שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם באמת מסוכן ליטול ויטמין D ביחד עם סידן?
    המחקר שהצביע על סכנה מוגברת לקבלת אירוע מוחי בנטילת כדור משולב של ויטמין D וסידן הכניס את המטופלים והרופאים לסחרור, בנוגע להמשך הטיפול הנכון. פרופ' צופיה איש-שלום, חזרה לעיין במחקר המקורי כדי לסכם את המסקנות החשובות - ולהרגיע את החולים

    לאחרונה התפרסמה ידיעה על מחקר חדש, לפיו קיימת הגברת סיכון לאירוע מוחי בנטילת תוסף סידן עם ויטמין D. מאותו רגע הוצפו חברי הוועד המנהל של העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם בפניות ממטופלים לגבי הצורך המיידי בשינוי טיפול, שמכיל תוסף סידן וויטמין D.

     

    מבוכת המטופלים הייתה גדולה במיוחד לאור העובדה שבידיעה צוין שנטילת ויטמין D וסידן בנפרד, אינה מהווה סיכון ואילו נטילת ויטמין D וסידן ביחד עולה הסיכון לאירוע מוחי. המטופלים תהו האם מדובר בבעיה כששני החומרים נמצאים בכדור אחד, או האם לקיחה של השניים באותו היום מהווה בעיה?

     

    קיראו עוד

    מחקרים מגלים: צריכת סידן וויטמין D לא מונעת שברים

    מחקר חדש: "ויטמין השמש" עשוי להפחית את הסיכון לסרטן

     

    נטילת תוספים. מחקר סטטיסטי ללא המלצות מעשיות כרגע (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    נטילת תוספים. מחקר סטטיסטי ללא המלצות מעשיות כרגע(צילום: shutterstock)
     

     

    לאחר קריאת המאמר המקורי, להלן כמה תובנות בנושא:

    א. המחקר אינו מחקר חדש אלא ניתוח סטטיסטי של שורה של ניתוחים קודמים של מצבורי מחקרים ישנים. הדבר מאפשר לבחון נתונים שנאספו על קבוצת משתתפים גדולה, אך כרוך בבעיות דיוק, שגם מחברי המאמר מציינים ומדגישים שאיכות הנתונים אינה מיטבית.

     

    ב. מטרת המחקר הייתה לבדוק קשר בין צריכת ויטמינים מסוגים שונים למחלות כלי הדם והלב. בין היתר, נבדק קשר בין 17 תוספים שונים (ויטמיני A, B, חומצה פולית, ברזל, סלניום, מולטי ויטמינים ועוד) וגם תוספי סידן, תוספי ויטמין D ושימוש בשני התכשירים בו זמנית.

     

    כמו כן, נבדק באותו מאמר קשר בין שינויים תזונתיים שונים (כגון דיאטה דלת מלח, דיאטה ים תיכונית, דיאטה דלת שומן רווי ועוד) וסיכון לאירועים לבביים. מסקנת החוקרים שלא נצפתה תועלת גורפת בצריכת התוספים למניעת מחלות לב.

     

    ג. לפי נתוני המחקר שימוש בתזונה דלת מלח, לקיחת אומגה 3 וצריכן חומצה פולית ייתכן ומקטינים במקצת תחלואה שקשורה בכלי דם והלב באוכלוסייה מבוגרת.

     

    ד. לא נצפה קשר בין צריכת תוספי סידן או תוספי ויטמין D למחלות לב וכלי דם.

     

    ה. ייתכן ונמצא קשר בין צריכת סידן ויטמין D ביחד, כלומר באותו יום, לבין עלייה בסיכון אירועים מוחיים, אך ממצא זה לאור סוג הנתונים יכול להוות סיבה לביצוע מחקרים מדויקים יותר בהמשך, לא לשינוי מיידי במדיניות הטיפול בחולי אוסטיאופורוזיס. מה גם שלא נמצא מנגנון משכנע, שיכול להסביר תופעה זו.

     

    ו. לדברי המחברים נדרשת בחינה מחקרית יסודית של השימוש הנרחב בתוספי תזונה על ידי אוכלוסייה נרחבת, לאור תוצאות מחקר זה.

     

    האם מטופלים שנוטלים את התוסף המשולב צריכים לשנות משהו?

    א. צריכת סידן בכמות השווה לקצובה היומית המומלצת היא חלק בלתי נפרד מהטיפול באוסטיאופורוזיס. ההמלצה היא לצרוך את רוב הסידן מתזונה ורק להשלים את החסר על ידי תוסף.

     

    המקור העיקרי של סידן בתזונה הינו מוצרי חלב, טחינה, שקדים ובמידה מועטה ירקות ירוקים. חלק מהציבור חושש לצרוך מוצרי חלב בגלל מבצעי הפחדה למיניהם ולחלק אחר יש אי סבילות ללקטוז (lactose).

     

    לקטוז הוא סוכר שמצוי בחלב, שמתפרק במעי על ידי אנזים לאקטאזה (lactase) שפעילותו יורדת עם העלייה בגיל. כאשר סוכר זה אינו מתפרק ולא נספג במעי, מתפתחת נפיחות של הבטן, גזים, בחילה ושלשולים, שנפסקים לאחר הפסקת צריכת מוצרים שמכילים לקטוז.

     

    היום קיימים מצרכים דלי לקטוז שניתן לצרוך שמכילים כמות סידן מספקת. בהיעדר צריכת הקצובה היומית המומלצת של סידן, יוגבר פירוק העצם והסידן יגויס מהעצם כדי לשמור על רמה יציבה וקבועה בדם.

     

    ב. גם ויטמין D הנו חלק בלתי נפרד מהטיפול באוסטיאופורוזיס. הוויטמין נוצר בגופנו בהשפעת חשיפה לקרניים אולטראסגולות בין השעות 10 ל-16. חשיפה לשמש בשעות אלה עלולה להיות כרוכה בסיכונים ונזקים לעור. גם החום בשעות אלה אינו נעים.

     

    יכולת הייצור של ויטמין D בחשיפה לקרינה יורדת עם העלייה בגיל. לא נצפה יתרון בצריכת כמויות גדולות מדי של ויטמין D באופן קבוע וחסרים נתונים ארוכי טווח על בטיחות של רמות גבוהות בדם של ויטמין D.

     

    כמות התוספים הנדרשת - על פי הערכת רופא והחוסרים בגוף (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כמות התוספים הנדרשת - על פי הערכת רופא והחוסרים בגוף(צילום: shutterstock)

     

    תחום היעד הטיפולי לפי המלצות של ה-Institute of Medicine משנת 2011 נמוך בהרבה מערכי הנורמה במעבדות בישראל (50- 90 נמול/ל; 20-36 נ"ג/מל).

     

    המטופלים, שמתבוננים בערכי הנורמה שואפים להגיע לערך גבוה ככל האפשר מתוך הנחה ש"כל המרבה הרי זה משובח". הצריכה המומלצת היא צריכה שמונעת חסר ומותאמת אישית למטופל. בהחלט לא מומלץ לקחת אותו במינון מופרז לפי המלצות המשווקים למיניהם, כנ"ל גם לגבי ויטמין D.

     

    ההחלטה על תוספים אלה צריכה להתבצע על ידי רופא שיבצע הערכה של צריכת הסידן בתזונה ורמת ויטמין D בדם ויתאים את הטיפול לצרכי המטופל.

      

    הכותבת היא מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, סו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    ויטמין D עם סידן. מהו הסיכון?
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים