שתף קטע נבחר

המצטרף החדש למערכת הפוליטית

ההחלטה של מפעל הפיס לבטל את תמיכתו בזוכי פסטיבל "דוקאביב" בגלל הסרט על לאה צמל, הוכיחה שהוא לא משרת ציבור אלא מוכוון פוליטית

 

לאה צמל (צילום: אוסף פרטי)
לאה צמל(צילום: אוסף פרטי)

"בזכות הפיס" הוא דימוי מרכזי שמבקש לעצמו מפעל הפיס. הוא טוען ש"כולנו זוכים בפיס - זהו העיקרון המנחה את פעילותו הענפה של מפעל הפיס מיום היווסדו". האומנם?

 

 

דירקטוריון מפעל הפיס הוכיח שהדימוי הזה רחוק מאד מהמציאות כשהחליט לבטל מעתה והלאה את השתתפותו במימון פרס בפסטיבל הקולנוע התיעודי "דוקאביב", ובה בעת להעמיד "לבחינה משפטית" את הקצאתו של הפרס לזוכה השנה, הסרט "לאה צמל, עורכת דין". בהחלטתו זו, שמהותה הפעלת צנזורה, משך מפעל הפיס את השטיח מתחת לתדמית הציבורית שהוא מבקש לעצמו בכלל ולפעילותו בתחום התרבות בפרט.

 

מפעל הפיס הוכיח שאינו ארגון המוכוון לזכייה של כולם, אלא שבהנהגתו הנוכחית הוא מוכוון באופן פוליטי ברור: מחשב את דרכו, בין היתר, לפי מידת הצעקנות הפוליטית ולא לפי מחויבות ציבורית רחבה לנושאים שבקידומם הוא מבקש להתנאות.

 

סרטים דוקומנטריים עוסקים מטבעם בהיבטים של המציאות, וכמעשי אמנות – מאתגרים את הסתכלותנו על המציאות, מבקרים, מעוררים מחשבה ורגש. גם אם מעשה האמנות עוסק בעו"ד המעניקה הגנה משפטית לפלסטינים, ואף לטרוריסטים, מבחנו הוא באופן הטיפול בנושא, באתגר, בחידוש, במחשבה וברגש שהוא מעורר. יציאת מפעל הפיס מהתחום מעידה על חישוב פוליטי ציני ואי-כשירות לעיסוק בסיוע ציבורי לתרבות.

 

ובל נתבלבל: סיוע לסרט זוכה בפסטיבל, שנבחר על ידי גוף ציבורי שהוא בלתי-תלוי במפעל הפיס, ובלא מעורבות של מפעל הפיס וועדות פרס המתמנות מטעמו, הוא האופן ההולם תמיכה בתרבות ומפעלי תרבות.

 

במשך שני עשורים שקדה המועצה הציבורית לתרבות ואמנות שליד מפעל הפיס, לבדל את החלטותיה משיקולים פוליטיים, ולקיים - בברכת דירקטוריון מפעל הפיס - מנגנון ציבורי לסיוע לתחום התרבות. כעת מתערב בפעילותה הדירקטוריון, שבין חבריו נציגי השלטון המקומי, נציגי שר האוצר ונציגי ראש הממשלה. הכול בשל רצון לרצות את ארגון "אם תרצו" וקבוצת המשפחות השכולות "ובחרת בחיים" המלווה על ידו, ומפחד מימושו של איום לחרם צרכנים ולביטול מינויים.

 

המועצה הציבורית לתרבות ואמנות שליד מפעל הפיס טרם השמיעה את עמדתה ביחס להחלטת הדירקטוריון. על חבריה להבין שהגיעו לפרשת דרכים ולהחליט אם ברצונם לשמש עלה תאנה לדירקטוריון המקבל החלטות שייתכן שמונעות משיקולים פוליטיים, תקציביים או עסקיים של מכונת ההימורים הגדולה הזו. ברור לכל כעת כי מפעל הפיס אינו אלא חברה למטרות רווח, שמומחיותה הימורים, ומטרתה העיקרית רווחים משמעותיים לבעליה.

 

רווחי ההימורים הם כספי ציבור מובהקים, תוצאה של פעילות הימורים שטמונים בה נזקים וסיכונים ליחיד ולחברה, המוסדרת בידי המדינה. לא לחינם יש המתארים את פעילות ההימורים כפעילות מיסוי רגרסיבי שמקיימת המדינה בעקיפין, המופנית בעיקר כלפי קבוצות אוכלוסייה מוחלשות.

 

יש לפעול בדחיפות להפריד בין פעילות ההימורים לבין השימוש הציבורי ברווחיה. מאחר שאין מקומם של רווחי ההימורים בתקציב המדינה, עליהם לחזור לציבור באמצעות גוף נפרד, בדומה למודל האנגלי. יש להקים בישראל בדחיפות רשות ציבורית נפרדת ובלתי-תלויה ולהפקידה על חלוקת רווחי ההימורים של הגופים המקיימים הימורים חוקיים.

 

  • עו"ד עדנה הראל פישר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. לשעבר היועצת המשפטית של משרד התרבות המדע והספורט

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים