שתף קטע נבחר

המבצע המוצלח של המוסד הגיע לנטפליקס, אבל הסרט של גידי רף מאכזב

זה היה אחד המבצעים המורכבים והיצירתיים של המוסד - הברחת יהודי אתיופיה דרך אתר צלילה מאולתר שהוקם לצורך המשימה החשאית. אבל הסרט "אתר הצלילה בים האדום" של גידי רף, בכיכובו של כריס אוונס, לא שופע דמיון כמו המציאות ונשען על קונבנציות של הז'אנר

 

לאורך ההיסטוריה הגו המוחות המבריקים של מערכות המודיעין השונות תחבולות מטורפות, שנראו בלתי אפשריות. בחלק גדול מהמקרים, הרעיונות המופרכים הללו התממשו במציאות. בזכות היצירתיות, המיומנות והמקצוענות של סוכני המוסד, תרחישים בלתי סבירים הוצאו מהמוח אל הפועל והפיקו מורשת קרב מסתורית ומפוארת שהסעירה את הדמיון המפותח של רבים בכל העולם, ובמיוחד בארצות הברית. אפשר להבין מדוע יוצרים בכל העולם, ובמיוחד בהוליווד, כתבו תסריטים בהשראת מבצעי המוסד המתוחכמים והנועזים, הבלתי נתפסים. אלא שברוב המקרים, המציאות שעלתה על כל דמיון הפכה לעסק ביש בדרך למסך, חרף היצירתיות, המיומנות והמקצועיות של הקולונען. זה גם המקרה של הסרט "אתר הצלילה בים האדום" (The Red Sea Diving Resort) מאת גידי רף.

 

רף הוא החלוץ של פלישת התכנים הישראליים לטלוויזיה האמריקנית. הוא היה הכוח המניע לסדרות כמו "הומלנד", "דיג" ו"הרודן" האמריקניות, שעסקו בתככים ומזימות במזרח התיכון, ברובן השתלבו גם דמויות ביטחוניסטיות מתוצרת כחול לבן. בהשראת ההטמעות המוצלחת שלו בהוליווד וההצלחה המפתיעה של עבודתו בארצות הברית, יוצרים נוספים חצבו סיפורים מהמור"ק הממורק של ישראל והפכו אותם לסרט או סדרה דוברי אנגלית עם קריצה לקהל ולמפיקים מעבר לים. בין אם מדובר במקרים מן המציאות כמו "המלאך" של אריאל ורומן על המרגל המצרי אשרף מרוואן, "שבעה ימים באנטבה" של ז'וזה פאדייה על מבצע אנטבה, "מבצע פינאלה" של כריס וייץ על חטיפת אייכמן, או כאלה שנובעים מההוויי הביטחוני הישראלי, כמו "המורה לאנגלית" של יובל אדלר.

 

מי שהפכה לתומכת גדולה בשירותי הביטחון הישראליים ובעיקר במוסד, היא חברת נטפליקס שבחסותה הופקו והופצו "המלאך" ו"מבצע פינאלה", ואפילו "פאודה" של ליאור רז ואבי יששכרוב, שמצאה שם בית חם. "אתר הצלילה בים האדום" הוא המבצע הראשון של רף במסגרת ענקית הסטרימינג האמריקנית, אבל לא האחרון. רף גם כתב וביים את הסדרה "המרגל" שצפויה לעלות בנטפליקס, המגוללת את סיפורו של סוכן המוסד אלי כהן - אותו מגלם סשה ברון כהן.  

 

מתוך
נטפליקס - תומכת גדולה בשירותי הביטחון הישראליים. מתוך "אתר הצלילה בים האדום"(צילום: באדיבות נטפליקס)

קל להבין מדוע התסריט של "אתר הצלילה בים האדום" קסם לראשי חטיבת התוכן של נטפליקס. אפשר גם להבין מדוע התוצאה הסופית היא סרט אקשן רווי כוכבים, אבל נטול מקוריות. הייחודיות שלו נובעת מהסיפור האמיתי כפי שהתחולל במחשכים, ולא על המסך.

 

הסיפור האמיתי עליו מבוסס הסרט הינו תחבולה מתוחכמת וערמומית במיוחד של המוסד, שבאה לידי מימוש במסגרת מבצע אחים להעלאת יהודי אתיופיה במהלך שנות השמונים. באותם הימים אתיופיה הייתה שרויה במלחמת אזרחים עקובה מדם. הזוועות הללו, שתוארו לאחרונה בפירוט בסרטה של אלמורק דוידיאן "עץ תאנה", הניעו רבים מבני קהילת יהודי ביתא במדינה להימלט צפונה לגבול עם סודן, שם שוכנו במחנות פליטים. בניגוד להמוני החקלאים והנדכאים המקומיים שהתקבצו שם, ליהודים שביניהם היה צוהר של תקווה - ארץ ישראל. לשם חלמו תמיד להגיע, על אף שלא זכו להכשר מהרבנים. אולם הפעם, כשהם היו בין הפטיש לסודן, החליטו ראשי מערכת הביטחון לחלצם.

 

מבצע החילוץ נעשה בעיקר דרך האוויר, ובלית ברירה גם דרך היבשה. הסיפור המדהים של מועדון הצלילה המאולתר באראוס שבמרכז הסרט, היה עיקר הפעילות של מילוט דרך הים. הממשלה הסודנית בראשות השליט ג'פאר נומיירי, שהיה מקורב לאנואר סאדאת ושאף להתקרב לארצות הברית, הסכימה להחכיר מספר מבנים נטושים לחברת קש שווייצרית, שבעצם ייצגה את המוסד. לאחר השלמת העסקה, נשלחו מספר סוכנים ישראלים כדי להסב את המקום לאתר נופש לחובבי צלילה, אלכוהול וחיי הוללות על חוף הים האדום. תחת כיסוי זה, פעלו מפעילי האתר, כלומר סוכני המוסד. בתיאום עם נציגי הקומיטה, הסייענים בקרב הקהילה האתיופית, הסיעו עשרות יהודים במשאיות ממחנות הפליטים אל החוף, שם נאספו על ידי לוחמי השייטת בסירות גומי לספינות שהובילו אותם ארצה.

צילום מתוך הסרט
סיפור רקע בלתי נתפס. מתוך "אתר הצלילה בים האדום"(צילום: נטפליקס)
 

סיפור הרקע הבלתי נתפס הזה מדהים לא פחות מאשר זה ששיחזר בן אפלק בסרטו זוכה האוסקר "ארגו", על חילוץ עובדי השגרירות האמריקנית בטהרן בעיצומה של מהפכת חומייני תוך שימוש בסיפור כיסוי של הפקה הוליוודית. ככל הנראה רף ניסה להיצמד למהלך העניינים כפי שהתחולל בשטח, אולם הוא מתמסר מוקדם מדי ובאופן אדוק לקונבנציות השגרתיות של סרטי אקשן.

 

במקום להשקיע את מירב המאמצים בשחזור שלבי התכנון, ניהול הסיכונים והדילמות במסגרת עבודת המטה, הוא משקיע את רוב המשאבים בסצנות פעולה ומרדפים. במקום לעסוק בתסבוכת הפוליטית במדינה ממבט-על, הוא מעצב דמות נבל בדיונית - קולונל עבדל אחמד שחשיפת המבצע, סיכולו ולכידת הסוכנים היא עבורו מטרה לחיים. זה אולי יוצר דרמה ומתח, כמצופה, אלא ששום דבר בתחבולה הבלתי נתפסת הזו מצופה. שגרת יומם של הגיבורים הישראלים כמפעילי אתר תיירות נהנתנים גם לא זוכה לטיפול דרמטי, או אפילו קומי מספק. גם המחדלים והפשלות הרבים שליוו את המבצע המאולתר והמסוכן הזה עולים בעיקר רק בהקשר של מערכת היחסים האישית והטעונה לכאורה בין חברי הצוות. כי אם לא מותחן פוליטי בזירה המדינית, אז לפחות שיהיה בזו האישית.

מתוך
קפטן אמריקה נקרא לעזרה. מתוך "אתר הצלילה בים האדום"(צילום: באדיבות נטפליקס)
 

מי שמוליך את הצוות בסרט וכן את העלילה שבפנינו הוא כריס אוונס שרק לאחרונה נפרדנו ממנו כ"קפטן אמריקה" של מארוול. עתה הוא עושה לנו הכרות מחודשת כ"סרן ישראל" של נטפליקס כשלחזהו תליון זהב עם מגן דוד, במקום מגן הוויברניום עם הכוכב. השרירן תכול העיניים מגלם את דמותו של ארי לוינסון, מוסדניק שנישואיו מתפוררים בגלל היעדרויותיו התכופות. לצד הקונפליקט האישי הזה, הוא גם נודע במערכת הביטחון כסוכן נועז ובטוח בעצמו, אך בלתי ממושמע בעליל. זוהי גם הסיבה לאמון המתערער בינו לבין שותפו הוותיק, הרופא סמי נבון (אלסנדרו ניבולה). למרות כל המהמורות הפרסונליות הללו, מופקדת בידיו המשימה שהוא עצמו הגה. זאת תחת עינו הבוחנת של מפקדו איתן לוין, אותו מגלם בן קינגסלי שמשום מה מוצא עצמו שוב בסרט מוסד אחרי שהופיע כאייכמן ב"מבצע פינאלה" ובקרוב יככב כמרגל ישראלי בסרטו של ערן ריקליס "עכביש ברשת".

 

כמו בכל צוות לעניין, לוינסון מלהק טיפוסים צבעוניים למדי: פלייבוי נהנתן בגילומו של מיכיל הויזמן (דאריו נהאריס מ"משחקי הכס") וצלף ציני בגילומו של אלכס האסל (The Boys). כמובן שכמו בכל סרט מוסד יש צורך גם בנערת פיתוי בלונדינית, במקרה הזה זו היילי בנט ("הנערה על הרכבת"). מן הסתם החמישה משוחחים ביניהם באנגלית שוטפת. לפחות פעיל הקהילה האתיופית קדבה (בגילומו של מייקל קנת וויליאמס, "הסמויה") זורק כמה מלים באמהרית פה ושם. תגידו מה שתגידו על הפשלות של אנשי המוסד במהלך המבצע, במקרה של הסרט השפה היא פאק גדול באמינות, לפחות עבור הקהל הישראלי. אבל רף לא בהכרח מכוון לשם. הרף שלו גבוה יותר.

מתוך
נשאר שטחי ולא צולל לעומק. מתוך "אתר הצלילה בים האדום"(צילום: באדיבות נטפליקס)
 

כיוצר הוליוודי הבמאי הישראלי שוחה עם הזרם של הציפיות בארצות הברית, והוא לא שוחה נגדו. גם לא צולל לעומקו. הוא מתמסר כל כולו לתשוקת השחזור כפי שהיא מתבטאת בהשקעה המדוקדקת של תעשיית הקולנוע האמריקנית בתפאורה ובפרופס וכפי שהיא באה לידי ביטוי גם ב"המלאך" וב"מבצע פינאלה". היצירה כולה ארוזה כחבילה שלמה עטופה היטב, אבל נטולת תכולה. באדיבות נטפליקס היא נשלחת הישר לסלון ביתם של רבים בארצות הברית ובישראל כסרט פעולה תבניתי עם כוכבים נוצצים, סצנות אקשן, חופי ים, יריות, מרדפים, אפריקאים רעים, אפריקאים טובים, וישראלים שהם הכי-הכי טובים. הסיפור האמיתי הוא רק תירוץ. המציאות עולה על כל דמיון, בעיקר כשאין מספיק ממנו.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות נטפליקס
כריס אוונס. מתוך "אתר הצלילה בים האדום"
צילום: באדיבות נטפליקס
לאתר ההטבות
מומלצים