שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    כשר, אבל תקוע: כך הרבנות מעכבת יבוא מקביל זול

    רפורמת הקורנפלקס הייתה אמורה לצמצם רגולציה ולהקל על יבוא מזון ארוז, אבל מוצרים ביבוא מקביל לא מקבלים כשרות - ונרקבים בנמל. היבואנים חוששים: האם גופי הכשרות שנותנים תעודה ליבואן הרשמי עושים איתו יד אחת כדי לעצור יבוא מקביל? הרבנות: "חוסר בכוח אדם"

     

    הרבנות מעכבת יבוא מקביל וזול. צפו באולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ)

    הרבנות מעכבת יבוא מקביל וזול. צפו באולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    האם רפורמת הקורנפלקס נתקעה ברבנות הראשית, שבולמת יבואנים מקבילים? כך טוענים יבואנים שלא מצליחים ליבא סחורה לארץ בזמן האחרון, כשלטענתם החסם העיקרי הוא קבלת תעודת כשרות.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    רפורמת הקורנפלקס יוצאת לדרך: היום ייכנס לתוקף נוהל יבוא מקביל של מזון כשר

    "רפורמת הקורנפלקס" נדחתה ב-4 חודשים

    רפורמת הקורנפלקס: צפוי כאוס בנמלים וגל תביעות

     

    ב-2016 המדינה ביקשה להקל על יבוא מזון ארוז במסגרת רפורמת הקורנפלקס שפישטה הליכי יבוא, וב-2018 הרבנות הוציאה נוהל לקבלת אישור כשרות ליבוא מקביל. עד אז היבואן המקביל היה צריך לשלוח רב משלו למפעל בחו"ל, ורובם פשוט יבאו מזון עבור נקודות מכירה שלא מקפידות על כשרות, על אף שהמוצרים שיבאו היו לרוב כשרים הלכתית. בעקבות הרפורמה, על היבואן רק להוכיח באמצעות מסמכים ודוגמית מוצר שמדובר באותו מוצר שמיובא לארץ ביבוא רשמי, וכך הכשרות של המוצר הרשמי "עוברת" אליו.

    דגני בוקר (צילום: מאיר תורג'מן)
    דגני בוקר(צילום: מאיר תורג'מן)

    לכאורה, השוק היה אמור להיות מוצף במוצרי יבוא מקביל, אבל החסמים רק נערמים והיבואנים מתלוננים - בעיקר על הרבנות. גורם שמסייע ליבואנים לקבל תעודות כשרות אמר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet שלא אמורה להיות בעיה בקבלת תעודת כשרות ליבוא מקביל כי מרבית המוצרים כשרים גם כך. "לרוב לא מדובר בייצור מיוחד לישראל, לכן הרבנות נותנת אישור שנתי ליבואנים רשמיים. ולמרות זאת, אין כמעט יבוא מקביל כי אנחנו פשוט לא מקבלים תעודות כשרות - או מקבלים אותן באיחור ניכר אחרי שהמכולה כבר נרקבה בנמל", הוא מספר.

     

    אחת הסברות שמעלה אותו גורם היא: "יש חשש שגופי הכשרות שנמצאים במפעל ונותנים את אישור הכשרות ליבואן הרשמי, עושים איתו יד אחת כדי לעצור יבוא מקביל. לדוגמה, גוף הכשרות מודיע לרבנות שעל המוצר עצמו חייב להופיע סמל כשרות. אבל היבואן המקביל קונה 'יד שנייה', בדרך כלל מספק ששיווק לשוק שאינו ישראל, ולכן לרוב לא יהיה כשרות על המוצר למרות שהוא כשר. ברבנות יודעים זאת אבל מכיוון שאין סמל, הם לא מאשרים את היבוא".

    וקיימת עוד שיטה לכאורה לעיכוב היבוא המקביל: על היבואן להסתמך על תעודת כשרות קיימת של היבואן הרשמי. "חלק מהיבואנים הרשמיים פשוט הפסיקו להגיש בקשות לחדש תעודות והרבנות לכאורה מעלימה עין, ובפועל אין תעודה שאני יכול להסתמך עליה". למשל, יש יבואנים שמתקשים ליבא ג'וני ווקר בלאק לייבל. היבואן הרשמי (ibbls של החברה המרכזית למשקאות קלים) הגיש בקשה לחידוש תעודת הכשרות רק בחודש יוני, מה שמנע מיבואנים מקבילים את האפשרות לייבא אותו.

       ()
     

    לפי הרב שלמה וינפלד מארגון הכשרות OK שנותן תעודת כשרות למוצר מטעם IBBLS – מדובר בטעות. "בשנה זו, הטפסים התקבלו אצלנו מהיבואן בזמן, אך עקב עומס חריג במשרדנו הטפסים הוגשו לרבנות באיחור - ביוני - וברבנות התעכבו עם האישור עבור הבלאק לייבל. כשפניתם, מיד פניתי לרבנות וקיבלנו (ב-26 באוגוסט מ.ק) את האישור החסר (על בלאק לייבל מ.ק). הכל היה מעודכן במערכות שלנו ושל הרבנות, והטעות שלנו היתה שלא בדקנו. מצד הרבנות, כאמור, האישור המסוים לא הונפק עקב עומס רב, אתו הם מתמודדים בגבורה, בתקווה להקלה בקרוב, כפי ששמענו. יש שם מנהל חדש, ישר ומסור, שעובד לפי הספר, וזו ברכה.

     

    "לגבי הטענה למניפולציות עסקיות חלילה - אני שולל זאת מכל וכל. יבוא מקביל לעולם לא יכול להסתמך על תעודה המיועדת ליבואן אחר. יצרנים מפעילים מערך יצור דינאמי. פורמולות מתחדשות עבור לקוחות מסויימים. משקאות לעתים ממולאים באתרים שונים או אצל קבלני מילוי, ודוגמאות לרוב מצויות אצלי. במקומות אלו קיים לרוב מילוי של משקאות טרפים כגון וודקה ענבים, הפוסלים משקאות שביסודם כשרים וממולאים על אותו קו. יוצא אפוא שהיבואן המקביל שרוצה להישען על כשרותנו - נשען על קש. אין לנו אחריות או ידע על סטטוס הכשרות של מוצרים שמיוצרים עבור לקוחות אחרים ברחבי הגלובוס, מהם היבואן המקביל רוכש את סחורתו. כמו כן, לרבנות אין דרך לדעת אם היבואן המקביל רכש מייצור שתואם לייצור שבהשגחתנו".

     

    גורמים במשרד האוצר דווקא הצדיקו את היבואנים ואמרו כי "הרבנות היא חסם עיקרי ליבוא המקביל שיכול להוריד מחירים לצרכנים ומהווה כלי שרת בידי היבואנים הרשמיים".

       (צילום: אוראל כהן)
    (צילום: אוראל כהן)

     

    חצי שנה במקום יומיים

    כל היבואנים שעימם דיברנו סירבו להיחשף מחשש שיתנכלו להם. יבואן אחד אמר: "יש אינספור מוצרים שיודעים שהם בכשרות OU, בד"ץ מנצ'סטר או משולש K, או למשל משקאות שהכשרות בהם קלה מאשר במזון. ובכל זאת בקשה לאישור כשרות יכולה להתעכב 5־6 חודשים. מבקשים עוד מסמך ועוד נייר ועוד הוכחה וזה פוגע בעסק ובהכנסות. אחרי חצי שנה הספק בחו"ל כבר עבר הלאה. אני לא רוצה להיחשף שלא יעשו לי את המוות עוד יותר, אבל אני עושה גם יבוא ישיר לצד יבוא מקביל. כשאני עושה יבוא ישיר, יש לי תעודת כשרות תוך יומיים. מה זה אומר? בסופו של דבר זה מה שמביא ליוקר המחיה.

     

    "אם אני רוצה לייבא במקביל מי פה ליסטרין זה עולה לי דולר. בישראל זה עולה לא פחות מעשרה שקלים. מה יש שם שמצריך כשרות? למי יש אינטרס לשמור על יבואן ליסטרין בישראל? אם נביא ג'וני ווקר בלאק לייבל, תריסר בקבוקים יעלו לנו 160 דולר - כלומר 47.5 שקל לבקבוק. לא נוריד את יוקר המחיה? חצי שנה אני עם בקשות וברבנות חוזרים אליי עם סיפורי אלף לילה ולילה. אני רוצה לייבא קפה ג'ייקובס. אז אני צריך להתקשר למשגיח הכשרות במפעל ברוסיה. למה? כל המפעל כשר. כל מוצר שני אני יכול להביא לישראל ב־30% פחות, אבל חוסמים אותנו".

     

    יבואן נוסף סיפר שכשהוא שולח מייל למחלקת היבוא, חוזרים אליו אחרי ארבעה חודשים. "יש שם שילוב של עומס, בלגן והקטנת ראש. המחלקה לא מתפקדת. מוצרים שלרוב באישור כשרות שנתי, למשל קפה, ושמן, לא מקבלים אישור כבר חודשים. "מתווכחים על ניואנסים במוצר שברור שהאריזה שלו קצת שונה מזו של היבוא הרשמי".

     

    יבואן שמייבא פסטה ברילה, פרינגלס, קוקה־קולה ומילקה מספר שעל אף שהעסק שלו בנוי מ־80% יבוא מקביל הוא עובר ליבוא רשמי, "אחרת אאבד את העסק". לדבריו, היום הרבנות היא החסם הכי קשה ליבוא מקביל: "אדם אחד ברבנות מחליט אם ייכנס לארץ או לא. הרבנות שואלת את היבואן הרשמי אם זה אותו מוצר, והוא כמובן אומר שלא. גם אמרו לנו ברבנות שלא יאושר יותר יבוא קוקה־קולה מאוקראינה כי התרכיז שם לא כשר. גם פרינגלס כשר מהמפעל, אבל בכל זאת מבקשים תעודה מ־OU. למה? המפעל עצמו מוציא את המוצרים עם חותמת כשרות. זה מעכב אותנו בחודשים".

     

    כך נפגעים הצרכנים

    בשנת 2014 כ-5% מהמוצרים שנמכרו בוויקטורי היו מיבוא מקביל, כולל מותגים בולטים כמו ברילה, מילקה וקולגייט. היום? כמעט לא נותר מזה זכר. המנכ"ל והבעלים אייל רביד מספר: "עצרנו את היבוא המקביל כי אני לא יכול להילחם ברגולטור, בנמלים, במשרד הבריאות וברבנות. אני לא מאמין שיש יד אחת בין היבואנים הרשמיים והרבנות, אלא שפשוט יש הרבה גורמים ואי־אפשר להילחם בכל העולם. היבואנים הרשמיים לוחצים בחו"ל, המכס לוחץ בארץ".

     

    רביד הרים את דגל היבוא המקביל בזמנו ("הייתי כל שבוע בכנסת כדי לקדם את זה"), והמדינה הורידה לו את הדגל, כלשונו. "המדינה לא הקלה, היא עשתה יותר נזק. בעבר היה לי יבוא מקביל כמעט בכל קטגוריה".

     

    יעקב ברג, מנכ"ל אתר "פאנקו" למכירת משקאות, מספר על מלחמה מול הרבנות שאף הגיעה לבג"ץ. הרבנות הסירה את הכשרות מוויסקי ג'וני ווקר שנמכר באתר, למרות שהיו להם דוח ביקור וצילומים מהמפעל, ובית המשפט פסק שעליה להשיב את האישור. "הורדנו את המחירים בשוק ב-30% מאז שנכנסנו לשוק. חבל שהמדינה והרבנות חוסמות את היבוא המקביל".

     

    לדברי ברג, אף על פי שהרפורמה מאפשרת להישען על תעודת כשרות של היבואן הרשמי, "שלחתי רב שהיה שם 30 פעם - ועדיין הרבנות שלחו אותו לשם מחדש. עברה כבר שנה, אני לא מאמין שרבים קיבלו כך תעודת כשרות. בארה"ב אין בכלל הכשר על בקבוקי ג'וני ווקר, וחרדים שותים את הוויסקי הזה. הרבנות היא פשוט אחת הדרכים של יבואנים רשמיים למנוע מיבואנים מקבילים להביא סחורה. בעבר יבואנים רשמיים החתימו את המפעל שהכשרות ניתנת רק ליבואן הרשמי. מין הגבל עסקי דרך הכשרות".

     

    במקרה של פאנקו, בג"ץ הורה לרבנות לאפשר כשרות למוצר, ופסק שהם מחויבים לתת לכל ארגוני הכשרות להיכנס למפעלים האלה. "אבל אף אחד לא מחויב לפסיקה הזאת בחו"ל, וכבר החלה מסכת לחצים אטומית לא לתת לנו כשרות בשנה הבאה".

     

    דובר הרבנות, קובי אלתר, טוען שההאשמות לגבי העדפת יבואנים רשמיים "לא מוכרות לרבנות ולא קיימת אפליית יבואנים". לטענתו, "בקשות על פי נוהל ליבוא מקביל מקבלות עדיפות בטיפול. פועלים על פי הנוהל, בקשה שממולאת בזמן ויש לה את כל המסמכים, מקבלת אישור. כל מה שחשוב לרבנות זה לדעת שהמוצר 100% כשר. החשש הוא שייכנס מוצר דומה שלא עומד בדרישות. יש לנו כרגע חוסר בכוח אדם, יש שני תקנים בלבד ותקן לסטודנטית, ומחלקת היבוא מתמודדת עם כ־20 אלף בקשות בשנה".

     

    הנוהל אמור להקל על יבוא מקביל ובפועל התוצאות הפוכות. יבואנים מעוכבים חודשים ארוכים, אפילו כשמדובר במוצרים ממפעלים עם השגחה שנתית.

    אלתר: "יש כ-40־50 בקשות ליבוא מקביל, ולא כולן עומדות בנהלים. אנחנו בפיילוט שאמור להקל והוא עדיין נבחן. אנחנו רוצים לאשר גופי כשרות נוספים, צריך עוד תקנים".

     

    ממשרד האוצר נמסר כי "המשרד פעל יחד עם הרבנות לגיבוש נוהל להסרת חסמים ביבוא מקביל של מזון, ואף הקצה כוח אדם לשם יישומו. אפקטיביות הנוהל נבחנת מעת לעת". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים