שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "זה משעמם": בילוי משפחתי בלי המתבגר
    החופש הגדול כאן, ואתם מפנים זמן לפעילות איכותית ומציעים בהתלהבות לילדים שלל אירועים ובילויים משפחתיים. אבל למתבגרים, ואפילו לילדים, שעוד לא התחילו את גיל ההתבגרות, יש תכניות אחרות והם מסרבים להצטרף. איך מגיבים, האם ללחוץ או לשחרר, ומה עושים כאשר בני הזוג אינם מסכימים?

    זה מתחיל ערב קודם כאשר אתם מכריזים על תכניות לסופ"ש או בבוקר, תוך כדי ניסיונות להתארגן ביעילות לטיול. המתבגרים מגיבים בחוסר עניין או בזלזול ומצהירים שקבעו כבר תוכניות עם חברים ואין שום סיכוי שיבזבזו את החופש על טיולים משעממים בטבע.

     

    הורים רבים חשים מתוסכלים, פגועים ומבולבלים ואינם מצליחים להבין מדוע הילדים חסרי עניין פתאום להצטרף לפעילויות משפחתיות. הם נוטים לפרש את תגובותיהם כזלזול או בוז, ונכנסים למעגל של תגובות המעוררות מתח, קונפליקטים ואווירה עכורה.

     

    קיראו עוד:

    הורים למתבגרים? 20 שאלות שעדיף שלא תשאלו

    גיל ההתבגרות - כבר בגיל עשר

    השעה שבה ילדים צריכים לחזור מבילוי

     

    האירוע הזה מתווסף לשורה ארוכה של התמודדויות מול המתבגר או המתבגרת, היוצרים לעיתים תחושה של שדה קרב: הדרישה שלה לפרטיות, ההסתגרות שלו בחדר והעיסוק האינסופי עם הטלפון. רגע לפני שאנחנו מתפרצים, נעלבים או כועסים - חשוב שנבין את המתבגר.

     

    ילדים ויכוח גיל ההתבגרות הורים בריאות  ( צילום: shutterstock)
    להבין את הילד ההופך למתבגר( צילום: shutterstock)
      

    מה עובר על המתבגר?

    גיל ההתבגרות הוא תקופה עמוסה בשינויים משמעותיים: פיזיים, הורמונליים, קוגניטיביים, חברתיים ורגשיים. ההתבגרות המינית הכוללת שינויים פיזיים משפיעה על עולמם הרגשי של המתבגרים, כך שהעיסוק בדימוי הגוף הופך להיות מרכזי ולעיתים מופיעות תחושות של בושה, בלבול או מבוכה ביחס לגופם המתפתח. המשיכה מינית מתחילה להתעורר, העניין החברתי גובר ותהליכי החשיבה מתפתחים באופן מואץ.

     

    אחת המשימות המשמעותיות ביותר בתהליך ההתבגרות היא גיבוש הזהות והעצמאות, לצד השינויים הדרמטיים. לעיתים, על המתבגרים לפתח אישיות נפרדת מהוריהם, עצמאית ויציבה. מבין הקולות שהם שומעים (של הוריהם ושל דמויות אחרות בסביבתם), עליהם לגלות את הקול הייחודי שלהם. זוהי משימה מורכבת ומתבגרים רבים חווים בדרך מאבקים בעיקר מול הוריהם. 

     

    למעשה, ההתנגדות להצטרף לטיול המשפחתי, היא ביטוי נוסף לצורך הבוער של המתבגר לעצמאות. זהו עוד סמן המשקף את רצונם העז להרגיש אינדיבידואלים, לנהל את הזמן ותחומי העניין בעצמם ולבחור את חבריהם ללא התערבות ההורים. במילים אחרות, לפלס וללכת בדרך שהיא כולה שלהם. לכן, ההתנגדות של המתבגרים להצטרף לבילוי המשפחתי חשובה, והיא הישג התפתחותי בדרך לפיתוח העצמאות, בניית הביטחון העצמי וגיבוש זהותם.

     

    למה המתבגר זקוק?

    אין ספק שגיל ההתבגרות, שמתחיל היום מוקדם מתמיד, הוא שלב של שינויים משמעותיים, אותם חווים המתבגרים בעוצמות שונות. תהליך הנפרדות מההורים והמשפחה הוא הכרחי לצורך בניית זהות עצמית ועצמאות, אך הוא משנה את אופי הקשר עם ההורה ולעיתים מוביל למכשולים בקשר ואף למשברים.

     

    על מנת ליצור סביבה שתתרום לחוסן הנפשי של הנער או הנערה, עלינו ההורים, להתאים את סגנון התקשורת עם המתבגרים לשלב הנוכחי בחייהם. חשוב שההורים יראו מעבר למבט המזלזל ולהתרחקות, ויזכרו כי לצד הצורך ההתפתחותי לבעוט ולמרוד בכל מה שהמשפחה מייצגת, יש צורך בשייכות וקרבה להורים ולמשפחה. נער לא זקוק להורים שלו פחות מילד, הוא זקוק להם אחרת. ההזדקקות היא לא לנוכחות הורית מיידית וצמודה, אלא לנוכחות משגיחה, מעודדת, ותומכת עם יכולת להציב גבולות ללא כעס.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet  

     

    בגיל ההתבגרות, הנער נפרד מהילדות, אך הוא לא היחיד שנפרד מילדותו, גם על ההורה לעשות זאת, כלומר, להבין שהילד הקטן שלנו כבר לא ילד, ובוודאי כבר לא קטן ונזקק לנו כבעבר. הורה שמתקשה לקבל זאת, עלול להתקשות למצוא דרכי תקשורת מתאימות עם ילדו המתבגר.

     

    חברים. משפיעים על הדימוי העצמי  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    חברים. משפיעים על הדימוי העצמי (צילום: shutterstock)
     

     

    האתגר של ההורה

    לעיתים, חוויות מגיל ההתבגרות של ההורה משפיעות עליו ומונעות ממנו להבין את המתבגרים ולמצוא דרכי תקשורת חדשות ויעילות. הורה שחווה למשל, גבולות נוקשים יתר על המידה עלול לשחזר דפוס זה, או לנסות למנוע מילדו לחוות את הקשיים שהוא חווה ולנקוט בעמדה הפוכה מזו שהייתה נהוגה בביתו - למשל, לאפשר "חופש" מוחלט לילד. תשומת הלב לנטייה ולסגנון ההורי הכרחית על מנת לפעול באופן מותאם לצרכים המשתנים של המתבגרים.

     

    אתגר נוסף של ההורים קשור לשונות בין בני הזוג. סגנון שיח שונה בין כל אחד מבני הזוג עם המתבגרים עשוי לתרום להם לחוות מגוון של תגובות, לקבל מענה על צרכים שונים ולשמש בסיס לעיצוב הזהות העצמית. אך כאשר הורה אחד נתפס כהורה ה"טוב" והשני ה"רע", מערכת היחסים בין המתבגר להוריו ובין שני בין הזוג עלולה להיפגע ואף להיות הרסנית. מעבר לכך, התמודדויות וקונפליקטים בשלב גיל ההתבגרות, מציפים לעיתים קשיים בזוגיות שאינם מדוברים, אי הסכמות בין בני הזוג, חוסר תקשורת וצרכים לא מסופקים.

     

    אין צורך להילחם בשונות בין בני הזוג או לנסות לבטלה, אך נדרש לשוחח שיח פתוח, ליישב אי הסכמות ולייצר פשרות. לעיתים, האתגרים עם המתבגרים מובילים את ההורים לטיפול משפחתי, שם הם מגלים את הרצונות השונים ואת המרחק שנוצר עם השנים ביניהם והדינמיקה המשפחתית שהתהוותה. במסגרת טיפול משפחתי הם מזהים את הכוחות במשפחה ובזוגיות, ולומדים מחדש לעמוד מול אתגרי גיל ההתבגרות.

     

    היכולת של ההורה להתבונן על הילדים - המתבגרים, להבין את נקודת מבטם וצרכיהם המשתנים, היא המפתח ליחסים טובים. גם כאשר הם מסתגרים בחדר, מתנגדים ובועטים, הם עדיין זקוקים למבט, לחום ולקשר קרוב.

     

    ההורים מול המתבגרים: עשו ואל תעשו

    תנו מרחב: ויתור על הצטרפות לביקורים, אירועים משפחתיים, בילויים וטיולים משותפים עלול לייצר תחושה של מרחק, צמצום של תחושת השייכות וכן ערעור של ערכים ומסורת משפחתית. החליפו את הסוגיה האם לאפשר או לא לאפשר לחמוק ממחויבות משפחתית או האם ללחוץ או לשחרר, בניסיון למצוא איזון בין הצורך של המתבגר להרגיש קרוב, אך גם נפרד.

     

    המעיטו בוויכוחים מרובים: הוויכוחים עלולים להוביל לעימותים קשים ובעיקר לצמצום המרחב האוטונומי של המתבגרים ללמוד את דרכם החדשה.

     

    המתבגרים אינם נגדכם: אלא בעד פיתוח עצמאותם. ההבנה הזו תסייע לכם להגיב באופן תואם יותר וכך, למנוע את החרפת הקונפליקט ביניכם.

     

    מצאו פתרונות חדשים ויצירתיים: ההתנגדות להגיע לביקור משפחתי למשל, יכולה להיות הזדמנות להקשיב למתבגרים עד כמה משעמם להם בחברת ילדים קטנים ומבוגרים, לאפשר להם מרחב של בחירה ולהגיע יחד לפשרה.אם עד כה, המתבגרים נסעו אתכם לכל ביקור אצל סבתא וסבא, וכעת הם מסרבים בתוקף, אפשר להסביר את החשיבות לפגוש את סבא וסבתא ולהציע להם לפגוש אותם ללא נוכחותכם (בחופשת הקיץ או מועד אחר שהם יקבעו). נסיעה ללא ההורים תעודד את תחושת העצמאות והאוטונומיה.

     

    להחליט יחד כהורים: על אירועים משמעותיים כמו חגים למשל או ימי הולדת של בני משפחה קרובים, בהם חשוב שכל בני המשפחה ישתתפו, החליטו יחד כהורים, גבשו לעצמכם מהם האירועים בהם רק תציעו למתבגרים להצטרף אך תאפשרו לו את חופש הבחירה.

     

    תנו למתבגרים להשפיע: כדאי לברר עם המתבגרים אילו פעילויות משפחתיות כן ישמחו אותם. בגישה כזו יש מסר מאוד חשוב למתבגר, שאומר שמצד אחד אנחנו מבינים את הצורך שלו להשפיע, ומאידך הוא חשוב לנו ואנחנו מתגמשים עבורו ולא מוותרים עליו.

     

    ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, ולימור עורי, מטפלת זוגית ומשפחתית, מרכז ד"ר טל 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים