שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם כדאי שתהיה מגירת חטיפים בבית?
    אם אתם רוצים שהילדים שלכם לא יתנפלו על שולחן הממתקים בכל מסיבת יום הולדת, כדאי שתהיה מגירת חטיפים נגישה בבית. קיבצנו שבע המלצות שיעזרו לכם בקבלת ההחלטות ובחינוך לתזונה מאוזנת

    לפניכם שני תרחישים מוכרים מהיומיום:

     

    1. אתם נכנסים הביתה אחרי יום עבודה ומוצאים את הילד יושב מול הטלויזיה או כל מסך אחר אוכל להנאתו מתוך שקית חטיף כשמסביבו מפוזרות שלוש אריזות ריקות של חטיפים וממתקים שככל הנראה נאכלו בשעות האחרונות באותו מקום ובאותה ישיבה ממושכת מול המסך. אנחנו כועסים ונוזפים בילד. הילד להגנתו טוען שהיה רעב וזה מה שמצא.

     

    2. הילדה מארחת חברה בשעות אחר הצהרים. מהצד אתם רואים ושומעים את החברה מבקשת מבתכם להתכבד בחטיפים וממתקים שיש בביתכם. הילדה ניגשת למגירת החטיפים ואוספת מכל וכל, שמה בקערה ומביאה לחברה. פני החברה מתמלאות בשמחה באומרה: "איזה כיף לך שמותר לך לקחת. לי אסור. אמא שלי מחביאה ממני".

     

    כידוע, גם מבוגרים מתקשים באכילה בריאה ודווקא מתוך הקושי הזה, ישנו רצון עז ליצור את השינוי בקרב הדור הבא. אם נעניק לילדינו את היכולת לדעת לאכול נכון ובריא כבר מגיל מגיל צעיר, הם יהפכו למבוגרים שאוכלים בריא.

     

    מגירת חטיפים (צילום: shutterstock)
    מגירה גבוהה מדי היא כמו "הפרי האסור"(צילום: shutterstock)

    ילדים ומתבגרים הם קהל יעד נהדר עבור חברות המזון המייצרות מזונות עתירי סוכר, שומן וקלוריות. על מנת לדעת איך ניתן לאכול בריא באופן ריאלי בעידן שבו השפע המעובד מצוי, להלן מספר כללים חשובים להכנסת חטיפים לחיי ילדינו בצורה נכונה:

     

    1. מגירת חטיפים

    הימצאות של שפע חטיפים בבית הם בבחינת הכנסת האויב לתוכנו וכידוע זה פחות רצוי. ילדים מתקשים בוויסות כמויות אכילה כשעיקר הקושי הגורם לאכילת יתר ולהשמנה הוא היכולת לאכול תוך הפחתת כמויות, במתינות.

     

    כמובן שכאשר מדובר בברוקולי, לא תהיה בעיית מתינות ואולי ההיפך אבל כאמור כאשר טעים, הויסות וההפחתה קשים. מחקרים מראים שככל שהמגוון והשפע המוצעים גדולים יותר, כך אוכלים יותר. דומה הדבר לבופה עשיר המציע מזונות כיד המלך לעומת היצע קטן ומצומצם של מזונות. האכילה העודפת בהינתן אותה רמת רעב בדיוק, תהיה בבופה הפתוח.

     

    מצד שני, חשוב לזכור שהיעדר מוחלט של חטיפים בחיי הילדים גם הוא בעל משמעות. החטיפים ימצאו את דרכם אל ילדינו גם אם לא קיימים בביתנו - בגן, בבית הספר, בטיולים, אצל חברים, בימי הולדת, בתנועת הנוער וכו'. איסור גורף והיעדר מוחלט מייצרים חסכים ואכילת יתר כשאלו בנמצא ומעל הכל, מייצרים חוסר הבנה כיצד ניתן לשלבם ביומיום באופן בריא תוך ויסות הכמות הנאכלת.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    על מנת לאפשר הבנה של אכילה ריאלית ומתונה כדאי בהחלט להכין מגירת חטיפים בבית. דווקא נוכחות כזו היא זו שמאפשרת בעצם קיומה, אכילה מתונה. הורים רבים מדווחים על נוכחות מגירת חטיפים בבית אולם השימוש בה אינו מרובה.

     

    יש כאלו שמעדיפים בלי חטיפים בבית: 

     

    צילום : אבי חי ניצן דרור

    צילום : אבי חי ניצן דרור

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    2. איזונים

    אחרי שהבנו את חשיבותה של מגירת החטיפים, חשוב לדעת מה תהיה תכולתה. השאיפה היא שמגירה כזו תכיל כמה שיותר חטיפים בריאים ובכל זאת על מנת לעמוד בכלל הראשון המכתיב הסתכלות ריאלית על האכילה בחיינו, תוך ויסות נכון והיעדר חסכים, נשלב במגירה גם מספר חטיפים שאינם עונים לקריטריונים הבריאים, אך בכמות קטנה יותר. חשוב שכל חטיף במגירה יהיה ארוז באריזה אישית. קופסת עוגיות, ללא קשר לגודלה, תיאכל עד תומה אך אם האריזה תכיל 3-2 עוגיות, זו תהיה הכמות הנאכלת. כך הילד יתרגל אכילה מתונה.

     

    אופציות אפשריות לתכולת מגירת החטיפים: מספר חטיפי אנרגיה (BARS, הקרויים בטעות 'חטיפי בריאות') כאלו המכילים עד 100 קלוריות לחטיף, בייגלה ודגני בוקר - עדיפות לאלו המכילים פחות סוכר ושומן, פופקורן - עדיפות למופחתי השומן או ביתי, עוגיות תוצרת בית, חמוציות ושאר פירות יבשים ללא תוספת סוכר. כל אלו, תוך שילוב של חטיפי שוקולד מיני.

     

    יש להוציא את כל החטיפים הגדולים מאריזתם המקורית ולחלק למנות בשקיות אישיות. שתפו את הילד בהכנת מגירת החטיפים - החלוקה לשקיות, אפיית העוגות ועוד.

     

    3. דוגמה אישית

    אם אנו רוצים שילדינו יאכלו באופן מסויים, עלינו לאכול כך בעצמינו. ילדים הם חקיינים מצויינים וחכמים לא פחות, כך שישנה חשיבות לאותנטיות של התנהגות ההורים. אם לילד הכנו מגירת חטיפים כשלמעשה אנחנו כל ערב מחסלים שקית חטיפים מלוחים נוטפת שומן בחושבנו שהילד לא רואה, טעות בידינו. נכון שספציפית הילד אולי לא רואה את הרגל האכילה הלילי אותו אנו מנסים להסתיר ממנו, אבל כאשר זו הדינמיקה, גם אם הילד לא ימצא שאריות או אריזות ריקות למחרת בבוקר, ההתנהגות תצוץ במקום אחר וחוסר האותנטיות יתנפץ לנגד ענינו.

     

    ההורה הוא מודל לחיקוי ומהווה דוגמה. בנושא האכילה המודל האישי הוא קריטי. עלינו לאכול באותו אופן שאנו רוצים שילדינו יאכלו וכך לייצר מודל מצויין שהילד ילמד ויחקה במהלך השנים.

     

    הילדים רואים אתכם ולומדים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הילדים רואים אתכם ולומדים(צילום: shutterstock)

    4. זיהוי רעב ושובע

    מתי אוכלים חטיף ממגירת החטיפים וכמה. ההגדרה הנכונה היא חטיף אחד ביום כארוחת ביניים, בשעות אחר הצהרים. ישנה חשיבות לארוחת ביניים קטנה בין הארוחות על מנת למנוע רעב ואכילת יתר בארוחה הבאה. כדי שחטיף של אחר הצהריים יהיה מספק עבור הילד, חשוב לוודא שהילד אכל ארוחת צהרים מלאה ומזינה.

     

    הבנה של תחושת רעב מהי עשויה לעזור בהגדרת מנת חטיף ועיתויו ביום. כשהילד נולד הוא יודע מתי הוא רעב ומתי שבע, ובהתאם לכך יבקש לאכול. עם השנים מנגנון הישרדותי חכם זה מתקלקל. היכולת לזהות רעב ושובע מתנוונת או נעלמת בעזרתם של רעשי רקע חברתיים, רגשיים ואחרים, ואכילה הופכת לחלק מדפוסי התנהגות ותרבות שבינם ובין רעב/שובע אין כל קשר.

     

    קראו עוד:

    טעויות של הורים לילדים בעלי עודף משקל

    "קראו לי פלצנית כי ארגנתי יום הולדת ללא חטיפים"

    איפה הילדים אוכלים קילו וחצי סוכר?

     

    תפקידנו כהורים הוא לעזור לילד לזהות רעב ושובע. לשם כלך ניתן להשתמש בכלי הבא: הגדירו סרגל מאחד עד עשר, כאשר אחד הוא רעב קיצוני ועשר הוא שובע קיצוני. למדו את הילד להגדיר את תחושותיו מאחד עד עשר. תרגלו זאת מספר פעמים בסיטואציות שונות ובזמנים שונים במהלך היום. המודעות לכך היא החשובה בשלב הראשון.

     

    בהמשך הילד ילמד להבדיל במהלך הזמן בין אכילה בזמן רעב לבין כל אכילה אחרת ולדעת האם לבחור בה ואם כן לווסת אותה. לא בהכרח הילד ידע תמיד לאכול רק חטיף אחד ובזמן אותו סיכמנו אך חשובה היכולת שלנו לראות את התמונה הגדולה ולזהות דפוס כללי שבו הצלחה אינה חייבת להיות 100% אלא מגמת שיפור או התמודדות תוך עידוד הילד ותמיכה בו.

     

    שיחה (צילום: shutterstock)
    למדו את הילדים לזהות מתי הם רעבים(צילום: shutterstock)

    5. הפרי האסור

    מגירת החטיפים צריכה להיות נגישה לילד. מגירת חטיפים גבוהה מדי היא בבחינת ה"פרי האסור" שהוא נחשק ואטרקטיבי יותר. דומה הדבר לחטיפים הנמצאים בבית במקום מחבוא. הילד יודע שהוא שם אך לא עבורו או עבורו רק במצבים מסויימים. שוחחו עם הילד על מגירת החטיפים, תנו לו אחריות וסימכו עליו. אלו חשובים לא פחות מאכילה בריאה.

     

    6. האחריות של הילד

    לאחר שהכנתם, הגדרתם, שיתפתם ושוחחתם, זהו. הפסיקו לדבר על כך, להעיר, להזכיר, לבדוק ולנזוף. הילד הבין, הוא יודע והאחריות היא שלו. דיבור והתעסקות יתר בנושא האכילה תוך שימוש בכעס, בתגמול ועונש, בחוסר שביעות רצון וכו' מייצרים הרבה מאוד רגשות שליליים של הילד סביב האכילה וגוררים בעיקר שימוש באוכל ככלי נשק, ככלי למשא ומתן מול ההורים – תוך אכילת יתר או אי אכילה.

     

    ניתן מדי פעם לרענן את הכללים לגבי החטיפים ואכילתם, כמו גם כללים אחרים בבית וחשוב מדי פעם לגוון בתכולת המגירה.

     

    7. חלופות בריאות

    במקביל למגירת החטיפים, הכניסו הביתה פירות וירקות שגם הם יכולים לשמש כחטיפים בין הארוחות, גם אם אינם במגירה ייעודית. הציגו אותם בצורה אטרקטיבית - חתוכים יפה ובאופן נגיש במקרר, שטופים ומונחים בקערה יפה מחוץ למקרר, כך יגדלו הסיכויים שהילדים יאכלו אותם.

     

    חטיפים נוספים אפשריים הם חטיפים ביתיים, גם פה בשיתוף הילד- חטיפי ציפס ביתיים (פרוסות דקות של תפו"א מונחים על גבי נייר אפיה בתבנית, מרססים בשמן זית ובוזקים מעט מלח גס, בחום גבוה בתנור), שיפודי פירות או ירקות, מאפינס מלוחים עם גבינה וירקות מוחבאים בפנים ועוד.

     

    שירי נקש היא דיאטנית קלינית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    העדיפו אריזות אישיות ולא משפחתיות
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים