שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תשכחו מגירעון: המלחמה האמיתית שמחכה לשר האוצר הבא
    בשנה הבאה יחלו מגעים על הסכמי שכר חדשים עם ההסתדרות הכללית, המורים והרופאים. הגירעון ייאלץ את האוצר לקצץ עמוקות בתקציב ולקמץ בתוספות שכר, אבל ראשי הוועדים כבר מצהירים כי אין להם כוונה להתפשר. האם 2020 תהיה שנה של שביתות?

    102 מיליארד שקל. זהו הסכום שהמדינה הוציאה על שכר עובדי המדינה ב-2018, עלייה של 3.5% לעומת 2017. למה גדל השכר בקצב מהיר יותר מקצב האינפלציה, שנעה סביב אפס? שתי סיבות: עליות השכר האוטומטיות במגזר הציבורי כחלק מהסכמים קיבוציים והעלייה במספר המועסקים בשירות הציבורי.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    פצצת הגירעון: מגדל הקלפים של נתניהו וכחלון החל לקרוס

    משרד האוצר מציג: קיצוצים ומיסים כדי לשמור את הגירעון מתחת ל-4%

    קרבות הבוץ של סוגיית הגירעון

     

    המספר הזה הוא רק חלק מהתמונה הרחבה של השכר במגזר הציבורי. אם נוסיף את השכר במקומות כמו הרשויות המקומיות וההשכלה הגבוהה, נגלה שחבילת השכר במגזר הציבורי מגיעה כיום לכ-190 מיליארד שקל בשנה.

    האיום בהשבתת הגנים ובתי הספר מרחף (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    האיום בהשבתת הגנים ובתי הספר מרחף(צילום: shutterstock)

    השכר בשירות הציבורי עלה ב-25% בעשור

    מדו"ח הממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן, עולה כי השכר הממוצע בשירות הציבורי עלה בעשור האחרון ב-25% במונחים ריאליים, לעומת 11% בלבד בשכר הממוצע במשק. השילוב של עלייה שכר ריאלית גדולה במגזר הציבורי ועלייה בגירעון שחלקה נובע מעלייה בהוצאות השכר מציב אתגר מרכזי לשר האוצר בממשלה הבאה.

    בתזמון מקרי אמורים להתגבש בשנה הבאה שלושה הסכמי שכר חשובים: הסכם עם ההסתדרות הנוגע ליותר מ-400 אלף עובדי המגזר הציבורי, הסכם שכר חדש עם הסתדרות המורים הנוגע לכ-115 אלף עובדי הוראה, והסכם עם הסתדרות הרופאים, שאמנם משפיע "רק" על כ-25 אלף בני אדם אבל ניסיון העבר מלמד כי כשהרופאים נאבקים על תנאיהם, רוב המשק מרגיש זאת.

     

    במשך שנים היה ריטואל כמעט תמיד קבוע: הוועדים מבקשים תוספות שכר, האוצר מתמקח, ובסוף נחתם הסכם עם תוספות כאלה או אחרות. הפעם נראה שידו של האוצר תהיה קפוצה, ותוספת שכר ריאלית כה משמעותית לא תהיה טריוויאלית כבעבר. הסיבה העיקרית היא הגירעון: ברור לעין שתקציב 2020 יכלול קיצוצים ואולי אף העלאות מיסים. מצד אחד, האוצר יתקשה להטיל גזירות על הציבור, ומצד אחר, לתת תוספות שכר נדיבות לעובדי המגזר הציבורי.

     

    הוועדים אינם מתכוונים להתקפל בקלות. מהטון שעולה משיחות עם גורמים בוועדים ברור שדרישות לתוספות שכר יהיו על שולחן המו"מ. יתרה מזאת: בראש שלושת הארגונים הגדולים שאמורים לנהל את המו"מ על הסכמי השכר עומדים יושבי ראש שיגבשו הסכם שכר לראשונה - ולכן המוטיבציה שלהם היא להשיג כמה שיותר: ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות שנכנס השנה לתפקידו; פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית שנכנס לתפקידו בשנה שעברה; ויפה בן-דוד, יו"ר הסתדרות המורים, שאמנם מכהנת בתפקיד קרוב ל-3 שנים אך טרם גיבשה הסכם מלא בכהונתה.

     

    מן הסתם הלחץ על יושבי הראש להציג תוצאות בהסכם המשמעותי הראשון שהם מגבשים מציבור העובדים שלהם יהיה גבוה. לכן נראה כי 2020 עלולה להיות סוערת מבחינת יחסי עבודה עם ארגוני העובדים הגדולים.

     

    "ארגוני עובדים לא אוהבים להגיע אל המו"מ במצב לא נוח. בהנחה שאכן יהיו קיצוצים בתקציב, הציבור לא יקבל בהבנה תוספות שכר גדולות, ולאוצר ולממשלה יהיה נוח יותר להתמודד מול דרישות כאלה. כמו כן, בשנים האחרונות נפתחו פערים במגזר הציבורי לעומת העסקי. כל זה יסייע לאוצר לרסן דרישות שכר הנתפסות כלא לגיטימיות", מעריך אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר באוצר וכיום יועץ לענייני יחסי עבודה. לדעתו, "הארגונים יחפשו את התזמון המתאים להעלות דרישות, ואני לא חושב שזה יהיה לפני שיובהרו צעדי ההתכנסות לטיפול בגירעון".

     

    גם אם באוצר יסכימו לתוספות - הם ידרשו שיפור בפריון

    ההסכם המרכזי שיעמוד על הפרק הוא עם ההסתדרות, הסכם שנוגע ל-400 אלף עובדי המגזר הציבורי. לפני קרוב לארבע שנים חתם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן על הסכם עם שר האוצר משה כחלון לעובדי המגזר הציבורי, ובו השיגה ההסתדרות הסכם שכר נאה, בין היתר הודות ליחסים הטובים שהיו אז בין כחלון לניסנקורן. העובדים קיבלו בין היתר תוספות שכר של כ-7.5% במשך שנות ההסכם. כמו כן, בהסכם הושם דגש על צמצום הפערים ומתן תוספות גבוהות לבעלי שכר נמוך. בהמשך נדחו חלק מהפעימות בתוספות השכר, אך בתמורה לדחייה הסכים כחלון לפצות את העובדים בתוספת נוספת.

    משה כחלון באולפן ynet (צילום: אבי מועלם)
    שר האוצר משה כחלון(צילום: אבי מועלם)
     

    על פי ההערכות, בשנה הבאה ייפתח המו"מ על הסכם חדש שיחול על מאות אלפי העובדים במגזר הציבורי. זהו הסכם קריטי, בעיתוי קריטי, שכן כל תוספת 1% בשכר היא כ-1.3 מיליארד שקל תוספת לתקציב המדינה. לוין מעריך כי הדינמיקה במו"מ תהיה תלויה לא מעט בזהות שר האוצר. "אם כחלון יישאר באוצר, מדובר במישהו שמכיר את השחקנים ושיש לו יחסים טובים עם ראשי ההסתדרות, שיתקשו לסרב לו, וסביר להניח כי העיקרון שינחה אותו יהיה המשך צמצום הפערים. לעומת זאת, שר אוצר חדש עשוי לבוא עם עקרונות חדשים שיהיו חשובים לו בהסכם, כגון דגש על טכנולוגיה, גמישות תעסוקתית או צמצום השימוש בשביתות", הוא אומר.

     

    גם אם באוצר יסכימו לתת תוספות, הדבר לא יקרה בקלות. על פי הערכות, באוצר ידרשו בתמורה שיפור בפריון, בין שבאמצעות שיפור הגמישות ובין שבאמצעות שינויים בשיטת העבודה - וכמובן דיפרנציאליות בתוספות השכר: שני העשירונים העליונים במגזר הציבורי מרוויחים שכר נדיב מאוד.

     

    בר-דוד מסר בתגובה: "הסכם המסגרת הוא הזדמנות חשובה להבטיח את חוסנו של המגזר הציבורי תוך כדי תיקון עיוותים במשק. כהסתדרות אחראית, נפעל לגיבוש הסכם יצירתי ופורץ דרך שיעזור לחזק את העובדים, בדגש על מקבלי השכר הנמוך".

     

    לדבריו, "לצד הסכם המסגרת, האתגרים שניצבים לפני ההסתדרות בשנתיים הקרובות כוללים טיפול בנושא הגמלאים והעלאת גיל הפרישה לנשים. ההסתדרות תציע עסקת חבילה בשיתוף המעסיקים והמדינה. נושא נוסף שעל הפרק הוא סיום של הסכמי המעבר בנמלי הים והסדרת המחלוקות ברכבת וברשות הארצית לכבאות והצלה".

     

    שביתה במערכת החינוך?

    שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, ואיום השביתה עדיין מרחף. הסתדרות המורים מאיימת שלא לפתוח את שנת הלימודים על רקע מחלוקת על חישוב ימי המחלה וההפרשות לפנסיה. ואולם, גם בהנחה שסוגיה זו תיפתר, נראה כי זה רק הפרומו לקראת האתגר הגדול יותר, חתימה על הסכם שכר חדש, לאחר שהקודם הסתיים ביוני האחרון. במועד הזה הסתיימו גם עשר שנים של שקט תעשייתי שאליו התחייבה הסתדרות המורים בכל הנוגע לשביתות.

       ()
      

    השכר של כלל עובדי ההוראה הוא נתח גדול מתקציב המדינה - כ-32 מיליארד שקל, שהם 8% מהתקציב. השכר הממוצע של כלל עובדי מערכת החינוך עמד ב-2017 על 13.2 אלף שקל למשרה מלאה. אך בפועל, רבים מהעובדים מועסקים במשרה חלקית, כך שהשכר הממוצע לעובד עומד על כ-10.5 אלף שקל. בעוד שכר המנהלים למשרה מלאה עמד על 24.3 אלף שקל בממוצע, בקרב מורים מתמחים הוא פחות מ-7,500 שקל למשרה מלאה. הפער בשכר בין מורים ותיקים לצעירים מגיע בישראל ליותר מ-200% לעומת ממוצע של כ-160% במדינות ה-OECD.

     

    הסתדרות המורים, שאחראית על עובדי מערכת החינוך לגיל הרך ובבית הספר היסודי, חתמה על הסכם ארוך טווח ב-2008 במסגרת תוכנית אופק חדש, שכללה

    תוספות שכר שבלטו בעיקר למורים מתחילים. ב-2017 נחתם תיקון להסכם השכר שכלל תוספת שכר של 700 מיליון שקל, ושעליו חתמה היו"רית בן־דוד, אבל לפניה עומד כעת אתגר הרבה יותר גדול: לגבש הסכם שכר מלא בפעם הראשונה. בסביבת הסתדרות המורים לא מתרגשים מנתוני הגירעון במשק, והם לא צפויים לסגת או למתן את רשימת דרישותיהם. בהסתדרות המורים מתכוונים לדרוש בין היתר תוספות שכר לכלל המגזר והקטנת מספר הילדים בכיתות ובגני הילדים.

     

    האוצר אותת למורים באמצעות דוח הממונה על השכר ששכרם "אינו נמוך, והוא עומד בשורה אחת עם שכר המורים ביתר המדינות המפותחות. גם שעות העבודה של עובדי ההוראה אינן חריגות". אך לדברי גורמים במערכת החינוך, נתונים רבים מראים כי ישראל נמצאת בפיגור אחרי מדינות מפותחות רבות בפרמטרים מסוימים. לדבריהם, אם לא ישופרו התנאים לעובדי מערכת החינוך, נמשיך לראות נתוני נשירה גבוהים של מורים. כבר כיום קרוב ל-30% מהמורים שמתחילים לעבוד פורשים בתוך 5 שנים.

     

    מהסתדרות המורים נמסר: "כרגע אנחנו מתמקדים בתיקון העוולות הממושכות שנגרמו לעובדי ההוראה: חישוב ימי המחלה והסכם הפנסיה. אנחנו נערכים למו"מ על הסכם חדש לתוספת שכר, שיחל אחרי הקמת הממשלה, וכמובן נדרוש שהתוספות ישולמו רטרואקטיבית, מתום תקופת ההסכם הקודם. נציג את עמדתנו על גובה התוספת עם פתיחת המו"מ. מובן שנדרוש תוספת הולמת המשקפת את חשיבות התפקיד שיש לעובדי ההוראה בהצלחת מערכת החינוך ובשגשוג ישראל. לצד אלה אנו דורשים גם לצמצם את מספר התלמידים בגני הילדים ובכיתות ולהפחית את השעות הפרונטליות שכל עובדי ההוראה נדרשים להן, שהן הרבה מעל הממוצע לעומת מדינות ה-OECD".

    רופאים אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    רופאים בישראל. ספק אם הסכם חדש יגובש בלי עיצומים(צילום: shutterstock)
       

    מהסכם להסכם מספר ימי השביתה עולה

    גיבוש הסכמי שכר עם הרופאים תמיד נחשב למשימה מורכבת. גורם המעורה בסוגיה אומר כי מהסכם להסכם מספר ימי השביתה הנלווים לו עולה והולך. בגיבוש ההסכם האחרון הייתה זו שביתה של כארבעה חודשים. מנגד, היתרון בהסכמים עם הרופאים הוא שהם ארוכי טווח, והם נותנים שקט לזמן רב יחסית. הסכם השכר האחרון עם הרופאים נחתם לפני כשמונה שנים, והוא צפוי להסתיים בסוף 2019.

     

    ההסכם האחרון הושג אחרי מאבק אגרסיבי של הרופאים שכלל שביתה ממושכת, הפגנות, הגשת מכתבי התפטרות ואפילו שביתת רעב. המאבק הקשה נשא פרי, וההסכם האחרון הביא לעלייה חדה בשכרם ועלייה במספר המשרות במערכת הבריאות. ההסכם כלל עידוד מוצדק לעבודת הרופאים בפריפריה באמצעות תוספות שכר ומענקים, כך ששכרם גבוה בממוצע באלפי שקלים לעומת השכר בבתי החולים במרכז. עוד כלל ההסכם תוספת של 1,000 תקני רופאים, הפחתת מספר תורנויות המתמחים, הכנסת שעון נוכחות וקיצור שעות העבודה. עלות הסכם השכר עמדה על 16.5 מיליארד שקל, ושכרם עלה בממוצע ביותר מ-30% מאז ההסכם שנחתם ב-2011. מנתוני האוצר עולה כי שכר הרופאים עלה בכמעט 60% בין השנים 2008 ל-2017, עלייה ריאלית של יותר מ-40%. עלייה השכר הייתה חדה כל כך מכיוון שבאוצר העדיפו להימנע מהאי-ודאות באינפלציה, ולהצמיד את השכר לעליית מדד קבועה של 2% בשנה. בפועל, השינויים במדד היו נמוכים יותר, מה שתרם לעלייה הריאלית בשכרם.

       ()
     

    מדוח הממונה על השכר עולה כי שכר הרופאים הממוצע (ללא מתמחים) מגיע לכ-38 אלף שקל ברוטו בחודש. בקצה התחתון של השכר נמצאים המתמחים, עם פחות מ-10,000 שקל ברוטו בחודש, ובקצה העליון המנהלים, עם קרוב ל-52 אלף שקל ברוטו.

     

    אשתקד מונה פרופ' חגי ליו"ר ההסתדרות הרפואית החדש, לאחר שהחליף את פרופ' ליאוניד אידלמן, שהוביל את מאבק הרופאים בהסכם הקודם וששמו מוזכר כיום בתור מועמד יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לתפקיד שר הבריאות. הסכם השכר מסתיים אמנם רק בסוף השנה, אבל בהסתדרות הרופאים רצו כבר במארס האחרון להתחיל במו"מ להסכם חדש. ההליכה החוזרת לבחירות טרפה את הקלפים, וכרגע המו"מ מוקפא. בהסתדרות הרפואית ממתינים לממשלה החדשה ולמינויים של שרי האוצר והבריאות. אפשר להניח כי אם אכן ימונה אידלמן לשר הבריאות ייהנו הרופאים מגיבוי של השר לדרישותיהם.

     

    כך או כך, למרות התוספות הנאות שקיבלו הרופאים בהסכם האחרון, הם מתכוונים להגיע אל המו"מ עם רשימת דרישות. "לא משנה איזו ממשלה תהיה ומה מצב הגירעון. יש דברים שחייבים לטפל בהם כמו שכר הרופאים, השעות, תנאי עבודה, ולהביט קדימה על דור העתיד שיעבוד בפריפריה", אומרת עו"ד לאה ופנר, מזכ"לית והיועצת המשפטית של ההסתדרות הרפואית.

     

    שכר הרופאים עלה בחדות בעשור האחרון, מדוע מוצדק לבקש תוספת נוספת?

    "נתוני השכר הממוצע המתפרסמים לא משקפים את התמונה המלאה. יש רופא בבי"ח ורופא בקהילה, והנתונים שמתפרסמים כלליים מאוד. כמו כן, אוכלוסיית הרופאים מתבגרת, והכניסה לעולם הרפואה נעשית כיום בגיל מאוחר יותר, כך שרופאים מתחילים רבים הם כבר בעלי משפחות שצריכים להשתכר בהתאם".

     

    המשק בגירעון וצפוי כנראה לספוג גזירות בתקציב 2020. זה לא ימתן את דרישותיכם?

    "אנחנו מודעים לגירעון, ולא פוסלים פשרות כמו פריסת תוספות השכר, אבל צריך לזכור שלמרות הגירעון המשק במצב טוב ובצמיחה. יש נושאים קריטיים במערכת הבריאות שצריך לטפל בהם, בעיקר נוכח השחיקה והמעמסה המתגברת שעימן מתמודדים הרופאים".

     

    ופנר מקווה שההסתדרות הרפואית לא תצטרך לשחזר את המאבק הקשה ורווי השביתות בגיבוש ההסכם הקודם, אך גם היא מודה שהיא ספקנית בעניין האפשרות שהסכם השכר יגובש בלי עיצומים כלשהם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים