שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    החצבת בעולם: לידיעת הטסים - אלה המקומות הנגועים ביותר
    המחלה הנגיפית המדבקת ביותר – חצבת, מתפשטת בצעדי ענק לא רק פה אלא ביעדים רבים ברחבי העולם. המקומות הנגועים ביותר: מדגסקר, אוקראינה הפיליפינים והודו. ישראל – מקום 14 בעולם במספר מקרי ההדבקה

    מגפת החצבת לא נבלמת – וגובה קורבנות לא רק בישראל: יומיים לאחר מותה הטראגי של דיילת אל על שנדבקה בחצבת במהלך טיסה, אתרי חדשות בכל העולם מסקרים את הסיפור העצוב, אבל העולם בשלו. נגיף החצבת ממשיך לשבור שיאי הדבקה ברחבי העולם, ונראה שהשיא האמיתי, כנראה במהלך החורף, עוד לפנינו.

     

    ארגון הבריאות העולמי מגלה כי בששת החודשים הראשונים של 2019, מספר מקרי החצבת בעולם הם הגבוהים ביותר מאז שנת 2006, עם אלפי מקרי תחלואה ועשרות מקרי תמותה, שלושה מהם בישראל. מספר המקרים קפץ השנה פי 3 ויותר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

     

      ( )

     

    מספר המקרים הגבוה ביותר נרשם בקונגו, מדגסקר והפיליפינים, אם כי קצב ההדבקה במדינות אלה הואט בשל מבצעי חיסון אגרסיביים. התפרצויות נרחבות נרשמות גם באנגולה, קמרון, צ'אד, קזחסטן, ניגריה, הפיליפינים, דרום סודן, סודן ותאילנד.

     

    החצבת משתוללת גם בארצות הברית, עם מספר מקרים הגבוה ביותר מזה 25 שנים. באיחוד האירופי מגיע מספר מקרי ההדבקה ליותר מ-90 אלף בחצי השנה הראשונה של 2019, ושוברת את השיא של התקופה המקבילה ב- 2018 אז נרשמו 84,462 מקרים.

     

      ( )

     

     

    פגיעה מוחית לאחר שנים

    חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתבטאת בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה, נגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, רתיעה מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול.

     

    אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים יחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, העפעפיים והנרתיק.

     

    הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.

     

    ילדים מתחת לגיל 5 או מבוגרים מעל גיל 20 עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית אם נדבקו וחלו. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות, שנובעת מחיידקים שתוקפים את הריאות וגורמים לזיהום משני. חיידקים שכיחים כאלה הם סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס - כולם גורמים לדלקת ריאות חמורה ומסכנת חיים.

     

    ההגנה מחיסון חצבת לאחר קבלת שתי המנות הנדרשות, נמשכת במעל 97% מהמחוסנים - למשך עשרות שנים.

     

    המחלה הופכת את הגוף לרגיש יותר לזיהומים רבים אחרים, ובהם דלקת של האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), דלקת של עצם המסטואיד, המצויה מאחורי האוזן וסמוכה לקרומי המוח (מסטואידיטיס), דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת שריר הלב, שלשולים והקאות עד התייבשות וזיהומים נוספים.

     

    הסכנה הקטלנית מכולן היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל-מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות. הדלקת הזו פורצת בין שבע עד 13 שנים מרגע ההדבקה, לאחר שהנגיף הופך בדרך לא ברורה לאלים במיוחד, גורם להרס תאי המוח ולמוות אצל כל החולים.

     

    כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.

     

    החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף שישה עד 12 יום מרגע החיסון, לעתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.

     

    מי צריך להתחסן נגד חצבת?

    • החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ובכיתה א' - סך הכל שתי מנות חיסון.
    • במשרד הבריאות ממליצים לתינוקות בגיל חצי שנה ומעלה היוצאים לחו"ל, לקבל חיסון נוסף, שאינו מבטל את החיסון של גיל שנה.
    • מבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.
    • מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון.
    • מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, למרות שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). לכן לנוסעים לחו"ל מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שתי מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות.
    • מי שנולדו בישראל החל משנת 1978 ואילך: נחשבים מחוסנים ואמורים היו לקבל שתי מנות ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות. אם אין בידיכם תיעוד שחוסנתם בשתי מנות, יש לגשת ולהתחסן.

     

    צפו: כך מתרחשת ההדבקה בחצבת

     

    תוכן וקריינות: ד"ר איתי גל, עיצוב ואנימציה: שי שבתאי

    תוכן וקריינות: ד"ר איתי גל, עיצוב ואנימציה: שי שבתאי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים