לא כל פרש טורקי הוא מבקש עבודה

התחקירים המדוקדקים של האירוע על הגדר בגבול עזה הלילה (יום ה') עדיין לא התקיימו, ולכן מוקדם עדיין להסיק מסקנות, בעיקר לגבי פעולת הכוח הצה"לי באירוע החדירה - אבל מסקירה וניתוח ראשוניים נראה שהמחבל בא כדי לנקום ולמות כ"שהיד". אחיו הנכה נהרג בשנה שעברה במהומות על הגדר.

הפלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון מכירים מצוין את הפקודות לפתיחה באש של חיילי צה"ל, שקובעות כי על איום מסכן חיים, בנשק חם או קר, מגיבים בירי על מנת להרוג. במקרה כזה מי שלמעשה ביצע התאבדות, שהדת אוסרת, נחשב שהיד מפני שנהרג בלחימה עם צה"ל.

זה קורה לא אחת, גם ברצועת עזה וגם ביהודה ושומרון, שצעירים פלסטינים, אם מסיבות נפשיות ואם בגלל סכסוך עם המשפחה או אפילו הסתבכות פלילית, יוצאים להתעמת בנשק חם או קר עם חיילי צה"ל - בידיעה ברורה שייהרגו - אבל במקרים לא מעטים המניע לפיגוע ההתאבדות הוא הרצון לנקום בישראל ובצה"ל על הרג או פגיעה בבן משפחה או בחבר קרוב. סביר להעריך שזה היה גם המניע העיקרי של המחבל שנהרג הלילה בעימות עם לוחמי צה"ל על גדר הרצועה.

ידוע שהמחבל היה איש "הכוח המרסן" של חמאס, וכפי שנראה בהמשך, זה עשוי להסביר חלק ניכר מהצעדים שנקט ואת אופן התגובה של כוחות צה"ל הערוכים לאורך גדר הרצועה.

הגנת יישובים במהלך האירוע(צילום: דובר צה"ל)

המחבל האני אבו סלאח (מימין) ואחיו פאדי, שנהרג בהפגנות על הגדר

בכל מקרה לא נראה שלהרוג היה מניע צבאי מתוחכם אחר, כמו למשל "פיגוע משיכה" שנועד להריץ כוחות של צה"ל לשטח שבו אורבים להם בסתר או פוגעים בהם באמצעות מרגמות וטילי נ"ט כוחות אחרים של חמאס. זו גם לא הייתה פעולת הסחה במסגרת ניסיון לבצע מתקפה רחבה יותר או חדירה ליישוב ישראלי במקום אחר.

מקרים של חדירות של פלסטינים מהרצועה לישראל וניסיונות חדירה קורים יום-יום, לעיתים אפילו כמה פעמים בשבוע. ברוב המקרים - אלה שאינם במסגרת ההתפרעויות המוכרות על הגדר - מדובר במבקשי עבודה שמנסים לחדור לשטח ישראל, או לעיתים קרובות בפלסטינים מיואשים שמעדיפים את הכלא הישראלי על פני החיים והמצוקות של הרצועה. מדובר כאמור בכמה עשרות מדי שנה. זאת כמובן להבדיל מפלסטינים שמנסים לחדור את הגדר במסגרת הפרות סדר המוניות, שלגביהן קיימות הוראות פתיחה באש מחמירות שאמורות לנטרל אותם על ידי פגיעה בחלק התחתון של הרגל.

אם הפלסטיני שחודר אינו חמוש, הוא לרוב מוחזר לרצועה. אבל אם הפלסטיני חמוש, אפילו בנשק קר, הוא נעצר, נשפט ויושב בכלא ישראלי. לכן, רוב הפלסטינים שחודרים כדי להיעצר ולשבת בכלא תקופה ממושכת נושאים עימם בכיסיהם או בתיק סכין או רימון רסס מאולתר מתוצרת בית. במקרה כזה הם נשפטים על עבירות ביטחוניות שמסכנות חיים, ונכלאים כאסירים ביטחוניים לכל דבר.

הסתבכות שנייה עם "כוח הריסון"

לצה"ל יש שליטה טובה על הגדר במצלמות ובחיישנים שמנוטרים כל העת מחמ"לי תצפיות הפרושים בעוטף עזה, ומתוכם עוקבות תצפיתניות אחרי כל תנועה בתוך שטח הרצועה. אמצעי שליטה נוסף הוא מה שמכונה "הפרימטר הביטחוני" – רצועת חיץ בצידה המערבי של גדר המערכת שאמורה להיות ריקה מאדם וממכשולים חוסמי-ראייה. מטרת הפרימטר הביטחוני היא להזהיר מראש ולעכב כל מי שמנסה להגיע לגדר, ולאפשר לפגוע בו אם הוא אינו נרתע ומנסה לבצע את זממו.

רוחבה של הרצועה הזאת משתנה מעת לעת - בתקופה הנוכחית הוא 100 מטר - ומוסכם על דעת חמאס (בתיווך המצרים) שאיש לא נכנס אליה. אנשי כוח מיוחד של חמאס - "כוח הריסון" - מפקחים על ביצוע הסכמה זו.

תקרית חמורה בגבול עזה: מחבל שחדר מעזה ירה וחוסל, קצין ושני לוחמים נפצעו בינוני וקל(צילום: רועי עידן)

כל אירוע שבו יש חדירה לשטחנו מטופל על פי "נוהל פרש טורקי". התצפיתניות אמורות להבחין אם האדם המתקרב לגדר הוא חמוש בנשק ארוך קנה, שאז הוא חשוד כמחבל, או באדם שעל פניו אינו חמוש - ואז אפילו אם חדר את הגדר, שיטת המעצר היא פחות זהירה. נוהל "פרש טורקי" מופעל, כאמור, כמעט מדי יום, והפלסטינים מכירים אותו היטב ויודעים שאם הם אינם חמושים, הכוח לא יירה לעברם ולא יפגע בהם אלא יעצור אותם ויעביר אותם להמשך ההליכים.

מי שנכנס לפרימטר הביטחוני חשוד מראש כמי שמנסה לחדור לישראל, ולעיתים גם פותחים לעברו באש. זה מה שקרה באירוע לפני כשבועיים שבו הרג כוח של גולני חמוש פלסטיני שנכנס לפרימטר. אחרי שהחמוש שהיה לבוש מדי חמאס נהרג מאש צלף של צה"ל, התברר שהוא היה שייך לכוח שתפקידו למנוע מפלסטינים להיכנס לתחום האסור. צה"ל התנצל והבטיח לחדד את הנהלים, אבל למרות זאת חמאס הבטיח פעולת תגמול שתנקום את מותו.

לכן ייתכן מאוד שיש קשר בין האירוע הלילה לאותה הריגה בשוגג. גם המחבל הלילה היה איש "כוח הריסון" של חמאס, וייתכן שבא לנקום בשליחות ארגונו או ביוזמתו הפרטית את הרג אחיו או אולי את הרג חברו. ואולם, בניגוד לאיש כוח הריסון שנהרג בשוגג בתוך הפרימטר, המחבל הלילה, מרגע שעבר את הגדר וחדר לשטח ישראל, צריך היה להיחשב כמחבל חמוש לכל דבר גם אם לבש את מדי "כוח הריסון". לכן צריך היה כוח היירוט לפעול כפי שצריך מול אויב חמוש: חתירה מהירה למגע תוך תפיסת מחסות וחיפוי הדדי ואבטחת הכוח מפני הפתעות.

עמדת חמאס שצה"ל תקף לאחר אירוע הירי בגדר רצועת עזה

הכוח שמוזנק לעבר הגדר במקרה כזה הוא כוח קטן, שנועד למעשה לבצע מעצר ולא להילחם, אבל בצה"ל חייבים תמיד להתייחס אל חדירות כאלה בחשד שהגרוע ביותר יקרה. לכן מתעוררות כמה שאלות לגבי פעולת הכוח שיירט את המחבל הלילה:

הראשונה – האם התצפיתניות בחמ"ל התצפיות ראו שהמחבל חמוש בנשק ארוך-קנה (במקרה זה קלצ'ניקוב), והאם הבחינו שהוא חוצה עם נשקו את הגדר?

ייתכן שהמחבל נשא עימו את הקלצ'ניקוב בתוך תיק או מוסתר מתחת למדיו וקשור לגופו, ולכן התצפיתניות לא הבחינו בנשק. מלבד זאת, בתקופה זו, לעיתים קרובות שורר לפנות בוקר באזור הרצועה ערפל כבד שמקשה על התצפיתניות להבחין בפרטים.

נוסף לכך, בצידה המזרחי של הגדר, כלומר בצד שלנו, הקים צה"ל לאחרונה במסגרת "עיצוב השטח" להגנה סוללות עפר גבוהות, היוצרות מבוך שמקשה על החדירה לתוך שטח ישראל. אבל המבוך גם מקשה על הכוחות המיירטים לאתר במדויק אדם שחדר - עד שלא התייצב בשטח הפתוח סמוך לדרך הביטחון הקרויה "ציר הוברס", המתוחה לאורך הגדר כמה עשרות מטרים ממזרח לה בשטחנו. אדם שהצליח לחדור לשטחנו יכול לתפוש עמדה נוחה וחבויה לתצפית ולירי על הציר שבו מגיעים הכוחות.

הסוללות שבהן אירעה התקרית(צילום: יואב זיתון)

זה מעורר שורה של שאלות שצריכות להתברר בתחקירים המבצעיים: האם הכוח המיירט שפעל על פי נוהל "פרש טורקי" ידע שהמחבל שחדר הוא חמוש? האם לתצפיתניות או לגורמים אחרים בשטח היה קשר עין רצוף עם המחבל מרגע שחצה את הגדר? האם הכוח המיירט נקט שיטת התקרבות אל יעדו המתחייבת מהיות היעד חמוש?

אזכיר שוב שבשעת כתיבת הדברים עדיין לא נערכו באוגדת עזה ובפיקוד דרום תחקירים יסודיים ומפורטים של האירוע, אבל כבר עכשיו אפשר להגיע למסקנה שראוי לבדוק – לאור מה שקרה הלילה – את נוהל "פרש טורקי" ולרענן אותו.

עצם העובדה שהפגיעה בלוחמים ובקצין שפיקד עליהם הייתה קלה יחסית, והעובדה שהמחבל אותר ונהרג כעבור זמן לא רב, מעידות שלא היו כשלים חמורים בפעולת הכוח. אבל נראה שבכל זאת, לנוכח עליית המתח המסתמנת בגזרת הרצועה, כדאי לרענן ולשנות את הנהלים המוכרים. האירוע הלילה היה מוגבל מאוד בהיקפו, ואולי היה בכלל רק פרי יוזמת נקם פרטית של איש "כוח הריסון", אבל אירוע כזה בדיוק עלול להיות אקט הפתיחה - משיכת כוחותינו למארב או פעולת הסחה - של תקיפת מחבלים בהיקף ובקטלניות חמורים בהרבה מסתם "פרש טורקי" שבא לחפש עבודה או להיכנס לכלא הישראלי.