שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הגירעון גדל: עמד ביוני על 3.9% מהתוצר

    לפי נתונים שפירסם היום אגף החשב הכללי במשרד האוצר, עולה כי הגירעון בחודש יוני גדל לעומת אפריל ומאי, שבהם עמד על 3.8% מהתוצר - מדובר בחריגה אסורה שכבר מזנקת ל-14.2 מיליארד שקל, סכום בלתי נתפס עבור משק שלא נמצא במיתון. הפער בין ההוצאות להכנסות הממשלה מגיע ליותר מ-50 מיליארד שקל

    הגירעון הממשלתי ממשיך לשבור שיאים ועמד בחודש יוני על 3.9% מהתמ"ג. מדובר בעלייה קלה לעומת הגירעון בחודשים אפריל ומאי, שבהם עמד על 3.8% מהתוצר, שהם כ-54 מיליארד שקל לעומת יעד גירעון (תקרה מותרת) של כ-40.2 מיליארד שקל. כך לפי נתונים שפירסם היום (ד') אגף החשב הכללי במשרד האוצר.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    פצצת הגירעון: מגדל הקלפים של נתניהו וכחלון החל לקרוס

    משרד האוצר מציג: קיצוצים ומיסים כדי לשמור את הגירעון מתחת ל-4%

    קרבות הבוץ של סוגיית הגירעון

     

    לפיכך, החריגה מיעד הגירעון שקבע שר האוצר משה כחלון כבר מזנקת ל-14.2 מיליארד שקל - סכום בלתי נתפס עבור משק שלא נמצא במיתון.

    משה כחלון באולפן ynet (צילום: אבי מועלם)
    שר האוצר משה כחלון(צילום: אבי מועלם)
     

    עוד עולה כי הפער בין ההוצאות הפרמננטיות של הממשלה ביחס לתוצר (29% מהתמ"ג) לעומת ההכנסות הפרמננטיות של הממשלה (כ-25% תמ"ג) מגיע לכ-4% שהם כ-52 מיליארד שקל. 

    תזכורת: איך ניתן לטפל בגירעון? צפו בדיון באולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ')

    תזכורת: איך ניתן לטפל בגירעון? צפו בדיון באולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ')

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כדי להבין את חומרת המצב הפיננסי של הממשלה כדאי לבחון את הנתון הבא: הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2019 (מחצית ראשונה) עמד על כ-22 מיליארד שקל לעומת גירעון של 7.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - כמעט פי שלושה.

     

    נזכיר כי ממשלת נתניהו-כחלון הגיש תקציב עם יעד גירעון של 2.9% תמ"ג, כאשר רק לפני שבועיים עדכן האוצר כי הוא יעמוד על כ-3.6%, זאת רק במידה שיבצעו את צעדי ההתייעלות והעלאות המסים עליהם החליטה הממשלה באותו מועד.

     

    הקיצוץ הרוחבי הראשון כבר אושר, והוא עמד על 1.15 מיליארד שקל - סכום ננסי לעומת גודל הבעיה הפיסקאלית שנוצרה. נכון ליוני, הגירעון בפועל עדיין רחוק ב-4 מיליארד שקל מהתקרה המותרת המעודכנת אחרי צעדי התייעלות.

     

    גידול של יותר מ-16 מיליארד שקלים

    כאמור, הבעיה התקציבית נובעת מהזנקה חדה ובלתי אחראית של שר האוצר משה כחלון, שלוותה בירידה ריאלית בהכנסות המדינה ממסים על רקע ההאטה במשק ובעיקר על רקע היעדר "אקזיטים" ומבצעים מיוחדים" - כמו מבצע דיווידנד שהעניק כחלון לחברות הגדולות במשק.

     

    לפי המספרים הרשמיים של האוצר, סך ההוצאות של הממשלה במחצית הראשונה של 2019 (ינואר-יוני) הסתכמו ב-194 מיליארד שקל לעומת הוצאה בסך 177.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2018 - קרי, גידול של יותר מ-16 מיליארד שקלים, למעשה מדובר על זינוק של יותר מ-9%.

     

    נזכיר כי בשנת 2018, עלה יחס חוב-תוצר של ישראל, לראשונה אחרי עשור, לרמה של 61% מהתמ"ג. כתוצאה מכך, גדלו גם החזרי הריבית שהממשלה נאלצת לשלם כדי לשרת אותו חוב, והסכום הגיע במחצית הראשונה של 2019 ליותר מ-16 מיליארד שקל - כלומר, הממשלה הוציאה 16 מיליארד שקל רק עבור תשלום חובות. אלו תקציבים שלא הולכים בסופו של יום לבניית כיתות לימוד וקיצור תורים במערכת הבריאות הציבורית.

     

    עלייה גם בהוצאות משרדי הממשלה

    עוד עולה מהנתונים כי סך ההוצאות של משרדי הממשלה מתחילת שנת 2019 הסתכמו ב-166.8 מיליארד שקל - עלייה של 10.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת כאשר ההוצאות של המשרדים האזרחיים זינקו ב-13% (לעומת עליה מתוכננת של 6% - שיור די מכובד) והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-1.7% בלבד, בהתאם לתכנון.

     

    בתוך המשרדים האזרחיים, בולט במיוחד הזינוק החד והלא מתכונן של תקציב המשרדים המנהליים (עליה של 13% לעומת 4%) ושל המשרדים הכלכליים (עליה של 23% לעומת תכנון להפחתת אותן תקציבים בכ-3%).

     

    בחשב הכללי הוסיפו נתונים סביב התכנון התקציבי והביצועים בפועל, מהם עולות כמה תופעות מעניינות. ראשית כל, ביצוע התקציב בינואר 2019 היה גבוה ב-25% (!) לעומת ינואר 2018, נתון המעיד על אירועים חריגים שחלו באותו חודש. הערכות הן כי הזינוק החד הזה היא תוצאה של הוצאה תקציבית שנדחתה מדצמבר 2018 אל תוך 2019 - אלו נתונים שנבדקים בימים אלו במשרד מבקר המדינה.

     

    שנית, ביצוע התקציב כבר גבוה ב-10% לעומת אשתקד. יתרה מזו, לנוכח התתפתחויות האחרונות, ביקש האוצר לעדכן את הגידול הצפוי בפועל בביצוע התקציב מ-5.1% (שיעור מאוד מכובד) ל-6.6%, עדיין רחוק מאוד מהגידול בפועל במחצית הראשונה של 2019. 

     

    הכנסות המדינה ממסים במחצית הראשונה של 2019 גדלו רק ב-1%

    לצד ההפקרות בתקציב המדינה, רשות המסים מדווחת היום על ירידה ריאלית בהכנסות המדינה ממסים ביוני 2019 לעומת יוני 2018 ב-4%.

     

    אך חשוב מכך, הכנסות המדינה ממסים במחצית הראשונה של 2019 גדלו רק ב-1% במונחים ריאלים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר נרשמה ירידה ריאלית של כחצי אחוז באותה תקופה במסים הישירים (מע"מ ומסי קניה).

     

    נזכיר כי האוצר עדכן כלפי מטה את תחזיות הכנסות המדינה ממסים ב-6.5 מיליארד שקל.

     

    נגיד בנק ישראל: חשוב ליישם את צעדי האוצר

    לפני מספר ימים דיבר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, בפתח ישיבת הממשלה בה אושר הקיצוץ הרוחבי, והתייחס לגירעון התופח. ירון הזהיר מפני אי העברת הצעת האוצר: "אף שברור שעיקר האתגר יוצב לפתחה של הממשלה הבאה, טוב שממשלת המעבר פועלת כעת, בכלים הזמינים לה, כדי למתן את הגירעון. חשוב שצעדים אלו יאושרו וייושמו, כדי לסמן לשווקים שקובעי המדיניות מתחילים להתמודד עם הגירעון שתפח".

     

    ירון התייחס למה שמגדיר בנק ישראל כגירעון מבני, וציין כי לפי חישובי הבנק הפער הבסיסי בין ההוצאות להכנסות של המשק נע בין 3.5%-4% תוצר. בנק ישראל התייחס בשנים האחרונות לגירעון המבני, שלא לוקח בחשבון הכנסות חד פעמיות, והזהיר מפני חריגה בו, אולם כחלון סירב לקבל את עצות הבנק. לדברי ירון: " זוהי רמת גירעון גבוהה מאוד בהשוואה בין-לאומית, גם כאשר מתחשבים בגידול האוכלוסייה המהיר יותר בישראל".

       ()
     

    גירעון תקציבי מוגדר כהפרש בין הכנסות להוצאות הממשלה. הגירעון נוצר כאשר ההכנסות ממיסים, מאג"ח וממכירת שירותים של הממשלה נמוכות מההוצאות. גירעון בתקציב פירושו חיסכון שלילי של הממשלה (מינוס).

     

    על מנת לאזן את הגירעון יש להזרים כספים נוספים לממשלה או לקצץ בהוצאות. מכיוון שבדרך כלל קשה לחזות במדויק את ההכנסות הצפויות ממיסים, יוצאת הממשלה בתוכנית קיצוצים על מנת להקטין את עמודת ההוצאות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים