שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מההייטקיסט המבוגר בישראל עד למטפל בקשישים בן 80: הגמלאים שפרשו מהפנסיה
    מרוויחים כסף בגיל הזהב: יותר ויותר גברים ונשים ממשיכים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה, חלקם בגלל מצוקה כלכלית וחלקם פשוט לא מוכנים להיכנע לתכתיבי הזמן. שיעור העובדים בני ה-65 ומעלה הכפיל את עצמו בתוך קצת יותר מעשור

    יותר ויותר גמלאים שעברו את גיל הפנסיה, שעומד כיום על 67 לגברים ו-62 לנשים, בוחרים להמשיך לעבוד ולא לפרוש. חלק מהמגמה שהולכת ומתחזקת בשנים האחרונות קשורה להזדקנות האוכלוסייה ולשיפור איכות החיים בגילים המבוגרים. עם זאת, יש גם מי שעובד אחרי גיל הפנסיה מכורח מצוקה כלכלית ולא מבחירה.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    לא רק העלאת גיל הפרישה: כך תתמודד המדינה עם ההזדקנות

    הלכה הפנסיה: גיוס חירום של רוקחים בגמלאות

    חברות הביטוח מתקוטטות - והקשישים מפסידים: "נפלתי בין הכיסאות"

     

    מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שיעור בני ה-65 ומעלה הנמצאים בכוח העבודה יותר מאשר הכפיל עצמו בתוך קצת יותר מעשור: מ-10% בשנת 2005 ל-21% בשנת 2017. בקבוצת בני 65־69 עלה שיעור הנמצאים בכוח העבודה מ-20% בלבד ב-2005 ל-41% ב-2017. בקרב בני 70 ויותר עלה שיעור העובדים מ-6% ב-2005 ל-11% ב-2017.

    ריצ'רד קליימן  (צילום: דנה קופל)
    ריצ'רד קליימן (75), הייטקיסט(צילום: דנה קופל)
     

    יש פער גדול מאוד לטובת גברים בכוח העבודה, אך עם זאת העלייה בקרב הנשים העובדות לאחר גיל הפרישה הייתה גבוהה בהרבה. שיעור הגברים בני ה-65 ומעלה שנמצאים בכוח העבודה עלה מ-16% ב-2005 ל-30% ב-2017, כמעט כפול. שיעור הנשים בנות 65 ומעלה הנמצאות בכוח העבודה זינק מ-6% ל-14.5% ב-2017, עלייה של 138%.

     

    בניגוד למה שהיה ניתן לחשוב, רוב המועסקים אחרי גיל הפנסיה אינם מגיעים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה, מה שמרמז כי אינם עושים זאת בלית ברירה. בקרב כלל האוכלוסייה וגם בקרב בני 65 ומעלה, ככל שההשכלה גבוהה יותר, כך עולה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. 34% מהמועסקים בני 65 ומעלה עובדים כמנהלים או כבעלי משלחי יד אקדמיים (לעומת 28% בכלל האוכלוסייה) ו־24% כפועלים מקצועיים או בלתי מקצועיים (לעומת 22% בכלל האוכלוסייה).

     

    אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב יהודים בני 65 ומעלה היה גבוה יותר מזה של ערבים: 23% לעומת 6% בהתאמה.

       (נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
    (נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
     

    "הגיל והניסיון שלנו זה נכס"

    תעשיית ההיי-טק ידועה כתעשייה של צעירים, אבל ריצ'רד קליימן בן ה-75 מירושלים לא נותן לגיל להשפיע עליו. בתור אחד מההייטקיסטים המבוגרים בישראל, בזמן שחבריו כבר מזמן בפנסיה הוא קם מדי יום ונוסע לעבודתו בחברת אופטימל פלוס בחולון, ואין לו תוכניות לפרוש. "אני שמח להגיע כל יום לעבודה ולראות אנשים צעירים מסביבי", הוא מספר.

     

    קליימן החרדי למד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ועובד בחברות היי-טק משנת 1966, ובין היתר עבד גם בפרויקט החללית 'אפולו' של נאס"א. כשעלה לארץ
    הוא למד כמה שנים בישיבה, אך לאחר מכן התקבל לחברת אינטל. בגיל 68 הוא אולץ לפרוש, ולשמחתו הרבה למרות גילו המתקדם הוא מצא עבודה בחברת אופטימל פלוס, ככתב טכני - עבודה שכוללת כתיבת פירוטים טכניים של מוצרים טכנולוגיים מורכבים בתחום השבבים והמחשבים.

     

    העובדה שממוצע הגיל של רוב העובדים סביבו עומד על 30־40 שנה ממש לא מפריעה לו. "אני חושב שהם ואני נהנים מהעבודה המשותפת", הוא אומר. "אני יודע שזו תעשייה צעירה, שמישהו מקים חברה ומביא את החברים שלו מהאוניברסיטה והצבא, אבל מקווה שעוד מעבידים יבינו שהגיל והניסיון של עובדים זה נכס".

     

    "לא רוצה לשבת בבית או במועדון"

    סימנטוב צ'יקונה שבר לאחרונה שיא כאדם המבוגר ביותר שקיבל עבודה דרך שירות התעסוקה בישראל. כעשור לאחר שיצא לפנסיה, סימנטוב בן ה-81 ניגש לפני כחודשיים ללשכת התעסוקה בנתניה, ולהפתעת הפקידים, ביקש שימצאו עבורו עבודה. לאחר שהפקידה הציעה לו לעזור לקשיש בן 96, הוא בחר זאת בשמחה.

       (צילום: שירות התעסוקה)
    סימנטוב צ'יקונה (81) והמטופל שלו (96)(צילום: שירות התעסוקה)
     

    "הם שאלו אותי, 'בשביל מה לך? אתה לא רוצה לנוח בבית?'" הוא מספר על התגובות הראשוניות שקיבל בלשכה. "אבל החלטתי שאני צריך לעשות משהו, לא רוצה לשבת בבית או במועדון כל היום. אני מעדיף שתהיה לי תעסוקה, לדעת שאני קם בבוקר ויש לי תפקיד. אני יודע שאני העובד הכי מבוגר שהיה בלשכת התעסוקה, אני נהנה מזה וגאה בזה. הגיל לא משפיע, זה רק מספר בתעודה".

     

    סימנטוב, שעלה מאיטליה ב-1974, גר בנתניה, ונוסע בכל יום כשלושה ק"מ באוטובוס לביתו של הקשיש שבו הוא מטפל. הוא נדרש להגיע לעבודה ב-9:30 ומסיים את עבודתו בשעה 12:30, כאשר תפקידו, כמרפא בעיסוק, מלבד סיוע פיזי, הוא לצאת עם הקשיש לטיולים ולשוחח איתו. השניים מדברים בספרדית, אחת משש השפות שסימנטוב שולט בהן.

     

    "אנחנו כמו שני חברים", סימנטוב מספר. "אנחנו מספרים אחד לשני על העבר שלנו, נעים לנו ביחד. בגילנו צריך חברה, הוא צריך מישהו לדבר איתו ואני מספק לו את זה. הוא מעביר זמן איתי ואני מעביר זמן איתו. אני אמור להיות בעבודה שלוש שעות ביום אבל אני לא מסתכל על השעון. הייתי שמח לעבוד אפילו חמש שעות".

     

    מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, אמר כי "המחויבות שלנו היא לתת שירות מלא ואפקטיבי לכל אזרח הפונה אלינו, גם אם הגיע לגבורות. אני שמח שמצאנו לסימנטוב תעסוקה מתאימה וכך נעשה לכל הבא בשערינו ללא הבדל דת, גזע, מין וכמובן - גיל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים