שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הטרנספר הוא קונצנזוס בישראל. תמיד היה
    משום מה רגשה התקשורת על תוכנית עידוד ההגירה של "הבכיר המדיני". כאילו אין קו מחבר מ-1948, דרך לוי אשכול, דיין, סמוטריץ', גנץ ונתניהו

     

     

    פליטים פלסטינים (צילום: Fred Csasznik)
    פליטים פלסטינים, 1948(צילום: Fred Csasznik)

    לפני שנים ספורות, כשנחשפה "תוכנית ההכרעה" של סגן יו"ר הכנסת ח"כ בצלאל סמוטריץ', ההתייחסות לדברים נעה בין תמיהה לזעזוע. בכל זאת, לא בכל יום מנסים, במאה ה-21, לבסס משנה פוליטית על שלוש האיגרות ששלח יהושע בן-נון ליושבי הארץ עם כניסתו אליה: הרוצה להשלים (עם המעמד הנחות שיינתן לו) ישלים; הרוצה ללכת (הגירה מרצון, כאילו) ילך; והרוצה להילחם – יילחם. בנוגע לחלופה השלישית, כשנשאל אם כוונתו גם להרג משפחות, נשים וילדים, אמר סמוטריץ': "במלחמה כמו במלחמה".

     

     

    אבל עד כמה באמת רחוקה המדיניות הישראלית הממסדית, זו שאין מצקצקים לאחריה, ממופע הלאומנות הדתית של אחד מראשי מפלגת ימינה? אפשר לבחון את הדברים תוך מחשבה, למשל, על גורלם של שני מיליון בני האדם הכלואים ברצועת עזה.

     

    ההזיה האלימה "הרוצה ללכת – ילך" עשתה כותרות השבוע, לאחר שצוטטה מפיו של גורם מדיני בכיר ששוחח עם עיתונאים בזמן ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באוקראינה. ה"גורם" – הכול יודעים שמדובר בראש הממשלה – אמר שישראל מוכנה, בנדיבותה, לאפשר הגירה לתושבי עזה, אם רק תימצא כבר המדינה שתהין לקלוט אותם. לא זו אף זו: ישראל מוכנה לממן זאת – כולל ארגון הסעתם אל שדה תעופה, משם יוכלו להמריא ולעוף לנו כבר מהעיניים.

     

    טירלול? מדובר בראש הממשלה, שכפי שדווח אף קיים סדרה של ישיבות קבינט בנושא. ולא רק הוא: גם מי שמבקשת לרשת את נתניהו, שרת המשפטים עד לאחרונה איילת שקד, תומכת בכך. בריאיון לגלי צה"ל הסבירה ש"זה נקרא עידוד הגירה".

     

    אכן, מעודד להבין את ההיגיון מאחורי המדיניות הישראלית להחזיק שני מיליון אנשים בשטח צפוף ונצור, ללא חופש תנועה, כמה שעות חשמל ביום, שיעורי אבטלה מרקיעים לשחקים ומים מזוהמים.

    ומה בנוגע לחלופה השלישית – במלחמה כמו במלחמה? בהקשר זה הקונצנזוס הישראלי כולל, לכל הפחות, את שתי המפלגות הגדולות בכנסת, על הנהגתן השקולה והמתונה. עזבו את סמוטריץ', קבלו את הליכוד וכחול לבן. כך אמר נתניהו לפני כחודש: "אנו נערכים לצאת למערכה – מבצע צבאי רחב היקף שינחית מכה על החמאס והג’יהאד האיסלאמי. מכה צבאית שהם לא ספגו עד היום". ואילו רמטכ"לו לשעבר של נתניהו, יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ, הבטיח לאחרונה ש"בפעם הבאה שיקרה כאן משהו – נוודא שזה יהיה הסבב האחרון".

     

    בסבב הלפני אחרון, כאשר עזה ספגה מישראל "מכה צבאית" במהלך קיץ 2014, התוצאות כללו יותר מ-500 ילדים פלסטינים מתים. זוכרים? במלחמה כמו במלחמה. נתניהו וגנץ, לא סמוטריץ'.

     

    אפשר היה, אולי, לקטלג את ההתבטאויות של הימים האחרונים תחת הסעיף של הסלמה מילולית לצורכי תעמולת בחירות. אלא שאז צץ לו הזיכרון ההיסטורי הלא נוח, ומתעקש שלמעשה שום דבר לא חדש. כפי שחושפים הפרוטוקולים של דיוני השרים מארכיון המדינה, כבר ב-1967 ביקש משה דיין "לעודד" פלסטינים להגר ולוי אשכול הביע תקווה ש"אולי יזוזו הערבים מהרצועה", שאותה הוא כינה "מכלאה".

     

    אשכול לא התייחס לכך שישראל כבר "הזיזה ערבים" וכך גדשה את רצועת עזה בפלסטינים שאותם הפכה לפליטים, אבל הוא הוסיף ש"ייתכן, שאם לא ניתן להם מים במידה מספקת, לא תהיה להם ברירה". ומה אם לא תתממש חלופת "הרוצה ללכת – ילך"? אשכול סבר ש"אולי צפויה לנו עוד מלחמה ואז תיפתר בעיה זו".

     

    שלוש חלופות: לקבל את היותם לנצח נתינים חסרי מעמד וזכויות תחת שליטתנו; או להיאלץ לעזוב את מולדתם; או להיכנע לכוחנו הצבאי. סמוטריץ' לא המציא כלום, הוא פשוט מתמלל את דיין ואשכול, גנץ ונתניהו, מציג לעין כל את ההצעות הנדיבות של ישראל לפלסטינים: כניעה, פליטות או מוות.

     

    אגב, יש חלופה רביעית. היא אינה מופיעה בספר יהושע ואינה כוללת תשדירי בחירות שבהם מנהיגים מתונים סופרים גופות. לא יהיה פשוט לממשה, אבל עקרונותיה בהירים: זכויות אדם מלאות ושוות לכל בני האדם בין הירדן והים. תבחרו.

     

    • חגי אלעד הוא מנכ"ל ארגון "בצלם"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים