שתף קטע נבחר

ערד, בין שנאה לפחד: "שונאים אותי כי אני חרדית. זה לא מגיע לי"

את האוויר הצלול של ערד אפשר לחתוך בסכין. זה כבר כמה שנים שהעיר היא מוקד של עימותים, כשברקע: האשמות בהשתלטות חרדים על מבני ציבור, וטענות נגדיות על שלילת תקציבים אנטי-חרדית. בצעד נדיר, הנשים של חסידות גור מדברות: "לא באנו להשתלט על ערד, רק לגדל את הילדים בשקט"

 

במאבק הזה כולם מפסידים. כל צד בעיר ערד בוחן את הגבולות של השני. אחרי שנתיים של שקט, בחודש יולי האחרון השתלטו חסידי גור על מקלט קטן ברחוב העפרוני. הם הקימו שם בית כנסת. בית המשפט קבע כי יפונו מהמקום, וכעבור זמן קצר הם כבר נכנסו למקלט אחר, הפעם של הצופים.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>  

 

"שכרון הכוח והסחטנות שנובעים מהשלטון המרכזי בראשותו של סגן השר, יעקב ליצמן, גורמים לקהילת גור לחשוב שהיא מעל החוק, ולפלוש למבני ציבור שמיועדים לפעילות עירונית ולנוער בערד", אומר ראש העיר, ניסן בן חמו.

 

קראו עוד בערוץ היהדות : 

 

אבל ההשתלטות על המקלטים לא הגיעה יש מאין. כאשר בחסידות גור חשו שראש העיר מתעלם מהם, הם החליטו לדחוף בחזרה. כולנו שמענו על הפחד של תושבי ערד החילונים מהתחרדות העיר. אבל המציאות בערד מורכבת. אין בה שחור ולבן.

 

בונים נאגל (צילום: רועי עידן)
בונים נאגל(צילום: רועי עידן)

 

בצעד חריג ונדיר, הותר לנשות החסידות להתראיין ל-ynet, וחנה ארליך, תושבת העיר, מספרת על תחושת נרדפות קשה. "פחד השתלט על העיר", היא אומרת. "לא נעים לי. אני מרגישה ששונאים אותי כי אני נראית כך, כי אני חרדית, כי אני שומרת תורה ומצוות. אני ממש מרגישה את השנאה אליי, כלפיי אישית וכלפי המערכת שלי, הילדים שלי, המוסד שבו אני עובדת. אני לא חושבת שזה מגיע לי".

 

החרדים: למה הם המפחדים מאתנו?

אל מול האשמות בהשתלטות, טוענים החסידים תושבי ערד כי מונעים מהם במכוון את מה שמקבלים תושבים אחרים: "אנחנו נהנים לגור פה", ארליך מוסיפה. "אני לא מרגישה שאני מפריעה פה למישהו, ובאים ואומרים לי: אין לך מקום לילדים, לא לגן שלך, ולא מגיע לך לקבל את זה. למה? בתור אזרחית זכותי לקבל מה שאני צריכה כתושבת ערד".

 

  ()
"פחד השתלט על העיר". ארליך ורייזמן

 

אסתר רייזמן, אם לשבעה, מדברת אף היא על החשש שהיא שומעת סביבה מ"השתלטות": "אנחנו בסך הכל רוצים לגדל את הילדים בשקט ובשלווה", היא אומרת. "מגיע לנו בדיוק את מה שמגיע לכל תושב".

 

וכשהתושבים החילונים חוששים מהשתלטות – גם לחרדים יש חששות משלהם: "בשנים האחרונות אנחנו כל הזמן מפחדים מה יהיה הדבר הבא שייצא נגדנו. השכנים שלנו מפחדים במפורש שנשתלט עליהם וניקח את כל מה שיש להם - זה ממש מעצבן אותי. אנחנו לא עושים להם שום דבר".

 

החילונים: הם רוצים שכל העיר תהיה חרדית

בונים נאגל, איש יחסי ציבור מגור, מסביר כי המהלך האחרון של החסידות הגיע לאחר שהבינו כי ראש העיר לא ייתן להם בתי כנסת, גני ילדים ועוד. הוא לא מבין את הפחד: "אין פה אף רחוב בעיר שסגור בשבת. החנויות בעיר שמוכרות חזיר פתוחות בשבת, ולא ראינו שהיו מהומות סביבן. אף אחד לא מתערב לתושב החילוני בחייו. זו עיר פלורליסטית, כמו שראש העיר אומר".

 

  ()
"לא רוצה תפילות מתחת לבית"

 

אבל זה לא משכנע את הפעילים החילונים. הם משוכנעים שבאו לצבוע את ערד בשחור. טבצ'ניק, תושב העיר ואחד הבולטים שבהם, אומר כי "ערד היא עיר חילונית, ליברלית, וככה אנחנו רוצים שתישאר. הם באים ואומרים בפנים: ערד תהיה חרדית. מבחינתם, מחר צריכה להיות הפרדה באוטובוסים, לא יהיו אירועים בשבת, ולא יהיו אירועים של גברים ונשים ביחד. אני לא בא ואומר להם, תדליקו אש בשבת. אני נולדתי בעיר ואין לי כוונה לעזוב. אבל הם רוצים שכל העיר תהיה חרדית".

 

וכשהפחד מנהל את העניינים, התוצאה היא התנגשות. בחסידות גור מבקשים הקצאה של מבני ציבור לבתי כנסת, גני ילדים ובתי ספר. בעיריית ערד לא ממהרים להיענות או להרגיע את הרוחות. עבירה על החוק היא לא דבר שנולד יש מאין. לצד מקלטים השתלטו אנשי גור גם על בית הכנסת האשכנזי הגדול. למקלט האחרון נכנסו השבוע, בתשעה באב. במקביל דואגים התושבים החילונים להבהיר כי הם לא רצויים. "אני לא רוצה תפילות מתחת לבית", אמר אחד השכנים ברחוב העפרוני.

 

"אני חושב שאפשר להבין את הפחד של החילונים, כי מישהו דואג להכניס להם אותו לראש", אומר נאגל. "אבל אם לרגע יעזבו את מה שהם שומעים ויסתכלו על המציאות, הם יראו רחובות של מעל ל-50% חסידי גור - שלא סגורים בשבת.

 

"מה שקרה בתשעה באב היה תשקיף של המצב שנוצר. בסופו של דבר, אנשים צריכים לחיות באיזשהו מקום. זה שלא תיתן להם, לא יגרום לזה שהם ייעלמו או לא יבואו יותר. הם יהיו פה, ויתפללו ברחוב. המצב הנוכחי מזיק לשני הצדדים - גם לחילונים וגם לחרדים. אבל נראה שיש מישהו שכנראה מאוד מרוויח מזה".

 

העירייה: ניסיון חרדי נואש לפרובוקציות

הרב יצחק גולדקנופף, מזכיר ועדת הרבנים, תולה את העימותים באווירה הציבורית נגד הדת. רון קובי, עפולה וסערת ההפרדה הם רק תסמינים. "התחושות שלנו כאן בערד, עיר האבות, היא שיש איזשהו מסע של רדיפת הדת, היהדות, הציבור היהודי. יש איזשהו טרנד, אולי בגלל הבחירות, שצריכים להקצין נגד ערכי היהדות".

 

טבצ'ניק ()
"הם באים ואומרים בפנים: ערד תהיה חרדית". טבצ'ניק

 

לדבריו, "אין ציבור יותר עדין מזה שנמצא כאן, בערד. זה לא ציבור אלים. זה ציבור שעובד על פי רוב ומתנהל בצורה נורמלית. אבל אנחנו קרוב ל-1,500 איש בעיר עם שלושה בתי כנסת בסך הכול. לא נותנים אפילו בית כנסת - מקום נורמלי להתפלל בו. אז אל תשליך אותנו לרחוב ותגיד שאנחנו עוד המופרעים".

 

לפני כשנתיים איימו עימותים בין חילונים לחרדים להבעיר את העיר בעקבות שלט של האדמו"ר מגור שתלתה תושבת העיר, ונדמה שדבר לא השתנה. אז מה יהיה הסוף? בעירייה מסרבים להתייחס לטענות החסידים בכל הנוגע להקצאת משאבים, וטוענים כי מדובר בניסיון חרדי נואש לעורר פרובוקציות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים