שערי צדק: טיפולי פוריות? לא לרווקות, ערביות ולהט"בים
רבקי והילה התכוננו וחיכו אבל הרופאה סירבה לטפל בזוג נשים, לרוית הודיעו שהרופאה לא מעניקה טיפול לרווקות, ערביות ולהט"בים, ומרים הרווקה קיבלה סירוב נחרץ. עכשיו מוגשות תביעות נגד ביה"ח שערי צדק וקופת חולים כללית. שערי צדק: "כל אישה המעדיפה לקבל טיפולי הפריה חוץ־גופית בשערי צדק, נענית"
רבקי רוזנר ביקשה בסך הכל לממש את זכותה הבסיסית — זו שהמדינה אוהבת לעודד במלוא הכוח — להפוך לאמא. אבל בישראל מתברר שיש מקומות שבהם רופאים מקנים את הזכות הזאת אך ורק למי שעומדת בקריטריון היחיד: נישואים כדת משה וישראל.
רוזנר בחרה להביא לעולם צאצא עם בת זוגה, שאינה גבר־יהודי שנשוי לה על פי ההלכה, ועל כן נשללה ממנה הזכות על ידי רופאה. בימים האחרונים הגישו השתיים תביעה נגד קופת חולים כללית, המצטרפת לתביעה שהגישו נגד בית החולים שערי צדק. יחד הן טוענות כי האפליה שהייתה נהוגה אך ורק בשוליים, מתרחשת גם במיינסטרים.
קיראו עוד
טיפול הפריה ב"שערי צדק"? רק אם נישאתם ברבנות
תביעה נגד "שערי צדק": "לא מאפשר לנשים שאינן נשואות לבצע טיפול הפריה"
זו לא הפעם הראשונה שבית החולים שערי צדק בירושלים מככב בסיפורים מפוקפקים הנוגעים לפגיעה בזכויות אדם או שימוש בפרקטיקות בעייתיות. במוסף זה פירסמנו לא פעם על ההפרדה הנהוגה בין יולדות יהודיות ללא יהודיות, ובין יהודים דתיים ללא דתיים. כעת, מתברר על פי כתב התביעה ועדויות נוספות, כי גם בסניף של מרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מהגדולות בישראל, מיישרים קו עם האפליה, וסירבו לטפל ברוזנר ובנשים נוספות בגלל בחירתן הזוגית או מעמדן האישי.
עדויות נוספות שהגיעו אלינו במהלך התחקיר, מגלות כי הפרקטיקה הזאת בבית החולים הירושלמי מרחיקת לכת, וכוללת אפליה בוטה של כל מי שאינו זוג יהודי נשוי לפי ההלכה, ואף דרישה לכאורה מרופאים ומתמחים לנקוט אפליה שכזו, אם ברצונם לעבוד בבית החולים.
כשהרופאה נעלמה
לאחר כמה שנים של זוגיות החליטו רבקי רוזנר והילה שילוני להרחיב את משפחתן ולהביא לעולם ילד. רוזנר יצרה קשר עם המרכז לבריאות האישה של קופת חולים כללית שיושב בבית החולים שערי צדק, במטרה לעבור בו טיפול הזרעה מלאכותית — הליך פשוט המתבצע על ידי רופא.
"יש בירושלים שני סניפים של מרכז בריאות האישה של כללית", מסבירה רוזנר. "אחד נמצא ברמות אשכול, שהיא היום שכונה חרדית לכל דבר, והשני בתוך שערי צדק. זה הרבה יותר קרוב אלינו ובתמימותנו חשבנו שזה יהיה גם יותר ידידותי".
אחרי חודשים של הכנות, בדיקות והליכים רפואיים שכוללים בין היתר זריקות הורמונים במטרה להגדיל את סיכויי ההפריה, הגיע הרגע המכריע. רוזנר ושילוני הגיעו נרגשות למרכז לבריאות האישה בשערי צדק כדי לעבור את ההזרעה. ואז, כפי הנטען בכתב התביעה, ציפתה להן הפתעה.
"הרופאה פתחה את התיק הרפואי ואת המעטפה עם נתוני המעבדה, הסתכלה, הסתכלה שוב, ואמרה, 'יופי, הכל נראה טוב, הסיכויים להיריון נראים מצוינים. לכי לחדר השני להתכונן'", משחזרת רבקי. "מעכתי לבת זוגי את היד, החלפנו מבטים נרגשים והלכתי לחדר השני. ידעתי בערך מה צפוי לי — פרוצדורה קצרה, לא נעימה אבל לא נוראית, ואחריה רבע שעת מנוחה על המיטה, שהצטיירה כחלק המבטיח בכל העניין".
בשלב הזה שאלה הרופאה את רוזנר מיהו הרופא המטפל שלה, ואז אמרה שהיא יוצאת לרגע. רוזנר הניחה שהיא יצאה להתייעץ עם הרופא המטפל שלה, ונותרה חשופה בכיסא הטיפולים, מתוחה ונרגשת. הדקות נקפו, אך הרופאה לא שבה. משך דקות ארוכות היא המתינה שם בסיטואציה לא נוחה, פיזית ונפשית, כשלחוסר הנוחות התווספו גם אי־ודאות וחשש.
"בת זוגי הצטרפה אליי מאחורי המחיצה", ממשיכה רוזנר ומתארת. "חשבנו שהרופאה בטח צריכה לבדוק משהו על הנתונים או להביא משהו. בדקות הראשונות עוד פיטפטנו על הא ועל דא, לשחרר מתח כדי שההזרעה תצליח. בינתיים התחלנו לשמוע חילופי דברים מבחוץ בין האחות הראשית, הרופא המטפל שלנו והרופאה שהייתה אמורה לבצע את ההזרעה, ד"ר עידית בוחבוט. הבנו שיש סביבנו עניין, אבל לא לא ידענו מה קורה, רק שמענו שהטונים עולים".
שילוני, שביקשה להרגיע את בת זוגה, יצאה מחוץ לחדר כדי לברר מה קורה, ואז חזרה בבכי כשאיתה האחות הראשית. "היא הייתה רגישה מספיק כדי להבין שקרה שם משהו מאוד לא נעים", מסבירה רוזנר, "אבל הילה מיד הבינה שהרופאה לא מוכנה לעשות לנו את ההזרעה כי אנחנו זוג נשים. האחות אמרה ש'יש פה הרבה רופאים חובשי כיפה ורופאות עם כיסוי ראש, ושהיא לא זוכרת מי מהם מוכן לעשות מה'.
"לאחר המתנה נוספת הגיע הרופא שלנו, בכיר במחלקת ההפריה בשערי צדק, כדי לבצע את ההליך בעצמו במקומה. הוא ניסה להצחיק אותנו ולהיטיב את האווירה אבל זאת הייתה חוויה קשה. היינו נסערות ולחוצות, גם בגלל החשש מהמשמעות הרפואית של העיכוב — ללחץ ולמתח יש השפעה על סיכויי ההצלחה — וגם בגלל ההשפלה". להזרעות הבאות חזרו השתיים מוטרדות ולחוצות. "באחת הפעמים הפרידו אותנו משאר הזוגות, ושלחו אותנו לתור אחר משום שידעו שהרופאה — לא אותה אחת שהפלתה אותנו, אלא אחרת — לא תטפל בנו", אומרת רוזנר. "את רואה את כל הממתינים להזרעה בתור אחד ואנחנו בתור אחר. זו אפליה, והחלטנו לא לעבור על כך לסדר היום. לא סביר שקופת חולים תתנהל כך". בסופו של דבר פנו הזוג להדסה, עברו תהליך IVF ללא תקלות שנמשך כשנה וכיום הן חובקות בת, ששמה רות.
"ניסינו לפתור בנועם"
רוית (שם בדוי), עברה סיפור כמעט זהה כשביקשה להביא עם בת זוגה את בתן השנייה. "התקשרתי לכללית כדי לקבוע תור לרופאת פוריות, כי אני חדשה ורציתי לדעת מה האפשרויות שלי", היא מספרת. "הנציגה שלחה אותי לסניף בשערי צדק, ואמרה שאני צריכה לבוא עם ספח תעודת זהות. הופתעתי, ואז היא הסבירה לי שאם אני רווקה זו בעיה והם לא נותנים שירות.
"קבעתי את התור והגעתי לאחד מסניפי הקופה לברר מה האופציות, ונאמר לי מפורשות שהרופאה הספציפית שקבעתי אליה לא נותנת מענה ללהט"בים, לרווקות ולערביות. 'אם לא רשום שאת יהודייה בתעודת הזהות, היא לא תיתן לך מענה', אמרו לי. בהמשך גיליתי שיש בשכונה עוד נשים שלא קיבלו מענה מאותן הסיבות".
רוזנר מתקוממת. "כל אישה, לא משנה המוצא או הדת, צריכה לקבל טיפול הולם, אנושי וחומל, בסיטואציה סופר־רויתנה, מורכבת ורגשית", היא אומרת. "גם ככה נשים נמצאות שם על הקצה — הן עם הורמונים, מתוחות, לא יודעות מה יקרה ולפעמים זה תהליך ארוך. לא יעלה על הדעת שנשים תגענה למרפאה ולא תדענה אם הרופא יטפל בהן או לא, אם יאיר להן פנים או לא. זה לא קביל וזה גם מעשה אנטי־יהודי".
כחודשיים לאחר עוגמת הנפש שחוו, זמן קצר לפני יום הכיפורים, ביקשו רוזנר ושילוני לשים את הסיפור הזה מאחוריהן. "ידענו שעל פי האמונה שלה, אם לא נמחל לה ביום כיפור, לא תהיה לה מחילה", היא מסבירה בפשטות. "הרגשנו שהיא חייבת לבקש מאיתנו סליחה".
הן פנו לרופאה בניסיון להגיע להבנה, אבל התשובה של ד"ר בוחבוט רק הדהימה אותן יותר. מבחינתה, הבהירה בהודעה, פעולת הזרעה בזוג שאינו נשוי היא קו אדום. לטענתה, היא רצתה לעדכן את הזוג כי לא תבצע את הפעולה, אך התבקשה על ידי הצוות לא לעשות זאת.
כשהבינו כי מדובר בתפיסת עולם הזוכה לגיבוי, ניסו רוזנר ושילוני לפנות ישירות לקופת החולים כדי להציף את הבעיה. אחרי שתי פניות למחלקת פניות הציבור שזכו להתעלמות מוחלטת, החליטו להגיש את התביעה. "אין לנו שאיפות מלחמתיות וניסינו לפתור את זה בדרכי נועם, אבל הרגשנו שמתעלמים מאיתנו", מסבירה רוזנר, "אני רוצה שנשים אחרות לא יעברו את ההשפלה שאני עברתי, ויש לי עניין לעצור את המדיניות שמאפשרת את הדבר הזה. אני בעצמי אדם דתי, וחלק מכאב הלב שלי הוא גם על הפנים הנוראיות והאיומות של היהדות שעולות מהתנהגות כזאת של רופאים. גדלתי על תורה שבה 'חביב אדם שנברא בצלם' ושל 'הווי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות'".
עורכת הדין של השתיים, עדי ניר בנימיני מהקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב, מוסיפה: "לא ייתכן שאדם מגיע לקבל טיפול רפואי, ורופא מסרב לטפל בו בגלל זהותו המינית או מעמדו האישי. מדובר באפליה קשה ומשפילה. קופת חולים כללית חייבת להבטיח כי כל מטופליה יקבלו טיפול שוויוני וזהה, ללא קשר לנטייה מינית, צבע עור, מוצא, לאום ודת. יש למגר את התופעה הפסולה של רופאים הבוחרים מטופלים על בסיס אבחנות מפלות".
"לעבור ועדה הלכתית"
כאן לא הסתיים הסיפור. לאחר חמש הזרעות שכשלו, המליץ הרופא המטפל של רוזנר ושילוני לעבור לטיפולי הפריה חוץ־גופית (IVF). השתיים, שלוו על ידו במשך כל התקופה, רצו להמשיך את הטיפול אצלו, אך הוא נאלץ לשלוח אותן לטיפול במוסד רפואי אחר.
בשיחה שהקולטה בין הרופא המטפל לרוזנר, היא מבררת איתו: "הבנו ש־IVF לא נוכל לעשות פה?" רופא: "מה אני יכול לעשות? יהיו מלחמות גדולות, אני לא..." רוזנר: "לא נכניס אותך לזה. אם צריך נעבור מקום". רופא: "אני לא מייצג את בית החולים בעניין הזה. ואני לא אומר שלא היו מקרים אבל זה תמיד היה אחרי מלחמות, מחטפים, את יודעת, השאלה אם להיכנס לזה... יש בעיה, כל הזמן מתנגדים לזה".
רוזנר: "כן, אם נצטרך לעבור נצטרך להחליף רופא ולהתחיל הכל מהתחלה?" רופא: "לא הכל מהתחלה, יש לכן את התיעוד של התיק, זה לא הכל מהתחלה, הרבה דברים הם כבר מוכנים, אם תעשו את בירושלים יש לכן את הדסה הר הצופים, עין כרם, וכאלה, אין פה בעיה חוקית, יש פה בעיה מקומית".
"הוא הסביר לנו שיש לו שני כובעים, כשהוא חובש את הכובע של הרופא שלי בקופת חולים הוא מטפל בי ברצון, אולם בכובע של רופא בשערי צדק הוא כפוף למדיניות של בית החולים", אומרת רוזנר. "הוא הסביר לי שאם יסכימו לטפל בי בשערי צדק זה יהיה כרוך במלחמה גדולה, שתכלול פנייה למנהל בית החולים במכתב אישי ואיום בתביעה, ולכן רויתף לנו ללכת לבית חולים אחר".
ההמלצה של הרופא הבכיר לא מגיעה בחלל ריק. מתברר שכבר שנים בית החולים שערי צדק מסרב או מקשה על נשים שאינן נשואות לעבור טיפולי פוריות. בנוסף, בשיחות עם מתמחים במחלקת הפוריות נאמר לנו כי רופאים המשובצים למחלקה נדרשו לעיתים לחתום על הסכם שבו הם התחייסו לנהוג לפי ההלכה, לטפל אך ורק בזוגות נשואים ולהישמע למשגיחי הכשרות. לרוב, מנסים למנוע את הדילמות באמצעות הודעה מראש לנשים שמנסות לקבוע תור, כי לא יקבלו אותן אם אינן עומדות בקריטריונים הדתיים.
כך, למשל, אירע למרים. "התקשרתי לשערי צדק באופן תמים וביקשתי לעבור שם את הטיפולים להיריון והלידה", היא מספרת. "המזכירה התחילה לשאול אותי על המצב המשפחתי, וכשעניתי שאני רווקה, היא אמרה שאני לא יכולה לעשות אז זה אצלם. הייתי בשוק. בתמימות עניתי לה שאני דתייה וקיבלתי אישור מרבנים, אבל היא סירבה".
בשל האפליה, הוגשה נגד בית החולים תביעה ייצוגית. "שלוש פעמים נדחיתי על ידי שערי צדק", מספרת מלכי מנדל, רווקה שהצטרפה לתביעה עם רוזנר ושילוני. "הפעם הראשונה הייתה כשסירבו לעשות לי טיפולי IVF. אני מגיעה מבית דתי ומאוד הקפדתי על כללי ההלכה ובכל זאת הם סירבו. עברתי למרכז רפואי אחר, הריתי וילדתי את בתי הבכורה. פניתי שוב לשערי צדק שנה לאחר הלידה בבקשה לעבור טיפול IVF ושוב סורבתי. פניתי לבית החולים הדסה, טופלתי שם שנתיים ולאחר מכן התברר שאני לא יכולה להרות. לכן רציתי להשתמש בעוברים המוקפאים עבור פונדקאות, ואת הבדיקה הייחודית לעוברים אפשר היה לעשות רק בשערי צדק, אבל סירבו שוב לטפל בי כי אני רווקה. זאת אפליה שנמשכת שנים".
הסיפור הזה נמשך, לכאורה, ממש עד לימים אלה. ס' הגיעה בשבועות האחרונים לסניף בריאות האישה של קופת חולים כללית בשערי צדק. היא עברה מספר טיפולי הזרעה, ומשאלה כשלו הופנתה לשערי צדק לטיפולי IVF. "הרופאה שטיפלה בי בסניף של מרכז בריאות האישה היא דתייה שמקבלת גם בבית החולים שערי צדק", היא מספרת. "היא הסבירה לי שזה בית חולים דתי, ושמעבר לוועדה הבריאותית, אני צריכה לעבור ועדה הלכתית שבודקת אם אני נשואה עם תעודת נישואים של הרבנות. התחתנתי, אבל לא דרך הרבנות. בגלל זה, היא הסבירה לי שאמהות חד־הוריות, לסביות ואנשים כמוני לא יכולים לעשות את הטיפול, והפנתה אותי להדסה. רציתי לעשות את הטיפול אצל הרופא שלי שעובד בשערי צדק, ובגלל שאני לא נשואה ברבנות אני לא יכולה".
משערי צדק נמסר בתגובה: "בית החולים הגיש תשובה מפורטת לבית המשפט, הכוללת בין היתר ראיות ברורות על מקרים רבים שבהן נשים רווקות ביצעו טיפולי פוריות בשערי צדק, ועל כך שהמבקשות הגישו תביעה נגד בית החולים בגין אפליה כביכול אף שמעולם לא טופלו בו. למבקשות לא הייתה תשובה ממשית לראיות הללו בבית המשפט ועתה נראה שהן פונות לאמצעים אחרים. יובהר באופן חד־משמעי כי כל אישה המעדיפה לקבל טיפולי הפריה חוץ־גופית בשערי צדק, נענית. הטופס המצוין בפנייתך הוא טופס ארכאי והחתימה עליו הופסקה לחלוטין. בנוגע לד"ר עידית בוחבוט, נלמד את כתב התביעה ונגיב בבית המשפט".
מקופ"ח כללית נמסר: "מדובר ברופאה שהתמחתה בשערי צדק ונתנה שירות מטעם ביה"ח במרכז בריאות האישה, וזאת במסגרת הסכם בין ביה"ח לכללית. הצוותים מונחים להעניק שירות רפואי מיטבי ושוויוני לכל פונה ללא תלות בזהותו, מגדרו ומוצאו. במרכז בריאות האישה בשערי צדק עשרות אנשי צוות מסורים המעניקים שירות, ומלווים את המטופלות במסע להרות. כתב התביעה התקבל בימים אלה ואנו נגיב כמקובל במסגרת ההליך המשפטי".
לפנייה לכתב/ת 
