שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קרבות שדה דב, הדור הבא
    אחרי שהצליחו להביא לפינוי שדה התעופה בתל אביב, חשיפתם של בעלי הזכויות בשטח עוררה גם את קרבות הירושה, וגם עורכי דין העוסקים בהוצאה לפועל. דיברנו עם מומחה בדיני ירושות, וגם עם עשרות אנשים ב"רשימת ה-1,700": "במשפחה שלי יש סכסוך כבר שנים, עורך הדין מיד אמר שעכשיו הקרע יגדל"

    אחרי שהצליחו לפנות כנגד כל הסיכויים את שדה דב בתל אביב, למרות לחצים פוליטיים כבדים, בעלי הזכויות על הקרקע מתפנים לקרב הבא - מלחמות הירושה. השבוע נחשפו בהוראת בית המשפט 1,700 בעלי הקרקע במתחם אשר כלל את שדה התעופה, רבים מהם הינם היורשים של האנשים שקנו את הקרקע בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, ועד כה לא יכלו לממש את זכותם הקניינית.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    לראשונה: נחשפו שמות 1,700 בעלי הקרקע של שדה דב

    מבוז'י הרצוג עד שאול בן אדרת: בעלי הקרקעות בגוש הגדול נחשפים

    לאחר 81 שנה: שדה דב נסגר

     

    דיברנו עם עשרות אנשים ברשימה, והבנו שלפחות בחלק מהמקרים, המאבק האמיתי רק מתחיל. מאבקי הירושות, שכוללים לפעמים מורכבות משפטית, ותמיד הרבה כעס וסכסוכים במשפחה – צפויים להיות קשים לא פחות מהמאבק על פינוי "הגוש הגדול".

       (צילום: עמית שעל)
    שדה דב. הקרב האמיתי מתחיל(צילום: עמית שעל)
     

    שטח שדה דב המפונה מוערך ב-1,450 דונם. בעלי הקרקעות שנחשפו ברשימה מחזיקים בכ-504 דונם, כשלכל אחד מהם זכאות לשליש דונם ברוטו בממוצע. היתר, כמעט 1,000 דונם, נמצאים בבעלותם של המדינה או של בעלים פרטיים אחרים, שלא נמנים עם אלו שנחשפו כעת.

     

    במסגרת ההסכם עם המדינה ב-2007, הסכימו בעלי הקרקעות לוותר על כמחצית מזכויות הבנייה שלהם בקרקע, בתמורה לפינוי השטח ואישור תוכנית בנייה. בשטח המפונה צפויה לקום שכונה בת כ-16 אלף דירות, מהן כ-7,000 לדיור בר־השגה. כן יעבור בו הקו הירוק של הרכבת הקלה, ויוקם פארק חופי חדש.

     

    ומסתבר שאחזקה בנכס כזה שווה לא מעט: לפי מחקר שערך לוח מדלן, המשלב השוואת מחירים ומידע על הנכס וסביבתו, בשלוש השנים האחרונות זינק המחיר במתחם בכ-66% – ל-1.5 מיליון שקל לקרקע ליחידת דיור. באתר טוענים כי בשנים האחרונות מספר העסקאות במתחם צנח – כיוון שיותר בעלי קרקע ביקשו לשמור על הזכויות, לקראת פינוי השדה והשלמת ההליך התכנוני – מה שהעלה את שווי הקרקעות.

       ()
     

     

    "עוד קיסם למדורה"

    "בהרבה משפחות זה רק הוסיף קיסם למדורה", אמרו לנו כמה מהאנשים שנחשפו ברשימה. בנו של אחד מהם סיפר על סכסוך שקיים במשפחתו כבר שנים בנושא ירושות, שבגללו הוא לא נמצא בקשר עם בני המשפחה. "עכשיו הבנתי שלאבי המנוח היו גם זכויות נדל"ן בשדה דב", הוא מספר. "עורך הדין שלי הכין אותי מיד שהקרע המשפחתי יגדל, והמריבה על הנתח החדש והשמן תהיה עוד טריגר למלחמת עולמות בבית המשפט".

     

    לא מעט משפחות כלל לא ידעו על קיום הנכס עד לפרסום, ויש גם מקרים שבהם הפרטים ב"רשימת ה-1,700" משרתים עורכי דין, המטפלים בהוצאה לפועל ובכינוס נכסים. כך, אם מדובר, למשל, באדם שהכריז על פשיטת רגל – וכעת התגלה שיש לו קשר משפחתי לאחד הזכאים לנתח בשדה דב – עורכי הדין ידרשו ממנו קודם כל לפרוע את החובות. הדבר גם מסביר אולי מדוע עוכב פרסום רשימת בעלי הקרקע.

     

    "תלוי מהם היחסים"

    לדברי עו"ד מיכאל טאוסיג, מומחה בדיני ירושות ומשפחה שניהל עזבונות רבים, ועד לאחרונה יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין, "ברגע שהוחלט לפרסם את שמות המחזיקים המקוריים, זה עלול לעורר סכסוכי ירושה במשפחה. במקביל, בנושא של חובות, אם יש חוב לאדם שרשום כבעל נכס, יהיה צורך לפרוע אותו אם בעל הנכס חי ואם הוא מת – משמע יורשיו יצטרכו לשלם את חובות העיזבון עד לגובה הסכום שהם ירשו בפועל מהמנוח.

    עו
    עו"ד מיכאל טאוסיג(מתוך אלבום משפחתי)
     

    "אם אכן מדובר במקרה של אדם חי, שכעת ידוע שיש לו קשר לחלק בנכס הזה, הנושים ישימו מיד את ידם וידרשו את חובם, בטענה שלאיש יש כעת מהיכן לשלם. ייתכן גם שעדיין יש חובות למס רכוש על הנכס, מה שעלול ליצור עוד סוגיה להתמודדות בקרב היורשים".

     

    טאוסיג מסביר שייתכן גם מצב שבו בעל זכויות נפטר באחרונה וטרם הוצא צו קיום צוואה, אבל המת כלל לא ציין בצוואה את הנכס כי חשב שאין בו ערך כלשהו – כפי שרבים ברשימה אכן חשבו כשקנו את השטח בשנות ה-40. אז עשויה לעלות שאלה בקרב יורשיו, מי זכאי לקבל חלק בנכס ובאיזו חלוקה.

     

    טאוסיג: "אם יש צוואה של אדם שמת באחרונה וטרם הוצא צו קיום צוואה, היורשים ידרשו את חלקם. לא בהכרח יהיה סכסוך - תלוי מה היחסים בין היורשים וכל מקרה לגופו - אבל למרבה הצער ישנם מאבקי ירושה בלא מעט משפחות, ובית המשפט ידון, בין היתר, בסוגיה 'מה הייתה כוונת המנוח באשר לנכס', שפתאום התגלה ליורשים ולא הוזכר בצוואה במפורט. תלוי גם אם מדובר ב'צוואה הדדית' בין בני זוג (צוואות שמסתמכות זו על זו, אל"ק), או בצוואה רגילה. הרבה דברים צריכים להיבדק.

     

    "ייתכן שהמנוח חילק את כל רכושו, אך לא הזכיר בצוואה את הנכס בשדה דב, כיוון שכשהיה בחיים, הנכס הזה היה בשימוש המדינה. או, נניח שהיו לו

    ילדים מנישואים ראשונים ומנישואים נוספים, האיש כתב בצוואה שהוא מוריש את כל רכושו לילדיו מנישואיו הראשונים, אך כעת האישה השנייה, או ילדיה, יכולים לטעון שגם להם יש חלק בנכס. מלחמות על ירושה יש תמיד, ופרסום הרשימה יכול לעורר מלחמות חדשות. יש אמנם חוק ירושה, אבל לא יהיה קל לפתור סכסוכים כאלה. הדרישה השכיחה של שופטים מהצדדים לסכסוך כשמדובר בנכסים בעלי ערך גבוה מאוד – 'תתפשרו' – לא בטוח שתספק פה".

     

    וייתכן עוד מצב, לדברי טאוסיג. "אם צו ירושה הוצא לפני שנים, כעת היורשים יבקשו להוסיף בטאבו את הרישום של שמם. זה אפילו לא דורש צו חדש. הבעיה מתחילה כאמור כשבצוואה הנכס כלל לא הוזכר, אבל ישנה חלוקה פרטנית לפי שמות היורשים. כל יורש יטען לחלקו גם בשדה דב. באיזו חלוקה והאם בכלל כל יורש הוא ראוי? כל זה יידון כבר בבתי המשפט".

     

    אם כלל לא נכתבה צוואה, כעת ילדים, נכדים ובכלל קרובי משפחה דרגה ראשונה יכולים לפתוח מחדש תביעה לבית משפט, ולדרוש את חלקם באוצר שנחשף.

     

    לסיום ממליץ טאוסיג: "שמכם נכלל ברשימת מחזיקי הקרקעות ואתם רוצים למנוע סכסוך בעתיד בין היורשים שלכם? אם יש לכם צוואה הדדית עם בן הזוג, הודיעו לו על ביטולה והכינו חדשה, שתכלול גם את הנכס הזה, בחלוקה ליורשים לפי רצונכם. אם אין צוואה הדדית, מומלץ להכין צוואה חדשה. אין צורך להכריז על זה בפני בן הזוג או כל בן משפחה אחר. כל אדם יעשה כרצונו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים