שתף קטע נבחר

הזווית הפלסטינית לרצח הספורטאים במינכן: הסרט המלא יוצג בפסטיבל קאן

קטעים מתוך "מינכן - סיפור פלסטיני" של הבמאי נאסרי חג'ג' הוצגו בעבר בפסטיבל, חרף התנגדות ישראלית. כעת, הסרט שזוכה לתמיכה של חברת הפקה אוסטרית, יוקרן במלואו בביתן הפלסטיני בפסטיבל, לצד סרטים נוספים, ביניהם של היוצרת המוערכת סוהא עראף (עץ הלימון")

במאי 2016 הציג הבמאי הפלסטיני נאסרי חג'ג' קטעים קצרים מהפרויקט הדוקומנטרי שלו על רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן 1972. המצגת הראשונית הזו, שהתקיימה במסגרת שוק הסרטים של דובאי בפסטיבל קאן, עוררה את זעמם של רבים בממשלת ישראל ובקהילה היהודית בצרפת, שעשו מאמצים למנוע את החשיפה של חג'ג' במפגש הפסגה של הקולנוע העולמי. שלוש שנים עברו מאז ולמרות הלחצים, חג'ג' חוזר לפסטיבל קאן וברשותו גרסה מלאה וכמעט סופית של הסרט ושמו "מינכן - סיפור פלסטיני".

 

 

 

"מינכן - סיפור פלסטיני" מגיע הפעם לריביירה הצרפתית בחסות מכון הסרטים הפלסטיני שיפעל בכפר הבינלאומי של הפסטיבל. בניגוד לחומרים הראשוניים שהוקרנו ב-2016, הפעם מדובר בסרט מלא, שהעבודה עליו אמורה להסתיים באופן רשמי בנובמבר השנה, ואשר זוכה לתמיכת חברת ההפקה של הקולנוען האוסטרי קורט מאייר.

 

 על פי הצהרת הבמאי, מדובר בסרט שמלווה את רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן מהזווית הפלסטינית בהשראת חבר ילדות של חג'ג' מלבנון. "47 שנים עברו מאז המתקפה של קבוצת פדאיין הפלסטינית על המשלחת הישראלית האולימפית ב-1972, ביניהם עפיף חאמיד, חבר ילדות וחבר ללימודים שלי במחנה הפליטים עין עין חילווה בלבנון, אשר נהרג במינכן. הסרט הזה הוא תחקיר אישי אל תוך שכבות של היסטוריה של חלומות פלסטינים, מאבק, ייאוש ותסכולים. זה מסע דרך זמן ומקומות, בעוד ההיסטוריה נשארת בתו של הזמן".

 

נאסרי חג'ג' (צילום מתוך פייסבוק) (צילום מתוך פייסבוק)
נאסרי חג'ג'(צילום מתוך פייסבוק)
מדובר בהצהרה מרוככת יחסית לזו המקורית שכתב לפני שלוש שנים: "שמונה לוחמי חופש פלסטינים (על פי הגדרתו - א.ב.) תקפו את הכפר האולימפי במינכן ולקחו 11 ספורטאים ישראלים כבני ערובה. המבצע הסתיים כשכוחות הביטחון הגרמנים פתחו באש והרגו חמישה מהפלסטינים ואת 11 הישראלים". בהצהרתו ביקש לבדוק מדוע המבצע יצא לדרך מלכתחילה והוסיף: "הסרט יהיה היצירה הדוקומנטרית הפלסטינית הראשונה על האירוע הזה, ותשפוך אור על עובדות רבות חדשות, מסמכים ואנשים שהיו מעורבים". על חברו חאמיד סיפר: "הוא היה החבר שלי מאז שהייתי בן שש. מעולם לא חשבתי שעפיף, שהיה אובססיבי לגבי סגנון החיים של הסיקסטיז ושלא התעניין מעולם בפוליטיקה, יצטרף לפידאיין (כך הוא מכנה את כנופיית הטרור) וימות במהלך תקרית בינלאומית שהיכתה בהלם את העולם כולו".

 

חג'ג' שנולד וגדל בלבנון, יצר בעבר שני סרטים בשם Shadow of Absence מ-2007 ו-As The Poet Said מ-2009. הוא נחשב למבקר נוקב הן של ישראל, אך גם של המשטרים הדכאניים בעולם הערבי, בהם איראן ושלטון החמאס בעזה. הסיבה ליוזמה לחקור את אירוע הטרור במינכן מהזווית הפלסטינית הגיעה בעקבות מפגש מקרי עם ג'מאל אל-גאשי, אחד משני חברי הכנופייה ששרדו. "הסרט מתחיל במחנות הפליטים עין אל חילווה ושאתילה, משם הגיעו רוב חברי הקבוצה, וממשיך אל המדינות בהן הם התאמנו למבצע הזה. שמונה סרטים נעשו על אירועי מינכן, אבל אף אחד מהם אינו פלסטיני או ערבי. רציתי להציג את הגרסה הפלסטינית לסיפור הזה, שהיא לא בהכרח נטולת ביקורת כלפי המבצע עצמו וההשלכות שלו".


אחד המחבלים באולימפיאדת מינכן 1972 (צילום: AP) (צילום: AP)
אחד המחבלים באולימפיאדת מינכן 1972(צילום: AP)

כאמור, בעקבות החשיפה הראשונית בקאן 2016, התעוררו תגובות קשות מצד ממשלת ישראל, הקהילה היהודית ומשפחות הקורבנות. למרות הדרישות מהמארגנים של פסטיבל קאן למנוע את האירוע, הוא התקיים כסדרו, והשנה הוא אף יוקרן כחלק משוק הסרטים המקומי במסגרת Doc Corner. זאת, למרות התלאות הרבות שעבר בדרך להשלמת הפרויקט. אחרי המצגת הראשונית, מקורביו של חג'ג' סיפרו כי מאז הפרסום ב-ynet על הפרויקט, הוא קיבל איומים רבים על חייו. שני חברי החוליה שמתראיינים לסרטו אף הפצירו בו לשמור על פרופיל נמוך שמא שירותי הביטחון הישראלים ינסו לסגור איתם את החשבון.

 

יש לציין שחג'ג' אף פנה לבני משפחות חללי מינכן 1972 וביקש מהם לקחת חלק בפרויקט. אילנה רומנו סיפרה כי שוחחה עם הבמאי אך התנתה את השתתפותה בכך שהרוצחים לא יכונו "לוחמי חופש", וכשנענתה בשלילה, סירבה לשתף פעולה. הוא מבחינתו, התעלם מפניות ynet והעדיף לשמור על דממת אלחוט בתמיכת המפיק האוסטרי קורט מאייר, שמן הסתם הצטרף לפרויקט בין השאר בגלל ההדים שעורר. "מרשים שהוא הצליח לגייס את משרדי החוץ והתרבות הישראלים ליח"צ שלו", אמר בזמנו אחד מהנוכחים בהקרנה הראשונית, ואף הביע דעתו כי "ראינו 15 דקות של סרט לא רע בכלל". עתה 15 הדקות הללו הפכו לסרט שלם שיוקרן במלואו בפסטיבל קאן.

 

אילנה רומנו עם תמונתו של בעלה, יוסף רומנו ז"ל, שנרצח במינכן (צילום: דנה קופל) (צילום: דנה קופל)
אילנה רומנו עם תמונתו של בעלה, יוסף רומנו ז"ל, שנרצח במינכן(צילום: דנה קופל)
 

פרויקטים פלסטינים נוספים שיוקרנו ב-Doc Corner הם: Relocation Room של מוחמד חארב שמתאר את שגרת יומם של אזרחי עזה בקרבת מעברי הגבול בניסיון לצאת ממה שהבמאי מכנה "הכלא הגדול בעולם"; Chopped של כראם עלי וקייסי אפרות-ג'קסון על תעשיית חלקי החילוף הפלסטינית וגניבת הרכבים שמספקים אותם; ו-Their Algeria של היוצרת החיפאית לינה סולם על מהגרים אלג'יראים בצרפת.

 

היוצרת הפלסטינית בעלת אזרחות ישראלית סוהא עראף - הזכורה לטובה בעיני רבים כתסריטאית המוערכת של "עץ לימון", וזכורה לרעה בעיני אחרים בגלל פרשת "וילה תומא" בבימויה - מציגה בקאן את הפרויקט החדש שלה Chentian. העלילה תלווה שתי נשים ששודכו לשני אחים, וחייהם מתנהלים בכפר פלסטיני מבודד עד אשר מותו של אחד הגברים דוחק את אחת הדמויות למסע של גילוי עצמי והתעוררות מינית. בניגוד ל"וילה תומא" שהופקה במימון ישראלי אך הוצגה כסרט פלסטיני בפסטיבל ונציה, עראף מנסה את מזלה עם פרויקט חדש בחיפוש אחר מימון פלסטיני ובינלאומי ללא נגיעה לכספי משלם המסים בישראל.

 

פרויקטים עתידיים נוספים בפיתוח שיוצגו הם The Yarouk Getto של עבדאללה אל-חאטיב הסורי, דוקו על פעילים פלסטינים במחנה הפליטים יארמוק הסמוך לדמשק; The Smuggled Spearm של סווסאן קאעוד משכם, המלווה אם חד הורית אשר הרתה בעקבות הברחת זרע של בעלה האסיר הבטחוני מהכלא; The Bird's Window של האנימטור אחמד סלאח על גבר קשיש בהתמודדות עם שדי העבר; ו-Theft of Fire של עומאר שומאלי ובו עלילת עוקץ במרכזה תושב פלסטיני שזומם להיאסר בכלא ישראלי בו מוסתרים שרידי אמנות פלסטינית, ובכך לחלצם.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
מחבל באולימפיאדת מינכן
צילום: AP
לאתר ההטבות
מומלצים