שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    קרבות שליטה בבתי ספר: הורים ומורים במפגש טעון
    החיכוכים בין עובדי ההוראה להורים בנוגע להתערבות של האחרונים מסלימים בשנים האחרונות. ynet כינס שישה מורים והורים לשיחה גלויה: מקבוצות וואטסאפ, דרך הפעלת לחצים ועד להטחת האשמות קשות. כך נראית המציאות משני צידי המתרס

     

    ההורים והמורים במפגש טעון: "צומת דרכים"    (כתב: אדיר ינקו, צילום: אורי דוידוביץ' , תמי אברהם)

    ההורים והמורים במפגש טעון: "צומת דרכים"    (כתב: אדיר ינקו, צילום: אורי דוידוביץ' , תמי אברהם)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אלא אם איומי ההשבתה ייצאו לפועל, ב-1 בספטמבר כ-2.3 מיליון תלמידים צפויים לחזור לגני הילדים ולבתי הספר, ושנת הלימודים תש"פ תיפתח. החיוכים וההתרגשות הרבה ביום הזה מצד המורים וההורים לא יצליחו להסתיר את המתחים והמטענים בין שתי הקבוצות הללו. בשנים האחרונות גוברות הטענות מצד ארגוני המורים ועובדי ההוראה על התערבות בלתי פוסקת מצד ההורים בנעשה בבתי הספר, ומהן עולה תמונה של מערכת מסוכסכת ומקוטבת במיוחד.

     

    חוזרים ללימודים - עוד כתבות:

    פתרון למשבר החינוך המיוחד, השנה תיפתח

    למ"ס: ההורים משלמים יותר

    מחסור במורים: ב-40 חטיבות לא ילמדו מדעים

     

    מחד גיסא, ההורים מספרים על תסכול משמעותי הנובע ממה שהם מגדירים "איכות ההוראה הירודה" של המורים. גם התפתחות הטלפונים החכמים והוואטסאפ משחקים תפקיד משמעותי בעניין, שכן הדרישה של ההורים לזמינות של המורים, גם מחוץ לשעות העבודה שלהם, הולכת וגדלה, והנתונים מעידים על כך.

     

    מנגד, על פי נתוני "התמונה החינוכית" של משרד החינוך שנאספו ממורים מ-587 בתי ספר, 92% מן המורים בבתי הספר היסודיים דיווחו כי "בית הספר מיידע את ההורים באופן שוטף על הנעשה בו". 88% מהמורים בבתי הספר היסודיים ו-76% מהמורים בחטיבות העליונות דיווחו על כך ש"הורי התלמידים נמצאים בקשר קבוע טלפוני, מייל, סמס וכד' עם המחנך כדי להתעדכן במצבו של הילד שלהם".

    פאנל הורים ומורים (צילום: אורי דוידוביץ' )
    (צילום: אורי דוידוביץ' )
     

    קשר של אמון וכבוד בין הצדדים יכול להצעיד את בית הספר קדימה, ומחלוקת יכולה במקרים רבים לשתק את המערכת לחלוטין. רק בשנת הלימודים האחרונה בחרו הורים בבתי ספר בחולון, בהרצליה, בחיפה וברמת גן להשבית את הלימודים על רקע סכסוכים מקומיים. בנוסף, אחת העדויות האחרונות לעומק המשבר היא מהלך שהוביל משרד החינוך בשנה האחרונה להסדרה מחדש של פעילות ועדי ההורים בבתי הספר, שנחשף לראשונה ב-ynet. המשרד גיבש הנחיות חדשות שמטרתן, לטענת הנהגת ההורים הארצית, לצמצם את פעילות הוועדים בבתי הספר. מנגד, במשרד החינוך טענו בעקבות הפרסום כי מדובר על ניסיון "להסדיר את פעילות ההורים".

     

    "דו-שיח של חירשים"

    על מנת לבחון כיצד בדיוק נראה כיום הקשר בין ההורים למורים בבתי הספר, כינסנו שישה מורים והורים לשיחה גלויה בנושא. המורים שהצטרפו לפגישה הם שרון סייג, מורה להיסטוריה ואזרחות מחולון; רננה ניידמן, מורה לחינוך גופני מכפר סבא וחברת ארגון עובדי ההוראה "יציגים"; והדס לוי, מורה לאנגלית מכפר סבא שאף היא חברה ב"יציגים".

     

    ההורים שהצטרפו הם ריקי ממן, אם לתלמידה מירושלים; איריס פרדלין, פעילה חברתית, אם לשלושה תלמידים מבת ים ונציגת ציבור בוועדת החינוך בעיר; ואביב הלפרין, אב לתלמיד מגבעתיים. "הסיפור של ההורים במערכת החינוך יכול ללכת ל'הפי אנד' ויכול גם להסתיים בטרגדיה יוונית", אומר סייג. הלפרין מתאר את המצב בקרב ההורים לקראת שנת הלימודים.

     

    מעורבות או התערבות? ()

    אז איך נראים במציאות היחסים בין הצדדים? לקראת שנת הלימודים, לדברי הלפרין, "מתחיל שיח מתמשך ועמוס בקבוצות הוואטסאפ של ההורים לגבי זהותה של המחנכת בשנה הבאה". הוא מוסיף כי "זה יכול להגיע למצב של עצומות ומכתבים לראש העיר". לא רק זהותה של המחנכת עלולה להיות נתונה להשפעת ההורים. לטענתה של לוי, "ההורים רוצים להחליט מה נלמד ואיך נלמד. מי מנהל כיום את בתי הספר? ההורים".

     

    ממן מצידה טוענת כי במקרים רבים, להורים פשוט אין ברירה. "אנחנו לא רוצים להתערב למורים, אבל אם אנחנו רואים שהילד חוזר הביתה בלי הרבה ידע ולא מצליח במבחנים - אז במקום הזה יש בעיה", היא אומרת. "אם אתה רואה שהמורה מחזיר לך מבחן שבהערות שהוא כותב יש שגיאות כתיב, ואתה מנהל איתו שיחה ורואה שיש הרבה דברים שהוא בעצמו לא יודע – זה יוצר תסכול, והתסכול הזה נבנה ובסוף יוצא בצעקות".

     

    בשלב מסוים בשיחה, כשהרוחות מתלהטות, אומר סייג כי "יש פה דו-שיח של חירשים". לדבריו, "אנחנו נמצאים בצומת דרכים. יש פה מסכת האשמות אחד כלפי השני וחבל, זה לא צריך להיות המצב".

     

    במשך דקות ארוכות מתארים ההורים והמורים את המציאות שעימה עם נאלצים להתמודד, ומספרים מה הם חושבים על מי שיושב מולם. בשלב מסוים שאלה אחת הופכת בלתי נמנעת: האם יש בכלל אמון בין המורים לבין מי שמפקידים בידיהם את הדבר היקר להם מכל? "עם הזמן אנחנו מגלים שיש יותר ויותר מורים שאנחנו לא יכולים לסמוך עליהם, ושהם לא באמת ברמה", קובעת ממן. "אנחנו רואים שהרמה יורדת עם השנים, ואתה יודע בוודאות שאי אפשר להוציא את המורים האלה מבית הספר. הם שם ואתה תקוע איתם".

     

    הלפרין מצידו אומר כי "אנחנו לא מאמינים במורים אם אנחנו לא מכבדים אותם, ואנחנו לא מאמינים במורים אם אנחנו רואים דוגמאות של נפילות שהמערכת לא עושה תהליך של הפקת לקחים ובקרה". פרדלין מוסיפה כי היא פוחדת שהתערבות יתר תוביל ל"נקמה" בתלמידים. "אנחנו מפחדים לפעמים לפנות לבית הספר כדי שהילד לא ייפגע", היא אומרת.

     

    דיווחי מורים על התערבות הורית ()

    "יש לי חיים מחוץ לשעות העבודה, ואתם לא כלולים בהם"

    גם התפתחות הטכנולוגיה והטלפונים החכמים הביאה להידוק הקשר בין ההורים למורים. "כיום מצפים שנפתח קבוצת וואטסאפ עם התלמידים שלנו, שזה עוד בסדר, אני זורמת", אומרת לוי. "מצד שני, גם בתוך זה צריכים להיות גבולות. הורים שואלים אותי למה אני לא עונה להם. סליחה? יש לי חיים פרטיים אחרי בית הספר שאתם לא כלולים בהם".

     

    הדרישה לזמינות עולה, שעות העבודה מתארכות – אך התגמול נותר זהה, והוא נמוך במיוחד. על פי נתוני OECD האחרונים, שפורסמו בספטמבר האחרון, שכרו של מורה בבית ספר על-יסודי בישראל נמוך בהרבה מהממוצע במדינות הארגון, וזאת בשעה שמספר שעות ההוראה דווקא גבוה מהממוצע.

     

    עם זאת, מעמדו הנמוך של המורה ותנאי העסקתו, לצד הדרישה הבלתי פוסקת לזמינות, הם רק הסבר חלקי למעורבות הגוברת של הורים בנעשה בבית הספר. "אנחנו מדברים כל הזמן על היחס למורים, ושוכחים שהילדים מתייחסים להורים שלהם בצורה הרבה יותר חמורה ממה שהתייחסו פעם", אומר סייג. "ההידרדרות במעמד המורה היא ממש דומה ומקבילה להידרדרות בסמכות של ההורה. זה מורגש. כשהייתי צעיר הייתי הולך ליום הורים והמורה היה נוזף בי, הייתי מוריד את הראש ואומר לאמא שלי 'סליחה, טעיתי'. כיום הדו-שיח עובר לטונים צורמים, ולפעמים זה מסתיים בצורה לא נעימה".

     

    נראה כי הפגישה נעה בין הטחת האשמות ומילים קשות משני הצדדים לדינמיקה שמזכירה יותר מפגש פיוס, כאשר נשמעות הסכמות בדבר הצורך לשנות את המצב. לקראת סיומה אנחנו מבקשים לברר: לאן זה הולך, והאם זהו שיאו של המשבר? "יש משפט שאומר 'אל תעצבן את מי שמגיש לך אוכל'", משיב הלפרין. "אל תתנגח במי שאחראי על החינוך של הילדים שלך. אם זה כל כך חשוב, נסה לגייס אותו. מצד שני, תבינו את המצוקה שבה אנחנו נמצאים. זה הדבר הכי יקר לנו".

     

    מיכל כהן, מנכ
    מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר(צילום: ניב אהרונסון)

    לחץ הורים גם על המנכ"לית

    האם חל שינוי במידת מעורבותם של ההורים בנעשה במערכת החינוך? לדברי מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י ולשעבר מנכ"לית משרד החינוך, התשובה היא חיובית. "בפרספקטיבה של 25 שנה במערכת החינוך, יש שינוי ויש יותר טשטוש של גבולות", היא אומרת, וטוענת כי אחת הסיבות לכך היא דווקא שעות העבודה המתארכות של ההורים.

     

    "יותר ויותר הורים עסוקים בקריירות שלהם. הנוכחות ההורית שלהם פוחתת, ומה שקורה זה שבעקבות טשטוש הגבולות עם הילדים, ההורים מטשטשים בעצמם את הגבולות עם בית הספר באמצעות ההתערבות או ההתייחסות שלהם למערכת. בנוסף, ככל שהורים יותר משכילים, הם נוטים להתייחס למורים ממבט על, ומרגישים שהם עוסקים במקצוע חשוב יותר. ההתערבות הזו נובעת מרגשות אשם, משום שהם לא נמצאים מספיק עם הילדים. זה קורה לא רק במערכת החינוך אלא גם בצבא ואפילו באוניברסיטה".

     

    עם זאת, כהן מדגישה כי אינה מתנגדת בהכרח למעורבות הורים: "מערכת החינוך שייכת גם להורים והם צריכים להיות שותפים, השאלה היא איך. כיום זו מערכת שנכנסה למגננה, וצריך למצוא דרך שבאמצעותה יהיה אפשר לקרב אותם לבית הספר. במקום שיש בו גבולות ברורים, ההורים מצד אחד לא יתערבו אבל גם לא ימודרו. בסוף, ההורים והמורים צריכים להיות בעלי ברית, ואם יהיו גבולות – הברית הזו תישמר". כהן מדגישה כי למנהלים ולצוותי ההוראה אין הכלים להתמודד עם הנושא. "אני לא זוכרת שמישהו הכשיר אותנו כאנשי הוראה לעבודה עם הורים, וגם אני כמנכ"לית המשרד התמודדתי עם לחצים מצד ועדי הורים מיליטנטיים - אם כי חשוב להדגיש שהיה גם שיתוף פעולה מצוין עם ועדי הורים אחרים".

     

    מנגד, ולמרות טענות מצד ראשי ארגוני המורים על כך שהתערבות הורים במערכת החינוך גורמת לעזיבת מנהלי בתי הספר, על פי מחקר של ד"ר קובי גוטרמן ממכללת סמינר הקיבוצים – שבדק את הגורמים להישארותם של מנהלי בתי ספר בתפקידם או לעזיבתם – התערבות ההורים דווקא לא שיחקה תפקיד משמעותי בהחלטה, וזאת על אף שעל פי המחקר, כ-30% מהמנהלים מסיימים את תפקידם כעבור שנתיים בלבד. במסגרת המחקר ערך ריאיונות עם 28 מנהלי בתי ספר בשנתם השנייה.

     

    "מה שמשאיר אותם בתפקיד זה משברים", אמר ד"ר גוטרמן. "ככל שיש יותר משברים, הם מרגישים יותר מועצמים. הם חווים הורים כגורם מקשה, אבל לא מצאתי שההורים הם גורם לעזיבת התפקיד". על פי המחקר, אחד הקשיים המרכזיים שעימם מתמודדים המנהלים הוא הבירוקרטיה. "כשנשאלו המנהלים על הקשיים המרכזיים המאפיינים את שגרת יומם, ענו מרביתם כי התסכול המרכזי בעבודתם נובע מההתנהלות הביורוקרטית של משרד החינוך ושל הרשויות המקומיות", צוין במחקר. קשיים נוספים שעלו מצד המנהלים התמקדו, בין היתר, בניהול היחסים עם צוות המורים.

     

    "ההורים הם השותפים הטבעיים שלנו, עובדי ההוראה", אומר אייל נמר, יו"ר ארגון עובדי ההוראה "יציגים". "יש לנו מאבקים משותפים יחד עם ההורים מאחר שאנחנו בעלי אינטרסים זהים - טובת התלמיד - פחות תלמידים בכיתה ובגן, ויותר עובדי הוראה מיומנים ומקצועיים, שלא מוטרדים בסוף החודש אם יקבלו שכר וכמה".


    פורסם לראשונה 23/08/2019 09:32

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אורי דוידוביץ'
    הורים ומורים במפגש טעון
    צילום: אורי דוידוביץ'
    מומלצים