שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשלון הגיור הממלכתי: רק רבע מסיימים את התהליך
    נתונים שמפרסם אגף הגיור הממשלתי ומתפרסמים כאן לראשונה, מגלים כי שלושה מכל ארבעה המבקשים להתגייר בישראל אינם מסיימים את התהליך. בחמש השנים האחרונות צנח אחוז המתגיירים בלמעלה מ-50%, זאת על אף שתקציב הגיור גדל. יו"ר "עתים": "ישראל נמצאת על סף משבר הנוגע ביסודותיה כמדינה יהודית"

    לא קל להפוך ליהודי: נתונים שמפרסם אגף הגיור במשרד ראש הממשלה, והגיעו לידי ynet, מגלים כי שלושה מכל ארבעה אנשים המבקשים להתגייר בישראל אינם מצליחים להגיע אל קו הסיום ולהמיר את דתם, אלא נושרים במהלך המסלול. למעשה, רק רבע מאלה שפנו ללימודים באולפני גיור בשלוש השנים האחרונות שרדו את התהליך כולו, וזכו לקבל את תעודת ההמרה המיוחלת. כל זאת בשעה שמספר חסרי הדת בישראל חצה את ה-400 אלף, וגיורם הוגדר כמשימה לאומית.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >> 

     

    הקשיים שבהם נתקלים המתגיירים בדרך ליהדות מוכרים, אבל הנתונים הרשמיים העגומים, הנחשפים על פי דרישת ארגון עתים בערב חג השבועות - חגם של הגרים - ממחישים את היקף התופעה: מתוך 27,710 לא-יהודים שהחלו ללמוד במכוני הגיור בשנים 2018-2016, רק 7,357 סיימו את המסע כיהודים – 26.5% בסך הכל. זאת ועוד: כמחצית מאלה שהתכוונו להתגייר באותה תקופה כלל לא פתחו תיק בבית הדין, אלא נשרו עוד קודם לכן.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    הנתון הנמוך מקפל בתוכו גם צניחה דרמטית של יותר מחצי באחוזי ההצלחה של מערך הגיור בתוך 5 שנים – מ-60% בוגרים שהשלימו את התהליך ב-2014, דרך 38% ב-2015 ועד לרבע מהמועמדים בלבד בשלוש השנים האחרונות.

     

    פי-שתיים נשים מחזיקות מעמד

    בשנה שעברה נוספו 12 מיליון ש"ח לתקציב הגיור הממלכתי, והוא עמד על כ-54.5 מיליון. אם מחלקים את הסכום במספר המתגיירים שסיימו את המסלול, נמצא כי בכל אחד מהם מושקעים כ-21 אלף ש"ח – מה שכאמור לא מצליח למנוע את הנשירה.

     

      ()

     

    עוד עולה מהנתונים כי שיעור הנשים השורדות את המסלול ומשלימות את הגיור גדול בערך פי-שניים משיעור הגברים שמחזיקים מעמד. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא העובדה שעבורן מדובר בצעד משמעותי יותר, שכן מבחינת ההלכה הדבר מבטיח שגם ילדיהן יוכרו כיהודים.

     

    פילוח נוסף מלמד כי הפונים למסלול הגיור האזרחי מסיימים אותו עם תעודת המרה יותר מאשר אלה שעושים זאת במסגרת השירות הצבאי. ההערכה היא כי חיילים רבים מתפתים לצאת לקורס נתיב מטעמי נוחות, אף שאינם מעוניינים להתגייר, ולאחר מכן פורשים - ומכאן מספר הבוגרים הנמוך.

     

      ()

     

    גיור קטינים נחשב למשימה קלה יחסית מבחינה הלכתית, משום שבניגוד למבוגרים - הם אינם צריכים להצהיר כי הם מקבלים על עצמם את מצוות התורה כ"תנאי קבלה" ליהדות, אלא די בכך שבית הדין יעריך כי הם צפויים לאמץ אורח חיים דתי בבגרותם. גיור שלהם בהיקפים גדולים הוא לכאורה אינטרס מובהק של המדינה, שכן הדבר עשוי לפתור את בעיית חסרי הדת בדור הבא. למרות זאת, שיעור הקטינים מבין המתגיירים בשנים 2018-2016 היה פחות משליש.

     

    מספר חסרי הדת - בעלייה מתמדת

    כאמור, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים כיום בארץ לא פחות מ-426 אלף אזרחים חסרי דת, כאשר קצב הגידול שלהם הוא כ-5,000 תינוקות בשנה. אף ששורשיהם בדרך כלל במדינות חבר העמים, הם נטמעו בחברה, נושאים שמות ישראלים, דוברים עברית כשפת אם, משרתים בצה"ל ומכירים בני זוג יהודים. סוציולוגים הגדירו בעבר את האוכלוסייה הזו כ"פצצת התבוללות מתקתקת" וראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, הכריז על גיורם כמשימה לאומית – אך קצב ההתקדמות איטי מאוד, ומספרם של חסרי נמצא בעלייה מתמדת.

     

    לצד זאת, יש גם כמה נתונים מעודדים, כמו קיצור פרק הזמן של הליך הגיור הממוצע משנה שלמה בין פתיחת התיק בבית הדין, עד לקבלת תעודת ההמרה בשנת 2016, ועד לחצי שנה בלבד ב-2018. זמן ההמתנה מאישור הגיור ועד לקבלת תעודת ההמרה (המסמך הרשמי המעיד על יהדות המתגייר ומשמש אותו להכרה על ידי רשויות המדינה), התקצר אף הוא, מ-120 ימים ב-2014 ועד 84 בשנה שעברה.

     

    יו"ר ארגון "עתים" (עמותה המנהלת מאבק לשקיפות בשירותי הדת), הרב שאול פרבר, שדרש את הנתונים והביא לפרסומם, אמר: "מדינת ישראל נמצאת על סף משבר שנוגע ביסודותיה כמדינה יהודית. עד מתי סוגיית הגיור תמשיך להיות מטבע במשא ומתן פוליטי, מבלי לתת לה מענה אמיתי? הגיע הזמן שהנושא יעמוד בראש סדר היום הציבורי, ויטופל במסגרת הרכבת הממשלה הבאה".

     

      ()

     

    עוד אמר כי "דווקא לקראת חג השבועות אנו נחשפים לנתונים מטרידים אלה. חובתנו הציונית היא לתת פתרון למאות-אלפי האנשים שהגיעו לכאן מכוח חוק השבות אך אינם יהודים על פי ההלכה, אשר מבקשים לבוא בשערי העם היהודי".

     

    היועץ המשפטי של רשת בתי הדין הפרטיים "גיור כהלכה", עו"ד אלעד קפלן, הוסיף: "יש פיתרון למשבר הגיור. הגיורים אצלנו נעשים על פי ההלכה תוך הקפדה על קלה כבחמורה, ונותנים מענה לציבור רחב. גיורים שנעשו בבית הדין הוכרו על ידי בית המשפט לשם רישום המתגיירים כיהודים במרשם האוכלוסין, אך מדינת ישראל והרבנות הראשית עדיין אינן נותנות תמיכה וסיוע לפעילות בית הדין. הגיע הזמן להסדיר את הנושא, ולהעניק תמיכה שוויונית לכלל העוסקים במלאכת הגיור".

     

    ממערך הגיור נמסר בתגובה: "בשנים 2016-2018 חלה עלייה של 13.5% בכמות המתגיירים. העלייה הינה תוצאה של פעילות אינטנסיבית של מערך הגיור והשקעה תקציבית בגיוס מקהלים חדשים. מערך הגיור פועל בדרכים שונות כדי לצמצם פרישת תלמידים. המדיניות ההלכתית של הליך הגיור נקבעת על ידי הרבנות הראשית. יודגש כי בתי הדין לגיור פועלים ברגישות רבה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים