שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "שבט אחים ואחיות" הוא להיט של מדינה בהכחשה
    השיר שמבצעים יחד 31 זמרים וזמרות הופך להמנון מסיבות הסיום של גני ישראל, אבל גם אם תחפשו בזכוכית מגדלת לא תמצאו בו רמז לכמיהה כלשהי לשלום. חבל, מגיע לילדים שלנו יותר. במקום שבו מעמידים פנים שאין בעיות, לעולם לא יהיו פתרונות

    הייתי יכול כמעט לחבב את השיר "שבט אחים ואחיות" אם רק היה בו משפט אחד, אפילו חצי מילה, משהו שיביע איזו כמיהה, ולו ברמז - שיהיה פה יום אחד שלום עם האחים והאחיות של העם השני שחי פה. אבל אין. זה מצער כי "שבט אחים ואחיות", שהופק ביוזמת גלגל"צ למילים של דורון מדלי וללחן של עידן רייכל, הופך בימים אלה לשיר הילדים הלא רשמי של הקיץ, המנון מסיבות הסיום של גני ישראל.

     

    השיר שמבצעים 31 זמרים וזמרות, הוא המשך קיצוני ל"החיים שלנו תותים" מ-2016, להיט אחר שלא סבלתי. השיר ההוא של חנן בן ארי, שתורם את קולו גם פה, כולל רשימה ארוכה של בעיות בחברה הישראלית: שחיתות, יוקר מחיה, עומסים בכבישים ועוד - שמתנגשת בשורה המקוממת "אין לנו זכות בכלל להתלונן" ולאחר מכן בקביעה "החיים שלנו תותים" - שכל כולה הכחשה של המציאות.

     

    בפזמון של מדלי ב-2019 הוא אפילו לא טורח להזכיר את הדברים השליליים. "היום ילדי אותי שואל, מה הסיפור של ישראל", נכתב באחד הבתים. האם אפשר לספר את הסיפור של ישראל מבלי להזכיר את העובדה שאנחנו חיים על החרב? אפשר, אבל זו תהיה חצי אמת, וחצי אמת, כידוע, לעיתים גרועה משקר.

     

    מתוך הקליפ ()
    מחאה נגד האמת - הזמרים והזמרות בשיר

    מתוך הקליפ ()
    מדלי ורייכל - יוצרי השיר

    מגיע לילדים שלנו קצת יותר מהשורה "כאן זה בית, כאן זה לב, ואותך אני לא עוזב". כי מה היא השורה הזו אם לא תגובה לרקטות, לבלוני התבערה המתעופפים, לאחוזי העוני שמטפסים משנה לשנה, או לכל צרה או מחדל אחרים שנוחתים עלינו מדי יום. אחרת, למה להדגיש שאנחנו לא עוזבים אותך, כלומר לא עוזבים את הארץ. "שבט אחים ואחיות" הוא שיר מחאה נגד האמת, נגד הביקורתיות, נגד הזכות הבסיסית לדרוש חיים טובים יותר.

     

    עוד ביקורות מוזיקה:

    "תיקון חצות" של מקהלת גיא בן הינום: טקס פולחן בפסטיבל ישראל

    אלן פרסונס והפילהרמונית הישראלית: מרגש ומענג גם אם לא מושלם

    בלי פוזה: יערות מנשה הוא מגנט לאנשים שפשוט אוהבים מוזיקה

     

    וזה עוד לפני שדיברנו על "אבותינו שורשים ואנחנו הפרחים" - כנראה אחת מהשורות הכי נרקסיסטיות-אגוצנטריות-משיחיות-חנפניות-ומביכות בפופ העברי לדורותיו. זה אולי חמוד לרגע כשילדים שרים "אנחנו הפרחים" במסיבת הסיום של הגן, אבל השורה הזאת לא נכתבה לתיאור ילדים בלבד, אלא לתיאור כולנו, גם המבוגרים שבינינו, גם הקוצים.

     

    להיט הילדים של קיץ 2019 מתיימר ליצור חיבור בעם ולאחות את השסעים, אבל היהודים לא לבד פה, ובמקום שבו מעמידים פנים שאין בעיות, לעולם לא יהיו פתרונות. מדינה שילדיה גדלים על רקע פסקול כזה היא מדינה בהכחשה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים