נאשם ברצח גרושתו: "נכנסתי לבלבלה וחנקתי אותה"
דוד חיים, שמואשם כי רצח את גרושתו אופירה וקבר את גופתה, העיד לראשונה במשפטו. "היא התעללה בבנות שלנו ואני כבר לא יכולתי לסבול את זה", סיפר הנאשם. "נכנסתי להלם ועשיתי מה שעשיתי. חשבתי שאני רוצה לפתור את הבעיה, שלא יהיו לנו צרות ממנה"
דוד חיים, תושב תל מונד המואשם ברצח גרושתו אופירה, הגיע היום (שלישי) לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד והעיד לראשונה במשפט הרצח. גופתה של אופירה התגלתה ביולי בשנה שעברה בחצר ביתה לאחר שלושה שבועות שבהם הוגדרה נעדרת.
"התחתנתי עם אופירה ב-83', כל המשפחה שלי אמרה לי 'לא להתחתן', אבל אני לא ראיתי את זה", סיפר הנאשם בעדותו. "הבאנו שלוש בנות מקסימות, אבל הייתה בעיה, כשהן הגיעו לגיל 14 התחילו כל ההתעללויות ואני כבר לא יכולתי לסבול את זה. בבנות שלי, באימא שלי, בי, בכולם".
אחר כך הצביע חיים על קרובי משפחתה של המנוחה שהגיעו לבית המשפט ואמר: "זו הצגה. תגידו לי שמישהו אחד דיבר איתה. נידו אותה. אפילו ב-'30' שלה אף אחד לא בא. התקשרו לאחד האחים שיבוא להגיד קדיש, אף אחד לא בא. פחדו ממנה. אז מה כל ההצגה הזאת פה? 25 שנה התעללויות בבית, בבנות שלי".
הנאשם הוסיף: "אני גידלתי את הבנות, מגיל 14-15 היו שם בלגנים עם האימא, השפלות. הייתי איש הקשר בינן לבינה. תמיד הן לא דיברו איתה, הייתי המתווך. גם הבת הקטנה (עדיה, היחידה משלוש הבנות שהגיעה לדיון. א"ש) שמשחקת אותה עכשיו - נסעה שמונה פעמים להודו כשאני מממן לה את הטיסות. ולמה היא נוסעת להודו? לא בשביל ליהנות, כי היא בורחת מאימא שלה, היא לא יכלה לסבול אותה".
בני משפחתה של המנוחה הגיעו לבית המשפט עם חולצות ועליהן תמונתה של אופירה, תאריך מותה, הכיתוב "ת.נ.צ.ב.ה" ומאחור המשפט "משהו ממני הולך איתך". אמו הקשישה של חיים ניגשה לכיוונו ואמרה לו: "אלוהים יציל אותך". הבת עדיה יצאה בשלב מסוים מאולם בית המשפט, אולם שבה לאחר הפסקה.
הוא הוסיף: "הטונים היו גבוהים, אבל לא צעקות. היה ויכוח מאוד חריף ואני לא יודע מה קרה שם. היא הסתכלה על הבור, הלכתי להביא חבל, אני לא זוכר. הסתבכתי, הלכתי שני מטר לגג. יש גגות של מחסנים, שמים שם כלים. לקחתי חוט דק של תותים ולא יודע מה קרה שם, נכנסתי להלם ועשיתי מה שעשיתי. נכנסתי לבלבלה, חנקתי אותה, אני לא יודע כמה זמן, לא ידעתי איפה אני נמצא. חשבתי שאני רוצה לפתור את הבעיה, שלא יהיו לנו צרות ממנה. פחדנו ממנה פחד מוות".
לפי כתב האישום, דוד ואופירה חיים התגרשו בשנת 2004 וחלקו מתחם מגורים אחד עם בני משפחה נוספים. הפרקליטות מייחסת את החלטתו של דוד לרצוח את גרושתו לסכסוכים משפחתיים וכספיים.
בכתב האישום נכתב כי חיים פנה לגנן שעבד עמו וביקש ממנו לחפור בור בחצר האחורית בביתה של אופירה, סמוך לעצי הפרי, בטענת שווא שהוא זקוק לבור כדי לטפל בנזילת מים. ב-20 ביוני, בשעות אחר הצהריים, הצטייד חיים בחוט ניילון, שוחח עם המנוחה מחוץ לביתה וביקש ממנה כמה בקשות שקשורות למגוריהם, אך המנוחה סירבה לכל בקשותיו.
בעודם משוחחים הוא הוביל אותה אל חצר הבית, התנפל עליה מאחור, כרך בחוזקה את חוט הניילון סביב צווארה וחנק אותה במשך כעשר דקות בזמן שהיא מתנגדת - עד שאפסו כוחותיה והיא נפלה ארצה.
בהמשך שחרר חיים את המנוחה, ואחז בפרק כף ידה כדי לוודא שהיא אינה בחיים עוד. לאחר הרצח חיים החל לפעול על-מנת להסתיר את מעשיו. הוא ריסק את הטלפון הנייד של גרושתו, גזר את כרטיסי האשראי שלה, והמשיך לבית אמו כדי לשחק עמה בקלפים כפי שעשה מדי יום.
עדיה חיים, בתם של הנאשם והמנוחה, התייחסה לעדות של אביה בשיחה עם ynet: "אני פה כדי לזעוק את קולה של אמי היקרה שנרצחה בדם קר. מי שבאמת מכיר אותה יודע איזה לב רחב היה לה וכמה היא שמחה לעזור ולתת - ועם זאת היא לא נתנה לאנשים לפגוע בה. אני מאמינה שהשופטים מבינים ושהאמת והצדק ייצאו לאור".
לפנייה לכתב/ת 
