דמי השכירות עולים: בכמה הם זינקו ביישוב שלכם?

מחפשים דירה להשכרה? מעוניינים להאריך את חוזה השכירות? כנראה שתאלצו לשלם יותר. כך לפחות עולה מסקירה חצי שנתית שערך עבור ynet יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, אוהד דנוס. לפי הממצאים, מחירי השכירות זינקו בשורה של ערים ברחבי הארץ בחצי השנה האחרונה.

בתוך שנה: התייקרות של עד 17% בשכר הדירה

טרמיטים במשקוף, נחשים בסלון וחולדה בקיר: הזוועות של שוכרי הדירות

גם לשוכרים לא היה קל ב-2018: שכר הדירה התייקר ב-3%  

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

הבדיקה כללה סריקה של כ-3,000 מודעות של דירות המוצעות להשכרה, ב-16 ערים מרכזיות ברחבי הארץ. הנתונים סוננו ותואמו מול מאגרי מידע נוספים, בהם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) למחירי שכר דירה חודשיים.

דירה להשכרה. המחירים במגמת עלייה(צילום: עומר הכהן)

על פי הבדיקה, שכר הדירה ב-16 הערים שנבדקו עלה בממוצע בשיעור של 5.6%. שיאנית העליות בחצי השנה האחרונה היא רמלה, בה זינקו דמי השכירות בשיעור ממוצע של 17%. אחריה, מודיעין עם עלייה של 13.8%, ירושלים עם עלייה של 13.6%, כפר סבא עם עלייה של 9.3%, הרצליה ונתניה עם עלייה של כ-8.5%, חולון – 7.3%, חיפה – 5.6%, ראשון לציון – 4.8% ותל אביב - 4%. רק בבאר שבע נרשמו ירידות בתקופה זו בדמי השכירות, בשיעור של 8.4%.

עליות המחירים אינן מסתכמות בשוק השכירות, שכן מדד מחירי הדיור שפורסם בחודש שעבר העלה, כי גם מחירי הדירות למכירה חזרו לטפס לאחר תקופת דשדוש ארוכה. נראה, כי הבחירות החוזרות שבפתח והיעדרה של יד מכוונת בשוק הדיור בתקופה זו, אינם מבשרים טובות.

"אנחנו מתחילים לשאת בתוצאות של משיכת הידיים של הממשלה משוק הדיור", אמר דנוס בריאיון לאולפן ynet. "הם עסוקים בבחירות, בעניינים אחרים, ובינתיים מחירי השכירות עולים".

"באחוזים זה מרשים ואפילו כואב", הוסיף. "המחירים מזדחלים כלפי מעלה וזה נובע בעיקר מהעובדה, שחלק מהמשקיעים יצאו משוק הדיור וישנן פחות דירות להשכרה, כי הקבלנים מכוונים את הדירות החדשות שנבנות לטובת מחוסרי דיור. הדברים האלה מתחילים להשפיע".

ת"א: זינוק של 9% בדירות 3 חדרים

בחלוקה לפי טיפוסי דירות מגלה הסקירה, כי מחירי דירות 2 חדרים עלו בצורה דרמטית בכל הארץ, למעט באר שבע, שבה נרשמה ירידה של 10%. השיאנית היתה רמלה עם זינוק של 30%, מ-2,000 שקל ל-2,600 שקל בחודש. בירושלים, חולון ונתניה, זינקו המחירים ב-20% (מ-2,500 שקל ל-3,000 שקל בחודש), בחיפה ב-14.3% (ל-2,000 שקל בחודש) ובאשדוד ב-12% (ל-2,800 שקל בחודש).

גם מחירי השכירות של דירות 3 חדרים עלו ברוב הערים שנבדקו, אם כי בשיעורים נמוכים יותר. גם במקרה זה מובילה רמלה עם עלייה של 20%, ואחריה ירושלים - 14% (מ-3,500 שקל ל-4,000 שקל בחודש), תל אביב – כ-9% (מ-5,500 שקל ל-6,000 שקל בחודש), חיפה - 8% (מ-2,500 שקל ל-2,700 שקל בחודש) והרצליה עם עלייה של 7% (מ-4,500 שקל ל-4,800 שקל בחודש).

במחירי דירות 4 ו-5 חדרים נרשמה מגמה מעורבת. כך למשל, באשדוד וברחובות נרשמו ירידות קלות במחירים, בעוד שבמודיעין נרשם זינוק של 20% בדירות 5 חדרים (מ-5,500 שקל ל-6,600 שקל בחודש) ובנתניה עלייה של 14% בדירות 4 חדרים (מ-5,000 שקל ל-5,700 שקל בחודש).

שכירות לטווח ארוך – טיפה בים

הגורם הממשלתי שמבקש לספר פתרון לשוק השכירות הפרוץ הוא החברה הממשלתית "דירה להשכיר", שהוקמה לפני כחמש שנים ופועלת לפרסום מכרזים לבניית דירות להשכרה ארוכת טווח. עם זאת, רוב המכרזים האלה אינם באזורי הביקוש, ועד כה שיווקו בסך הכל כ-900 דירות – טיפה בים שלא מתקרבת להיקפים הנדרשים.

גוף נוסף שעוסק בתחום הוא מגוריט ישראל, המפעילה קרן שעוסקת ברכישת דירות חדשות, אותן היא משכירה ל-10 שנים עם אופציה להארכה, בשכר דירה ידוע מראש. נכון להיום מנהלת הקרן 250 דירות בארץ, כשלאחרונה החלה לאכלס בניין חדש להשכרה ארוכת טווח ברמלה.

עו"ד ארז רוזנבוך, יו"ר הקרן, ציין באולפן ynet כי פעילות הממשלה לדחיקת המשקיעים מהשוק, בין היתר באמצעות העלאת מס הרכישה, הביאה לירידה משמעותית במספר הדירות להשכרה ברחבי הארץ. לדבריו, "אם המספרים דיברו על סדר גודל של 600 אלף דירות להשכרה ו-600 אלף שוכרים לפני כשלוש שנים, יש ירידה של בערך 700 עד 1,000 דירות שמוצעות להשכרה מדי חודש".

יש בכלל דירות לשכירות בטווח ארוך בגוש דן?

"יש מעט דירות שאנו משווקים בתל אביב, והכל מושכר בתפוסה מלאה. יש עודפי ביקוש עצומים לדירות האלה. האלטרנטיבה קיימת, זה תהליך שלוקח זמן".

האלטרנטיבה לשכירות לטווח ארוך היא שבעל הדירה יבוא בכל שנה או בכל פעם שהחוזה יפקע ויעלה לי בעוד 500 שקל.

"אנחנו משכירים לטווחים ארוכים, חמש שנים לפחות, עם העלאת שכר דירה ידועה מראש, באחוזים מאוד בודדים אחרי שנתיים-שלוש. האחוזים שאנחנו עושים מאוד הוגנים, הלוואי וכולם היו עושים את אותו מודל שאנחנו עושים".

צריך אולי לעשות איזה שינוי תפיסתי, כי ישראלים חייבים לקנות דירה – זה משהו במנטליות.

דנוס: "אין ברירה. במדינות ה-OECD, כ-15% משוק הדירות הכללי הוא דיור בהשכרה ממוסדת, דהיינו ממשלתית, ציבורית או עירונית. בישראל אנחנו ב-2% עד 2.5%, אין פה שוק שכירות ממוסדת, אם היה פה שוק כזה אז אנשים היו מוותרים על דירה, על האתוס הזה של דירה בבעלותם, או יותר נכון בבעלות הבנק, והולכים לגור בשכירות כל חייהם והיו חיים הרבה יותר טוב".

החשש: עליות נוספות ביולי-אוגוסט

מגמת העליות של מחירי השכירות, מתריעים השניים, רק צפויה להתגבר בחודשי הקיץ. "אני מאוד חושש מיולי-אוגוסט הקרובים", אמר רוזנבוך. "מספר הדירות ירד משמעותית, אין מה לעשות, ביקוש והיצע זה הכלל הראשון בכלכלה".

אוהד דנוס. "מתחילים לשאת בתוצאות של משיכת הידיים של הממשלה משוק הדיור"

דנוס ציין בהקשר זה, כי "אנחנו מדברים מצד אחד על כיווץ במספר הדירות שעומדות להשכרה, ומצד שני מדובר בשוק שגדל כל הזמן. מצטרפים עוד מחוסרי דיור, עוד משקי בית חדשים. הדבר המדהים הוא שזה מה שהוציא את האנשים למחאה החברתית ב-2011, ובשוק הזה לא טיפלו עד היום כמו שצריך".

ואתם לא רואים שום צפי לשינוי כרגע?

דנוס: "חברת דירה להשכיר היא הדבר הבא, אם יקצו לה את המשאבים ולא יתייחסו אליה ביחסי אהבה-שנאה כמו שהיא נהנתה מהם בארבע השנים האחרונות, אלא יתנו לה את הכסף והאפשרות לבצע, יכול להיות שנתחיל לראות שינוי".

רוזנבוך: "אלו תהליכים שלוקחים המון זמן, אני לא רואה פתרון בשנתיים-שלוש הקרובות".