ביותר.