שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אוסטיאופורוזיס כתופעת לוואי של טיפול בסרטן

    טיפול בסרטן, ובעיקר תרופות אנטי-הורמונליות נגד סרטן הערמונית וסרטן השד, כרוך בסיכון גבוה לאוסטיאופורוזיס. זאת הסיבה שנקיטת צעדי מנע ובדיקת צפיפות עצם לזיהוי הצורך בהוספת תרופה לאוסטיאופורוזיס – צריכים להתבצע מיד עם תחילת הטיפול

    בדור האחרון אנחנו עדים להתקדמות גדולה מאוד בתחום האבחון המוקדם והטיפול במחלות הסרטן השונות. כתוצאה מכך תוחלת החיים של גברים ונשים שלקו בסרטן עלתה משמעותית.

     

    בתקופה הראשונה שלאחר גילוי הסרטן, תשומת הלב של הרופאים והמטופלים מתרכזת, באופן טבעי, בהתמודדות המיידית עם מחלת הסרטן והטיפול בה. עם הנסיגה או ההיעלמות של הגידול – מוסטת תשומת הלב לתופעות לוואי העלולות להתפתח על רקע הסרטן והטיפול בו.

     

    אחת מתופעות הלוואי האלו היא האוסטיאופורוזיס, מחלת דלדול העצמות ("בריחת סידן" בלשון העם).

      

    אוסטיאופורוזיס מתאפיינת בהיחלשות של העצמות עם נטייה מוגברת לשברים, כולל בעמוד השידרה ובצוואר הירך. השברים כרוכים בסבלת נכות ואף תמותה מוגברת. בצורה "הטבעית" שלה – המחלה שכיחה יותר בנשים לאחר גיל המעבר ובגברים קשישים, אולם אצל חולי סרטן היא עלולה להתפתח בגיל צעיר יותר ולהיות חמורה יותר.

     

    אוסטאופורוזיס. תופעת לוואי של הטיפולים בסרטן (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אוסטאופורוזיס. תופעת לוואי של הטיפולים בסרטן(צילום: shutterstock)

     

    מהם המנגנונים התורמים להתפתחות אוסטיאופורוזיס בחולי סרטן?

    יש להפריד בין השפעה ישירה של מחלת הסרטן לבין תופעות לוואי של הטיפולים השונים לסרטן. ישנם גידולים המגבירים בעצמם את פירוק העצם וגורמים לאוסטיאופורוזיס.

     

    דוגמה בולטת היא מחלת המיאלומה הנפוצה (Multiple Myeloma), בה תאי הגידול מתרבים בתוך מח העצם ומשפיעים על רקמת העצם הסמוכה. גידולים אחרים, מחוץ לשלד, עלולים להפריש לתוך מחזור הדם חומרים המגבירים את פירוק העצם.

     

    בנוסף לכך, חולי סרטן רבים סובלים מירידה בתאבון, הקאות או כאבי בטן, אשר מביאים לחסרים תזונתיים, ירידת משקל, ירידה במסת השרירים וחוסר פעילות – גורמים המעודדים ירידה במסת העצם.

     

    למרבה הצער, מסתבר שגם טיפולים שונים הניתנים לחולי סרטן יכולים לגרום להידלדלות העצמות. טיפולים אלה כוללים תרופות כימיות וסטרואידים, אשר במקרים רבים מהווים חלק מהכימותרפיה, אך הקבוצה החשובה היותר היא קבוצת הטיפולים האנטי-הורמונליים, המכונים לעתים קרובות בשם המטעה "טיפולים הורמונליים".

     

    מהם הטיפולים האנטי-הורמונליים?

    שני הגידולים הסרטניים השכיחים ביותר הם סרטן הערמונית בגברים וסרטן השד בנשים. על-פני תאי הגידול האלה ישנם קולטנים (רצפטורים) להורמוני המין: טסטוסטרון בגבר ואסטרוגן באישה.

     

    כאשר ההורמונים האלה מתקשרים לתאי הגידול – הם מעודדים את התפשטות הסרטן. במקרים אלו ניתן לטפל בחולים עם תרופות המפחיתות את רמות ההורמונים האלה ועל ידי כך מונעות מהם להתקשר לתאי הגידול ולעודד את צמיחתם.

     

    יש שני סוגי תרופות:

    1. זריקות של אנלוגים של GnRH המעכבות את ייצור הורמוני המין באשכים ובשחלות, ומיועדות לחולים בסרטן הערמונית ולחולות בסרטן שד בגיל הפוריות.

    2. מעכבי האנזים ארומטז החוסמים את ייצור הורמוני המין ברקמות פריפריות (בעיקר בתאי השומן) ומיועדים לחולות סרטן לאחר גיל המעבר.

     

    הטיפולים האנטי-הורמונליים יעילים מאוד במקרים רבים, אך אליה וקוץ בה: הירידה ברמת הורמוני המין מגבירה את תהליכי פירוק העצם ואת הסיכון לאוסטיאופורוזיס ולשברים נלווים.

     

    טיפולים אנטי הורמונליים. עלולים לגרום להידלדלות העצם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    טיפולים אנטי הורמונליים. עלולים לגרום להידלדלות העצם(צילום: shutterstock)

     

    האם ניתן למנוע הידלדלות עצם על רקע הטיפול האנטי-הורמונלי?

    צעדי המנע לאוסטיאופורוזיס המומלצים לנשים לאחר גיל המעבר ולגברים קשישים – תקפים ביתר שאת בהקשר של מניעת הידלדלות עצם בחולי סרטן המקבלים טיפול אנטי-הורמונלי.

     

    ואלו הם: 

    שמירה על רמה תקינה של ויטמין D בדם, רצוי בתחום שבין 30-50 נ"ג/מ"ל. מומלץ על מנה בסיסית של תוסף ויטמין D במינון של כ-1,000 יחב"ל ליום, ובמידת הצורך מינון גבוה יותר, בתיאום עם הרופא המטפל.

    צריכת סידן יומית כוללת (מתזונה + תוספים) של 1,000 עד 1,200 מ"ג ליום.

    פעילות גופנית סדירה ומבוקרת.

    הימנעות מעישון או צריכת יתר של אלכוהול.

    צמצום הסיכון לנפילות ולחבלות על ידי הסרת מכשולים בתוך הבית והימנעות מפעילויות מסוכנות.

     

    מתי צריך לקחת טיפול עם תרופות לאוסטיאופורוזיס?

    הבסיס להחלטה על הצורך בטיפול תרופתי הוא בדיקת צפיפות העצם. בדיקה זו מסווגת את תוצאת המדידה לשלוש קטגוריות: עצם בריאה, עצם אוסטיאופורוטית ותחום ביניים של עצם אוסטיאופנית (osteopenia).

     

    אולם, בעוד שאצל נשים לאחר גיל המעבר וגברים קשישים, מתחילים טיפול תרופתי על-פי-רוב כאשר צפיפות העצם נמוכה בתחום המוגדר כאוסטיאופורוזיס, הרי בחולי סרטן המיועדים לקבל טיפול אנטי-הורמונלי – יש לשקול התחלת טיפול תרופתי כבר בשלב המוגדר כאוסטיאופניה.

     

    הסיבה היא שעם התחלת הטיפול האנטי-הורמונלי ניתן לצפות לירידה מהירה של צפיפות העצם לתוך התחום של אוסטיאופורוזיס.

     

    לגבי בחירת התרופות לאוסטיאופורוזיס במקרים בהם הרופא מעריך שיש מקום להתחיל טיפול כזה – ניתן להתחיל בתרופות ממשפחת הביספוספונטים הנלקחות בבליעה. עם זאת, חלק מהמחקרים שנערכו בקרב חולי סרטן המקבלים טיפול אנטי-הורמונלי הצביעו על עדיפות לתרופות הניתנות בזריקות.

     

    הכותב הוא רופא בכיר במרכז לאוסטיאופורוזיס של בי"ח הדסה, ירושלים, מנהל המכון לצפיפות העצם של בי"ח משגב לדך, ירושלים, חבר הוועד המנהל של עיל"א

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים