שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תעלומה בהר הבית: הממצאים המסתוריים שלא פוענחו

    אבן צור עטופה בעופרת שאולי שמשה לברית מילה בעת העתיקה, חרס עם כתובת קבלית, ראש פסלון עשוי שנהב שנביאי ישראל לא אהבו - אלו רק חלק מהממצאים המסתוריים שנאספו בפרויקט סינון העפר בהר הבית, ויוצגו לקהל הרחב בתערוכה מיוחדת ביום ירושלים, בניסיון לגייס את חוכמת ההמונים לפענוחם

    חרס קדום ועליו חריטה קבלית מאוחרת, חרסים הנושאים טביעות עם סמלים מיוחדים, שברי פסלונים קדומים – כל אלה וממצאים ארכיאולוגיים "מסתוריים" נוספים שנתגלו במסגרת פרויקט סינון העפר מהר הבית, יוצגו במהלך יום ירושלים הקרוב באתר מצפה המשואות שבהר הצופים, שבו מתחדשת פעילות הסינון.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    הפרויקט החל בשנת 2004, בסינון אלפי טונות של עפר ארכיאולוגי שהוצא משטח ההר בשנת 1999, במסגרת עבודות תשתית רחבות היקף שבוצעו ללא פיקוח ארכיאולוגי, ונועדו להכשרת מתחם תפילה מוסלמי תת-קרקעי בשטחו הדרום מזרחי של הר הבית. העפר הרווי בממצאים הושלך אל מחוץ לשטח ההר, כדומן על פני השדה.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    כחלק מפעולת הצלה נאסף העפר על ידי צוותים ארכיאולוגיים מקצועיים בניהולם של ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק דבירה. במסגרת 14 שנות הפעילות של הפרויקט נתגלו ממצאים רבים שהעשירו את הידע אודות הפעילות האנושית שנתקיימה בהר הבית, החל מימי בית המקדש הראשון ועד לתקופות המוסלמיות המאוחרות.

     

    בעוד שמרבית הממצאים הארכיאולוגיים זוהו, נותחו וקוטלגו לפי הקשר ותיארוך היסטורי ברור, בסיועם של חוקרים מומחים מן הארץ ומהעולם - נותרו מספר ממצאים עלומים, שעליהם מתנוססים סימני שאלה רבים. במסגרת מיזם לשיתוף ידע וחוכמת ההמונים יוצגו במהלך יום ראשון הקרוב (הוא יום ירושלים) עשרות ממצאים שנתגלו במסגרת פרויקט סינון העפר מהר הבית, חלקם "מסתוריים" שמשמעותם טרם נתבררה. הקהל הרחב יוכל להציע את פרשנותו.

     

    "מראשיתו התבסס מפעל הסינון על רוח ההתנדבות", אומר הארכיאולוג צחי דבירה ממנהלי הפרויקט. "הקמנו אתר מיוחד לצורך שיתוף ממצאים בלתי מזוהים, ואנו רואים בחוכמת ההמונים אפשרות לניצול יעיל של ידע רחב. ההצעות שיתקבלו ירשמו בפרסומים המדעיים הנוגעים לאותם הממצאים".

     

    בזה עשו ברית מילה?

    אחד הממצאים העומדים בסימן שאלה היא אבן צור עטופה ביריעת עופרת, המעוטרת בדגמים שונים. אף כי בצורתה היא דומה למצת צור שהורכב עד למאה ה-19 בבריחי אקדחים ורובים - עדיין לא ברורה ההשקעה היתרה בעיטור המעטפת, ולפיכך הוערך כי מדובר במצת צור או בלהב צור אישי.

     

    אבן צור עטופה ביריעת עופרת ומעוטרת בדגמים שונים  ()
    לברית מילה? אבן צור עטופה ביריעת עופרת ומעוטרת בדגמים שונים

     

    חלק מן החוקרים העלו את הסברה כי פריט זה עשוי להיקשר עם להב צור ששימש לצרכים ריטואליים ואולי אף בטקסי ברית מילה. השימוש בלהבי צור לצרכי מילה מוכר בתרבות המצרית הקדומה, ועל פי המקרא סביר כי התקיים גם בקרב התרבות הישראלית הקדומה, אולם אינו מוכר בתקופות מאוחרות יותר.

     

    תעלומה מיוחדת אופפת את החרס קדום, שעליו חריטה מאוחרת של האותיות העבריות ק ל ע. לכתב מאפיינים מודרניים. השורש קלע עשוי להיקשר ל"כף הקלע", מושג קבלי המתייחס לגורל הנפש לאחר המוות. מציאתו של ממצא זה בעפר הר הבית תמוהה, ומעלה שאלות הנוגעות למשמעות החריטה ולשימוש שנעשה בה. ייתכן ופריט זה שימש לצורך פעולה טקסית שנתקיימה במתחם הר הבית על ידי מבקרים יהודים שפקדו את המקום בתקופות מאוחרות.

     

    חרס קדום ועליו חריטה מאוחרת של האותיות העבריות ק ל ע
    חרס קדום ועליו חריטה מאוחרת של האותיות העבריות ק ל ע

     

    מארמונו של דוד המלך?

    את השבר של ראש הפסלון העשוי שנהב, נוטים החוקרים לייחס לבתי המלוכה בישראל ויהודה, ואולי אף לעיטור בבניינת בית המקדש הראשון שהיה במקום שבו הוא נמצא. מדובר בפריט ייחודי שהתגלה במהלך עבודות שבוצעו למרגלותיו המזרחיים של הר הבית, בשנת 2009.

     

    שבר ראש פסלון העשוי שנהב ()
    הנביאים לא התלהבו. שבר ראש פסלון העשוי שנהב

     

    בסגנונו הוא דומה לאמנות הפיניקית, וייתכן ששימש כעיטור באחד ממתחמי המלוכה, על הרהיטים או חפצי הנוי יקרי הערך. בבתי המלוכה בישראל ויהודה נהגו להשתמש בגילופי שנהב שרבים מהם נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות. בעיניי חלק מהנביאים סימל השימוש בשנהב את השחיתות ורדיפת הבצע שפשתה בהנהגה.

     

    החוקרים גם מתקשים לקבוע מהו החלק מיציקת עופרת בצורת ראש אישה. ייתכן כי מדובר בדמות מיתולוגית שלא זוהתה עד כה. השימוש בדמויות אנוש באמנות העולם העתיק היא תופעה מקובלת ומוכרת, ולעיתים שולבו אלו בעיטורם של חפצי נוי.

     

    חלק מיציקת עופרת בצורת דמות ראש אישה
    חלק מיציקת עופרת בצורת דמות ראש אישה

     

    פריט זה עשוי היה להשתלב כחלק ממנגנון סגירה של קופסה יקרת ערך, כאשר צמד האוזניים המחוררות שמעל הראש שימש אולי כמקום לשילוב מסמרים. סוג האמנות הזה לא נפוץ בקרב יהודים בשלהי העת העתיקה, ואולם במקרים שבהם נעשה שימוש בכלי יבוא - נוכל למצוא לכך דוגמאות רבות.

     

    כלי תמוה

    עוד פריט מסתורי הוא כלי חרס, הנושא עיטור ידיים מושטות האוחזות בחפץ מוארך. חלקו העליון שקוע ומקנה לו צורת כף המתאימה לקליטת נוזלים יקרי ערך. מוטיב הידיים המושטות מוכר באמנות המזרח הקדום, ונראה כי יש לתארך פריט זה לתקופת הבית הראשון.

     

    עיטור ידיים מושטות האוחזות בחפץ מוארך ()
    עיטור ידיים מושטות האוחזות בחפץ מוארך

     

    גודלו המזערי של הפריט וצורתו הייחודית תמוהים וטרם הובהרו, ייתכן ומדובר בכלי תמרוקים או בחפץ נוי מעוטר. השימוש בתמרוקים וכלי איפור מוכר היטב בתקופת הבית הראשון, וסוגים שונים של כלי איפור שימשו נשים לצורך התייפות.

     

    את האבן שעליה חריתה בדמות כוכב, וסביבו נקודות ומעגל תוחם – מעריכים הארכיאולוגים כחותם. השימוש בחותמות אבן נפוץ בתקופת בית המקדש הראשון, וחותמות רבים הנושאים עיטורים בסגנונות שונים, נמצאו בירושלים באותה תקופה. עם זאת, השימוש במוטיב הכוכב בהקשר זה איננו ברור. ייתכן וצורת הכוכב נשאה משמעויות קוסמיות שטרם התבררו.

     

    אבן ועליה חריתה בדמות כוכב  ()
    אבן ועליה חריתה בדמות כוכב

     

    ד"ש ממשפחת אימר

    בתערוכה "הר הבית מאז ועד היום" יוצגו ממצאים מן התקופות השונות שבהן התקיימה פעילות אנושית בהר הבית. כך למשל, מימי בית המקדש הראשון - חותמות אבן הנושאות עיטורים מגולפים, ראשי חץ מימי ראשית המלוכה הישראלית ועד לראשי החץ של הצבא הבבלי שהחריבו את מלכות יהודה.

     

    כך נראו עבודות העפר וההרס הארכיאולוגי בהר הבית בשנת 1999  (צילום: משטרת ישראל)
    כך נראו עבודות העפר וההרס הארכיאולוגי בהר הבית בשנת 1999 (צילום: משטרת ישראל)

     

    בפעם הראשונה תוצג לקהל הרחב טביעת החותם (בולה) מימי בית המקדש הראשון, המציינת באותיות עבריות קדומות את שמה של דמות כהנית ממשפחת אִמֵּר, משפחה המיוחסת לאחת מ-24 משמרות הכהונה בימי בית המקדש הראשון המוזכרות בתנ"ך, שחילקו ביניהן את האחריות על העבודות הטקסיות שהתקיימו במתחם.

     

    מימי בית המקדש השני יוצגו ממצאים יחודיים כדוגמת רצפות האבן המעוטרות שקישטו את חצרות המקדש, פריטים אדריכליים מהתקופה ההרודיאנית שעיטרו את רחבת המקדש, מטבעות נדירים שהוטבעו בראשית התקופה הפרסית - וכן מטבעות מתקופת המרד הגדול ברומאים, הנושאים כתובות עבריות.

     

    מן התקופה הביזנטית ועד לתקופות המוסלמיות המאוחרות בהר הבית יוצגו ממצאים רבים הכוללים, בין היתר, תכשיטים, מטבעות, משקולות וממצאים נוספים המעידים על הפעילות המנהלית והדתית שהתקיימה במקום.

     

    הארכיאולוג ד"ר גבריאל ברקאי, יקיר ירושלים וחתן פרס ירושלים לארכיאולוגיה, ממנהלי הפרויקט, אומר כי "פעילות זאת ביום ירושלים דווקא - מסמלת את החיבור של הציבור לעיר המיוחדת הזאת על עושרה ההיסטורי והתרבותי. נשמח לפגוש את דור העתיד של הארכיאולוגים, ולהוקיר תודה לכל תומכי הפרויקט".

     

    התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום ביום ראשון הקרוב (יום ירושלים), החל מהשעה 11:00 ועד לשעה 21:00 בערב. במסגרת הביקור ניתן יהיה לקחת חלק בפעילות הסינון המתאימה לקהל מבוגרים וילדים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים