שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    גידול גפנים ומדעי המוח: המגמות המפתיעות בבתי הספר

    לצד לימודי מתמטיקה, ספרות והיסטוריה שכולנו מכירים עוד מהתקופה שהיינו ילדים, בבתי הספר שיפתחו את שעריהם בקרוב לילדינו נלמדים גם מקצועות אחרים כמו מדעי המוח, ביולוגיה ימית ותרבות ערב. אלו התוכניות הייחודיות

     

    תלמידים ממכון דוידסון לחינוך מדעי (באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי)
    מדעי המוח בגיל 16. התוכניות המפתיעות(באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי)

     

    להתלונן על מערכת החינוך הישראלית הפך כבר דבר שבשגרה. אנחנו רוצים עתיד טוב יותר לילדים שלנו. אנחנו רוצים שההישגים שלהם יהיו מהגבוהים גם במדדים בינלאומיים. אנחנו רוצים מורים מלאי מוטיבציה ולא שחוקים ועמוסים. אנחנו רוצים שהילד שלנו יקבל יחס מיוחד בכיתה קטנה ומרוכזת. אבל בעיקר אנחנו רוצים קצת שלווה וגאווה. הדרך להשיג את כל אלה עוברת גם דרך תוכניות לימוד מודרניות שילכו יד ביד עם המציאות שמחכה לתלמיד מחוץ לשערי בית הספר.

     

    חוזרים לבית הספר - עוד כתבות

    מי שולט פה? המורים מול ההורים

    ניסיון ראשון לבלימת השביתה

    ההורים משלמים יותר על החינוך בישראל

     

    יוצאים מהמסגרת השבלונית

    למרבה השמחה, יש כמה צדיקים בסדום שעושים את זה. עשרות בתי ספר ברחבי הארץ מאמצים לעצמם תוכניות לימוד ייחודיות שמותאמות לתלמידים שלהם. השאיפה היא להתחיל בקטן ולגדול לכלל בתי הספר במדינת ישראל.

     

    כיום, לצד לימודי מתמטיקה, ספרות והיסטוריה שכולנו מכירים עוד מהתקופה שהיינו ילדים, נלמדים גם מקצועות אחרים כמו מדעי המוח, ביולוגיה ימית ותרבות ערב. ניתן לומר שחלק גדול מהמקצועות האלו אפילו מנפץ כמה סטיגמות ויוצא מהמסגרת המאוד שבלונית שאנחנו רגילים לראות אבל אי אפשר להתעלם מהחיוך על הפנים של ילד שלמד לראשונה איך מייצרים יין מגפנים שגידל בעצמו.

     

    ענבים לצורך הכנת יין של תלמידים מכפר הנוער החלקאי מאיר שפיה (באדיבות כפר הנוער מאיר שפיה)
    ייצור יין. אסור לשתות אבל אפשר לגדל.(באדיבות כפר הנוער מאיר שפיה)

    "תוכנית לימודים ייחודית היא תוכנית לבגרות שבית ספר יוזם ומפתח בעצמו או בשיתוף עם גורם חיצוני וכך מוצא את מה שמייחד אותו ומבליט אותו". מספרת אורה שרז, מדריכה ומרכזת ארצית בתכניות ייחודיות בתחומי המדעים.

     

    "כתיבה והפעלה של תוכנית לימודית ייחודית היא אחת הדרכים האפשריות למימוש ולהעצמה של אוטונומיה פדגוגית בבית הספר. תוכנית כזאת מאפשרת למורים בחטיבה העליונה לייצר תוכנית לימודים בתחום אותו הם מעוניינים לפתח בבית הספר ולבחון את תלמידיהם בבחינת בגרות שנכתבת ונבדקת על ידם". כל התוכניות הייחודיות הללו מפותחות במסגרת האגף לתוכניות ייחודיות במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

     

    "עונים על השאלות הכי מסקרנות"

    במכון דוידסון שבמכון וויצמן שברחובות, מצאו דרך מעט שונה ולא סטנדרטית ללמד ולהכשיר תלמידים לבגרות בנושא מורכב במיוחד. מורכב ממש כמו מוח האדם. תלמידי כיתות ט' עד י"ב מאילת ועד קרית שמונה לומדים וחוקרים את מדעי המוח מפי מובילי המרצים במכון וויצמן, אבל מרחוק.

     

    "מודל הלמידה הוא למידה דרך הרשת, בשילוב מפגשים פנים אל פנים. הדבר מאפשר לתלמידים מכל רחבי הארץ להשתתף בתכנית ללא תלות במקום", מספרת שרז ומבטיחה שכל זה מבלי לוותר על איכות הלמידה ואיתגור התלמידים במגוון משימות ודרכים. חקר מדעי המוח נמצא היום בחזית המחקר המדעי ומשלב מחקרים מגוונים גם מתחומי הביולוגיה, הפסיכולוגיה, הרפואה, הפיזיקה, המתמטיקה ומדעי המחשב. נראה שמספיק שיעור אחד כדי להחזיק כמות ידע מאוד גדולה ולא כל כך אופיינית לילד בן 16.  

     

    "הם עונים על השאלות הכי מסקרנות. מה זה מודע ותת מודע? מה קורה לנו כשאנחנו מתאהבים? כמה חושים באמת יש לנו? וגם, ואולי הכי חשוב, מפריכים הרבה מאוד מיתוסים", אומרת שרז. 

     

    תלמידה ממכון דוידסון לחינוך מדעי (באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי)
    "התלמידים לומדים על התפקודים השונים של המוח"(באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי)

    תלמידים במכון דוידסון לחינוך מדעי (באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי)
    "הדרך שלהם לאקדמיה כבר סלולה"(באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי)

    כמו כן התלמידים לומדים על התפקודים השונים של המוח (קוגנטיבים, רגשיים ועוד). נוגעים בנושאים רחבים בין הביולוגיה למחשבה, בין מוח לנפש, שינה, הפרעות קשב ועוד. המרצים לא מוותרים גם על נושאים שיכולים להיתפס כ"קשים" עבור תלמידי תיכון כמו מוות מוחי, תרדמת, קומה, שבץ, גידולים ומחלות.

     

    התלמידים בתוכנית הייחודית נבחרים בקפידה על פי ציוניהם ובוחרים להרחיב 5 יחידות במדעי המוח בנוסף על הרחבות החובה בבית ספרם המקורי. "הם מגיעים כמה פעמים בשנה למחנות לימודים ועושים ניסויים בזוגות", מספר ירדן בן חורין, מנהל יחידת המצוינות והמנהיגות המדעית במכון דוידסון לחינוך מדעי. "הם למדו למשל להתחבר ליד של הבן זוג שלהם כאשר היא נחה, ולהפעיל אותה באמצעות מערכת העצבים שעובדת על חשמל".

     

    "אחרי 20 שנה סוף סוף אפשר לחדור למוח ולראות מה קורה בו בזמן שהוא עובד". מספרת דר' נועה פינסקר-זכריה מנהלת תוכנית הכיתה הארצית למדעי המוח במכון דוידסון לחינוך מדעי.

     

    תלמידה ממכון דוידסון לחינוך מדעי (באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי)
    "משמעותי יותר מכל מקצוע אחר"(באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי)

     

    "התלמידים ביצעו הדמייה מוחית אחד לשני כדי לבדוק יצירתיות. הם גילו שיש הבדל בניהם מבחינת האזור המופעל במוח כאשר נאלצו לעשות פעולה יצירתית". כלומר, באמצעות למידה על המוח, הם למדו על עצמם וגילו שהם יכולים להיות מאוד יצירתיים בשפה אבל אולי קצת פחות בציור. "אחד מתלמידי י"ב סיפר לי ששבוע שלם הוא מדבר עם ההורים שלו בבית על מה שהוא למד בשיעור האחרון. זה משמעותי עבורם יותר מכל מקצוע אחר", אומר בן חורין.

     

    בהזדמנות אחרת, התלמידים חקרו את נושא הזיכרון. "הם ממש הלכו והסבירו למורים שלהם בבית הספר איך יהיה הכי נכון ללמד את התלמידים. הם גילו שחזרה על החומר לקראת מבחן לא יעילה כמו שליפה של החומר שוב ושוב. השליפה הזאת מפעילה את האזור ומבססת את הידע בצורה יותר טובה במוח", מספרת ד"ר פינסקר זכריה.

     

    "הדרך שלהם לאקדמיה כבר סלולה. הם יודעים לבצע ניסויים, מחקרים מדעיים ולקרוא מאמרים ברמה מאוד גבוהה. אני מוכן לשים כסף שרובם כבר נדבקו בחיידק המדעים ויש סיכוי טוב שעוד נפגוש אותם". אומר בביטחון בן חורין.

     

    לייצר יין כשאסור עדיין לשתות אותו

    בכפר הנוער החקלאי מאיר שפיה ליד זיכרון יעקב, לומדים תלמידי כיתות י' עד י'ב איך מגדלים גפן ומייצרים ממנו יין. תזכורת: עוד לא מלאו להם 18 שנה וכמו כן, נאסר עליהם על פי חוק לשתות אלכוהול ואיכשהו, הם יכולים ללמד אותנו דבר או שניים על טיבו של כוס יין משובח.

     

    כבר לפני אלפי שנים הייתה ארץ ישראל מרכז בינלאומי לגידול גפנים וייצור יין, כך מסתבר. והיום תעשיית היין מגדלת כ-55 אלף דונם כרמים, מונה מעל 200 יקבים ומייצרת כ-30 מיליון בקבוקי יין הנמכרים בארץ ובעולם כולו.

     

    כפרי נוער בישראל שמלכתחילה הוקמו על קרקע חקלאית משקיעים למידה רבה בתחום על מנת להבין את הפרמטרים המשפיעים על איכות הענבים, כגון קרקע, משקעים, טופוגרפיה, זנים, אזורי גידול ועוד.

     

    "כפר הנוער החקלאי מאיר שפיה סיים עכשיו מחזור ראשון של 5 יחידות בגרות בחקלאות בכלל ובכרם יקב בפרט". מספרת אורה שרז. "מעבר ללמידת חקלאות עכשווית הם גם מקבלים ארגז כלים להמשך הדרך. הלימודים משלבים ביוטכנולוגיה, כימיה, יזמות. הם בסופו של דבר מוכרים את הבקבוקים שהם מייצרים אז הם לומדים על הדרך שיווק ומיתוג".

     

    תלמידים מכפר הנוער החקלאי מאיר שפיה מכינים יין (באדיבות כפר הנוער מאיר שפיה)
    תלמידים מכפר הנוער החקלאי מאיר שפיה מכינים יין(באדיבות כפר הנוער מאיר שפיה)

    תלמידים מכפר הנוער החלקאי מאיר שפייה (באדיבות כפר הנוער מאיר שפיה)
    (באדיבות כפר הנוער מאיר שפיה)

    30 התלמידים שמשתתפים בתכנית הייחודית ילמדו איך לגדל גפן בכרמים, לבצור את הענבים ולהפיק מהם יין. "זאת עבודה פיזית מאוד קשה. זה לא בא ברגל", מספרת רות ברוכאל, רכזת ענף כרם יקב בכפר הנוער החקלאי מאיר שפיה.

     

    "הם נורא מתרגשים מהיום של הבציר כי אם כל השנה הם עבדו בכרם עמלו והזיעו, פתאום אחרי שנה הם בוצרים את הענבים ועושים מהם יין, זאת חוויה מאתגרת". בני הנוער ילמדו בין היתר על כלכלת משק חקלאי, על מחלות, הדברה מסורתית, הדברה אורגנית או ביולוגית ועל המהפכה הירוקה. הם ילמדו את מבנה הגפן וזני ענבים ליין, פרקטיקה ייננית, מיתוג ועיצוב, שיווק תמחור ומכירה.

     

    "זה מה שמבדיל אותם מבתי ספר רגילים. בכפרי נוער חקלאיים יש להם אפשרות לגעת בדברים ולבדוק אותם, יש להם מגרש משחקים מתחת לכיתה" הלכה למעשה, התלמידים הצעירים לומדים מה הם החיים עצמם. "הם כל פעם מופתעים מגילויים חדשים" מספרת רות.


    תלמידות מכפר הנוער החקלאי מאיר שפיה מחזיקות ביין שהכינו (באדיבות כפר הנוער מאיר שפיה)
    הבקבוקים המוכנים(באדיבות כפר הנוער מאיר שפיה)

     

    "למשל כשרציתי ללמד אותם מה הבדל בין בקבוק יין שעולה 30 שקל לבקבוק יין שעולה 300 שקל אני מסבירה שזה מתחיל בחומרי הגלם, באיכות. אני תמיד משווה את זה לחולצת טריקו שהם קונים בקניון ובחנות אחת זה יעלה להם 50 ובחנות אחרת 150. אז במקרה של חולצה זה תלוי בסוג הכותנה, איפה היא גדלה וגם במיתוג שהם כל כך אוהבים לקנות". 

     

    היא מוסיפה: "זה פותח להם צוהר שלם גם ללימודי המשך. יש עכשיו תארים ראשונים ושניים בייננות, גידול גפן וביוטכנולוגיה. באוניברסיטה אמרו להם 'אם תרצו להמשיך אצלנו אנחנו נכיר בלימודים שלכם'".

     

    "הם סיימו בית ספר, הם בטח ילכו לשנת שירות ואז לצבא. בין לבין, כמו כולם, הם עובדים במסעדות ובתי קפה כמלצרים. אבל כשהם מבינים כל כך ביין איכותי הם גם מוכרים יותר טוב ואז עושים טיפים יותר גדולים. אחד התלמידים אמר לי פעם "עם כל הכבוד לכל מה שלמדנו בבית הספר, זה היה הכי מועיל זה ערך שאין לו תחליף".

     

    תרבות ערב ובודהיזם

    בבית ספר תיכון מאסאר בנצרת, יושבים בכיתה תלמידים מהדת הנוצרית ומהדת המוסלמית ולומדים יחד. "מדובר בבית ספר חילוני שלא היה מסוגל לחשוב על אופציה שבמסגרת לימודי החובה, כל תלמיד ילמד רק על הדת שלו". מספר זאב אליצור, גם הוא מדריך תוכניות ייחודיות במזכירות הפדגוגית. "נוצר צורך אמיתי של בית הספר ללמוד על הדתות השונות מזווית קצת אחרת, מעמיקה, ביקורתית ושואלת שאלות".

     

    כרגע לומדים תלמידי כיתות י' ו-י"א שתי יחידות בגרות בתרבות ערב ועולם הדתות. במסגרת אותן שעות התלמידים לומדים על המשותף בין הדתות שנולדו באזורנו, על הקשר בין תרבות לדת, על טקסטים דתיים ופרשנויות. מטרת השיעור היא לפתח ראיה פלורליסטית למושג דת ודתיות בקרב התלמידים, לגרום להם לרכוש כלים לקריאה מורחבת מעבר למשמעות המילולית, לטפח מחשבה ביקורתית וביקורת עצמית כחלק משיח זהות המקשר בין עולם המסורת לבין סוגיות אישיות.

     

    "אנחנו בדרך כלל פותחים את השיעור הראשון בשאלה 'אילו דתות אתם מכירים?'. מספר אבראהים אבו אלהיג'א, אחראי על מחקרי פעולה ופיתוח תכניות ייחודיות בבית הספר הייחודי מאסאר. "אז התלמידים מתחילים בחיפוש בגוגל ומגלים שיש בין 14 ל-18 דתות מוגדרות בכל העולם. הם מגלים שיש הרבה יותר ממה שחשבו וממש סורקים את כל הדתות סביב הגלובוס. לומדים על בודהיזם, הינדואיזם ואפילו מבינים שאתיאזם נחשבת לסוג של דת".

     

    "אילו דתות אתם מכירים?" (צילום: ויז'ואל/פוטוס) (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
    "אילו דתות אתם מכירים?"(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

    השאלה הבאה שמתבקשת היא מה זה דת? מה המאפיינים שלה? איך ניתן להגדיר דת? "על פי התשובות שהם עונים בכיתה אנחנו מגבשים תיאוריה ורק בסוף משתמשים בספרות המקצועית".

     

    "במסגרת הלימודים הם נפגשים עם אנשי דת משלושת הדתות המרכזיות שהם מכירים. באחד המפגשים נערה אחת הצביעה וביקשה לדבר. 'אני כבר מבולבלת' היא אמרה. 'חקרנו כל כך הרבה דתות, והן כולן נשמעות חיוביות ואפילו דומות בדבריהן. למי אני צריכה להאמין?'. זאת כביכול שאלה תמימה אבל משתמע ממנה כמה הלימודים האלה פותחים לתלמידים את הראש בנוגע לדברים שהיו נראים להם עד לאותו רגע מובנים מאליהם".

     

    הלמידה הייחודית הזאת מעודדת סקרנות אבל גם נותנת לתלמיד הזדמנות שאין בשאר בתי הספר "הם קובעים לעצמם את הציון שמגיע להם, בדוח רפלקציה אחרי כל מפגש וגם בעבודת החקר הקבוצתית שנעשית על פי מאפיינים וקריטריונים שהם קובעים בעצמם".

     

    העצמת האוטונומיה הפדגוגית של צוותי ההוראה היא מיעדיה המרכזיים של מערכת החינוך. "המשרד מקדם את הנושא במארג רחב של כלים, ובכלל זה הקצאת תקציבים גמישים לשימוש המנהלים, תמיכה לוגיסטית ועדכון מודליים חינוכיים", מספר מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב. "המסלול להפעלת תוכניות ייחודיות מזמן למורים בחטיבה העליונה אפשרות לפתח תוכניות לימודים, בתחומים שלגביהם הם מרגישים להט פדגוגי, ובהתאם לאקלים בית הספר. נמשיך לצייד את בוגרינו בארגז כלים עשיר, לעמידה איתנה ומוצלחת באתגרי המאה ה-21".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי
    לומדים מדעי המוח
    באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מומלצים