שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    כואבים ומדממים: כל הטיפולים לטחורים ואיך אפשר להימנע מהם

    ישראלים רבים סובלים מטחורים המלווים אותנו מרגע הלידה אך בשלבים מסוימים מתנפחים וגורמים לכאבים עזים ודימומים. איך הם נגרמים, מה הטיפול בבעיה ואיך מתבצע הניתוח להסרתם, שנחשב לכואב ביותר בעולם הרפואה. מדריך

    הם מלווים אותנו מרגע הלידה, אבל אצל חלקנו הטחורים פוגעים קשה באיכות החיים: ישראלים רבים סובלים מטחורים, כלי דם המתמלאים בדם ונלחצים בפי הטבעת. התוצאה - כאב חזק, ואפילו דימומים. הצרה היא שגם הטיפול כואב וטומן בחובו שיקום ארוך ולא פשוט. הדרך הטובה ביותר, כמו תמיד, היא להימנע.

     

    סיבוך אחר הוא כליאתם של הטחורים מחוץ לפי הטבעת עם גודש ניכר וכאב. מצב זה מצריך טיפול שמרני בהקטנת הבצקת וטיפול נגד כאבים. כליאת הטחורים בחוץ יכולה לגרום להפרעה בניקוז ובאספקת הדם מה שיכול להביא לנמק. 

     

    פגיעה קשה וכואבת באיכות החיים. טחורים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    פגיעה קשה וכואבת באיכות החיים. טחורים(צילום: shutterstock)

     

    מה הם הטחורים?

    טחורים פנימיים הם כריות מלאות בכלי דם קטנים ברירית של המעי באזור פי הטבעת. מדובר במבנים אנטומים קבועים שיש להם כנראה תפקיד פיזיולוגי הקשור בסגירה הרמטית של פי הטבעת ומונעות דליפת תוכן נוזל, והם משתתפים בתהליך השליטה על היציאות ומעבר הגזים אצל האדם.

     

    עד כמה הבעיה שכיחה?

    כמעט כל אדם שלישי או רביעי, יסבול במהלך חייו יסבול מטחורים. כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת באופן כרוני מבעיות הקשורות בטחורים.

     

    מה הם הסימפטומים?

    הרגשת צניחה של הטחורים בעת יציאה או מאמץ, דימום, הופעת גוש בפי הטבעת, התפתחות קריש דם בטחור החיצוני ומדי פעם הפרשות ריר.

     

    כיצד מאבחנים?

    האבחנה נעשית על בסיס תלונות המטופל ובדיקת רופא. הבדיקה כוללת הסתכלות פנימית וחיצונית על פי הטבעת. קיים דירוג לרמת חומרת הטחורים והוא קשור בתיאור הקליני של צניחתם יחד עם או ללא דימום.

     

    ייעוץ רפואי (צילום: shutterstock)
    האבחנה נעשית על בסיס תלונות המטופל ובדיקת רופא(צילום: shutterstock)

     

    הטיפולים

    הטיפול הראשוני בטחורים מדרגה ראשונה מתבסס על ריכוך הצואה והעלאת נפחה באמצעות תפריט עשיר בסיבים תזונתיים, ובמידת הצורך שימוש במרככי צואה הנמכרים ללא מרשם בבתי המרקחת.

     

    מומלצת שתייה מרובה שגם חיונית כדי להקטין עצירות ממנה סובלים רבים הסובלים גם מטחורים והן כדי להשלים את פעולת הסיבים בהעלאת נפח הצואה.

     

    אמבטיות ישיבה במשך כ-15 דקות מביאות להקלה משמעותית. הן גורמות להרפייה של השריר הטבעתי ולהקלה בלחץ על הטחור והכאב. אמבטיות כאלה מומלצות מדי יום.

     

    תכשירים תרופתיים שאינם מחייבים מרשם: פרוקטו-גליבנול (קיים בפתילות ובקרם), רקטוזורין (קיים בפתילות ובקרם). מדובר בתכשירים שמכילים לרוב חומר מאלחש (כגון לידוקאין או בנזוקאין וחומרים נוספים המסייעים לריכוך, הקלה על הכאבים והפחתת בצקת ותהליך דלקתי.

     

    תכשירים תרופתיים המחייבים מרשם רופא: פרוקטוזורין קרם וספריי פרוקטופואם. מאחר שתכשירים אלו מכילים סטרואידים הם ניתנים במרשם רופא בלבד. הסטרואידים מפחיתים תהליך דלקתי באיזור פי הטבעת והרקטום ובסופו של דבר גם מקלים על הכאב והסימפטומים הנלווים לטחורים.

     

    תכשירים על בסיס טבעי: תכשירים כמו לייף פרופשיונל פרוקטו-קרם פורטה, פרוקטו אובליפיחה (קיים בנרות ובקרם), משחת הממליס (ד"ר פישר, וולדה, היל). תכשירים אלו מכילים חומרים טבעיים כגון תמצית של צמח ההממליס קלנדולה או אלוורה. לצמחים אלו נודעת השפעה מרגיעה ומקלה על תסמיני הטחורים אצל חלק מהמשתמשים. מקובל להוסיף לתכשירים אלו גם גליצרין המסייע לריכוך האיזור ומנטול למתן של תחושת קירור.

     

    מאחר שהיגיינה חשובה מאוד בטיפול בטחורים, קיימים גם מגבונים יעודיים לטחורים (כגון פרוקטו מגבונים, פרוקטו-קל מגבונים). למגבונים אלו יש גם אפקט מרגיע וגם הם מסייעים בשמירה על ההיגיינה באזור פי הטבעת. ניתן לעשות קומפרס עם המגבון ולהניח אותו על איזור הטחורים במשך מספר דקות ואחר כך למרוח קרם או להחדיר נר.

     

    גם לקירור האיזור נודעת השפעה מיטיבה על הטחורים ויש הממליצים ( לא אנחנו) גם על קומפרסים עם קרח או עם ג'ל שניתן להקפאה.

     

    נר (צילום: shutterstock)
    נר רקטלי. טיפול טבעי(צילום: shutterstock)

     

    תרופות משלשלות: מקובל גם להשתמש בתכשירים שעוזרים לטיפול בעצירות ובדרך כלל ממליצים על תוסף תזונה שמכיל סיבים תזונתיים (כגון קונסיל, בנפייבר, פסיליום). הסיבים התזונתיים עוזרים להעלות את נפח הצואה ולרכך את הצואה ולהקל על היציאות ולמנוע כאב במהלך יציאות.

     

    חשוב מאוד לשתות הרבה מים במהלך הטיפול עם הסיבים התזונתיים. קיימים גם תכשירים נוספים שניתן לקנות ללא מרשם (כגון פגלקס או נורמלקס) ואפשר להשתמש בהם אם סובלים מעצירות קשה.

     

    ממה מומלץ להימנע?

    חשוב לדעת כי בעיות בפי הטבעת מוחמרות במיוחד לאחר שהייה ממושכת מחוץ לבית, החל מטיסה לארץ זרה, הכוללת שינוי בהרגלי התזונה והיציאות, וכלה במעבר דירה.

     

    בארץ התופעה שכיחה בעיקר בקרב חיילי המילואים, שעוברים מסביבתם הטבעית למקום שבו מתקני השירותים לוקים בחסר או פשוט אינם בנמצא. הדבר גורם לחייל להימנע מפעולת מעיים ובעקבות זאת לעצירות ולטחורים, בעיקר מהסוג המדמם. מה עושים? מקפידים על תזונה נכונה ועל יציאות קבועות ויומיומיות.

     

    בניגוד למיתוס המקובל לפיו יש לשבת בשירותים זמן רב, הרי שהיום ידוע שהישיבה הממושכת מגבירה את הסיכון לגודש בטחורים. מובן שכדאי להשתדל שלא ללחוץ ולהתאמץ יתר על המידה, אך במקביל מומלץ לסובלים מטחורים שלא לשבת בשירותים יותר מדקות ספורות בכל פעם.

     

    בחלק מהמקרים, ובייעוץ רופא בלבד, ניתן להיעזר במשחת "רקטוג'סיק" המכילה את המרכיב NO או ג'ל ISDN NIFEDIPINE. המדובר במשחה אותה מורחים על פי הטבעת בכמות קטנה, והיא מרפה את שריר פי הטבעת ובכך מפחיתה את הלחץ על הטחור. המשחה רשומה רק להתוויה של פיסורה (סדק בפי הטבעת), אולם יש רופאים שנוהגים להמליץ עליה גם לסובלים מטחורים.

     

    תרופה זו נמכרת רק במרשם רופא, וכוללת תופעות לוואי של כאבי ראש, סחרחורות ונפילת לחץ דם בשל אפקט הרחבת כלי הדם שלה. יעילותה בהרפיית השריר עשויה לסייע במקרים אקוטיים.

     

    ניתוח (צילום: shutterstock)
    הפתרון הכירורגי. קשירת וקיבוע הטחורים(צילום: shutterstock)

     

    הטיפול הכירורגי

    השלב הבא לאחר הטיפול הביתי, במקרים בהם הטחורים צונחים גורמים לכאבים או לדמם רב, הוא פעולות קיבוע שהידועה בהן היא קשירת הטחורים. הרעיון הוא לקבע את הטחורים שאיבדו את אחיזתם תוך הקטנת אספקת הדם שלהם.

     

    בדרך כלל טחורים מדרגה ראשונה או שנייה שצונחים בזמן יציאה – חוזרים לבדם לאחר מכן. הטחור אינו נמק ונופל, אלא הכירורג קושר את בסיסו מה שיוצר תהליך דלקתי שלאחריו צלקת המקבעת את הטחור בחזרה למקומו ומקטינה את הגודש .

     

    קשירת הטחורים כרוכה בתחושת אי נוחות עד כאב קל. במשך 24 השעות שאחרי הקשירה תחושות אלה עלולות להימשך, אולם הקשירה אינה גורמת לבעיה בניגוב פי הטבעת או ביציאות. לאחר שהטחור חוזר למקומו הגומייה עמה קשרו אותו נופלת.

     

    היתרון הגדול בקשירה הוא בהיותה פעולה מרפאתית האורכת מספר דקות, אינה דורשת הרדמה ולרוב נסבלת בקלות.

     

    שיעורי ההצלחה הם בין 70-80% בעיקר בהפחתת דמם. ניתן לצפות לתוצאה לאחר מספר שבועות. לרוב הטחורים אינם נעלמים לגמרי ולפעמים יש צורך לחזור על פעולת הקשירה לאחר מספר חודשים. בשל אי הנוחות או כאב ב24 שעות לאחר הפעולה, כדאי לתכנן יום לא פעיל לאחריה .

     

    שיעורי הסיבוכים מקשירה נמוכים ביותר: לעיתים מתרחש במקום דימום או כאב עז, מה שמצריך לשוב לרופא כדי להתיר את הגומיה. במקרים נדירים תוארו זיהומים מקומיים על רקע קשירת הטחורים.

     

    פעולה קיבוע אחרת היא הטרשה על ידי הזרקה לטחור. הזרקת חומר מטריש כמו פנול לרקמה שמתחת לטחור יכולה ליצור פעולה דומה לפעולת הקשירה. גם פעולה זו מתבצעת במרפאה. ההתוויה דומה להתוויה לקשירה פעולה קצרה עם שעורי הצלחה דומים לקשירה. גם המהלך לאחר הפעולה דומה לפעולת קשירה. בין הסיבוכים מתואר זיהום וכאב ואף אצירת שתן. בדרך כלל מומלץ לא להטריש את כל הטחורים באותה פעולה.

     

    מטופלים שכשלו שיטות טיפול שמרניות או שמלכתחילה לא התאימו להן מופנים לניתוח. קימות מספר שיטות ניתוחיות כיום הכוללות טיפול בלייזר, קשירת מונחית דופלר כריתה עם מכשיר סיכות אוטומטי וכריתת טחורים.

     

    ככלל ניתוחים לטחורים נעשים בהרדמה כללית או אזורית (הכנסת צנתר לאזור עמוד השדרה ). לרוב מדובר בפעולה שההחלמה ממנה כואבת וארוכה. בפעולות באזור פי הטבעת כולל ניתוח י טחורם קיים סיכון נמוך לפגיעה במנגנון השליטה, תיתכן היצרות לפי הטבעת וייתכנו דימומים לאחר הפעולה.

     

    שיעורי ההצלחה של פעולות ניתוחיות נעים בין 75-95 אחוזים. במידה והגורם לפתולוגיה לא טופל כמו למשל במקרים של עצירות כרונית שיעורי החזרה של טחורים גבוהים יותר.

     

    ההחלמה עלולה להיות ארועה וכואבת. טיפולים כירורגיים לטחורים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ההחלמה עלולה להיות ארועה וכואבת. טיפולים כירורגיים לטחורים(צילום: shutterstock)

     

    ניתוח באמצעות לייזר

    קיימות למעשה שתי פעולות המשתמשות בלייזר. בשיטה אחת מבצעים חימום של הטחור על ידי פרוב הלייזר ובכך גורמים להטרשתו. פעולה אחרת נעזרת במכשיר אולטרסאונד המדגים את אספקת הדם השטחית של הטחורים.

     

    צריבה מדויקת של הכלים מקטינה את אספקת הדם לטחור. יתרונה של שיטה זו הוא בעיקר בכך שההחלמה ממנה קלה וקצרה יחסית. הניתוח מיועד לטחורים בדרגה 2 עד 3 ובעיקר לטיפול בדימום. מדובר בפעולה חדשה יחסית ואין עדיין תוצאות ארוכות לקביעת מידת הצלחתה.

     

    קשירת טחורים מכוונת אולטרסאונד דופלר, נעשית על ידי מכשיר שמאפשר את זהוי אספקת הדם העמוקה של הטחור וקשירתו באופן סלקטיבי. בחלק מהמקרים מתווספת פעולת קיבוע על ידי תפר ממושך שמושך את הטחורים הצנוחים כלפי מעלה.

     

    כריתת טחורים עם מכשיר סכות מחקה למעשה את פעולת הקשירה אך נעשית בצורה הקפית ומושכת כלפי מעלה את אזור רקמת הטחורים ומקבעת אותו. בפעולה זו נכרתת רקמה הקפית מעל הטחור ומתבצע חיבור מחדש על ידי סיכות.

     

    הפעולה מיועדת לכל דרגות הטחורים אך אינה מטפלת במרכיב החיצוני של הטחורים אם קיים כזה . בטווח הקצר מתוארים דיממומים וכמובן החלמה כואבת. בטווח הארוך עלולה להיגרם היצרות בטבעת של הכריתה ואף כאב כרוני שמיוחס לסיכות. שיעורי ההצלחה קרובים ל-90% ושיעור הסיבוכים בפעולה שבוצעה נכון הוא נמוך מאוד.

     

    כריתת טחורים

    בכריתת הטחורים המסורתית מבצעים כריתה אנטומית של הטחורים. הפעולה מתאימה לכל דרגות הטחורים או במקרים של כישלון הפעולות האחרות ומאפשרת טיפול גם במרכיב של טחורים חיצוניים.

     

    כריתת הטחורים יכולה להתבצע על ידי סכין מנתחים, אך כיום משתמשים בעיקר במכשירים שמעבירים אנרגיה של חום ובכך נסגרים כלי הדם להפחתת הדמם סביב הפעולה.

     

    שיעורי ההצלחה למעלה מ-90% אך מדובר בפעולה עם החלמה ארוכה של מספר שבועות המלווה בכאב. בטווח הקצר ייתכנו דימומים ואף זיהום ובטווח הארוך פגיעה במנגנון השליטה והיצרות לתעלת פי הטבעת .

     

    ייעוץ רפואי: פרופ' וסרברג, מנהל היחידה לכירורגיה קולורקטלית ביה"ח בילינסון

     

    ואיך ניתן להישמר מפני זיהומים בשירותים ציבוריים?

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים