שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    4 מיומנויות של ילדים שמצליחים חברתית
    כל הילדים רוצים להיות מוערכים ושייכים אך יש כאלו שנראה שזה בא להם בטבעיות. מהן המיומנויות החברתיות שלהם ואיך אפשר ללמוד ולתרגל בבית כדי לשפר יכולות?

    "נהגתי לחפש כוח וביטחון מחוץ לעצמי, אבל הם נמצאים בפנים. הם היו שם מאז ומתמיד" (אנה פרויד).

     

    כל הילדים רוצים להשתלב, לשחק, ולהרגיש מוערכים ושייכים. אם נצפה בחצר בית הספר בילדים השונים, נראה שיש כאלה שמשתמשים בגמישות וקלילות במיומנויות חברתיות שנראות טבעיות עבורם ואינן כרוכות במאמץ, ויש כאלה החסרים את המיומנויות הדרושות ומסתבכים שוב ושוב באינטראקציות החברתיות עם בני גילם.

     

    נראה כאילו או ש"יש לך את זה", או ש"אין לך את זה", אבל זה לגמרי לא כך כיוון שמיומנויות חברתיות הן בהחלט מיומנויות נרכשות שניתן ללמוד, לתרגל ולהפנים.

     

    מהן המיומנויות החשובות כדי להשתלב בחברה?

     

    1. לראות את האחר

    היכולת לראות את האחר ולתת לו מקום היא מיומנות חשובה ולא מובנת מאליה. ניתן להבחין בין ילדים שניחנים ביכולת להקשיב לחבריהם, לפרגן להם, לתת להם לבחור ולעודד אותם כשהם זקוקים לעידוד, ולעומתם לילדים שמרוכזים יותר בעצמם, ואינם חשים מספיק ביטחון עצמי כדי לתת לאחר מקום ונראות.

     

    ילדים כאלה ירצו להיות תמיד במרכז גם במחיר של דחיקת חבריהם הצידה. לילדים המתקשים לראות את צרכי האחר אפשר לתת בבית מודל של הקשבה לצרכי האחר, או של התגייסות משותפת כדי לעשות טוב לחבר משפחה אחר, בהתאם לרצונותיו וצרכיו.

     

    הראו להם בבית מודל של הקשבה לצרכי האחר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הראו להם בבית מודל של הקשבה לצרכי האחר(צילום: shutterstock)

    אפשר לשקף בעדינות מה האחר מרגיש או רוצה. גם התייחסות לצרכיו של הילד עצמו, הקשבה והיענות - תלמד את הילד בהדרגה להפנים התנהגות כזאת אל מול אחרים. כדאי להקנות מיומנויות אלה דרך חויות משפחתיות נעימות ומודל שמציגים ההורים של התחשבות הדדית, עידוד ופירגון, ולא דרך נזיפה או דרישה מהילד להתחשב.

     

    2. לשחק משחק הוגן ולהכיל נצחונות והפסדים

    הילדים נמצאים רוב שעות היום בדינמיקה משחקית ולעיתים תחרותית, ואחת המיומנויות החשובות היא לדעת להתמודד עם הפסדים, לווסת את הרגשות הקשים שעולים בעת הפסד, לפרגן למי שמנצח, ולא להשוויץ ולהעליב את האחרים כשאתה הוא זה שמנצח.

     

    המיומנויות האלה קשות להשגה כי הרגשות שעולים אצל הילדים בעת משחק תחרותי הם עוצמתיים ומשפיעים רבות על התפיסה העצמית ועל ההתנהגות. מיומנויות אלה נרכשות בהדרגה ולא ב"בום". על ההורים להתאזר בסבלנות ולזכור שאם לילד שלהם יש קשיים בויסות, או שהוא תחרותי, פרפקציוניסט או סוער מבחינה רגשית - זה יהיה יותר מאתגר עבורו.

     

    קראו עוד:

    החרם הזה הוא עליי

    גיל ההתבגרות - כבר בגיל עשר

    לגדל שלישייה: "ויתרנו על הריהוט בסלון"

     

    בעת משחק תחרותי בבית, כשעולים רגשות קשים, כשהילד משוויץ בנצחונותיו, או כשהילד מרמה כדי לנצח - ההורה יכול בעדינות וללא שיפוט לשקף לילד את מה שקורה. זה יכול להוביל לשיחה על כך שכל פעם הילד נמצא בצד אחר של המתרס, ולמודעות איך זה מרגיש כשמפסידים וכשמנצחים.

     

    ההתנסות והשיח בסביבה מכילה ולא שיפוטית יכולים לקדם בתהליך הדרגתי - התמודדות טובה יותר עם הנושא. עם זאת, מומלץ לדבר עם הילדים על הנושא בעדינות, ואמפתיה ללא שיפוט או מאבקי כוח - בעיקר כדי להבין איך הם מרגישים כשהם מפסידים או חשים מרומים, ומה יכול לעזור להם. ככל שהרגשות האלה יהיו מעובדים יותר בשיח, ויתקבלו כלגיטימיים - תגובתו של הילד תהיה פחות עוצמתית כשזה יקרה במציאות.

     

     

    3. היכולת להתגמש

    ילדים שמצליחים להשתלב חברתית ניחנים ביכולת טובה להתגמש ולא להתקע. הם מוכשרים בהבחנה בין מה שחשוב להם ומה שפחות, והיכולת להתגמש או לחילופין להתעקש, בהתאם לכך. ילדים אלה יריבו ויתווכחו פחות עם הסביבה, אך גם יגלו אסרטיביות כשזה נדרש.

     

    בבית אפשר ללמד את הילד להבחין בין מה שחשוב לו, למה שפחות. אפשר ללמדו, דרך החויה, שהתגמשות לגבי מה שפחות חשוב לו יכולה להשפיע לטובה על האינטראקציה המשפחתית ו"לפתוח דלתות", ושהתעקשות לעומתה, יכולה ליצור קונפליקט.

     

    הורים או מטפלים יכולים ללמד את הילד כיצד לבקש דברים שחשובים לו באופן שמקדם שיתוף פעולה של האחר. ניתן לשאול את הילד עד כמה הנושא שעל הפרק חשוב לו, ובהתאם לכך לעזור לילד לבנות תוכנית פעולה. כשהילד מתגמש עם האחר ומקבל על כך פידבק חיובי בצורת אינטראקציה חיובית, הוא מקבל חיזוק על הויתורים שעשה.

     

    בנוסף, כאשר נושא מסויים חשוב מאוד לילד, וההורה מתפשר ומתגמש עימו (במידה וזה מתאפשר ומתאים), בלי לחוש מובס - הילד לומד בצורה היעילה ביותר איך להתגמש אל מול סביבתו.

     

    למדו את הילדים איך לבקש דברים שחשובים להם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    למדו את הילדים איך לבקש דברים שחשובים להם(צילום: shutterstock)

    4. ליזום תהליכים וגם להיות מובלים על ידי אחרים

    ילדים שמצליחים להשתלב חברתית מציגים יכולת מנהיגות ונטיה ליזום ולהוביל תהליכים, או לחילופין יכולת טובה להיות מובלים על ידי אחרים בלי לחוש מאויימים מכך. לעומתם - ילדים שמתקשים חברתית לא יצליחו פעמים רבות לוותר על ההובלה, גם כשהילדים האחרים לא מאפשרים להם אותה.

     

    תכונה זאת, בדומה ליכולת להתגמש בה עסקנו קודם, קשורה ל"זרימה" של הילד במרחב החברתי, בלי להתקע ולהפריע לדינמיקה הקבוצתית. בבית, ניתן למקד עבור הילדים דברים מסויימים בהם יש להם זכות בחירה והובלה, ודברים אחרים בהם הם צריכים לבחור אם לזרום עם ההחלטה המשפחתית/הורית או פשוט לא להשתתף (אם זה אפשרי).

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    כשההבחנה ברורה לילדים, קל להם יותר לבחור נכון ולא להגרר להתנגדות פעילה, שמפריעה לכלל. אפשר גם ללמד ילדים איך לזהות אם האחרים מקבלים את ההנהגה שלהם או מתנגדים לה, וללמדם במקרה של התנגדות - לבחור בין קבלת סמכותו של מישהו אחר או יציאה מהמשחק כדי לא להפריע.

     

    ילדים לומדים הרבה על קבלת החלטות, דומיננטיות והובלה גם מחיי הזוגיות של הוריהם. כשיש לנגד עיניהם מודל זוגי טוב של הובלה מתחלפת, ללא מאבקי כוח ועם יכולת של כל אחד מהצדדים לנוע בין להוביל ולהיות מובל - זה עוזר להם ללמוד את המיומנות החשובה הזאת.

     

    הם מסתכלים עליכם ולומדים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הם מסתכלים עליכם ולומדים(צילום: shutterstock)

    דוגמה אישית

    ילדים יכולים ללמוד מיומנויות חברתיות ולתרגל אותן גם כשזה לא "בא בטבעיות". להורים יש לרוב את הכלים לדעת מהן המיומנויות החסרות לילד שלהם מתוך היכרות עמוקה עימו. ניתן לתרגל מיומנויות חברתיות בבית בחיק המשפחה או בטיפול אישי או קבוצתי שממוקד ברכישת מיומנויות חברתיות.

     

    בטיפול, בגלל נוכחותה של דמות טיפולית ניטרלית, לעיתים ילדים מאפשרים תרגול ישיר יותר של המיומנויות. בבית, דיבור ישיר על הנושא עם הילד, או התערבות ישירה לא תמיד יהיו יעילים, בעיקר כשהילד לא מעוניין או מתגונן. לפעמים הצגת מודל להתנהלות חברתית נכונה של ההורה או דגש הורי על התחשבות ופירגון בתוך המשפחה - יהיו יעילים יותר כדי לסייע לילד לשפר בהדרגה את המיומנויות שלו.

     

    כשילדים שמים לב ששינוי בהתנהגותם מוביל לפידבק חברתי חיובי, המוטיבציה שלהם להשתמש במה שלמדו עולה, וזה מוביל אותם למעגל חיובי של התנסויות חברתיות יותר טובות.

     

    אסנת גרתי היא פסיכולוגית קלינית, מנהלת "מרכז גרתי" לטיפול רגשי בילדים ונוער ברעננה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים