שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פצצת הזמן המתקתקת של הגירעון
    הפער בין הכנסות המדינה להוצאות שלה הולך וגדל, ולמרות שזה נשמע רחוק יש לכך השפעה על החיים של כולנו. כדי להקטין את החוב תצטרך הממשלה לגייס 20 מיליארד שקל, והדרך לעשות זאת היא באמצעות העלאת מיסים וקיצוץ תקציבים

    הבעיה הבוערת ביותר שממתינה למינוי שר אוצר חדש (או ישן, אם משה כחלון ישמור על כיסאו) היא צמצום הגירעון שנפער , זכר לניסיון של כחלון לעמוד ביעד הגירעון (2.9% מהתוצר) בסוף 2018 וגלגול הבעיה לפתחה של השנה החדשה. פיזור הכנסת והליכה לבחירות החדשות שנקבעו אתמול (ד') עלולות רק לדרדר את המצב ולהחריף את הגירעון.

     

    >> לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

     

    הגירעון ממשיך לגדול: 3.5% בחודש פברואר

    הגירעון הגדול: איך הוא משפיע עלינו?

    הגיע ליעד? מה באמת קרה לגירעון בתקציב

    הגירעון ממשיך לתפוח: "הממשלה עלולה לנקוט במדיניות צנע"

     

    הגירעון הוא הפער בין הכנסות המדינה (בעיקר מיסים) לבין ההוצאות שלה. כשההוצאות גבוהות מההכנסות נכנסים לגירעון. הגירעון נמדד באחוזים לעומת התוצר של המדינה (התמ"ג) שעומד כיום על כ-1.3 טריליון שקל בשנה, כלומר כל אחוז בגירעון מהווה סדר גודל של כ-13 מיליארד שקל.

    משה כחלון מטה כולנו בחירות (צילום: אביגיל עוזי)
    שר האוצר משה כחלון(צילום: אביגיל עוזי)
     

    בשנים האחרונות הלך ופחת הגירעון מ-3.1% ב-2013 עד ל-1.9% בלבד ב-2017. אלא שאשתקד החלה המגמה להתהפך. מצד אחד ההוצאה של המשרדים הממשלתיים עלתה, בעיקר של החברתיים, ובמקביל סעיף ההכנסות איכזב. המשק בצמיחה, אך הכנסות המדינה ממיסים קפאו. יש כמה הסברים לכך: מעט אקזיטים גדולים, החזרי מס גבוהים בעקבות גביית יתר, היעדר מבצעי מס משמעותיים, וגם ירידה במכירות הרכב והאטה בנדל"ן.

     

    שנת 2018 הסתכמה בגירעון של 2.9% - כפי שנקבע ביעד, בהתאם למאמצי כחלון להקדים תשלומים ולדחות הוצאות - אך נכון לחודש אפריל הגירעון עומד כבר על 3.8%, לעומת יעד על 2.9%. המשמעות במספרים? כדי לחזור לרמת גירעון סבירה של כ-2.5% המדינה צריכה להעלות הכנסות ו/או לקצץ בהוצאות בסדר גודל של כ-20 מיליארד שקל.

       ()
     

    מי מפחד מגירעון?

    הגירעון אמנם הרים קצת את ראשו, אך המשק עדיין בצמיחה ובמצב טוב. אז למה הגירעון מטריד את רוב הכלכלנים, את בנק ישראל וארגונים כמו קרן המטבע העולמית? בטווח הארוך, המשך עלייה בגירעון מעיד על יכולת בעייתית של ישראל בהתנהלותה הפיננסית, מה שעלול להביא להורדת דירוג מטעם סוכנויות הדירוג הבינ"ל, וכתוצאה מכך לעלייה בריבית שישראל תשלם על חובותיה.

     

    תרחיש זה עוד רחוק, ונראה שהדבר שמטריד את בכירי הכלכלנים הוא שמגמת העלייה בגירעון תתרחש במקביל להאטה כלכלית במשק. צריך לזכור שיש עננים מטרידים באופק: מלחמת הסחר המתפתחת בין ארצות הברית לסין עלולה להשפיע לרעה על היצוא בישראל, האטה כלכלית באירופה שממילא לא התאוששה עד היום מהמשבר הפיננסי, וכמובן משבר ביטחוני בישראל שיקפיץ את הוצאות הביטחון.

     

    הסיוט הגדול של הכלכלנים הוא חזרה לתרחיש המשבר הכלכלי בישראל בתחילת העשור הקודם: בשנים 2000-2001 הגירעון והחוב הציבורי טיפסו בישראל, ואז הגיע משבר כלכלי עולמי של התפוצצות בועת ההייטק - אליו גם התווספה האינתיפאדה השנייה ב-2003. התוצאה הייתה שהגירעון כמובן החמיר, היה קשה להטיל צעדים לצמצומו והמשק נכנס למשבר.

     

    לעומת זאת, אל המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 המשק הישראלי הגיע כשהוא במגמת ירידה של החוב הציבורי, ואז בזמן המשבר יכלה הממשלה "לשחרר את החגורה" ולסייע למשק לצאת ממנו בקלות ובמהירות יחסית.

     

    המסקנה היא שכאשר מתקרבים לתקופה של האטה כלכלית (כפי שמסתמן עכשיו) עדיף להגיע אליה עם גירעון נמוך, ואז כשההאטה מתחילה, יכולה הממשלה להרשות לעצמה להגדיל את ההוצאות ולזרז את היציאה ממנו. לעומת זאת, בזמן האטה כלכלית יהיה קשה לממשלה לטפל בגירעון על ידי העלאת מיסים שרק יחריפו את ההאטה, והיא גם תהיה בבעיה להגדיל עוד יותר את הגירעון כדי לסייע למשק לצאת מההאטה.

     

    פתרון לא סטנדרטי

    איך מתמודדים עם גירעון? כמו שמשק בית מתמודד עם כניסה לאוברדראפט - או שהוא מגדיל את ההכנסות או שהוא מקטין את ההוצאות, או שהוא שמשלב את שניהם. הטיפול בגירעון יתגלגל בסופו של דבר אלינו. "הגדלת הכנסות המדינה" היא בעצם העלאת המיסים, והפחתת ההוצאות עשויה להתבטא בפגיעה בשירותים שהציבור מקבל מהמדינה.

     

    הפתרון הסטנדרטי והכי קל ליישום הוא קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, אלא שבפועל תמיד מחריגים קיצוצים מסוימים. פתרון סטנדרטי נוסף הוא העלאת המע"מ, כשלפי הערכות העלאתו ב-1% תגדיל את הכנסות המדינה בכחמישה מיליארד שקל. שני הפתרונות האלה פוגעים בציבור הרחב. הראשון מצמצם שירותים והשני מעלה את יוקר המחיה, והם גם עלולים לפגוע בצמיחה.

     

    יש פתרונות מורכבים יותר כמו שמציע ארגון ה-OECD, כמו ביטול פטורים למיניהם, למשל הפטור ממע"מ על פירות וירקות או פטור ממע"מ באילת. הצעות אלה עולות מדי פעם לשולחן, אך לרוב נופלות משיקולים פוליטיים.

     

    "הכי נכון זה מהלכים לטיפול בגירעון שמשלבים גם רפורמה מבנית. דוגמה בולטת היא העלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים. מהלך כזה גם מגדיל את הכנסות המדינה ממיסים וגם תורם לצמיחה", אומר אורי יוגב, לשעבר הממונה על התקציבים וראש המועצה הכלכלית המייעצת לראש הממשלה, וכיום יו"ר פיוצ'ר מוביליטי ויועץ כלכלי. "דוגמה נוספת היא הטלת אגרות גודש על כלי רכב. זה מהלך שמטיל מס בעיקר על בעלי הכנסה גבוהה ומוסיף למדינה הכנסות ממיסים, וגם מסייע לבעיית הפקקים", הוא מוסיף.

     

    גורם אחר עימו שוחחנו מתריע שהעלאת המיסים צריכה להיות כזו שלא תפגע בצמיחה, אבל לשם כך נדרשת רפורמה שלמה בתחום המס, שתכלול למשל הטלת מס ירושה או ביטול הפטור ממס של שכר דירה. אם נלך לבחירות, הסיכוי שמהלכים עמוקים שכאלה יבוצעו בחצי שנה הקרובה הוא אפסי.

       ()
     

    מה יהיה עם כחלון

    נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מוטרד מהגירעון ומדבר על כך לא מעט. אולם, האחראי על הטיפול בנושא הוא שר האוצר משה כחלון, שעובר ימים לא קלים מבחינה פוליטית, ובינתיים לא הודיע על צעדים לטיפול בגירעון. אמנם קשה לתת תחזיות במציאות הפוליטית המורכבת היום, אבל סיכוי לא מבוטל שכחלון יהיה שר האוצר גם בממשלה הבאה. זו סיטואציה נדירה, שכן לרוב שרי אוצר מתחלפים לאחר מערכת בחירות, ואז שר האוצר החדש נוהג לבצע "ניקוי אורוות" ולהכריז על צעדים קשים כדי לתקן את הירושה שקיבל, ובמקרה הזה הטלת גזירות כלכליות לצורך הטיפול בגירעון.

     

    הפעם כחלון לא יוכל להשתמש בתירוץ הזה, שכן הוא היה שר האוצר בזמן שהגירעון עלה.

     

    זאת ועוד, מדיניות של העלאת מיסים והפחתת הוצאות מנוגדת למדיניות שהוביל כחלון בקדנציה שלו כשר. אלא שברור שגם אם כחלון יישאר בתפקידו, הקדנציה החדשה תהיה שונה מקודמתה. הוא כבר הלך למהלך של איחוד עם הליכוד, ויהיה נתון הרבה יותר להשפעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלאור השקפתו הכלכלית סביר שלא ייתן לגירעון להמשיך ולזקוף ראש. עם זאת, סדר העדיפויות של נתניהו ברור - נושא החסינות שלו ומימוש התחייבויותיו לשותפותיו הקואליציוניות.

     

    זמן לא טוב לבחירות

    הליכה לבחירות חדשות, כפי שנקבע אתמול, היא בשורה לא טובה למשק. תקופה של בחירות מלווה באי ודאות, אין בה מדיניות נחושה של הממשלה, השרים נכנסים למצב של קיפאון ועסוקים בבחירות, ואין יכולת לקדם פרויקטים גדולים ורפורמות. ולהזכירכם, אנחנו כבר נמצאים בתקופה שכזו קרוב לחצי שנה.

     

    אם המצב התקציבי היה תקין עוד ניתן היה לספוג זאת, אבל במצב הנוכחי בו הגירעון חורג מיעדיו ויש צורך לצמצמו, זו סיטואציה בעייתית במיוחד. "אם לא תקום כעת ממשלה", אמר יוגב לפני ההצבעה בכנסת, "עלולה להיווצר בעיה כלכלית לא שגרתית. זה גם אומר ש-2019 תהיה שנה אבודה בכל הקשור לטיפול בגירעון וזה לא טוב, כי זה אומר שבעתיד הממשלה תצטרך להוביל צעדים קשים יותר לטיפול בו".

     

    נדגיש שהעלייה הנוכחית בגירעון לא הביאה את ישראל למצב של משבר, אבל החוכמה היא לפתור אותה כעת כשמצב המשק בסך הכל טוב והאבטלה נמוכה, כך

    שהצעדים הנדרשים לטיפול קלים יחסית. לעומת זאת, אי טיפול והליכה לבחירות עלולים להחריף את הגירעון, מה שיצריך בעתיד שימוש בצעדים כואבים יותר של העלאת מיסים וקיצוצים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים