שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מתי אירע האונס, איפה המסייעים: סימני השאלה

    חקירת אונס בת ה-7 נפתחה מחדש, על רקע סימני שאלה רבים: התאריך המדויק שצוין הוחלף בעקבות אליבי שהוצג, לילדה לא נערכה בדיקה רפואית, חוקרת הילדים טענה שקשה לקבוע מהימנות לגבי זהות הנאשם ועלו תהיות גם לגבי המיקום המדויק שבו נאנסה הילדה הקטנה

    מחמוד קטוסה מאושם ב אונס ילדה בת 7 ()

    סימני שאלה רבים - וחקירה מחודשת: אמש (יום ג') הודיעו במשותף המשטרה וצה"ל על "השלמות חקירה" בפרשת אונס הילדה בת השבע, יומיים לאחר שהוגש כתב אישום נגד עובד הניקיון הפלסטיני מוחמד קטוסה, תושב דיר קדיס שממערב לרמאללה. למעשה, היחידה המרכזית במחוז ש"י תחל בחקירה מחודשת, עם צוות חוקרים שונה - ובליווי הדרג הבכיר בפרקליטות המדינה. כל זאת, על רקע סימני שאלה לא מעטים שעלו לאחר הגשת האישום. אלו כמה מהם.  

     

    מתי והיכן בדיוק אירע האונס?

    לפי עדויות של גורמים המעורים בתיק, בתחילה נטען כי הנאשם ביצע את האונס במקום שונה מהדירה ביישוב שבה עבד. בנוסף, בתחילה צוין תאריך מדויק של האירוע, אך הנאשם הציג אליבי לאותו תאריך. לאחר מכן שונה כתב האישום ולא הופיע בו תאריך מדויק לביצוע העבירה, אלא נכתב רק כי אירע "בין חודש פברואר לחודש אפריל השנה".

     

    מדוע לא נעשתה לילדה בדיקה רפואית מקיפה?

    עורך דינו של קטוסה, נאשף דרוויש, טען בפני השופט והפרקליטות כי מהימנות עדותה של הילדה בהקשר לזהות הנאשם לוקה בחסר, וכי לא נעשתה בדיקה רפואית מקיפה לזיהוי הממצאים. לכן, הראיה הכמעט יחידה נגד הנאשם היא עדותה של הילדה, ואין אינדיקציות פיזיות שהיו יכולות לחזק אותה.

     

    פרקליטו של הנאשם, עו"ד נאשף דרוויש, באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    פרקליטו של הנאשם, עו"ד נאשף דרוויש, באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כיצד איש לא ראה, ומדוע לא פנו מיד למשטרה?

    בכתב האישום נאמר כי הנאשם "ביקש ממנה לבוא עימו לבית ביישוב. היא סירבה, ובתגובה הוא משך אותה בכוח למבנה, ולא חדל גם לאחר שנפלה ובכתה". לא ברור כיצד איש ביישוב לא שם למעשיו בכל אותה העת. בנוסף, משפחת הילדה לא התלוננה באופן מיידי למשטרה, אלא התייעצה בנושא תחילה עם גורמים בקהילתם.

     

    איך אף אחד במשרד החינוך לא ידע על הפרשה?

    במשרד החינוך לא הכירו את המקרה עד שלשום. בית הספר שבו למדה התלמידה משתייך לחינוך העצמאי, והוא מפוקח רק באופן חלקי על ידי המשרד. בפרק הזמן שבין האירוע לפרסומים הראשונים עליו לא היה לאף אחד מהדרגים המקצועיים הרלוונטיים מושג על המקרה - לא לפיקוח החרדי, לא לשירות הפסיכולוגי-ייעוצי ולא ללשכה המשפטית. למעשה, המקרה מעלה שאלות קשות בנוגע לאוטונומיה המוחלטת שיש לחינוך החרדי במשרד החינוך. בשנים האחרונות התעוררו במערכת החינוך תלונות רבות על אודות אותה אוטונומיה, שבאה לידי ביטוי בתקצוב מוסדות החינוך, בתכנים הפדגוגיים ובמיוחד בשיעורי הליבה וכעת גם בעניינים מסוג זה.

     

    אחד מהמעסיקים של קטוסה מספר עליו    (צילום: אלישע בן קימון)

    אחד מהמעסיקים של קטוסה מספר עליו    (צילום: אלישע בן קימון)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    עדות נוספת לאותה אוטונומיה היא סירוב בית הספר לשתף פעולה עם השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך, שבמקרים מסוג זה אמון על מתן מענה נפשי לתלמידים ומענה מקצועי לצוות ההוראה בבתי הספר. במקרה הזה משרד החינוך אינו מעורב משום שבית הספר אינו מעוניין בכך, ומתוקף השתייכותו לחינוך העצמאי, ביכולתו לסרב לשיתוף פעולה עם המשרד. השירות הפסיכולוגי של הרשות המקומית הוא זה שנותן מענה לחברותיה של התלמידה שנאנסה.

     

    מדוע המסייעים לא נעצרו?

    על פי כתב האישום, לנאשם סייעו שניים מחבריו, שאחזו בילדה וצחקו במהלך האונס. הם טרם נעצרו. הדבר מעלה תהיות, כי אם היו עם טלפונים סלולריים, האיכון אמור להיות פשוט יחסית. בנוסף, שובו של קטוסה לעבודה בבית הספר שבו למדה הילדה, לאחר המקרה, מעלה תהיות.

     

    למה לא עירבו את השב"כ בחקירה?

    גורמים הקשורים למערכת אכיפת החוק תהו מדוע השב"כ לא עורב בחקירה. "קשה להאמין שיש עוד מעורבים בפשע כזה, שהשב"כ לא היה עולה על עקבותיהם", אמר אחד הגורמים. "העובדה שבכתב האישום לא צוין שמדובר באירוע לאומני הוא שמנע את כניסת השב"כ לתמונה". עם זאת, אותם גורמים ציינו כי הסייענים ביצעו לפי כתב האישום עבירה חמורה בדיוק כמו הנאשם.

     

    השר ארדן קורא למעורבות שב"כ בפרשת אונס הילדה    (צילום: גיל יוחנן)

    השר ארדן קורא למעורבות שב"כ בפרשת אונס הילדה    (צילום: גיל יוחנן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מה הייתה מסקנת חוקרת הילדים?

    הילדה זיהתה למעשה את קטוסה באופן אקראי בבית הספר, והאדם שסייע לה לזהותו לא תושאל במשטרה. חוקרת הילדים במשטרה טענה שקשה לקבוע מהימנות לגבי זהות הנאשם.

     

    על פי החוק, ילדים נפגעי עבירות מין ואלימות, שטרם מלאו להם 14 שנה, נחקרים על ידי חוקר ילדים, במטרה להגן על שלומם הנפשי. החוקר, עובד סוציאלי שהוכשר במיוחד לכך, מתמחה בגביית עדויות מילדים בעזרת שימוש באסטרטגיות דלייה מהזיכרון המותאמות התפתחותית לצרכיהם הנפשיים והקוגניטיביים. לאחר העדות, המשטרה מקבלת את התמלול וסרטון החקירה, ומתשאלת את חוקר הילדים, על מנת שיעביר את התרשמותו בנוגע למהימנות העדות. האחריות לחקירת ילדים עד גיל 14 נתונה בידי השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד הרווחה ולא בידי המשטרה.

     

    במקרים שבהם חוקר הילדים התרשם כי מעמד מתן העדות בבית משפט יגרום לקטין נזק נפשי, הוא יעיד במקומו. במקרה שבו קטין נפגע מעבירת אלימות או מין, ההורה או האחראי החוקי על הילד יכול לפנות לאחד משמונת מרכזי ההגנה של משרד הרווחה, שמאכלס תחת קורת גג אחת אנשי מקצוע מומחים בתחומים שונים העוסקים בתהליכי הערכה, חקירה ואבחון של ילדים ובני נוער נפגעי עבירות והתעללות.

     

    במרכז ניתן לפגוש את כל גורמי המקצוע הרלוונטיים על מנת לקבל סיוע ראשוני, ייעוץ ותמיכה בהליך החקירה, אם יוחלט על כך. הילדים עוברים אבחון ובדיקה רפואית, אבחון של מצבם הנפשי ונפגשים עם הגורמים הנדרשים לחקירה כמו חוקרי ילדים, חוקר משטרה, עובד סוציאלי לחוק הנוער ורופא. אחד היתרונות במרכזי ההגנה הוא שהם חוסכים מהילדים את הקושי שבלעבור הליכי חקירה בידי גורמים שונים ובמקומות שונים ולחזור על תיאורי הפגיעה שוב ושוב.


    פורסם לראשונה 18/06/2019 23:31

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים