שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מי שישלם את המחיר זה אזרחי המדינה": כמה יעלו לנו בחירות חוזרות?
    מתקציב המדינה ועד שכר הח"כים החדשים: ההליכה לבחירות בפעם השנייה תוך פחות מחצי שנה תגבה מחיר כבד מקופת המדינה, תדחה את הטיפול בגירעון ותאריך את השיתוק הממשלתי. הכלכלן אלדד אברהם הסביר באולפן ynet על ההשלכות הכלכליות: "הרבה כסף יתבזבז על קפריזה של פוליטיקאים, ועצוב שהאזרחים צריכים לממן את זה"

     

     
    "אם יש משהו שהציבור צריך לשאול עצמו אחרי הדרמה הלילית בכנסת, זה כמה זה יעלה לי". כך אומר הכלכלן אלדד אברהם בפאנל באולפן ynet, לאחר שחברי הכנסת אישרו אתמול (ד') בלילה את החוק לפיזור הכנסת.

     

    >>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו  

     

    הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-17 בספטמבר

    למה המנדט לא חזר לנשיא: שאלות ותשובות

    פצצת הזמן המתקתקת של הגירעון

     

    "עם כל הכבוד לחיפוש האשמים, בסופו של דבר מי שמשלם את המחיר זה אזרחי המדינה", מסביר אברהם. "בואו נבין את המשמעויות של בחירות נוספות: קודם כל יש את העלות הישירה, זה חוק מימון מפלגות. הכנסת נותנת כסף לסיעות כדי לייצר ולממן את הקרנבל הפוליטי, ועדת הבחירות צריכה תקציב כדי לתפעל כוח אדם ולייצר את הבחירות, כי עוד לא בטוח שהספיקו לשלם בכלל למי שהפעיל את הקלפיות בבחירות הקודמות.

        (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    "מעבר לעלות הישירה יש את אובדן ההכנסה מיום שבתון נוסף. בחשבון פשוט - מדינת ישראל מייצרת 1.26 טריליון שקל בשנה, המשק עובד 249 ימים בשנה, כך שההפסד מיום אחד הוא חמישה מיליארד שקל. וזה עוד בלי כל המשמעויות הנלוות, רק ההפסד מיום העבודה.

     

    "הדבר השלישי זה כשהולכים לבחירות, וכבר חצי שנה אין ממשלה בישראל, ועוד חצי שנה לא תהיה ממשלה - זה שיתוק ממשלתי.

     

    "דבר נוסף שאף כלכלן לא יכול להעריך" ממשיך אברהם, "זה אי יציבות פוליטית, וזה הדבר הכי גרוע לכלכלה. תראי מה קרה באיטליה או בספרד. אני לא חושב שאם זה יסתיים בבחירות ואז תקום ממשלה, אז לא נורא. אבל בסוף כשאין יציבות פוליטית, המשקיעים לא באים להשקיע, כי הם רוצים לדעת מה כללי המשחק וודאות רגולטורית, שלא נדבר על שורה של פרויקטים שעומדים בצד, תקועים לגמרי".

    אלדד אברהם באולפן ynet (צילום: עידן ארבל)
    אלדד אברהם באולפן ynet(צילום: עידן ארבל)
     

    "קפריזה של פוליטיקאים"

    בהתייחסו לתקציב המדינה ולגירעון שהצטבר השנה, מסביר אברהם כי "תקציב המדינה שאושר ל-2019 זה תקציב שמראה שאנחנו בגירעון של קרוב לארבעה אחוזים. זה גירעון מטורף, זה 50 מיליארד שקל שהממשלה כבר היום הייתה צריכה לקצץ הוצאות ולגבות מיסים, ועל מה אנחנו הולכים להוציא את הכסף? קפריזה של פוליטיקאים כאלה ואחרים, ומי שממן את כל הדרמה הזו, זה כל אחד מהצופים, וזו המשמעות הכי עצובה לאזרחי ישראל".

     

    "זה יעלה לנו אפילו בחיי אדם", מוסיפה ח"כ מיכל רוזין, שהשתתפה גם היא בפאנל באולפן ynet. "אנחנו עשינו שדולה השבוע בנוגע לבטיחות פועלי הבניין שנהרגים ונפצעים, ישבנו מול נציגי משרד העבודה והם אומרים שהם צריכים תקנות. הכנסת עוד לא התכנסה בשביל לתקן תקנות לעוזרי בטיחות בכל אחד מאתרי הבנייה, צריך מכרזים ועוד כל מיני דברים שיצילו חיי אדם. וכל הדברים האלה עכשיו תקועים לעוד חצי שנה שרק אז תקום ממשלה חדשה ויקח זמן עד שתתחיל להניע תהליכים".

     

    אברהם מוסיף כי "שמענו גם אנשים שאומרים 'תראה, הרווחנו שהממשלה לא קמה, ככה לא צריך ליישם את ההסכמים הקואליציוניים', שאומדים אותם בכעשרה מיליארד שקל. האמת היא שלא באמת חסכנו את זה, כי בשיטה הפרלמנטרית הקואליציונית, תהיה התוצאה אשר תהיה, בסופו של דבר יצטרכו להקים קואליציה עם שותפים נוספים, ולמדנו שבפוליטיקה, המשא ומתן תמיד מתחיל מאיפה שהוא נגמר".

    מיכל רוזין באולפן ynet (צילום: עידן ארבל)
    מיכל רוזין באולפן ynet(צילום: עידן ארבל)

    כמה זה יעלה לנו? שאלות ותשובות

    מה קורה עם חברי הכנסת ה-21?

    לאחר 29 ימים בתפקיד חברי כנסת, מבלי שכולם הספיקו לנאום את נאום הבכורה במליאה - הכנסת ה-21 התפזרה הלילה. חברי הכנסת הנוכחית לא יחוייבו להגיע למשכן הכנסת אלא אם יערכו ישיבות מיוחדות של המליאה. ועדת הכספים הזמנית והוועדה המסדרת יוסמכו להמשיך ולהתכנס.

     

    האם חברי הכנסת יקבלו משכורת?

    כן. 120 חברי הכנסת יקבלו משכורת החל ממועד כינון הכנסת ב-30 באפריל 2019 ועד ל-30 בספטמבר 2019. כלומר, הח"כים יקבלו משכורת למשך חמישה חודשים בלי שהם עובדים, שכן, בחודש מאי הכנסת התכנסה בעיקר לנאומים של הח"כים החדשים. אפילו ועדות הכנסת לא הוקמו למעט הוועדה המסדרת. שכר חבר כנסת הוא 44 אלף שקלים ברוטו בחודש. המשמעות שהח"כים יקבלו משכורת כוללת של 220 אלף שקלים על חודשים שבהם לא עבדו ממש.

     

    כמה זמן הכנסת תעבוד בשנת 2019?

    בפועל הח"כים יעבדו השנה במשך 10 שבועות בלבד מסוף אוקטובר עד סוף דצמבר 2019. מדובר ב-30 ימי עבודה במליאת הכנסת. הכנסת ה-21 כוננה בסוף אפריל ופעלה כחודש אבל כמעט שלא התכנסה, הן בגלל יום העצמאות והן בגלל שלא הוקמה ממשלה. הכנסת ה-20 התפזרה בדצמבר 2018, והח"כים קיבלו משכורת עד סוף אפריל 2019.

     

    כלומר, ח"כ שכיהן בכנסת ה-20 והמשיך בכנסת ה-21 יקבל בשנת 2019 שכר של עשרה חודשים, כ-440 אלף שקלים כמעט בלי שעבד.

    רה
    הכנסת בעת הצעת החוק לפיזורה(צילום: יואב דודקביץ')
      

    מה יקרה עם הממשלה?

    הממשלה היוצאת בראשותו של בנימין נתניהו תכהן בתפקידה עד לכינונה של ממשלה חדשה בתחילת נובמבר 2019. שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת בנט שלא נבחרו לכנסת ה-21 ימשיכו בתפקידם. יתר השרים, ימשיכו אף הם בתפקידם. הממשלה היוצאת תהיה משותקת. השרים לא יקדמו רפורמות ומהלכים חדשים בחמשת החודשים שנותרו לכהונתם.

     

    מה יקרה עם תקציב המדינה?

    הכנסת אישרה אשתקד בקריאה השנייה והשלישית לשנת 2019. המשמעות: המדינה תמשיך לפעול עם תקציב מדינה מאושר עד ה-31 בדצמבר 2019. נשאלת השאלה האם יהיה כוח פוליטי לממשלה היוצאת לבצע קיצוץ רוחבי או צעדים נוספים בתקציב על לתקן את הגרעון בתקציב המדינה או שהצעדים להחזרת התקציב לתלם יבוצעו רק בתקציב 2020.

     

    מתי יוגש תקציב המדינה לשנת 2020?

    בהנחה שהממשלה החדשה תוקם בתחילת נובמבר 2019 היא תגבש בדצמבר הצעת תקציב דו שנתי ל-2020-2021. הצעת החוק הזו תוגש לכנסת בסוף דצמבר 2020 ותאושר בקריאה השנייה והשלישית במהלך פברואר 2020. עד למועד אישור התקציב תפעל הממשלה לפי תקציב חודשי לפי תקציב 2019.

     

    כמה עולה למדינה לקיים מערכת בחירות לכנסת ה-22?

    העלות המוערכת לתקציב המדינה היא כ-475 מיליון שקלים, מזה כ-283 מיליון שקלים לתקציב ועדת הבחירות המרכזית וכ-200 מיליון שקלים לתקציב מימון הבחירות. מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס, הודיעה השבוע לוועדה המיוחדת שחוקקה את החוק לפיזור הכנסת כי תבקש להגדיל את תקציב ועדת הבחירות בכ-30% לעומת התקציב לבחירות לכנסת ה-21. הסיבה: הצורך להעסיק עובדים בחודשי הקיץ, כאשר מרבית עובדי הוועדה שנשכרו הם עובדי מדינה ונגמרו להם ימי החופשה, ובקיץ חלקם לא יכולים שלא לקחת חופשה בגלל חופשות הילדים ועוד. כמו כן, ההתקשרויות עם ספקים עשויות להתייקר. עלות נוספת ליום הבחירות בסך של כ-1.5 מיליארד שקלים היא בגין הנהגת יום השבתון ואובדן התוצר.


    פורסם לראשונה 30/05/2019 08:31

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים